פוסט קצר לקראת גמר הNBA / אהרון שדה

1. קצת מאכזב :

לאור הצפייה לאחר הסיבוב הראשון ניתן לומר שהמשך הפלייאוף קצת אכזב. אמנם קיבלנו את הגמר שכולם חיכו לו (בטח אני …למרות שגם גמר אוקלהומה/מיאמי היה מזכיר את הסיפור מלפני שנתיים ואת הקרב דוראנט/לברון שמהווה בעצמו סיפור) אבל הדרך לשם לאחר הסיבוב הראשון החלומי הייתה מפהקת .

א .לאחר סיבוב ראשון חלומי שכלל 5 סדרות שהגיעו למשחק שביעי ועוד סדרה אחת שהוכרעה בעשירית השנייה האחרונה במשחק השישי קיבלנו שש סדרות רגועות בשלבי חצאי הגמר והגמר האזוריים (ללא אף משחק שביעי ).

ב. בסיבוב הראשון היה נדמה לעיתים שכל המעומדות בדרך הביתה (למעט מיאמי )…שלוש מארבע הפייבוריטיות הגיעו למשחק מספר 7. שתיים מהן כבר נקלעו לפיגור 3-2 ושמעו את ההספדים עליהן בעודן בחיים. ובנוסף,  היו יופי של סדרות אחרות (קליפרס –ג.סטייט  טורונטו –נטס ויוסטון –פורטלנד). אבל מאז הדברים הלכו יותר מדי בשגרתיות …אמנם במערב עדיין היו שתי סדרות לפנתאון בין אוקלהומה לקליפרס ואז לספארס …אבל גם הן נעצרו בשישה משחקים.

ג. מה חסר?  בעיקר הפתעות . אחרי כל הדרמות של הסיבוב הראשון ניתן לומר שלא הייתה הפתעה אחת לאורך כל הדרך. אטלנטה הייתה קרובה, גם דאלאס וממפיס נתנו פייט  נהדר אבל הפתעה אין.

להלן הנתונים:

  • ב 14 סדרות פלייאוף עד כה ניצחו הקבוצות המדורגות גבוה ב 10 סדרות.
  • אבל גם ניצחונות הנמוכות הם לא באמת הפתעה …כמעט כרגיל המדורגות 5 ניצחו את המדורגות 4 בשני האזורים (פורטלנד על יוסטון וושינגטון על שיקגו).

בגמר המזרח ניצחה מיאמי המדורגת 2 את אינדיאנה המדורגת 1 …לא חשבנו שיהיה אחרת.

למעשה פער המיקומים הגדול ביותר היה ניצחונה של ברוקלין השישית על טורונטו השלישית ….לא בדקתי אבל ברור לי שרוב הברקטים הלכו על ברוקלין ככה שזו לא הפתעה.

ד. בסיבוב ראשון – 5 סדרות מגיעות למשחק 7. (שני משחקי 7 צמודים מאד), עוד סדרה נגמרה בשנייה האחרונה של משחק 6 וסדרה נוספת עוד הסתיימה ב5 משחקים אבל בחצי הפתעה (וושינגטון) ורק סוויפ בודד. מכאן ואילך שוחקו 6 סדרות נוספות. אף אחת לא הגיעה למשחק 7 אך מאידך אף אחד לא נגמרה בסוויפ. 4 סדרות שהלכו למשחק 6 ועוד שניים שנגמרו במשחק 5.

סיכום כללי של 14 סדרות: סדרה אחת ב4 משחקים (מיאמי -שרלוט), 3 סדרות ב5 משחקים, 5 סדרות ב-6 משחקים, 5 סדרות ב-7 משחקים

ה. נתונים נוספים:

הקבוצות המדורגות  גבוה יותר לפני הפליאוף ניצחו 50 והפסידו 36 (58%). במזרח המאזן 18-22 (55%) ובמערב 18-26 (59%) גם כאן חל שינוי במהלך הפליאוף.

