בפרקים הקודמים

ניקולה יוקיץ' יודע מה זה להיכשל בפלייאוף. הוא נכשל בפלייאוף. בעונה שעברה עף כבר בסיבוב הראשון בג'נטלמן סוויפ לאלופה הנכנסת, עונה לפני כן חטף בחצי גמר המערב סוויפ מהסאנס שהיו בדרכם לגמר הNBA. בשני המקרים הוא הגיע לאירועים הללו עם תואר הMVP מתנוסס מעל ראשו, מה שהלך והעמיק את השאלה, מי הוא האיש הראוי לתואר הMVP? האם אחד שלוקח את קבוצתו למקום ה3 ועף בסיבוב השני, או שהגיע הזמן לשנות את ההגדרה לשחקן הכי טוב גם בפלייאוף? נשמע די כישלון, לא?

אבל רגע רגע. חשוב להיזכר ולזכור שבשני המקרים הללו נשאר לו הענק הסרבי די לבדו, עת נזכרו להם ג'מאל מארי ומייקל פורטר ג'וניור, המכונה מפג, להיפצע בול בזמן הלא נכון. יסלחו לי פאקונדו קאמפסו, דמרקוס קאזינס, זיק נאג'י ודומיהם, אבל כדי לגבור על גולדן סטייט ווריורס צריך טיפה יותר מזה. אז רגע, האם בכל זאת מדובר בכישלון?

בעונה שעברה, שהייתה כולה ללא ג'מאל מארי, חזינו בתופעת קסם. באמת. יוקיץ' הצליח לקחת את הנאגטס עד למקום ה6, אפילו לא הסתבך בפליי-אין, והביא אותם לפלייאוף. הוא היה נראה בלתי עציר, ובאמת היה כך. יעיד על כך התואר שקיבל בסוף אותה עונה בחוות סוסים אי שם בסרביה. הוא עשה הכל נכון. הוא ניהל את ההתקפה באופן מושלם ולבטח הכי טוב שראינו מסנטר כזה או אחר. בפער. רק שזה פשוט לא הספיק כאשר היה לבדו.

סלחו על הסלנג, אבל – חלאס.

העונה עושה רושם כי נגמרו המשחקים. למארי ומפג נמאס להיפצע, למייק מאלון נמאס מדיאנדרה ג'ורדן וליוקיץ' נמאס להפסיד. ועד כה בפלייאוף כל המיאוסים הללו באים לידי ביטוי באופן חריף במיוחד. דנבר נאגטס משחקת כדורסל מושלם, הטוב ביותר בליגה הטובה בעולם. או בקיצור – הכדורסל הטוב בעולם. זהו כדורסל שוטף, זורם, נע, זריז, יעיל, חכם וקטלני. זהו הכדורסל של ניקולה יוקיץ'. רק שהפעם יש מסביבו כלי קיבולת מספיק ברמה כדי להביא את הכדורסל הזה לידי ביטוי בדרך הכי טובה שיש – ניצחונות.

פירוק והגחכה

הלילה במשחק 6 מול פיניקס, באריזונה, זה פשוט התפוצץ. מהרגע הראשון. דנבר פירקה את פיניקס בכל מדד ובכל קנה מידה אפשרי, השאירו אפס מקום לסיכוי כלשהו של הסאנס לחזור למשחק. מהרגע הראשון. ניקולה יוקיץ' פירק את פיניקס. רק לתזכורת: כשאני כותב "פיניקס" אני מתכוון לקבוצה ההיא שבה משחקים דווין בוקר וקווין דוראנט. כן כן, הם על אמת, ולהם לא נשאר סיכוי מול יוקיץ' והכדורסל שלו.

יוקיץ' הופך את דנבר לקבוצה מנצחת, השחקנים מסביבו יקבעו אם הדרך לניצחון תהיה דורסת. כי ביום בו קנטביוס-קלדוול-פופ, המכונה קקפ, קולע יותר מדווין בוקר, טרנס רוס, ביסמאק ביומבו, טורי קרייג וטי ג'יי וורן ביחד – כנראה שאתה בדרך לפירוק. לשחיטה כשרה.

ניקולה יוקיץ', כפי שהיטיב להגדיר משה דוידוביץ', המכונה אחיו של שרון דוידוביץ', הוא דבק. פשוטו כמשמעו. הבן אדם לוקח את החלקים שנמצאים סביבו, ומדביק אותם. הופך אותם לכדי חתיכה אחת שאי אפשר להפריד. פשוט סתכלו על ההיילייטס שלו מהמשחק הלילה כדי להבין. כמה חכמה. איזו ראיית משחק. כמה קל זה נראה! 32 נק, 10 ריב' ו12 אס' במשחק בחוץ על עלייה לגמר המערב?? זה על גבול המגוחך. הוא הגחיך את בוקר ודוראנט הלילה. הגחיך, בדיוק כמו שעושה ג'וקר.

השחקן השלישי בהיסטוריה לגמור סדרה עם 30+ למשחק וטריפל-דאבל בממוצע. מי ביחד איתו ברשימה אתם שואלים? שניים לא כלכך מוכרים, לברון ג'יימס וראסל ווסטברוק. בזמנים טובים יותר שלו. האיש עושה הכל מהכל. האיש הוא לא איש.

האיש הוא ג'וקר, ואלו מעלליו של ג'וקר.