בואו ננסה להכניס קצת עומק לצפייה שלנו במשחק.

היום בבוקר, כאשר תצפו ב-10 השחקנים המתרוצצים להם על הפרקט, בחרו שחקן אחד- שריינו אותו פה בתגובות, ועקבו אחריו לאורך כל המשחק, גם כאשר הכדור לא בידיים שלו, והוא לא שומר על הכדור.

בסיום המשחק, כתבו פה במשבצת מסקנות מהצפייה בשחקן הזה. לא 'קווין דוראנט מלך', אלא 'התנועה של ג'רמי לאמב ללא כדור הופכת את ההתקפה של הת'אנדר ליעילה פי 3 כשהוא על המגרש, בגלל הריווח והאיום התמידי מעבר לקשת'.

אם אתם מרגישים שיש לכם יותר מכמה שורות לכתוב, אתם יותר ממוזמנים לשלוח למנחם מייל (sefersheli@hotmail.com, אם מישהו איכשהו עוד לא קלט) ובו פוסט שייכנס במידה והוא ראוי.

אני משריין את פטי מילס

***

מיאמי חוזרת לאינדיאנה במצב מצויין, כאשר היא מחזיקה ביתרון של 2 משחקים, ורק משהו סנסציוני, בדמות 3 ניצחונות רצופים של הפייסרס, ימנע ממנה להגיע לגמר בפעם הרביעית ברציפות (למעשה, לא הייתה שנה בה לברון שיחק בקבוצה והיא לא הגיעה לגמר).

*

נקודות האור מהמשחק הרביעי

כריס בוש-כתבתי עליו לפני המשחק, והערב כיכב עם 25 נקודות ב-7 מ-12 מהשדה ו-6 ריבאונדים. 10 נקודות באו ברבע הראשון, במהלכו שיחק נגד רוי היברט. ברבע השני הוסיף 7 נקודות, ולמרות שנרגע במחצית השנייה הוא היה השחקן הטוב ביותר של מיאמי בחלקים רחבים מהמשחק, וההתעוררות שלו רק תסייע למיאמי.

רשארד לואיס-לאור פציעתו של בירדמן, עליה יורחב בהמשך, ספולסטרה העלה את לואיס בחמישייה, ובמשך רוב המשחק שיחק עם חמישייה גמישה, בה יכולים להיות מספר מובילי כדור (צ'למרס-וויד-ג'יימס-לואיס-בוש). לואיס סיים את המשחק עם 0 מ-5 מחרידים מהשלוש, אבל הוסיף שתי חטיפות, והיה אחד החשובים ביותר על המגרש. כרגע, אני צופה שישחק בתפקיד זהה לזה של שין באטייה ומייק מילר ב-2012 ו-2013: שחקן משלים, שיעשה פעולות הגנתיות ויצלוף שלשות שצריך. עוד יכול להיות משחק שיוכרע עקב 15 נקודות שלו. את המשחק השלישי הוא סיים ללא נקודות, ריבאונדים, או אסיסטים, אבל עם מדד +/- של 21+, מה שהופך אותו לראשון בהיסטוריה שמסיים עם מדד פלוס מינוס דו ספרתי (חיובי, כמובן), וללא נק', ריב', או אס'.

ניהול המשחק-5 איבודים בלבד. 20 נקודות מהאיבודים של היריבה. ריצת 0-10 מהרגע הראשון. מיאמי פתחה את המשחק מעולה, וניהלה אותו בחוכמה למשך אורכו. ההיט, הודות לחמישייה החכמה של ספוסלטרה, היו מאורגנים יותר, יעילים יותר, ועקב כך ניצחו. החלפת לואיס בהאסלם הייתה מבריקה, כמצויין לעיל. יעילות החמישייה הזאת מקנה למיאמי אפשרות לשחק עם מספר חמישיות שונות, כאשר כל אחד הוכחה כיעילה-אחד עם צ'למרס, וויד, ג'יימס, לואיס ובוש. אחת עם קול, וויד, אלן, לואיס, ובוש, חמישייה שיכולה לתת מנוחה ללברון, ולתפור אץ היריבה מרחוק. עוד אחת עם צ'למרס, אלן, ג'יימס, האסלם ואנדרסן, בימים כאשר הצבע נותן את הטון במשחק, והאסלם את אנדרסן ילחמו על הריבאונד. ההגנות האישיות של ג'יימס, צ'למרס, ואלן יתרמו משמעותית, בנוסף ליכולת ההתקפית של אלן וקינג ג'יימס. בוש יכול להכנס על חשבון האסלם, ולרווח למיאמי את הצבע עם קליעות מרחוק.

*

נקודות החושך מהמשחק הרביעי

עונשין. מיאמי הייתה מעולה מהקו, עם 88.2%, אבל לא תוכל להתבסס על העונשין בעתיד. נגד הספרס, או הת'אנדר, היא לא תלך לעונשין 34 פעם בערב. היכולות עונשין של מיאמי גבוהות, אבל הקבוצה מוכרחה למצוא דרך לשחק בלי להתבסס על הקו.

הפציעה של אנדרסן. למרות הניצחון, למיאמי יהיה קשה ללא אנדרסן בטווח הרחוק. הוא סובל מחבלות בירך, ונכון לעכשיו, צפוי לשחק במשחק הבא. מיאמי צריכה את איש הציפור, והיא צריכה אותו טוב.

עומק. מבחינת הנקודות, כל שחקני מיאמי מלבד הביג טרי קלעו 30 נקודות בלבד, פחות מ-30% מסך הנקודות הקבוצתי. לשם השוואה, במשחק השלישי בין הספרס לת'אנדר, כל שחקני סן אנטוניו שאינם פארקר, ג'ינובילי או דאנקן, קלעו 51 נקודות מתוך 97, כ-53% מסך נקודות קבוצתם. סן אנטניו עמוקה יותר ממיאמי, וזה צפוי לפגוע משמעותית במיאמי במהלך סדרת הגמר.

נסיים עם שיר-מיאמי הולכים לאינדיאנה, והם טסים לשם כדי למוטט את הקסבה, ולסיים את גמר המזרח.