בסיבוב הראשון מאזן המזרח היה 11-12 והמערב 13-14. בהמשך מאזן המזרח 7-10 (כולל מיאמי שדורגה נמוך מאינדיאנה ) ובמערב 5-12.

ו. הביתיות חזרה להיות פקטור:

בסיבוב הראשון היה נדמה שהעולם השתגע ואין משמעות לביתיות. במזרח למשל המאזן היה 13-10 לטובת קבוצות החוץ! במערב הביתיות ניצחו 11-16. מאזן כולל: 24-26 לקבוצות הבית (52% בלבד …אולי הנמוך בהיסטוריה בשלב הזה). בכלל ב 3 סדרות התרחשו יותר ניצחונות חוץ (בסדרה של וושינגטון שיקגו המאזן היה 4-1 לקבוצת החוץ).

מכאן זה התאזן –  בחצי הגמר המזרחי אמנם עדיין המאזן היה לטובת קבוצת החוץ (6-5) אבל זה היה בגלל השיגעונות של וושינגטון ואינדיאנה סדרה שבו קבוצת החוץ ניצחה ב 5/6 המפגשים. במערב זה קצת התאזן עם מאזן 4-7 לקבוצות הבית. ובגמר האזורי הבית חזר להיות פקטור אדיר כאשר בשני האזורים קבוצת הבית ניצחה ב 5/6 המפגשים סה"כ 2-10 (83%.

סיכום כללי של הפליאוף עד עכשיו בשאלת הביתיות: במזרח המאזן הכללי הוא 20-20 (מדהים!), במערב המאזן הוא 16-28 (64 אחוז לקבוצות הבית). והמאזן הכללי הוא 36-48 (57%שזה עדיין נמוך מאד יחסית ).

אנקדוטת וושינגטון:  ספק אם היו אי פעם נתונים כאלו (ואם היה משהו דומה אשמח לתגובות). בסה"כ הכללי היא סיימה במאזן 5-6 (החיובית היחידה מבין כל הקבוצות שלא העפילו לגמר האזורי). המאזן הביתי שלה עמד  4-1 (20%). ואילו מאזן החוץ עמד על  5-1 (83%!)

הנה ההתפלגות: בסיבוב הראשון מול שיקגו היא ניצחה את כל שלושת משחקי החוץ אך בבית סיימה ב 1-1, בסיבוב השני מול אינדיאנה היא נוצחה בכל שלושת משחקי הבית שלה …בחוץ היא ניצחה 2/3 . האם היה תקדים לקבוצת חוץ במאזן 1-5 שהודחה לפני גמר אזורי?! אשמח לדעת..

וושינגטון וויזארדס. חסרי בית וחסרי תקדים..

2. למה אני בעד הספרס בגמר?

מיאמי וסאן אנטוניו הן שתי ניגודים:

במיאמי מדובר בכוכבים שתמיד ידעו שהם הכי טובים ולא מספיק שהם כוכבים כאלו גדולים הם התאחדו יחדיו בכדי לשלוט בליגה. וכך בקבוצה אחת התאחדו להן בחירות 1,3,5 בדראפט הנפלא של 2003. אם זה לא מספיק אם ייבאו את אלן (בחירה חמישית בדראפט 96 ). אמנם יש כמה שחקני משנה שנבחרו נמוך אך זה הטריו שעליו מתבססת הקבוצה. (ואיני מתקטן עם אודן בחירה 1 וביזלי בחירה 2 שהובאו ולא משמעותיים). בקיצור, מיאמי היא ה "ריאל מדריד " של NBA – הם הצליחו בזכות אטרקטיביות ובזכות כושר השכנוע של ריילי להביא את כולם אליהם. אמנם הם לא יכלו להציע יותר כסף…אבל הם הציעו אטרקטיביות ולמעשה רוקנו מתוכן את התחרותיות בליגה . בדיוק כפי שריאל מדריד /פ.ס.ז/מנצ'סטר סיטי עושות בליגות המקומיות שלהן.

