נאמנות זה דמיאן לילארד, ומדוע הוא לא מוערך מספיק‎‎ / הגולש יעקב אבוחצירא

נאמנות זה דמיאן לילארד, ומדוע הוא לא מוערך מספיק‎‎ / הגולש יעקב אבוחצירא

דמיאן לילארד הוא אחד הסקוררים הגדולים של העשור האחרון. לילארד קלע 59 + נקודות ב6 משחקי ליגה ( 59,60,61,61,71). זה נתון מטורף. ועוד נתון היסטורי – רק 6 שחקנים קלעו 60 נקודות ומעלה יותר מפעם אחת, ואלו השמות. צ'מברלין (32), קובי בראיינט (6), מייקל ג'ורדן (5), אלג'ין ביילור (4), לילארד (5) וג'יימס הארדן (4). זה נתון בלתי נתפס. תראו אלו שמות לא נמצאים שם: לברון ג'יימס, סטף קרי, קווין דוראנט, לארי בירד, ועוד. 

דמיאן לילארד הוא גם השחקן שהגיע ל-600 שלשות בזמן הכי קצר (247 משחקים). לילארד הוא אחד משחקני הקלאץ' הטובים בהיסטוריה ולכן זכה לכינוי "דיים טיים". ללילארד מספר הישגים נוספים שנרחיב עליהם בהמשך, אבל אני רוצה להתחיל עם השאלה החשובה – "מדוע הוא לא מוערך מספיק?"

התשובה יחסית ברורה – לעתים כוכב משחק בקבוצה חלשה מספר שנים אבל לאחר מכן עוזב לקבוצה יותר טובה ותחרותית כדי לקחת אליפות. דוגמאות – דוראנט, הארדן, לברון (אבל לברון, לעומת שאר השמות שצוינו, חזר לקליבלנד וזכה שם באליפות), דיוויס, ועוד. זה בסדר, אני לא נגד זה, כל אחד וההחלטה שלו, אבל הבעיה היא שכולם חושבים שאם אתה לא לוקח אליפות אתה לא יכול להיות בטופ של הטופ. ואני נוטה להסכים אבל רק אם השחקן היה בקבוצה טובה ותחרותית שמועמדת לאליפות. אם, לעומת זאת, השחקן משחק בקבוצה שהיא לא מהטובות בליגה, ונותן הצגות, ומצליח להביא אותם לפלייאוף ואפילו לגמר איזורי, אז לא צריך לשפוט כך.

דמיאן לא מוערך מספיק כי הוא נמצא בפורטלנד, אבל הוא כן צריך להיות מוערך מאד מכיוון שהוא שחקן התקפה מדהים, שחקן שבמאני טיים כל קבוצה תרצה שהוא יזרוק את הזריקה האחרונה, הוא ולא אף שחקן אחר. וגם, בואו נודה באמת, אם לילארד היה רוצה הוא יכול היה לעזוב את פורטלנד מזמ, (או לפחות בעונה האחרונה שבה היה שחקן חופשי, לפני שחתם על חוזה חדש בפורטלנד), ולחבור לקבוצת סופרסטארים כמו הלייקרס (עם דיוויס ולברון), או גולדן סטייט (עם סטף, תומפסון ועוד), או מילווקי של יאניס, בוסטון, קליפרס ועוד. בקיצור לילאר יכל לקחת את הדרך הקלה לאליפות, ואז היו מחשיבים אותו בטופ, לצד שחקנים כמו דוראנט ועוד.

אבל… דמיאן החליט שלא ללכת בדרך הזאת, אלא להישאר בפורטלנד ,הקבוצה שבחרה בו, האמינה בו, ונתנה לו את כל הבמה. ואם אתם שואלים אותי מי השחקן שאני הכי מעריך בNBA, אז אני הולך עם דמיאן לילארד בלי התלבטויות מכיוון שהוא שחקן נאמן, מסור, לא מחפש את הדרך הקצרה, אלא נשאר בקבוצה שלו גם ברגעים קשים. וכיום כאשר שחקנים מחליפים קבוצות על מנת לשחק בקבוצה טובה יותר, על מנת להיות תחרותיים ולזכות באליפות, אני מעריך את לילארד עוד יותר.

כי כמה שחקנים אתם מכירים, שאתם אומרים את השם שלהם, אתם יודעים שהם נאמנים וסמל לקבוצה שלהם? רק מעט, נכון. קובי בראיינט הוא אחד כזה, ובכדורגל יש לנו את מסי לבארסה. אבל ספק אם יש עוד שחקן, למעט לילארד, שהיה מסכים להישאר בקבוצה בינונית, לא מהטובות של הליגה, ולסיים אולי את הקריירה בלי אליפות, ולשמוע שהוא לא שחקן על בסדר גודל של הגדולים.

אז אני אשאל אתכם שאלה – כמה שחקנים אתם מכירים שהיו מסכימים לזה כמה? אין שחקנים כאלה… ואתם יודעים למה? כי שחקן יודע שבכדי שהוא יסיים את הקריירה וכולם יעריכו אותו, וידרגו אותו בטופ של הטופ, הוא צריך אליפות. אבל לילארד יודע שכשהוא יפרוש, העיר פורטלנד, והקבוצה, והאוהדים, כולם לא ישכחו אותו ותמיד ידרגו אותו כאחד הגדולים של הNBA וזה מה שמעניין אותו, איך העיר והמקום שבחר בו, והאמין בו, יזכור אותו. ולא איך חובבי כדורסל יזכרו אותו. וזה מראה לנו על נאמנות מדהימה, וחבל שכבר כמעט ואין כזו היום.

דמיאן לילארד הוא כוכב על, ומכאן אני רוצה לומר – תעריכו אותו. העונה הוא סיים מקום 3 במלכי הסלים של הליגה, עם 32.2 נקודות למשחק, ולמרות זאת לא נבחר לחמישיית האולסטאר.

אני אשאל שאל – מה אתם רוצים בקבוצה שאתם אוהדים? שחקנים וותיקים ומזוהים עם הקבוצה שלכם או שחקנים שבאים והולכים?

עיקרי הקריירה של דמיאן דילארד

דמיאן לילארד נבחר בדראפט 2012 במקום 6. בהופעת הבכורה שלו בליגה קלע 23 נקודות ו11 אסיסטים וזכה בתואר רוקי העונה (פה אחד), בעונתו השנייה לילארד קלע מול סקרמנטו 26 נקודות ברבע אחד (שיא מועדון). בעונת 2018 נבחר לראשונה לחמישיית העונה, וסיים מקום 4 במועמדים לזכיה MVP . ללילארד משחק מפורסם בפלייאוף 2019 מול אוקלוהמה סיטי, משחק שהבליט הרבה מהיכולות שלו – סלי קלאץ', שלשות, סקור.

התוצאה הייתה 115-115… לילארד חיכה שיגמר השעון, זרק מכמעט חצי מגרש (12 מטרים) כשהוא צמוד לפול ג'ורג', והעניק סל ניצחון לפורטלנד ועלייה לחצי גמר המערב, כאשר באותו משחק הוא קולע 50 נקודות, (שיא פלייאוף אישי).

בחצי הגמר פורטלנד הדיחה את דנבר ועלתה לגמר המערב לראשונה מזה 19 שנים. באותו עונה לילארד היה בלתי ניתן לעצירה עד סדרת הגמר האזורי, בה פורטלנד הובסה 4-0 על ידי גולדן סטייט. ללילארד הרבה סלי קלאץ', וקליעה מפורסמת בפלייאוף 2014 מול יוסטון, כששוב לילארד קלע שלשה על הבאזר ששלחה את היריבה הביתה. 

 הישגים בקריירה: לדימאן לילארד יש 7 בחירות למשחק האולסטאר, פעם 1 חמישיית העונה, ועוד 4 בחירות לחמישיית העונה השנייה ושתי בחירות לחמישיית העונה השלישית. 

לילארד נבחר לרשימת 75 השחקנים הגדולים בכל הזמנים של NBA 

העונה קלע לילארד 71 נקודות, כולל 13 שלשות, שהזכיר לכולנו כמה כישרון יש לשחקן הזה.

דמיאן לילארד, אתה כוכב על, ואתה דוגמא לשחקנים בכל הקשור למה זה אומר להיות מזוהה עם הקבוצה, לנאמנות ולמסירות לקבוצה. אתה שחקן ענק שבקלות, אם היית עובר לאחת הקבוצות הגדולות, היית יותר מוערך. ושוב, לדעתי זה משפט שמשקף טעות… כי אתה כבר שחקן ענק, ובעיני אתה ממוקם גבוה מאד.

לפוסט הזה יש 31 תגובות

  1. הוא אכן כוכב על. הוא גם לא עושה יותר מידי הגנה. ואני לא בטוח שיש יותר מידי מה לדבר על הנאמנות האישית שלו למועדון, או בכלל על נאמנות בליגה הזאת. כי גם המועדונים עצמם לא תמיד נאמנים לשחקנים. בסוף זה תמיד עניין של קונסטלציה והשילוב בין האסטרטגיה של המועדון לבין ההזדמנויות וההצעות שיש לשחקן עצמו.

    1. כמו בכל מקום עבודה נאמנות זה לא 0 או 100,יש גבול כבר שזה לא מתאים לצד אחד וזה בסדר גמור.
      נאמנות זה עד כמה אתה מותח את הגבול הזה ועד שלב מסוים זאת תכונה מאוד חיוביות הן מצד המעסיק והן מצד העובד וראויה להערכה.
      יש לא מעט שחקנים ומועדנים בליגה שמצהירים על נאמנות ומגבים אותה בפועל כמו דיים שלנו למרות שבמקרה שלו באמת ראוי לשאול אם זאת לא הבחירה הקלה והנוחה מבחינתו ואז זה מראה יותר על חוסר אופי מעל נאמנות.

      1. עם הכסף שהוא מקבל ובפרט הכסף שיקבל. לא בעיה להיות נאמן.
        פעם דיברו על מסי ונאמנות ,במכשול הראשון עזב את ברצלונה תנחשו למה?

  2. בחירת השחקנים שלך כמודלים להשראה מפוקפקת למדי.
    במקרה דנן, ה"נאמנות" המופלאה היא לא יותר מהישארות באיזור הנוחות, בקבוצה שלא שואפת ולא תגיע לשומקום, אבל נותנת לך הכל ואתה לא צריך להתאמץ כדי לקבל את זה.
    דיים לא עשה דבר מעולם כדי לשפר את הקבוצה.
    לא התחיל לשחק הגנה, לא למסור יותר או לשנות את סגנון המשחק כדי שהקבוצה תהיה טובה יותר.
    נוח לו.
    הוא מקבל סופר-מקסים, ליטופים לאגו, אין מאמן שדורש ממנו מאמץ ולשנות משהו או ללמוד דבר חדש.
    רק לעלות ולזרוק כאוות נפשו מכל טווח שמתחשק לו, מתי שמתחשק לו, מדי פעם להכניס איזה באזר ביטר מהחצי כדי להרוויח עוד כמה נקודות הייפ והוסט לאגו.
    דיים הוא שחקן שבוחר בדרך הקלה, וטוב לו עם זה.
    איך יודעים? הוא אחד מסוחטי שריקות האוויר הגדולים בהיסטוריה. הוא פשוט חי על זה.
    כמו הארדן וגדולי תורה אחרים, הוא התרגל לקפוץ על מגינים ולקבל שריקות אוויר, וכך ליצור הפרדה לזריקה מהפחד, או ללכת לקו לנקודות קלות.
    בנבחרת, כשהיה צריך לשחק בחוקי כדורסל אמיתיים, נחנק לחלוטין.

    1. ברכות על המינוי לסגן.
      לברון לחץ על התאגיד למינוי?😂😂
      ועוד יותר אני שמח לראות את שובו של ליימביר שלנו שהיה חסר כל כך🥹🥹

        1. זה ארגון יותר מפוקפק מהקלאץ' המקורי.
          כל בכירי הארגון התאבדו כבר מהעגלות.
          זה כמו לקנות דירה מענבל אור.
          חוזה שהוא פיקציה.
          שיהיה בהצלחה בכל זאת😉

            1. 😂😂🤣

            2. השם החדש טוב, אבל הקודם היה הגי טוב ברשת.

  3. השחקן החביב עליי בליגה. מעונת הרוקי שלו, אני מעריץ גדול. אבל, שים גוף. תקרא את ההתקפה ותעמוד במקום הנכון.
    יש סיבה שפורטלנד תמיד מפסידה ללוחמים וזה לא בגלל שדיימו וסיגי פחות גדולים מספלאש. זה בגלל שההתקפה צדה אותם כל פעם מחדש.
    סטף לדוגמא, כבר לא חור שחור. גם לא גמל מאריי.

  4. תודה כל הפוסט!!
    שחקן מרגש וסופר מוכשר.
    לילארד זה נאמנות במידה הכי גבוהה שיש, גם אם היה לו נוח להישאר.
    אבל צריך לציין, שהוא לא שמר כלל, ומבחינה הישגית הגיע לגמר מערב פעם אחת ומעבר לכך לא עבר סיבוב כמדומני.
    שחקן שרוצה שייזכרו אותו מעבר למועדון עצמו חייב להיות תחרותי והישגי יותר בפלייאוף.
    רק על זה שנבחר ל75 הגדולים, צריך להיפתח ועדת חקירה ממלכתית.

    1. הוא נמצא בקבוצה שהיא בינונית ב DNA שלה.לא משנה מה יעשה איתם לא יגיע לכלום.הוא גם לא לצריך לבנות קבוצה טובה יותר הוא שחקן ושחקן מעולה.

      1. לא חסרים בליגה הזאת שחקנים כשרוניים שגמרו בלי טבעת.

        שחקנים גדולים באמת משנים DNA של פרנצ'יז,
        ליליארד נמצא כמה רמות מתחת לזה,גם מתחת לאחד כמו כריס פול שכנראה לא יזכה באליפות.

    2. ככל שהשנים חלפו דמיאן הוריד עוד ועוד את רמת ההגנה שלו חחחח. קליר פאת מהלך. טייל על על הפרקט. כמות הבולענים שהוא משאיר בהגנה והירדמויות בחיתוכים זה ישר לhof של הליגה.
      כמו שהאשך ציין הוא באזור נוחות מושלם ואין לו שום רצון לשנות הרגלים ישנים. כמה הילייטס פה ושם 60 נק בקליר פאת וקפיצות על מגינים וזהו חוזה מקס ישר לבנק. מה צריך יותר מזה?

  5. שחקן מעולה אבל הוא באותה קבוצה של גארדים שלא מסוגלים להנהיג פרנצ'יז,
    לקלוע 71 נק' זה נחמד בליגה של אדם סילבר.

    למה לא מוערך? מוערך על יתר המידה ומקבל חוזה שרוב השחקנים חולמים,
    למה לא ברמה היסטורית? שישאל את המאמן שלו צ'ונסי איך מקבלים הכרה כזאת.

  6. תודה על פוסט שהביא לידעכתנו שחקן סופרסטאר שכמעט נשכח. תמיד חבבתי אותו ואני מקווה שעוד נראה אותו מככב בפלייאוף. בקשר להגנה שלו, כשאתה קולע 60 המחשבה שלך היא התקפה. אני בטוח שאילו חייב היה להגן הוא היה מוכיח את עצמו גם כמגן טוב.

  7. נאיביות מוגזמת ומעוררת חשד. לא יודע כמה אפשר לומר על אדם שמרוויח במקום עבודה מאות מיליוני דולרים, שהוא עושה זאת מתוך 'נאמנות'. האם אתה בטוח במאה אחוז שקבוצות אחרות היו מוכנות להציע לו את אותו הסכום? גם אם כן, אולי האמת היא שפשוט נוח לו איפה שהוא נמצא כרגע? אולי הוא מעדיף להישאר באזור הנוחות שלו מאשר ללכת ולחפש אתגרים חדשים בחיפוש, שעבור רוב השחקנים מתברר ככושל, אחר טייטלים?

  8. בס"ד
    תודה רבה.
    בהחלט שחקן התקפה גדול, ושחקו קלאץ' ענק.
    מעריך את הנאמנות שלו.
    אבל כנראה לא מספיק בוער לו לקחת אליפויות, כמו מייקל, קובי, לברון וסטף.

  9. מעריך אותו על ההתקפה, אבל לא עשה כלום מעבר לזה כמו שציינו לפני.
    לפי דבריו, מה שחשוב לו זאת אכן הנאמנות למי שבחר בו ונתן לו הזדמנות… יפה, אבל …
    רוצה יותר הערכה ? תשתפר משנה לשנה .. תוסיף אלמנטים במשחק, תנהיג את שאר השחקנים למאמץ עליון… זה ישתלם בפלייאוף.

  10. כמה טעויות לגבי קולעי 59 נק' ומעלה ו-60 נק' ומעלה:
    1. נכתב שלילארד קלע 59 ומעלה 6 פעמים אך בסוגריים הובאו נקודות של חמישה מש'.
    2. בהתייחסות לקולעי 60 נק' ומעלה נכתב שללילארד חמישה מש' כאלו אך בין החמישה מש' הנ"ל ארבעה הם עם לפחות 60 נק'.
    3. לבירד משחק אחד עם 60 נק'.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט