הספארס נגד ההיט: הספארס טובה משהייתה (3) / מנחם לס

המודל החדש של הספארס עליון על מודל 2013

טים דנקן, מאנו ג'ינובלי, וטוני פרקר מבוגרים בשנה משהיו ב-2013, וכבר בשנה שעברה התחילו ללחש שאולי הם מבוגרים מדי; אולי ניגמר להם.

ראו זה פלא: כל השלושה משחקים היום כדורסל הרבה יותר טוב מאשר כעת חיה ב-2013. כיצד זה ייתכן?

פיזיולוגית? IT DOES NOT MAKE SENSE. ההסבר היחידי הוא שאולי מה שטים דנקן ומאנו ג'ינובלי עושים לא דורש מאמץ פיזיולוגי עליון: דנקן לא עושה זאת ע"י ניתור יותר גבוה, וג'ינובלי לא עושה מאומה במהירות-שיא. כל מה שהוא עושה נראה למעשה כסלו-מושיון לפרוטוטייפ של השוטינג גארד המודרני. גם בשלשות שלו היא כמעט לא מפריד מגע מהפארקט. משהו מהסוג של הג'אמפ של לארי בירד.

טוני? בין מהירי הפוינט גארדים הוא לא היה אף פעם. עליונותו היא לא במהירות, אלא היכולת הבלתי ניתנת להסבר של כניסה שהיא תמיד לצד החלש של המגן. לפעמים בגלל צורת עמידה; לפעמים בגלל נטיית שיווי משקל. העובדה שהוא מצליח להיכנס ולקלוע כמעט בחופשיות במצבים שכל פוינט גארד אחר שהיה ניכנס כמוהו היה נעצר.

אגב, אני גיליתי במשחקים האחרונים שהביג-מן של הת'אנדר הצליחו לחוסמו בכמה כניסות. מי יודע? אולי גילו כיצד צריך לשמור עליו? נחכה ונראה בסידרה נגד מיאמי. גם עקבו הפצוע עלול להוות בעייה.

ברצוני לחזור למאנו ג'ינובלי וטים דנקן. בסיום המשחק ה-6 נגד הקליפרס, טים דנקן עשה את הכל. בהארכה זה היה הוא ומאנו ג'ינובלי.

אתם זוכרים את השלשה של ג'ינובלי שאחריה טים דנקן חיבק את הארגנטינאי, וליטף את שערותיו באהבה אין קץ? את התמונה הזאת צריך למסגר במסגרת זהב כי היא יכולה להיות אחת התמונות הקלאסיות ביותר בכדורסל. היה זה ליטוף ראש מהסוג שלפעמים דנקן מלטף את הכדור הנופל במקרה לידיו אחרי שריקה. אם אתם זוכרים את המהלך – טים עשה SCREEN על דרק פישר שנראה לפתע כחגב מול הענק. זה היה בטופ-אוף-דה-קי. הכדור בידי ג'ינובלי המסתכל מטה להבטיח שרגליו מחוץ לקשת. ואז בא הג'אמפ המכוער של ג'ינובלי – כדור שטוח ולא מסתובב שהכל גרוע בו מלבד הסוויש. הזריקה היתה ברגע הקריטי ביותר בהארכה, שמי יודע מה היה קורה אילולא ניכנסה.

ג'ינובלי לא היסס לרגע. ג'ינובלי לא מבין פחד מהו. הוא לא מבין את פשר המילה 'פחד'. הוא אחד מבני הזונות הגדולים ביותר בליגה: פרצוף מסכן, קרח, אף המתקשה להעביר אוויר לריאותיו בגלל האסטמה הכרונית שלו. פניו תמיד מגלות מין סבל כאילו האדם צועד על גחלים בוערות. הוא אחד מגדולי הפלופרים במשחק, ואחד השחקנים הכי מלוכלכים שבו – "ליכלוך יורמי" מהסוג של ג'ון סטוקטון. לשניהם פרצופים של סגני מנהלי קבלה בקופת חולים 'מכבי', ואיש לא חושד בליכלוכים מהם. אבל, בוי, כמה מלוכלך היה סטוקטון, וכמה מלוכלך הוא הג'ינובלי הזה. הוא עושה זאת עם 'קטנות', אבל קטנות שגורמות לנזקים גדולים.

אז ג'ינובלי, הגרוע שבין הגרועים ב-2013,  בא הפעם לנקות את שמו. אני רואה זאת בכל תנועה שלו. הוא נראה בכושר טוב יותר; קליעתו מרחוק חזרה בגדול, והוא ממשיך את כניסותיו המוזרות משמאל שעדיין לא מצאו להן תשובה.

דנקן? בקיצור ולעניין, טים דנקן קולע בדיוקים הטובים ביותר, ומהקו הוא היה מעל 90% עם זריקת הפאול המוזרה שלו בה הוא משחרר את הכדור במהירות, כאילו היה תפוח אדמה לוהט.

אחרי הנצחון דנקן אמר: "יש לנו עוד ארבעה נצחונות לנצח. הפעם נעשה זאת". אנא הקשיבו לטים. הוא אף פעם לא דיבר ככה. אף פעם לא יותר מחצי משפט. הפעם? נאום שלם ממש:

 "We were pressing hard early on this season  and grinding on each other, just because of what happened last year.

"We were able to settle ourselves down now. We played with a bunch of different lineups all year long. We had guys ready to play, and it's shown throughout these playoffs where guys just step up and step in and are ready to play. I'm proud of the team for just being ready, just not letting that weigh on us and using it as an excuse !for anything. We're back here now, and we want to get it done this time

טים לא מדבר אף פעם; רק קורע אותך.  למילים הללו ישנה משמעות אדירה בעיני כי היא מוכיחה שהפעם – יותר מתמיד – דנקן החליט לעשות הכל עבור הנצחון. ישנן פעמים בהן הוא נראה אדיש משהו. לא במשחקו אלא ב-BODY IMAGE שלו. הפעם זה אחרת.

טים דנקן השתפר העונה ללא היכר בגלל תיאגו ספליטר ובוריס דיאו. ספליטר לקח את אחריות הריבאונדים מטים, הלוקח רק ריבאונדים 'קלים' שלא מכריחים אותו להעביד את גופו בפרך, ואז נשארת לו כל האנרגיה לזריקות המיד-ריינג' שלו, הטובות בליגה. ספליטר משחק הרבה – הרבה – יותר טוב מאשר בשנה שעברה והוא הפך לאחד הסנטרים הלגיטימיים. ובוריס דיאו? מה עוד אפשר לומר עליו? ה-26 נק' נגד OKC היו הדבר העיקרי שניצח את המשחק כי ה-26 שלו הם כה הרבה מעל ממוצעו.

בוריס הוריד משקל, נע יותר מהר, והפךלאחד הכוחות החשובים ביותר של הספארס. אני כמעט בטוח שהוא חוזר לחמישייה במקום מאט בונר.

על קאווי ליאונרד כל מה שיש לי לומר הוא שהצעיר הפך לאול-סטאר, ואחד הסמול פורוורדים הטובים בכל הליגה. הוא שיפר  ה-כ-ל  במשחקו: קליעה מה-3, מחצי מרחק, כניסה לסל, כידרור, ריבאונד, ושמירה. ללברון יהיה יותר קשה נגדו משהיה לו נגד כל שומר אחר עד היום בפלייאוף. השאלה הגדולה היא כמה ירשו הזיברות לקאווי להידבק לגופו של לברון ללא כדור. למעשה, לדעתי זה אחד המשתנים החשובים ביותר שעלולים לקבוע את גורל הסידרה לכאן או לכאן.

דני גרין הפך פתאום לאחד מקלעי ה-3 האמינים ביותר בליגה. העלייה שלו לסל, מתיחת הגוף, יישור היר ממש בקו אחד עם האף – הכל מושלם ממש. גם הגנתו השתפרה.  אם אתם זוכרים, הוא היה כמעט ה-MVP של סידרת הגמר ב-2013, ואז באה ירידה עד שהפסיד את מקומו בחמישייה לבלינלי. הוא כבש את מקומו בחזרה, ומאז הוא אחד הכוחות הארסיים ביותר של חמישיית הספארס.

מרקו בלינלי לא הרשים לאחרונה, אבל הפלח סומך עליו בעיניים עצומות. עם בלינלי יש לפלח עוד גוף גדול במיד-ריינג', מין אוף-גארד/סמול פורוורד עם קליעה טובה מאד מה-3, אם כי במשחקים האחרונים הוא לא שומש הרבה ולכן לא הרשים.

פטי מילס הוא שחקן ספסל שהיה עולה בחמישיות של רוב הקבוצות בליגה. לעתים הוא קלעי ה-3 הטוב בקבוצה. כשהוא מחליף את פרקר, הכניסות מתמעטות אבל הדאונטאונים עולים משמעותית. קורי ג'וזף הוא מנייה בטוחה בבק-קורט, שאפילו עלה בחמישייה מספר פעמים בתחילת העונה, ומאט בונר הוא מאט בונר: גבוה, קלעי מצויין. יכול להיכנס בתור פאור פורוורד (אפילו עלה בחמישייה בפעמיים האחרונות) או סמול פורוורד.

ואם צריכים עוד ענק, יש את ארון ביינס, שהוא טוב בהרבה ממה שחושבים.

קבוצה כמעט מושלמת.

מה אני מאמין? נתחיל רק בקטן: הספארס חייבת – אני חוזר, ח-י-י-ב-ת – לנצח את שני הביתיים הראשונים. עם 0-2 דרכה הלאה די בטוחה. 1-1? היא בצרה גדולה מאד.

לשמחתי יהיה 1-1!

 

 

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 53 תגובות

  1. אז את מי הספרס ייקחו בדראפט?

    1. או שחקן מליגה זרה
    2. או שחקן קולג' סיניור

    מי שעוקב אחרי ס"א חייב להתפעל מהגמישות המחשבתית של האירגון
    בימים שדאנקן היה MVP הכל היה עובר בצבע.

    בימים שדאנקן הוא הזקן החכם הכדור הולך מהר יותר מש ראס יכול לרוץ.

    – – –

    אני לא קונה את כל תאוריית ההתפרקות של ס"א במשחק – 6 . שנה שעברה, למרות הנסיון של מנחם לצבוע את המציאות. במשחק – 7 הקבוצה לחצה ולחמה לא פחות, ונכנעה למלך ג'יימס ביום גדול.

    את העונה הזאת SA עשו על אוטומט לא בזבזו כוחות מול יריבות פוטנציאליות והיו מוכנות. מגיע ל SA עוד אליפות עם רפיט בשביל לחתום את שמם כשושלת ולסתום את הגולל על פרוייקט הכוכבים של מיאמי (כמו שהם עשו ב 2003 לשושלת מ LA)

  2. רק תיקון קטן מנחם- הספרס שיחקו מול הת'אנדר לא הקליפרס.
    הסדרה הזאת תוכרע לדעתי על ידי דבר אחד קטן ששתי הקבוצות חיות ומתות עליו- הקליעה ל-3.
    מי שתצליח לעצור את השלשות ואת החדירות הקלות של השנייה תנצח.
    במקום מיאמי הייתי מנסה אפילו ללכת על איזורית בחלקים מסויימים של המשחק

  3. היה שווה לחכות לטור 3. חוץ מהשטויות שחוזרות על עצמן עם ההידבקות של לנארד לגופו של היריב היה כיף לקרוא. מנחם, עזוב את השופטים, עוד לא התחיל המשחק.

  4. אני לא חושב שהספרס טובה משהיתה.
    ממש לא, למרות שאני גם לא בטוח שהם פחות טובים.