בסאן אנטוניו זה בדיוק הפוך –  אמנם הם זכו בפרס הגדול בשנת 1997 …אבל מאז היו פרסים לא פחות גדולים (דוראנט למשל אע"פ שנבחר2 ו…לברון כמובן ) לקבוצות אחרות ואלו לא הצליחו למנף זאת להצלחה כבירה שכזו. הספרס והפלח עושים זאת עקב חכמתם שאין שנייה לה (ד"ר יקר מחכה לתגובתך). הפלח והצוות המקצועי בקבוצה מזהים שחקנים שאף אחד לא מזהה. וכך הם בחרו את פארקר כבחירה 28 בשנת 2001 ואת ג'ינובילי כבחירה 57 ! בשנת 1999 . הם לא הסתפקו בכך הם לקחו את ספליטר עוד אחד שעולה בחמישייה כבחירה 28 בשנת 2007.

בנוסף לבחירות החכמות שלהם הם לוקחים שחקנים שאף אחד לא החזיק מהם יותר מדי שהופכים לפקטורים משמעותיים מאד: לאונרד נבחר 15 בדראפט 2011 ע"י אטלנטה ו…נלקח מייד  ע"י הפלח. דני גרין נבחר במקום ה 46! ע"י קליבלנד בשנת 2009 וזכה לשחק עימה 20 משחקים בהם קיבל כ 5וחצי דקות ותרם 2 נקודות למשחק. אח"כ הוא נופה מהקבוצה ולאחר כברת דרך פופוביץ' החליט ללכת אליו וראו מה קרה …הוא הפך לאחד מקלעי השלשות הטובים בליגה (מעל 43% כבר 3 עונות ברציפות).

בקיצור אם אמרנו שמיאמי היא ה "ריאל מדריד " של אירופה …הקבוצה הנוצצת, הרי שסן אנטוניו היא ה "מכבי תל אביב " של היבשת קבוצה לא עשירה אך כזו שיודעת מה היא עושה כשהיא הולכת על שחקן שאף אחד לא שמע (שלום רייס ,טיוס ,היקמן ,איידסון ופארגו). יאיר זעפרני השווה כבר בין מכבי לספרס (בנוגע לגמר החוזר משנה שעברה)…הנה עוד נקודת השוואה. פלא שאני בעדה?

טייריס רייס. לא מזכיר לכם את ג'ינובלי?

מנחם לס

בעל האתר ועורך ראשי

לפוסט הזה יש 44 תגובות

  1. אוי ואבוי.
    מכבי ההיא ההפך הגמור מאנדרדוג,ההשוואה בינם לבין הספרס נוראית.
    ביכלל ההשואה בין קבוצות מהNBA לקבוצות מהליגה הסגורה[רחוקה מאוד מלהיות ליגת האלופות של הכדורסל] שניקראת ירוליג עושה לNBA עוול.
    יש מספיק סיבות להיות בעד הספרס בגמר הזה,ממש אין צורך להמציא עוד.

  2. קצת דמגוגיה… כל הקבוצות תחת אותה תקרת שכר, וההיט להבדיל מהניקס וברוקלין לא שוברים את הבנק עם תשלום מטורף של מס מותרות.

  3. אהרון תודה על הפוסט וההשקעה.
    אין שום קשר בין מכבי ת"א לסן אנטוניו חוץ מזה ששתיהן מגיעות לגמר מול אותה יריבה ורצון לנקום.
    מכבי לא נבנתה בחוכמה, אלא פשוט נהנתה ממסורת ומאמן ענק. היא קבוצה כוחנית מה שהספרס אף פעם לא יהיו. הדבר היחיד שדומה הוא שלתיהן יש מאמן אדיר וששתיהם היו מעורבות בגמרים בהן טיאגו ספליטר הפסיד. זהו בערך…

  4. עצבני הרבה בכל זאת לדעתי יש ועוד איך להשוות בין הספארס למכבי ביורוליג .
    מיאמי רצתה לשבור את השוק של הנבא .
    כמו שנאמר זה נכון שיש תקרת שכר וכללים בנבא .אבל מיאמי הצליחה לשבור אותו כי השוק שלה יותר אטרקטיבי מהשוק בשארלוט למשל .
    לכן לברון עזב את קליבלנד לטובת מיאמי .
    במובן הזה לפחות מיאמי איימה על התחרותיות בנבא השוויוני כי היא שברה את השוק .
    גם ריאל וצסקא שוברות את השוק ביורוליג .
    ולכן כשם ששמחתי שאולימפיקוס למשל הכתה את צסק״א / ריאל שוק על ירך כך אשמח שהספרס תכה את ההיט .
    עמכם הסליחה בעיני הנשואה סופר נכונה

    1. השוק שלה עדיין לא יותר אטרקטיבי מלוס אנג'לס או ניו יורק ועדיין הצליחו לעשות מה שקבוצות אחרות לא הצליחו. וכאן הקרדיט לפט ריילי.
      אם היו חורגים מהכללים הייתי מבין את השנאה העיוורת.
      נראה שמקור השנאה הוא אחר לגמרי, אני די בטוח שאתה לא שונא את ברוקלין שבאמת שברה את החוקים.
      ובקשר להשוואה, אתה משווה את סן אנטוניו לאותה מכבי שקנתה בצורה סדרתית את השחקנים הישראלים הכי טובים והושיבה את חלקם על הספסל רק כדי שלקבוצות אחרות לא יהיו? ואז אומר שמיאמי שברה את השוק… תמוה :O

  5. השוואה מדויקת אין ספק..קבוצה שבונה את עצמה לאט לאט במשך שנים מול קבוצה שקנתה את הישראלים הכי טובים רק בישביל ליבש אותם על הספסל שלא ישחקו אצל היריבות..קבוצה שמתקדמת לאט לאט כל שנה מול קבוצה שבונה את עצמה בערך פעמיים בעונה… קבוצה שהיושב ראש שלה הזמין שופטים למישחקי ידידות..ואחרכך לא קיבל מהם עזרה ביכלל..קבוצה שמפטרים פרשנים כי הם לא מפרגנים לה.. קבוצה שזכתה ב36 אליפויות ב40 שנה,אין ספק.בידיוק הספרס
    איך אף אחד לא חשב על זה קודם??

    מישהו רק חייב ליבדוק אם למנהל של הספרס יש נטיות היתאבדות\מנהל בנק פרטי,אפשר למנוע אסון!!

  6. תגובה מצוינת פיזקאי! כל הכבוד!! תמשיך ככה!! כל כך עיניי!
    אבל ככה זה שאין לך שום דבר חכם להגיד,אפשר להגיד שהצד השני קופץ בראש ואז הכל ניפתר!
    כל הכבוד!!!

  7. מעניין שבשום פוסט מה15 האחרונים לא רשמת תגובה אחת.
    ואיך שמזכירים את מכבי-שגם אני לא סובל אותה,אתה ישר מפציץ
    כמה תגובות,האובססיה שלך למכבי מוגזמת.שיהיה לך המשך שבוע נעים.

  8. אני קורא בהדיקות כל פוסט.יש מומחי NBA גדולים מימני באתר ואני לא מתיימר להבין כמוהם.בביצה המקומית לעומת זואת[שמכבי היא עדיין חלק מימנה..] אני דווקא כן חש צורך להביע את דעתי,זה הכל.גם אם אהרון היה משווא את דאלס מבריקס לעירוני נס ציונה הייתי מגיב..

  9. חום גם אני מרגיש שאתה ישר קופץ כשרק מוזכרת מגבי אפילו כשהיא לא הנושא .
    לגוף העניין אין לי כוונה להיכנס עוד פעם לוויכוחים האין סופיים על מכבי ,
    אומר רק כך יש קבוצות שמתנהגות בחובבנות מוחלות ואז הם בוכות שיש קבוצה מקצוענית .
    ויש קבוצות שהם מקצועניות ועושות דברים נכון ובכל זאת הם אנדר דוד …כי יש תאגידי על שזוכים ליתרונות הן יתרונות כלכליים והן אחרים .
    כאלו הם למשל מיאמי וצסקא . ולכן כשקבוצות כמו הספארס או מכבי לא בוכות ולא מניפות צלחות

  10. אלטרנטיביות אלא מייצרות אלטרנטיבה ומנצחות .
    זה עושה אותם דומות בעיני ועל כך אני משווה ביניהם ובשמחתם אני שמח .

  11. אהרון עם כל כבוד אתה טועה עם האנלוגיה המעליבה של מיאמי וריאל מדריד. נכון, 3 סופרסטארים חברו יחד, אבל בזה מסתיים הדימיון. אין קשר, לא בצורת המשחק, לא בקבוצתיות ולא במחיר שהם משלמים על 3 כוכבים. להגיד שהביאו את ריי אלן אחרי שקיבל הצעה נמוכה מבוסטון? די רחוק מסופרסטאר. נכון שמדובר בשוק אטראקטיבי שמושך כוכבים אבל ההשוואה לגלאקטיקוס מוגזמת ביותר!

  12. מסכים עם נתן מעלי. כשיש כזאת מגבלת שכר, אז לא ניתן להשוות זאת לתקציבים הבלתי מוגבלים של ריאל.
    ההשוואה למכבי הייתה מצומצמת לעובדה שיש מאמן טוב וארגון טוב שבאופן עקבי מוציא מסגל שהוא פחות מרשים על הנייר ובטח גם עולה פחות בשוק תוצאות מרשימות לא פחות ולעיתים יותר של קבוצות עם כוכבים נוצצים יותר ועם תקציבים גדולים פי 3-4. ובמובן הזה היה מקום להשוואה. באמת באופן כללי אין מה להשוות בין הליגות ובין התנאים ואין לאף אחד מה לקפוץ בעניין.

  13. לא יאומן כמה אתם ממשיכים את הקשקוש הזה של השחקנים הטובים ביותר/גלקטיקוס.
    שניים מבין השלושה, הם שחקנים שהיו …אף אחד לא היה קונה אותם בתחילת העונה ובטח לא עונה הבאה תמורת טרייד מהעשריה הראשונה. במקרה הטוב לגיימס חברו מספר שחקנים עם שם גדול בעברם ומעט מאוד עתיד…בזכות גאונות/סבלנות של מנג'ר ומאמן הצליחו לחלץ מכ"א את המרב.

    אם אודן נותן שני משחקים לפנתאון בגמר – תתחיל להזכיר אותו גם? זה כל הקטע של הקבוצה הזו – יש שם המון אנשים עם פוטנציאל ועבר גדול – שיכולים, בתנאים מאוד מיוחדים, להיות סופר סטרים – לפחות ליום אחד.

    אבל – וזה האבל הגדול – אף אחד לא יטרח לקנות אותם אם יצאו לשוק.

  14. תומר, כשלברון ובוש חברו לבוש במיאמי הם היו כולם בשיא הקריירה,
    שני שחקנים מהטופ 5 ועוד אחד מהטופ 10. שלושתם בני למטה מ 29.

    1. בתאוריה ובראש של אנשים. בפועל וויד היה עם ברכיים מרוסקות ובוש, לא היה חצי מהשחקן שעשו ממנו.
      זה שבמסגרת המפנקת של מיאמי הם מסוגלים לתת משחקים לפנתאון, עדיין לא שם אותם כשחקנים של טופ 5/10 – אני מוכן לקנות טופ 5/10 לשעבר…
      בדיוק כפי שלא נתאר את החבירה של שאקיל ללברון בקליבלנד ככזו…(רק ששם לא היו את התנאים הסביבתיים)

  15. למען הסר ספק, גם כאשר טום ציימברס הצטרף למכבי ת"א הוא כבר לא היה טום ציימברס…רק רולינגד סטונס ופרס ממשיכים על דלק מיוחד להיות אותו הדבר….

  16. השוואה בול לריאל, אהבתי ( :

    למי ששכח לברון הוא עדיין שחקן מספר אחד בליגה. וייד עדיין יכול לשים נקודות מתי שבא לו ובאש עדיין שחקן חכם .

    למי ששכח שלושתם ישבו ביחד והחליטו איפה הם ישחקו כדאי למקסם את הסיכוי שלהם לאליפות.

    לא בחדרי GM, לא במשרדי סוכנים, השחקנים החליטו למי הם ייתנו את הכשרון שלהם

    לפניהם היה את שאק שהיה זונה של אליפויות ועבר למועמדת התורנית אבל לברון זה כבר פרק הרבה יותר מתקדם כי הוא לקח החלטה יחד עם 3 סופרסטארים…

    והנה יש קבוצה שבלי כשרון אינדבדואלי יכולה לנצח אותם. וכדאי שהיא תתחלי מייד! יאללה ספארס

    1. אז לברון היה צריך להישאר בקליבלנד ולסמוך על דן גילברט הקלולס שיבנה קבוצה לאליפות?! לברון לא חטא בדבר, הוא סיים 2 תקופות חוזה מלאות ובסיומן בחר היכן לחתום על חוזה חדש. לברון לא דרש טרייד מוקדם, לא הפר שום חוזה ולא שיחק משחקים עם ההנהלה של קליבלנד.
      לברון ידע שבכדי לזכות באליפויות יש להצטרף למועדון עם הנהלה שמבינה בלזכות באליפויות, לא להשאר במועדון עם בעלים קפריזי.

      1. זה ההבדל בינו לבין הגדולים באמת .
        גם למחיקת היה בוב עם קפריזה . כנ״ל קובי אבל הם ידעו להישאר במקומם ולבנות את הארגון שלהם עד שבאליפויות הגיעו .
        לברון ברח כנ״ל בוש וגם עשר אליפויות לא ישנו את העובדה שהם לא הצליחו לבנות את הקבוצה אליהו הגיעו .
        זה ההבדל בין דאנקן , בירד , וקובי לעומת שאקיל , לברון ובוש .

        1. בלה בלה בלה…
          אם אני לא טועה קובי דרש עוד לפני שהגיע לליגה לשחק רק בלייקרס (במקום שרלוט שבחרה אותו).
          דאנקן היה מרחק נגיעה מלחתום באורלנדו.
          פשוט אתה שונא את ה"ההחלטה" ובכלל את הטריו שחיברו כוחות יחדיו.
          הבנו.
          לא צריך בכח לחפש תירוצים.
          פשוט תגיד שאתה שונא כמו רוב האנשים באתר וזהו.

          1. נו באמת תעזוב את קובי.
            האם מג'יק לא היה בלייקרס ? האם ג'ורדן ברח משיקגו ?
            האם לארי לא נשאר בבוסטון ?
            האם אקים ברח מיוסטון ?
            האם סטוקטון לא ניסה בכל כוחו כל הקריירה לקחת אליפות ביוטה (ונכשל אך הגיע לגמר …עם מלון שבערוב ימיו חתם לעונה בייקרס).
            ורבות הדוגמאות.
            לכן בעיני דאנקן גדול משאקיל שברח מאורלנדו …אמרתי זאת אלף פעם עוד לפני שלברון הגיע בכלל לליגה.

        2. קובי הגיע לקבוצה שכבר היה בה את שאק, עם בעלים אגדי – ג'רי באס. אחרי העזיבה של שאק, אחרי תקופה של חוסר הצלחה, קובי דרש לעזוב בטרייד (שכמעט יצא לפועל עם שיקאגו) עד שהלייקרס הצליחו להביא את גאסול.
          אשרי דנקן שהקבוצה שבחרה בו ראשון בדראפט הצליחה לבצע בשלמות עונת "טאנקינג" (את עונת 96/97 רובינסון לא פתח בגלל פציעה בגב, בדצמבר הוא חזר, ואחרי מס' משחקים שבר את היד. רובינסון לא חזר לשחק עד סוף העונה למרות שכבר בפברואר יכל לחזור לשחק)
          צריך הרבה מזל בכדי להבחר לקבוצה הנכונה. לברון בשלב מסוים הבין שהוא צריך לקחת את המזל שלו במו ידיו.

  17. אהרון, מיאמי לא "שברו שום שוק", לא עברו על שום תקנה, ועשו בדיוק מה שכל קבוצה אחרת היתה חולמת לעשות.
    וסן אנטוניו לא יותר "חכמה" מאף קבוצת NBA אחרת. כל הקבוצות משחקות אותו דבר, אבל לאף קבוצה אין דנקן בסנטר, פרקר בפוינט גארד, ליאונרד באגף, וג'ינובלי ודני גרין עם ידי הזהב שלהם..
    הגחע הזמן להספיק לדבר על "חוכמה". לא צריך שום חוכמה או אינטיליגנציה מיוחדת לשים כדור בחור.

    1. למנחם היו 27 קבוצות שוויתרו על פארקר ועל ספליטרנ.
      53 תורות ואף אחד לא לקל את מאנו .
      אותו עקרון ע גרין .
      אגב אתמול נבחר דראגיץ לחמישייה השלישית בליגה .
      בפועל הוא נבחר 46 ….תנחש על ידי מי .

    1. לבקן להלן תגובתי .
      היו שני קבוצות בליגה שפעם שנאתי ולאחר זמן אהבתי.
      הראשונה בוסטון של שנות ה 80 (אהבתי אותם בדיעבד הרבה אחרי שהחבורה פרשה)
      וס.א …את הספארס ודאנקן תיעבתי …עד אשר ראיתי את החכמה וההתנהלות הנכונה והיוצאת דופן של המועדון הזה.
      שלא כמו כל המועדונים האמריקאים האחרים הם השכילו להבין שיש כדורסל לא רק בארה"ב …וזה לא פלא שיש להם נציגים מארגנטינה ,ברזיל ,וצרפת (והם בחרו אפילו סלובני ).
      הם פשוט עושים הכל נכון .
      הנה היו שלישיות שהתפרקו לגמרי (בוסטון למשל )
      מדוע ? בעיקר בגלל שבס.א ידעו לשמור עליהם בצמר גפן ולתת לעוד שחקנים את הבמה.
      הנה פארקר קיבל השנה 29 דקות למשחק כנ"ל דאנקן וג'ינובלי רק 23.
      ככה שומרים על ארגון שהוא גדול מסכום חלקיו.
      בספארס שיחקו השנה 12 שחקנים בין 11 ל 29 דקות .
      אף שחקן לא הגיע בממוצע ל 30 דקות בעונה הרגילה .בקיצור כולם נחו 40 אחוז ומעלה.
      במיאמי למשל כל השלישיה שיחקה לפחות 34 דקות (בוש)
      כשוויד השחוק מקבל 35 דקות (יש לציין שהיו משחקים שלמים שהוא נשמר) ולברון משחק 38 דקות.
      בכלל במיאמי שותפו רק 9 שחקנים במספר דו ספרתי של דקות לעומת התריסר כאמור בס.א.
      זה מה שנקרא ניצחון הקבוצתיות על הסטארים …
      גם בכך אני מוצא דמיון בין ס"א למכבי ת"א.
      כשמכבי הגיעה לפיינל פור וכשטענתי שיש לה סיכוי לנצח .טענו כנגדי כי "למכבי אין כוכב על " טענתי בחזרה
      1. יש לה כמה 2. מי אמר שצריך ?
      ובכלל הכוכב על הוא המאמן (…כמו הספארס).
      ובאמת מכבי לא התבססה על שחקן אחד לכן היא הייתה היחידה מהפייינל פור שלא ששלחה נציג לחמישיית העונה הראשונה (טומיץ מברצלונה ,פרנדדז ורודריגז מריאל וויסמס מצסק"א …כשיחד איתם נבחר עוד כוכב על שמכבי טיפלה בו …לנגפורד).
      כמו מכבי גם ס"א שלחה נציג בודד לחמישייה השנייה …הורידה את האפ וי פי דוראנט ועכשיו מול כוכב נוסף לברון.

      בקיצור ניצחון הקולקטיב על האינדיבידואל .
      זאת הסיבה שאני אוהב את ס.א ! (ופעם הבאה אשמח אם תזלזל פחות).

      1. וכמה דקות בממוצע השלישייה של סן אנטוניו שיחקה בשנים קודמות? ובשנים של האליפות?
        צמצום מספר הדקות נבע הרבה מהזדקנות השלישייה כלומר מהכרח ולא מרצון. בדיוק כמו צמצום הדקות של וייד.
        אם דאנקן היה בן 29 כמו לברון הוא לא היה משחק פחות משלושים דקות.
        אל תבין לא נכון, פופ מאמן ענק וסן אנטוניו קבוצה מדהימה. אבל אני ממש לא חושב שזה נכון להגיד שהקבוצתיות באה כי הבינו שיש כדורסל מחוץ לארה"ב. זה בעיקר נבע כי פופ ידע שכדי להגיע לשלבים האלה של העונה הוצא צריך לצמצם דרסתית את מספר הדקות של הכוכבים שלו.
        ודרך אגב, מיאמי לא קבוצה כזאת אינדיבידואלית. נכון שהיא משתמשת הרבה בנשקים העיקריים שזה הטריו אבל היא מחפשת הרבה את השחקן החם שייתן משחק טוב. אם כבר ניצחון הקבוצתיות על האינדיבידואל היה בגמר המערב נגד אוקלהומה שלקחה את האינדיווידואליות למקום שלא זכור לי שאף קבוצה לקחה.

          1. יופי של קייס יש לך, מדהים. בכלל אם זה היה 28 דקות הוא לא היה מותח את השריר והיה נשאר למחצית השניה של אוקלהומה.
            ושנה שעברה הוא שיחק 33 דקות. אבל פופ עבר הארה בקיץ והבין ש-30 זה מחסום בל יעבור?
            לא צריך תירוצים והצדקות לאהוד קבוצה משום מה זה נראה שאתה ממש מחפש בכח.

        1. ב …מצחיק אותי שאתה לא מאמין לי .
          זה לא תירוץ זאת האמת ואיני צריך להוכיח אותה לאף אחד.
          בחיי שאני מרגיש כמו ההוא שאמרו לו להוכיח שאין לו אחות.
          אתה ולבקן נתפסים לקטנות (29 דקות או סקוטאינג).
          תבינו שס"א עושים את הדברים נכון וחכם יותר מיתר הליגה.
          כל הליך הבחירה של שחקנים וכל החשיבה למה קשה לקבל זאת ?

          1. אין כאן קשר לאמונה.
            תאהד את מי שבא לך, התירוצים לסיבות האהדה מיותרים ומאדירים יתר על המידה את סאן אנטוניו וכמו כן מלאים בצביעות סובייקטיבית.

          2. ב לא מבין אותך .
            כל אחד אוהד בגלל סיבה.
            אני מדגיש ששנאתי את הספארס …למה התחלתי לאהוב אותה . רק בגלל החכמה …אני לא אוהד הצלחות שהצטרף למיאמי …אני אוהד אלו שעובדים קשה ונכון .
            מה בין זה לצביעות סובייקטיבית ?

כתיבת תגובה

סגירת תפריט