סוד ההצלחה של כריס פול / הגולש יעקב אבוחצירא

סוד ההצלחה של כריס פול / הגולש יעקב אבוחצירא

יעקב אבוחצירא, בן 16 וחצי, אוהב מאד כדורסל, במיוחד NBA, וחולם להיות עיתונאי. 

כריס פול רכז ענק.

לדעתי, יש משהו שמבדיל אותו מכוכבים רבים אחרים, וגורם לכך שהוא אחד הרכזים הטובים ביותר ב20 השנים האחרונות.

אנו רגילים שכוכב הקבוצה לוקח הרבה זריקות, ולא בהכרח מוודא שחבריו לקבוצה שותפים למשחק. לעתים נראה שכוכבים דואגים בעיקר לכך שיוכלו להציג שורה סטטיסטית מרשימה, בעיקר משיקולי אגו, וכי "אני הכוכב".

לדעתי הסיפור של כריס פול שונה. אני חושב שבראשית הקריירה שלו גם כריס פול הלך אחרי האגו, רצה להציג מספר אסיסטים גבוה בכל משחק, והתעצבן אם זה לא קרה, אבל עם הזמן משהו השתנה אצלו בגישה, והוא החליט לוותר על הגאווה והכבוד, ובמקום לחפש איך לשפר את המספרים שלו עצמו, התחיל לחפש איך לשפר את המספרים של חבריו. כך למשל דיאנדרה ג'ורדן עשה ליד כריס פול את שנותיו היפות בליגה, וירד ברמתו מאז עזיבתו של פול. זה מה שהפך את פול למנהיג.

גם אחרי המעבר ליוסטון פול הוכיח יכולות דומות – הוא היה, לדעתי, המנהיג של הקבוצה, חיפש את השחקנים האחרים, ותרם רבות לסגל המשלים של יוסטון – אריק גורדון היה טוב יותר מבעבר, קפלה הראה קפיצת מדרגה, המשחק הקבוצתי השתפר, והסגל מיקסם את הפוטנציאל שלו. הרוקטס כבר הובילו 3-2 בגמר המערב נגד גולדן סטייט, אך פול נפצע, ויוסטון איבדה את היתרון והפסידה בסדרה.

מיוסטון פול עבר לאוקלהומה, שהייתה אמורה להיות אחת הקבוצות הגרועות בליגה, אבל פול הנהיג את צעירי אוקלהומה, הפך אותם לקבוצה נטולת אגו, והוביל את הרעמים למקום החמישי. אוקלהומה הפסידה בפלייאוף ליוסטון הפייבוריטית רק על חודו של סל במשחק השביעי.

מאוקלהומה עבר פול לפיניקס, וכבר בעונתו הראשונה הוביל אותם לפיינלז  בזכות יכולת טובה שלו, ויצירת כימייה טובה בקבוצה, אך שוב סבל מפציעה בשלבים המכריעים.

מהקריירה של כריס פול אני לומד שהוא שחקן מיוחד מאד, שמוותר על הכבוד שלו לטובת הקבוצה, יוצר כימיה טובה עם השחקנים האחרים, וזה, לדעתי, סוד ההצלחה שלו בליגה. חבל שאין הרבה שחקנים כמו פול, אבל לנוכח המצב אני חושב שכריס פול, במחיר המתאים, הוא שחקן שכל קבוצה תרצה בשורותיה.

לפוסט הזה יש 57 תגובות

  1. גאון כדורסל, מהגדולים שהיו בליגה, ולא מספיק מוערך כצלף, שחקן הגנה (בצעירותו), ויחס אסיסטים איבודים מדהים לאורך הקריירה.
    פשוט מהרכזים הגדולים אי פעם.

  2. איך בחור בן 16 וחצי מכיר את פול אחד מזקני השחקנים בליגה, ועוד זוכר שבתחילת הקריירה (לפני שהוא נולד) היה לו אגו שלילי כי לא השיג כמות גדולה של אביסטים…מאנו הלכת רחוק מדי עם התעלול הזה

    1. אם אתה חושב שהוא טועה, תתקן אותו אם בא לך.
      אם לא בא לך אל תגיב כדי להשמיץ.
      הוא כתב פוסט, השקיע מזמנו. תכבד לפחות, גם אם זה לא לטעמך.