    אבל ספציפית נגד מיאמי, עם המוטיבציה המיוחדת שתהיה להם – אני כן חושב שהם יהיו יותר טובים מבשנה שעברה.

  5. בתחילת הדרך גינובילי היה אתלט מעולה… היום הוא פשוט יותר חכם אם זה אפשרי בכלל…
    לדאנקן תמיד הייתה זריק שטוחה מדי ולא מספיק יציבה. זה גם השתפר בפלייאוף הנוכחי.

    קוואי הוא אקס פקטור רציני השנה ויחד עם מילס הם משפרים את הספרס משמעותית אפילו שאין את גארי ניל לייצר נקודות מכלום.

    אם השלישיה של מיאמי תעמוד על פחות מ 55 נקודות אין להיט סיכוי.
    אם בונר יתחיל לקלוע למיאמי תהיה בעיה עוד יותר גדולה.
    יאללה ספרס והלוואי 1:4

  6. פארקר פחות טוב העונה, אבל השתפר מול דאלאס והיה מעולה מול פורטלנד.
    אני מאוד מקווה שהוא יהיה כשיר במאת האחוזים כדי שיוכל להסתדר עם צ'אלמרס והשמירה של נוריס קול.

  7. בהחלט מסכים לגבי ג'נובלי וזה בשורות מאוד טובות לספרס,העניין שיש עוד 2 משתנים משנה שעברה,אחד שקשה לי לראות את דני גרין נותן הצגות כמו ב4 משחקים הראשונים שנה שעברה והשני שנכון שג'נובלי נראה צעיר בכמה שנים טובות הבעיה שמצד שני גם וייד נראה צעיר בכמה שנים

  8. 1. בדקות הכרעה – לברון שומר על מאנו ?
    2. מה שמייחד בעיני את מאנו זו קבלת ההחלטות שלו שהשתפרה פלאים, בין מקבלי ההחלטות הטובים ביותר בליגה מבין אלו שאינם רכזים.
    3. מי ישמור את וויד במאני טיים?
    4. לדעתי נראה רוטציה שונה מהרגיל אצל פופ, תזמון הדקות של גרין וקווי יתבצע בצורה שמשאירה כל פעם אחד מהם במגרש והשני על הספסל ע"מ לשמר את רמת ההגנה על לברון.
    5. יכול להיות שנראה את בירדמן לדקות ארוכות מהרגיל? אולי ישמור
    את דאנקן ויהוה איום על החדירה של פארקר.
    6. מיאמי ינצחו רק אם יתרכזו בלסגור את קווי המסירה (לברון והקו
    הקדמי שלהם לא רעים בזה … ) גם במחיר של שלשה פנויה ו/או
    חדירה של פארקר.
    7. התקווה היא לראות את קווי משאיר את לברון לזרוק מבחוץ, משם
    הוא לא ינצח.
    8. מה מצב הקרסול של פארקר?
    9. אליפות – טימי פורש? ואם אין טבעת – אז?
    10. מנחם, בסופו של דבר, גם הפוסט הזה עוסק בלוחמה הפסיכולוגית שלפני הקרב, בכ"מ כיף לקרוא כמעט כל מילה שאתה כותב אז תודה ענקית! (לא יוצא לי הרבה להביע את הערכתי אז זו הזדמנות טובה)

    ספארס ב 6.

  9. מנחם פוסט מצויין,רק דחילאק עם קאווי נדבק לחולצה,זה יצא מכול
    החורים הפימפום הזה,בוא אני יתחיל לפמפם מעכשיו,אם בשופטים
    יתנו ללברון להרבי עם יד שמאל כשהוא עולה לצעד וחצי,או אם
    השופטים יתנו ללברון לעשות 4.5 צעדים בצעד וחצי,
    או אם השופטים יתנו לוויד על כל נשימה זריקות מהקו,מנחם
    ביקשת לא לבכות יותר על שיפוט אז בוא נפסיק,נשמור כוחות
    לבלוג החי,שם אני מבטיח לך שאחרי שס"א יהיו ביתרון 15
    במחצית אתה תשכח הכול,ותשתגע עלינו,אבל זה חלק מהיופי.
    ד"א-ס"א ב5.

  10. גם אם הספרס לא ייקחו אליפות ויש סיכוי סביר שזה ייקרה -,הקימה שלהם מהקרשים אחריי ריי אלן היא מהמרשימות שראיתי בטח לקבוצה שכוכביה כל-כך מבוגרים. אחת הקבוצות הגדולות בלי ספק!

      1. הוא מהיר וזה באמת משפט מפגר.

        הוא כבר כמעט עשור אחד מ-3 הגארדים שמייצרים הכי הרבה נקודות בתקיפה של הסל(השנה דראגיץ' היה יעיל וטוב ממנו בקטגוריה הזאת).

        הוא לא שומר טוב אבל הוא שחקן מהיר מאוד, בטוח אחד מהטופ 3(אולי ביחד עם ווסטברוק, לאוסון).

        1. תגיד לי, יא אהבל, אני מדבר על לפני עשר שנים? אני מדבר על עכשיו, ועכשיו ישנם 20 פוינט גארדים מהירים וזריזים ממנו.

    1. אתה לא היחיד, אבל חוץ מזה הפוסט מעולה, והבנאדם משקיע, אז למה תמיד להתמקד בשלילי? לפחות תגיד תודה על הפוסט לפני שאתה מתלונן…

  11. המסע של הספרס לגמרי מזכיר לי את זה של רוקי בלבואה שבא לנקום באייוון דראגו האיום לאחר שהרג את אפולו קריד.
    למרות יצר הנקמה שבער בו, הוא עדיין נחשב לאנדרדוג מבחינת כישרון והיה צריך לגייס את כל מה שיש בו ולבוא עם מוטיבציית שיא כדי לנצח.
    בנוסף, הדרך שלו לקרב היתה הרבה יותר מרשימה גם המקום הראשון בליגה מהמערב וגם מעבר המשוכות הקשות באמת (בלי כל כבוד לאינדיאנה, וושינגטון ושארלוט)

    https://www.youtube.com/watch?v=1SUzcDUERLo

    רק שזה לא יגמר כמו הקרב בפרק האחרון של משחקי הכס.

    1. הסגל בכלל לא נחלש,מילר הלך,הוא הוציא מהנפטלין את לואיס שהוא לא פחות טוב ומעבר לקליעה נותן לו גם הגנה(משפט הזוי אבל הוא הוכיח את עצמו) ושכחת את הכי חשוב וייד חזר

      1. יניב כל הכבוד לך שאתה נשאר באותו קו.מיאמי ינצחו מיאמי אלופים וכ'ו.
        ורק שיהיה 4-1 לספארס אתה תקפוץ משמחה ותגיד שניחסת
        אותם ברמה של שאמאן בכיר,

  12. אגב סתם פרט פיקנטי מעניין על בונר הוא כנראה השחקן הכי משכיל בNBA(בהיסטוריה).

    קראתי עליו שהוא סיים תואר במנהל עסקים בפלורידה עם ממוצע של 3.96GPA ויש לו SAT של 1350(גבוה מאוד).

    השני אגב- ביל בראדלי.

      1. הוא אפילו לא בטופ 10.

        בונר הוא החכם מכולם, גם הספיק להשלים תואר עם מייג'ור לא קל בציון גבוה מאוד, גם סאט שכמוהו אין לאף שחקן כדורסל שדרך בNBA.

        אחר כך ביל בראדלי שגם הספיק ללמוד שנתיים בהארוורד, גם תואר כפול, גם ממוצע גבוה, גם נבחר לסנאטור.

        אחר כך נכנסים ג'ונס, ג'ואל אנטוני, שיין באטייה, ג'רמי לין, ביל וולטון, נאש.

        1. מנהל עסקים? תואר עם מייג'ור לא קל? 1350 SAT "שכמוהו אין לאף שחקן כדורסל שדרך בNBA"??

          I beg the difference

          זה SAT גבוה, אבל לא בשמיים. זה מתוך 1600, כך שבקלות ניתן להקביל את זה לפסיכומטרי בארץ על ידי חלוקה ב-2

          לפי הפרוט שלך, לביל בראדלי יש רזומה מרשים יותר.

          1. ביל ברדלי-
            He played with the Knicks but prior to that did you know he was a Princeton-educated Rhodes Scholar, a three term U.S. senator, wrote six books, and went to Oxford for 2 years before playing in the NBA? I bet you didn't.

          1. כן אבל דיוויד רובינסון בטח השלים את התואר אחרי הקריירה(כמו רוב רובם של הספורטאים המקצוענים).

            יינון אני לומד תעשיה וניהול, הקורסים הקלים בתואר הם ממנהל עסקים וניהול ועדיין זה לא קורס קל(מבחינת היקף החומר) לבחור צעיר בגיל 18-22 ותוך כדי שהוא צריך לנהל אורח חיים של ספורטאי מקצועני(וכשאתה משחק בפלורידה אתה לחלוטין שחקן מקצוען שיושב על מלגת ספורט ורק אחר כך סטודנט).

            אגב אתה מכיר כדורסלן עם SAT של יותר מ1350????

            אני יודע שהאחים לופז הלכו בעקבות אימם ולמדו בסטנפורד(לא השלימו את התואר אבל יכלו ללמוד מדעים).
            ראסל ווסטברוק(בטח המון יופתעו) היה מצטיין בתיכון ולמד ביולוגיה ופיזיקה וכבר אמר שאם לא היה פונה לכדורסל היה הולך לכיוון המדעים.
            אבל גם הוא לא השלים את הלימודים בUCLA.

            ג'רמי לין כמדומני למד כלכלה בהארוורד אבל גם כן לא השלים את התואר.

          2. רובינסון סיים את הלימודים בהצטיינות בהתמחות במתמטיקה באקדמיית הצי, שירת שנתיים בתור מהנדס בצי הצוללות ותוך כדי היה אחד משחקני המכללות הגדולים בתולדות המשחק. אח"כ הוא הגיע לליגה לקבל שיעור מהאקים

          3. אוקי, לא זכרתי שהאדמירל סיים תואר במתמטיקה בצי, קצת מוזר שישר אחרי זה שירת כמהנדס(בטח שהנדסה זה תואר בפני עצמו שנמתח לרוב יותר מ-4 שנים). אבל לצי כנראה חוקים משלו.

            אני זוכר שסימונס בספר שלו הקדיש חלק יפה מאוד לאדמירל ולתקופת השירות שלו בצי.

          4. K
            Engineering is 4 years – I know it because I did it and tutored it in the Technion. Math is usually 3 years, so I guess he took some more courses to serve as an engineer.
            And after what you wrote about Bradley I'm even more convinced that Bonner is not in his league, in both basketball and education

  13. סאן אנטוניו טובה יותר בכללי. אבל דני גרין שהגיע לממוצע של 25 נקודות למשחק בין המשחקים 1-5, כנראה לא יצליח לשחזר את ההישג. ועכשיו השאלה מי יכנס לנעליים שלו. אם זה יהיה מאנו, או ששוב הוא יפשל? עד כמה טוני פארקר בריא, או שזה סתם משחק של הספרס לשמור על גורם ההפתעה?

  14. קוואי לאונרד נראה לי הולך להיות HUGE, בקנה מידה הגדול ביותר, מעניין מאוד למה הוא יתפתח כשייתגבר. מזכיר לי משום מה את לאטרל ספריוול, אולי בגלל הגודל שלו

  15. רק סנילי אמיתי מעדיף את מיאמי – השלשה של מנו שתיארת הייתה על סף סיום הרבע הרביעי והעלתה את הספרס ליתרון 100-99.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט