אבי מבסוט מההיט / אבי טרכטמן

אש!!!

עם בערך דקה לסיום הרבע הראשון, ג׳יילן בראון החטיא ג׳אמפ שהוביל לשלשה של קיילב מרטין בצד השני שקבעה 20-28 למיאמי. בערך אז, המשחק נגמר, ובערך מאותה נקודה היתה רק קבוצה אחת על המגרש, כן – הקבוצה שהיתה אמורה להפסיד גם היום בליין של לאס וגאס, הביסה את הפיינליסטית הגאה ללא תנאי.

באיזשהו שלב במהלך הרבע האחרון קלטתי שהאירועים היחידים שאני זוכר שהתרחשו בצד של בוסטון במשחק כולו, היו הטכני של סמארט, ואחר כך הכמעט טכני הנוסף של סמארט שהומר לעבירה רגילה. בחיי, שחוץ מזה לא קרה כלום עד אז. אמנם דקה אחרי המחשבה הזאת בוסטון קלעה את הסל היחיד היפה שלה (קורנט עם הלוח כשהוא ממש כמעט אנכי לסל), אבל שלושה אירועים זכירים לקבוצה, כששניים מהם שליליים זה בטח לא משהו. אבל זה היה ערב כזה.

מאיפה זה הגיע??

זה גם היה ערב כזה, שבו לכאורה נדמה לכם ששחקנים כמו דנקן רובינסון (5 שלשות, 22 נקודות ) או גייב וינסטנט (6 שלשות, 29 נקודות) ריפדו סטטיסטיקות בגארבג׳ טיים המאד ארוך הידוע גם בשם ״כל הרבע האחרון של המשחק״ אבל למעשה, לשניים היו כבר 28 נקודות משותפות בסוף הרבע השלישי (וכן, זה פחות מ 51 נקודות משותפות, אבל תזרמו איתי) והיו חלק אינטגרלי ומכריע בניצחון כולו).

זה היה מן ערב כזה שבו ג׳ימי באטלר נעצר פעם אחר פעם בדאבל טימים, רק מה – בוסטון שכחו לשמור על שחקנים אחרים בדאבל טימים האלה, ובאטלר במקום לקלוע (סיים עם 16 סבירות) החליט פשוט למסור, והבחור יודע למסור, ועוד איך – עם שישה אסיסטים מדויקים, שכל אחד מהם הוציא לבוסטון את החשק לחיות.

זה היה סוג של ערב כזה שבו באם אדביו, בדרך כלל בחור עצור שאוהב לזרוק טיר דרופים במרחק שלושה מטרים מהסל, החליט שכשהוא צריך הוא גם מכונת היילייטים, והיו לו לא פחות מ-4 כאלה במשחק, האלי הופים, דאנקים אימתניים אחרי סבסוב, פוסטרים וכו׳ וכו׳. אתם יודעים, ערב כזה.

עוד היי-לייט לאוסף

ועוד אחד

וזה גם היה ערב שגילה שליד כל הלבנים המסיימים הנהדרים של מיאמי (כלומר רובינסון וסטרוס, שניהם עם המון פגיונות עמוק אל תוך הלב הסלטיקי) יש להם גם יוצר נקודות אחר בעמדות הסווינגמן שלא קוראים לו ג׳ימי באטלר, אלא דווקא קיילב מרטין שהיה אולי השחקן הכי טוב של הקבוצה בשלושת הרבעים הראשונים, בהם הוא קלע 15 נקודות, רובן כואבות מאד.

זה היה ערב שבו למרות שמיאמי כבר הובילה ב-15 הפרש במחצית, הרי שהרבע שבאמת גמר את בוסטון והפך את העסק ללא נעים היה השלישי שבו מיאמי דפקה עוד 15 נקודות הפרש, כשהמדהים הוא שאף אחד לא בולט במיוחד, אלא פשוט כולם טובים במיאמי (וינסנט הוביל עם 8, אבל באם ,באטלר, סטרוס ומרטין היו מעולים) ואף אחד לא היה טוב בבוסטון (1-13 מהשלוש ברבע השלישי).

זה היה ערב שבו כל בוסטון (חוץ מסמארט שלקח קצת ללב, ואולי אולי קצת הטיים לורד שהראה מעט אופי) שיחקו כמו רובוטים פוזלים. שום ניסיון לייצר משהו חכם, שום משחק קבוצתי, שום יצירתיות. רק יידוי שלשות, כשבמקרה הערב במקום לזרוק כדורים הם יידו פטישים. שני הכוכבים הגדולים של הקבוצה, טייטום ובראון זרקו (כלומר, יידו, כלומר, פזלו) 1-14 משותפים מהשלוש, ובחיי שפרט למהלך כוח אחד של טייטום שבו הוא נראה גבוה ומהיר יותר מכולם מתחת לסל, השניים היו חושך על פני תהום, וכך אי אפשר לנצח.

זה היה ערב של קבוצה עם אופי מול קבוצה עם אפס רצון ואפס לחימה. קבוצה שתהיה פיינליסטית ראויה, מול קבוצה שתצטרך לעשות הרבה חושבים בקיץ (בעיקר בגזרת המאמן, אבל אולי גם בגזרת סמארט, ג׳יילן בראון ועוד כהנה וכהנה). בין אחת הקבוצות המרגשות ביותר שאני זוכר בליגה (לפחות מאז הפיסטונס של לפני עשרים שנה) לבין קבוצה שבעה ומפוטמת למרות שממוצע גילאי כוכביה הוא בקושי 26 (ואולי כדי שילמדו רעב מהו מהקבוצה שניצחה אותה בגמר אשתקד)

זה היה ערב כדורסל קטן מאד, אבל ערב נפלא לקבוצה שעתה בלי הווריורס שהייתי רוצה שתיקח את הגביע כולו.

לפוסט הזה יש 14 תגובות

  1. Om3r

    22 מאי 2023 08:20:59

    קלעת בול בכל מילה ומילה, מה שאי אפשר להגיד על בוסטון הערב.
    מיאמי השנה מיוחדים ונותנים פלייאוף לפנתיאון. דורסים ורומסים את המזרח מהמקום השמיני (טכנית שביעי).
    דנבר תהיה המאצ'אפ הקשה ביותר שלהם עד כה, אבל אחרי כזאת ריצת פלייאוף פשוט בלתי אפשרי לחשוב שהם לא מסוגלים. לסוכניות ההימורים בוגאס ולאנליסטים המוערכים של ESPN נשאר רק לאכול את הכובע. עאלק 3% לנצח את הסדרה.

  2. asaf

    22 מאי 2023 09:13:50

    תודה אבי.ניתוח מצוין. איכשהו בתוך כל ים הכישרון והמשחק האינדבדואלי בליגה שלפעמים מוציא את החשק לראות משחקים אנחנו הולכים לקבל בגמר העונה את שתי הקבוצות שמשחקות את הכדורסל הכי קבוצתי בפלייאוף הזה. אישית ממש בא לי לראות את גם את ג'ימי וגם את הג'וקר לוקחים טבעת, מבאס שאחד מהם ישאר מאוכזב בסיום סדרת הגמר.

  3. פיני

    22 מאי 2023 09:49:32

    תודה אבי.
    מיאמי (וגם דנבר), עושים משהו מיוחד. הרבה זמן לא הגיעו שתי קבוצות שאני כל כך רוצה שיזכו באליפות.
    ברמת השחקן, אני יותר אשמח בשביל ג'ימי, שאם לא עכשיו, אימתי

  4. ירון, החלום

    22 מאי 2023 10:13:04

    בס"ד
    תודה רבה.
    באמת 2 קבוצות ראויות בדרך לגמר.
    בוסטון, פשוט הפסיקו לשחק לפני מספר חודשים, לא רואה שם מלחמה, וניסיון לעשות הכל בשביל האליפות.
    לעומת הלייקרס שלפחות מנסים ונלחמים.

  5. onetwo3

    22 מאי 2023 11:43:46

    אמנם נראה רחוק עד כמעט בלתי אפשרי אבל לא לרתום את העגלה לפני הסוסים או לברך על המוגמר מוקדם מדי. שתי הסדרות טרם הסתיימו. סבלנות..

  7. האווי לאסוף

    22 מאי 2023 13:55:21

    לא בטוח שהבעיה המנטלית של הסלטיקס היא שובע, זו קבוצה שלא עשתה עדיין כלום. יש משהו רקוב בממלכת השמרוק, אבל אני חושב שצריך לחפש את התשובה במקום אחר.
    תודה רבה אבי

  9. שדות פופ לנצח

    22 מאי 2023 14:20:46

    מיאמי משחזרת את המסע המדהים של דנמרק ביורו 1992, או של נורת' קרולינה סטייט ב1983 קבוצה שהגיעה אל הטורניר כמעט במקרה ברגע האחרון וממשחק למשחק צוברת בטחון …כל השחקנים שלה משחקים כאילו הם on mission, וינרים שקולטים את גודל המעמד ואת ההזדמנות האולי חד פעמית שלהם להכנס להיסטוריה ומנפיקים תצוגות שיא…תענוג והלוואי שימשיכו ככה עד הסוף

  10. Berch

    22 מאי 2023 14:33:06

    הזיה לשחק ככה בבית. מה זה האחוזים האלה?? בבית???
    רועדות הידיים
    הפחד משתלט
    חוסר הביטחון מחלחל
    הפסד של מאמן. חד וחלק.
    🤷🏻‍♂️

כתיבת תגובה

סגירת תפריט