      1. בוקר טוב NBA בדם.
        אני לא הגבתי בתגובות מאז שהתחלתי לכתוב ועד עכשיו מכיוון שלא הבנתי איך מתחברים, עכשיו הצלחתי להתחבר.
        תודה על המחמאות, באמת זה לוקח לי זמן היו טורים שהעלתי שלקחו לי שעתיים, והטור הזה שעה.

    2. אתה מכיר רק דברים שהתרחשו אחרי שנולדת? אין לך דעה על WW2? בן גוריון? נפוליאון? אפלטון? זה כמו שתגיד שבן 35 לא יכול לכתוב על ג'ורדן, או בן 55 על וולטון. לא רואה קשר. בנוסף, האתר תמיד היה צוהר לכתבים נערים, כולל אחד שהיה כאן סגן עורך בגל 14 ועכשיו כתב בספורט5 (או וואן? רועי, עימך הסליחה). גם המינגווי היה פעם בן 16.5, ואפילו האנטר אס. תופסון (על שייקספיר אני פחות בטוח…)
      .
      יעקב, keep it up!! אני מעריך מאוד את פול, אבל פשוט לא סובל אותו, עוד מניו אורלינס. שיבוא לבוסטון, אולי נתחיל לאהוב אותו.

    3. בינתיים עוד לא ראיתי את יעקב מגיב לאף אחת מהתגובות שנכתבו לו בפוסטים, יפה שאחרים נחלצים לעזרתו ומנסים להסביר כל מיני נקודות תמוהות , אבל אשמח לקבל תשובה מפי הגבורה

      1. בוקר טוב שדות פופ לנצח, אני יעקב אבוחצירא, מי שכתב את הפוסט הזה, ועל יוקיץ' ולילארד ועוד.
        אני רק עכשיו מגיב לראשונה, מכיוון שלא הבנתי איך מתחברים לאתר על מנת להגיב, אז סליחה ומבין אותך על זה שחשבתה שזה מאנו כותב( הוא עזר לי בעריכה). כי זה די מחשיד שמי שכותב לא מגיב אבל באמת זה מכיוון שלא הבנתי איך מתחברים.
        עכשיו הצלחתי להתחבר וישר הגבתי לך.
        ולשאלה איך אני יודע את התחלת הקריירה של כריס פול זה מהעבודה עליו ישבתי ובדקתי וראיתי הרבה דברים עליו על מנת לדעת את זה, כמו שיסטון זכתה בשנות ה90 פעמיים באליפות עם אקים אליג'ואן לא נולדתי אז אבל ראיתי סדרת דוקו על זה, פשוט אוסף מידע ולפעמיים גם סרטים וסרטונים.

        1. אחלה יעקב, שמח סוף סוף לראות אותך מגיב, הייתי באמת חשדן וחשבתי שזה תעלול של מאנו…עכשיו אפשר לחזל"ש…

        1. צודק, זה תמוה באותה מידה , הלכתי על השערה פרועה, זאת התנהגות בומרית טיפוסית, נושא אותה בהכנעה על ד"ש המעיל שלי לצד האותות ממלחהע ה2

          1. לא קראתי לך בומר ואל תכניס לי מונחים טיפשיים למקלדת. שאלותיי היו רציניות –
            1. האם לא ניתן לכתוב על אנשים (אפילו אם נתמקד רק בספורטאים) שהקריירה שלהם הייתה לפני שנולדנו?
            2. למה הנקודות 'תמוהות'?

            1. לי היה נדמה שחלק מהדברים שנכתבו, בעיקר על ראשית הקריירה יכולים להכתב רק מתוך צפייה פעילה במשחקים…והנחתי שהוא לא הלך לצפות במשחקים שלמים מראשית הקריירה שלו….כנראה שאתה צודק וזה יכול להופיע כציטוט באיזה מקום ואז אפשר לכתוב את זה…רק שהוא כתב "לדעתי" …ואני חושב" לגבי הרעיונות הללו מה שלפחות לעניות דעתי המסויידת מעיד על כך שזה לא ציטוט…דעתך המלומדת הבליצ'ק?

          2. תראה, על אף שסביר שאנשים לא ישלימו בדיעבד צפייה בקריירות ספורטיביות שלמות, אי אפשר לדעת זאת ברמת הפרט. אולי יעקב שלנו חולה היסטוריה? מעריץ שרוף של פול? גדל על ברכי אבא/אח מעריץ?
            .
            אני זוכר את עצמי נער כשיוטיוב התחיל צופה ימים כלילות בכל פיסת וידאו שמצאתי של הסלטיקס בסיקסטיז.
            .
            זאת ועוד, אני חושב כי לא מעט חברים כאן שהתחילו לצפות באייטיז עושים בדיוק את אותו דבר עליו ביקרת את יעקב. סביר שמלבד מנחם או מי שגר בארה"ב באותה תקופה, הרוב באתר ראו יותר (ודאי בלייב) את האחים זלר מאשר את מג'יק ולארי.
            .
            לבסוף, אני הסקתי מדברייך (ותקן אותי אם אני טועה) הנחה סמויה כי לנערים אין scope מספיק רחב כדי לכתוב.ליצור על דברים או ספורטאים פרה-זמנם. עכשיו אני לא מכיר את יעקב וזה בכלל לא עליו per se, אבל לדעתי הנחה זו מקטינה ומתעלמת מאפשרות לגאונות.
            היית פעם במוזיאון פיקאסו בברצלונה? יש לו שם ציורים של גימנזיום מגיל 12-16~. You can spot greatness at any age.

            1. אני לא טוען שאי אפשר לכתוב על דברים פרה זמנך, ברור שלא, זה מגוחך…חשבתי שנקודה אחת במאמר של יעקב לא הגיונית ואליה כיוונתי, ברור שיש צעירים שכדאי להקשיב להם, אח של יהלי אולמר כתב לפני שנה מאמר נהדר על הרולפלייר המועדף שלו…לדעתי הוא היה בן 14…בגלל החשד שלי שהכל בכלל תעלול לא הסברתי את עצמי מספיק ברור אז מניח שאני יכול להאשים רק את עצמי במה שהבנת

            2. מודה ועוזב ירוחם ושבוע טוב.

  3. התנועה שלו לרוחב המגרש תוך כדי כדרור היא משהו כל כך יפה וכל כך מיוחד. גלובטרוטר. שחקן שאין לו שום משחק מעל הטבעת (לא יודע מתי הוא הטביע פעם אחרונה שהיא לא האלי-אופים באולסטאר), אבל עושה בגובה הרצפה דברים ששוברים הגנות. מגיעה לו טבעת ולא אכפת לי כמה ולמה אתם שונאים אותו. הגנרל הקטן עאלק. מה שדדי אמר

  4. כריס פול שייך לרשימה המצומצמת של הרכזים שאפשר להכניס אותם למשבצת הPoint god.
    רכז במלוא מובן המילה, עושה את השחקנים טובים יותר, בקושי מאבד.
    כל מסירה שלו ממש כירורגית.
    שומר קשוח, חוטף מצויין ומנהיג מוערך. בא למאני טיים ולא מפחד מהרגעים החשובים.
    לטעמי בשיאו היה טוב ויציב מקרי, אבל גופו קרס בפלייאוף יותר מדי פעמים וזה הרס לו אפשרות לאליפות.
    פול והארדן היחידים שמשכו את גולדן הגדולה ל7.(פול נפצע בסוף משחק 5 וכנראה שהיו גוברים עליהם במידה ולא היה נפצע).
    רק על זה הוא מקבל ממני ריספקט אדיר(גם הארדן).
    אחד הגדולים שנשאר בלי טבעת וחבל.😔

  5. המנהל משחק הכי טוב בעידן המודרני. רכז במלוא מובן המילה בליגה של PG שמחפשים קודם את הסל ואחר כך מסירה.
    הבעיה הכי גדולה שלו, וגם אח שלו אמר את זה בכתבה, שיש לו יצר תחרותיות וקשה לו להפסיד, ולכן כל הסכסוכים עם חברים לקבוצה.
    בכל מקום שהגיע הייתה קבוצה מנצחת, במיוחד okc שכולם וזו התפרקות ונראו נהדר עם פול, בזמן שכולם חשבו שהוא גמור.
    .
    הסטוקטון של העידן המודרני. מנהל משחק עילאי שגם מגן וחוטף מצויין

  6. הפוסט יוצא בעיתוי מעניין , פול אולי בדרך לוושינגטון ביחד עם שאמט ובתמורה לברדלי ביל , כנראה שיחתך משם וישוטט לו בליגה. רוצה לראות אותו כשחקן משלים בסגנון גארי פייטון לפני הפרישה, אולי החתיכה החסרה לקבוצה אלופה. מה שכן פיניקס בעיניי עושים טעות אם הם לוקחים את בראדלי ביל אחרי שראיתי לא מעט משחקים שלו במדי וושינגטון בגלל דני , לא התרשמתי , קלוריות ריקות, מחבק את הכדור , פציע ולדעתי ולא מספיק טוב נגד הגנת פלייאוף

        1. אייטון עדיין שחקן צעיר וטוב. הוא לא רע כמו שעשו ממנו, וגם הסיטואציה לא ממש הייתה לטובתו.
          דווקא הוויזארדס יכולים לבנות סביבו.
          לא חסרים שחקנים שהחליפו קבוצה וזה עבד לטובתם. לדעתי אייטון עדיין שייך לקטגוריה הזו

    1. אני בכנות לא יודע אם במשחק כדורסל ממוצע יש מספיק פוזשנים בשביל שדוראנט, בוקר וביל יזרקו כל אחד את כמות הזריקות שהוא רוצה ועדיין ישאר משהו לשחקנים אחרים
      זה הולך להיות המהלך הכי גרוע של פיניקס

  7. הרוב נמחק אבל דבר אחד כן ארשום, הוא הביא את הפלופינג באין BA לרמה של אמנות ואל כן שלוחה לו אהבתי הגדולה….
    יחי הפלופינג לעולם ועד!
    דהההה

  8. אתה קצת מתבלבל.
    הוא אכן נתן קריירה מרשימה ורכז "טהור" יחסית, בניגוד לכל ה-shoot first שמסתובבים בליגה בעשור+ האחרונים.
    והיה המנהיג של יוסטון והמבוגר האחראי שהחזיק להארדן הצ'וקר את היד.
    ובאמת הנהיג את אוק' הצעירה וחסרת הציפיות לעונה מצוינת.
    אבל – "הפך אותם לקבוצה נטולת אגו" – פה הטעות שלך.
    הוא מפוצץ באגו.
    הסאנס פיתחו את הכימיה הטובה בעונה לפני שהגיע (עם רוביו).
    שחקן טוב מקצועית – כן.
    שחקן ש"מוותר על הכבוד שלו לטובת הקבוצה, יוצר כימיה טובה עם השחקנים האחרים" – ממש לא.
    ותודה על הפוסט

  9. מהשחקנים האהובים עליי בהיסטוריה.
    רכז שמשחק "נכון" את המשחק. לדעתי הרבה "אירופאים" (כלומר אוהבי המשחק האירופי) אוהבים אותו ואת צורת משחקו.
    שיחק דומה בכל מקום בקריירה, גם, ובעיקר בניו אורלינס

  10. יעקב ,ראשית תודה על הפוסט המושקע.
    שנית ניכנסת ונגעת באחת הדמויות השנויות במחלוקת ב15 שנים האחרונות. הוא כמו כוסברא, או עמבה, או שאתה אוהב, או שבא לך להקיא ממנו.

    ואני ארחיב.
    אין עוררין על כך שהוא רכז טהור ,אחד הטובים בהיסטוריה. באמת שחקן שחושב ונושם כרכז. ככזה המחשבה הראשונית שלו אמורה להיות אסיסטים. על שחקן כזה לא צריך להתלהב ולומר טובת השחקנים האחרים לנגד עיניו, או בזכותו דיאנדרה העלה את הרמה ועוד. זוהי מהותה ונשמתה של ההגדרה רכז. לצערינו התפקיד הנ"ל נשחק דרמטית ב10 שנים האחרונות אך עדיין זאת ההגדרה של שחקן מעין זה.
    דבר נוסף כל קבוצה שהוא הגיע אליה ללא ספק ביצעה קפיצת מדרגה. הוא התחיל בניו אורלינס, עבר לקליפרס, משם ליוסטון,OKC, ולבסוף בפיניקס. כל הקבוצות הללו ביצעו קפיצה לכשהגיע אליהן.

    אבל, ופה מדובר על אבל גדול, כריס פול גם אחד השחקנים השנואים בליגה. בענק .
    נחשב לשחקן מלוכלך מאוד בעל פה גדול ואגו גדול יותר . לא בכדי שני שחקנים מהקשוחים בליגה ובעלי קבלות של חוסר אהדה משלהם ( רגואן רונדו – שבעצמו דורש טור על הטירוף, ופטריק בברלי), תקפו אותו פיזית ממש באלימות. רונדו בעונה הראשונה של לברון בלייקרס, ממש הכניס לו אגרוף וקפץ עליו לעימות ולאחר מכן פתח עליו פה בתקשורת(מה שלא נהוג לעשות בליגה).כנ"ל בברלי כשחקן הקליפרז, דחף אותו בגב בעוצמה במטרה להגיע איתו ממש למכות. וגם בברלי לאחר המשחק הנ"ל וגם לפני חודש בסדרה של פיניקס מול דנבר , לא הפסיק ללכלך על פול.
    האיש שומר ומשחק בצורה מלוכלכת, הוא משחק בשביל לסחוט עברות, מרים רגל כשהוא עולה לקליעה בצורה לא טבעית, משתמש בכל הכוח העצום שיש לו בשביל לכסח בשמירה גבוהים ממנו ומפיל את עצמו לסחוט עברות באותה פוזיציה שהוא שומר. הרבה שחקנים עושים את זה בליגה( עע סמארט הטיפש), אבל הוא הביא את זה לגאונות מגעילה. תנסו להסתכל רק עליו במהלך המשחק. רק עליו ותראו איך הוא משחק.
    בעיה גדולה נוספת שלו היא הפציעות הממושכות שהוא סובל מהן בשלבים המכריעים של העונה. הדבר פגע משמעותית בכל קבוצה בה הוא שיחק. אין עונה לדעתי בה הוא לא נפצע, החל מהקליפרס.
    אבל את הדובדבן שמרתי לסוף, כריס נחשב שחקן סרטן בחדר ההלבשה. לא מהסוג הנראה לעיין על ההתחלה. לא, הוא חכם יותר . סרטן קטן שבהתחלה הוא לא נראה מזיק, אבל עם הזמן הוא מתפשט והורס כל חלקה טובה.
    בזמנו דייויד סטרן אסר על ניו אורלינס ומנע את המעבר שלו לליקרז של קובי. בשל כך הוא עבר לקליפרס. שם קמה קבוצה אימתנית, לדעתי אחת הקבוצות הטובות שהיו איי פעם. פול, גריפין הצעיר, דיינדרה, הקלעי הלבן המצויין רדיק, השחקן השישי של העונה שאת שמו שכחתי ועוד. היה להם קאדר של 8-9 שחקנים מצויינים. בהתחלה הם ריסקו את הלוחמים, אבל משנת 2015 הלוחמים לא ראו אותם ממטר הם קסחו אותם 4 פעמים בשנה . רק לראות את ההבדל של סטף מול פול גרם לי לגחך כל פעם מחדש. סטף משחק בקלילות, שובבות, עם המון חיוך, כאשר כל הקבוצה סביבו פורחת בגללו. לעומתו פול שיחק בכוחניות , המון שחצנות וגאוותנות ולא הפסיק להעיר לשחקנים בקבוצה שלו ,תוך כדי ולאחרי המשחק. ואני לא מדבר על הערות בצורה ידידותית.
    בהתחלה זה עבד. אך בסוף החברים שלו לקבוצה, בעיקר גורדן וגריפין לא יכלו לסבול אותו. הוא כמובן סבל מפציעות רבות בעיקר בפלייאוף וגם כאן הוא לא עבר את הסיבוב הראשון כמדומני. זכור במיוחד הסדרה מול יוסטון בה הקליפרז הובילו 301 והפסידו 4-3 .
    לאחר שעבר בהפתעה ליוסטון, במשחק הראשון שלו מול הקליפרז, הוא התעמת מול גריפין במשחק והלך לחדר הלבשה של הקליפרז "לסגור איתו חשבון ". נו באמת.
    הלאה יוסטון, בשנה הראשונה זה היה נראה כעובד אך בשנה השניה החלו העימותים עם גיימס, אותו דבר כמו בקליפרז. כמובן גם פה הוא סבל מפציעות שונות וכאן הוא לא העפיל את הסיבוב השני.
    לאחר מכן עבר לOKC וגם שם לא שרד יותר מ2 עונות
    כיום הוא בפיניקס,הוא אכן הגיע לגמר והפסיד לבאקס, העונה האחרונה שוב סבל מפציעות והאחרונה הייתה בסדרה מול דנבר, כאשר הוא שיחק פיניקס הפסידה וכאשר הוא נפצע היא דווקא ניצחה.

    לסיכום, למרות שאהייתי מעדיף שיהיה תיקו בין 2 הצדדים שלו, אני מצטער אבל לא. הוא השחקן הכי מלוכלכך ,והכי מגעיל של דורינו. לא משנה כמה מעלות יש לו הם לא מספקים מול החסרונות.

    1. בוקר טוב, תשמע על התחלת הקריירה שלו מסכים איתך בהחלט אבל להגיד שהוא הורס קבוצות אני לא מסכים.
      יש שחקנים שהורסים קבוצות ואני לא יגיד את שמם מכיוון שהם כוכבים נחשבים, אבל הוא לא אחד כזה.
      אחרת תסביר לי איך יוסטון בעונה הראשונה הגיע עד הגמר איתו, ועל הפיצוץ עם הארדן, ארדן לא יסתדר עם הרבה שחקנים, ואיך באוקלוהמה הוא הביא אותם ממרחק סל לחצי גמר איך? ובפינקס בעונה הראשונה גמר פיינלז, בקיצור לדעתי זה לא נכון, גם באטלר רב עם וויגנס וטאונס באימון אז זה אומר שהוא אנוכי? לא כמובן.

      1. אהלן יעקב,

        אני משתדל לא לחפור יותר מידי ועדיין אני מסיים עם הרצאות של עשרות שורות…😜
        אז ככה, הורס קבוצות הכוונה לשחקן דיי מרכזי שלא גורם לתלכיד קבוצתי. לא מאחד חברתית לא גורם לתחושות נעימות, אחד שלא באל לך להיות איתו. דמיין לעצמך (אני מניח שאתה צעיר 20-30) שאתה בתחילת דרכך בחיים מקבל 100K ש"ח בחודש בעבודה סבבה, אבל בכיר בצוות שלך דיי מעכיר את האווירה גורם לצוות לעבוד טוב אך האווירה לא טובה. לאו דווקא רעילה אבל לא טובה. אין לך תחשוה של מגיע בכיף לעבודה. עכשיו אתה לא יכול לעזוב את העבודה ,אתה מרוויח מצויין. ולכן אתה בדילמה. לאורך זמן התפוקה שלך תירד והמוטיבציה שלך לתת אקסטרות ישאפו ל0.
        תבין, בכל משחק קבוצתי ובכדורסל יותר מכל משחק קבוצתי אחר, הקבוצה מאוד חשובה. בעיקר בעידן המודרני. כשמגיע הפלייאוף הכל משתנה. אין יותר כלום. שום דבר לא חשוב, רק ניצחון. ואתה לא יכול לנצח לבד. אתה חייב לפחות 7-8 שחקנים טובים. חייב ! בהנחה וישנם 2-3 שחקנים כוכבים בקבוצה, כל השאר נחשבים משלימים ברמה כזאת או אחרת. אתה חייב שהם יתנו את כל מה שיש להם. ושיבצעו זאת בכיף בנהאה בתחושה שהם חלק ממשהו ולא רק נספחים. זה מה שלברון, סטף, דאנקן עשו בעידן המודרני. גם יאניס כזה אבל הוא לא בקטיגוריה שלהם עדיין לא. לאחרונה ראינו את יוקיץ כזה. מאחד את הקבוצה. כולם משחקים עבור הקבוצה ובעיקר עבורו. מרגישים שהוא סומך עליהם. מקבלים ביטחון ממנו. תקצר היריעה מלהסביר כמה חשוב שיהיה ביטחון לשחקנים סביבך. הביטחון הוא הכי חשוב. כל השחקנים שציינתי יודעים לנסוך את כל התכונות הטובות הללו בצוות שלהם. בקבוצה. ביחד.
        כריס פול רחוק משם שנות אור וגלקסיות רבות. שוב, אני לא גורע ממנו כשחקן. הוא שחקן ענק. אז מה ?
        תשאל את עצמך, למה כל השחקנים שציינתי לקחו אליפויות ברבים והוא רק הגיע לגמר פעם אחת? האם היית מעוניין לשחק איתו או עם יוקיץ? או סטף(בהנחה ואתה לא שונא סטף) ?
        סטיטסטית, רוב הנשאלים לשאלה היו מעדיפים אנשים אחרים ולא את כריס

  11. פול כבר מיצה את עצמו בליגה
    הסיכוי היחיד שלו לקחת אליפות זה כשחקן שישי מהספסל ורכז מחליף.
    בשיאו שחקן ענק, אבל "שיאו" לא היה משהו שהחזיק מים במאני טיים של העונה.

  12. תודה על הפוסט.
    מצטער, כבר לא אוהב אותו.
    בניו וארלינס הוא באמת היה רכז כמו שאמרת, אבל אחרי זה השתן עלה לו לראש, הוא התחיל עם הפלופים ולריב עם כל מה שזז,
    ואם אתה רוצה להשוויץ ולעשות רעש תביא קבלות, ולפול, למרות שהיה בקבוצות לא רעות בכלל רוב הקרקיירה – פשוט אין כאלה.

  13. התחושה העיקרית מפול, היא שבכל ריצת פלייאוף היתה לו תקופה שבה הוא לא מצליח לשמור על הרמה, והקבוצה מפסידה. אם בגלל פציעה, או כל סיבה אחרת. אולי ביוסטון היתה סידרה אחת קצת שונה נגד ג"ס, אבל באופן כללי זו המגמה.

  14. אין ספק שהוא רכז גדול
    יחד עם זאת יש שני דברים שמעיבים על הקריירה שלו;
    1 – לא זוכר פלייאוף שהוא לא נפצע בו בשנים האחרונות (אולי לפני שנתיים מול מילווקי?). תמיד אפשר להמר שהוא יפצע בשריר הירך האחורית
    2. יש לא מעט חברים לקבוצה לשעבר שפשוט לא סובלים אותו

  15. כריס פול – פלופר, בעיית אטיטיוד, לוזר, בעיית קצב, לא קולע מספיק טוב, לא לוקח על עצמו מספיק, לא משפיע על משחק, לא שומר וסופר סופר סופר אובר רייטד.

    1. פלופר – כן
      בעיית אטיטיוד – כן
      לוזר – לא סגור על זה אבל יש מצב
      בעיית קצב – אין לי מושג במה מדובר
      קליעה מצוינת
      לוקח על עצמו ועוד איך
      משפיע על המשחק ועוד איך
      שומר מצוין

      לסיכום: שחקן מצוין. אוברייטד בקטנה

      1. טוב אולי החמרתי קצת…
        הבעיה עם שחקנים מסוגו זה שהם חייבים להתאים למסגרת שתתאים את המשחק סביבו וסביב ניהול המשחק שלו – ואז הוא נפצע…
        ישנן מלא קבוצות שצריכות רכז, מנהל משחק, מנהל קצב…
        כמו מילווקי לדוגמה שהיא קבוצה עם שחקני על ומשחקים כמו מטומטמים…
        כאיס פול כבר בוגר
        אני חושב לאיזו קבוצה הוא היה יכול לעזור

  16. תודה יעקב. לדעתי פול אחד הרכזים הגדולים בהיסטוריה בעיקר בגלל שהוא שיפר מיידית כל קבוצה אליה הוא הגיע. גם אם בפלייאוף הוא לא הופיע הוא הפך כמה קבוצות לטובות ורלוונטיות (אוקלהומה, פיניקס) ככה שהוא חייב להיות בטופ

  17. תודה יעקב והמון בהצלחה לך
    בשקט בשקט, פול היה אחד הגארדים ההגנתיים היותר טובים בהיסטוריה. חוש מופלא לגניבות כדור, ממזריות ששמורה לרכזים הגדולים ביותר שמתבטאת בכל מיני טריקים וטרניים כדי לסחוט עבירות תוקף (כן, עד לרמה מוגזמת לפעמים), הוא אמנם קטן לעמדה שלו אבל חזק פיזית. עם קצת עזרה מלמעלה הוא היה מגיע רחוק יותר אבל עשה קריירה מדהימה בליגה. גם מהבחירה הרביעית, קשה להיות אולסטאר נצחי.

  18. תודה רבה.
    מעניין מבחינתי שבמהלך הקריירה שלו הייתי לפעמים בעדו ולפעמים נגדו.
    להיות בעדו היה קשה, כי בכל רגע הוא יכל להיפצע – כמו בסדרה ההיא של יוסטון מול הווריורס, כשניצח את משחק 5 ונפצע.
    הייתי בעדו גם כשהיה בניו אורלינס ושיחקו נגד הספארס שהייתי נגדם, ונגדו כשהקליפרס שלו שיחקו נגד הספארס שהייתי בעדם – ואז המניאק קלע סל ניצחון במשחק 7. באותו פלייאוף עברתי להיות בעדו (עלו מול יוסטון) אבל הסתבר שבאותו סל ניצחון הוא נפצע. איזה קרציה!
    מאז הייתי בעדו ונגדו. הוא נפצע ולא נפצע. ניצח והפסיד. שחקן ענק לדעתי, אישיות גבולית, ויסיים ככל הנראה ללא תארים.

  19. לעולם לא אסלח לשטרן על הוטו האידיוטי על הטרייד, יכל לשנות את היסטוריית הליגה לנצח, ורק כדי לראות את קובי משחק עם רכז על.

  20. מבחינה מקצועית אחד המרכזים הגדולים ומשובח בשני צדי המגרש, אך אופי לא טוב עם יותר מדי אגו ולכן עבר בין כמה וכמה קבוצות כי החיבור איתו עם כל היכולת לא יכול היה להימשך זמן רב מדי וכן משחק מלוכלך שהוא יכול היה בלעדיו בגלל שהיכולת ההגנתית שלו מעולה.
    כך שהאופי השחצני והעצבני והלא חברותי מקלקלים את היכולת המקצועית המשובחת, והם פגעו באפשרות שלו לזכות באליפות כי אם אופי נוח יותר הוא היה יכול לתרום יותר בקבוצה הראשונה שהיה לו בה סיכוי לאליפות והיה מגיע ליותר אפשרויות לאליפות.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט