האמנם שגב מטוס חי את חלומי ומסקר את משחקיי הווריורס…
עם זאת, אני שודל להשאר חיובי ועם חדווה גדולה לספורט והכדורסל בפרט.

העיר אילת ממתגת עצמה כעיר ספורט בינלאומית כבר מעל 30 שנה.
בעקבות כהונות מוצלחות של ראשיי העיר וקידום פרוייקטים, החזון הזה אכן רוקם גידים ובאיטה מגשים עצמו. 

"קריית הספורט" המדוברת בעיר הדרומית ביותר בישראל, אשר תכיל אצטדיון כדורגל, אולם כדורסל גדול, מגרשיי טניס, כדורעף ומגרשיי אימונים מגוונים כבר נמצאים בתחילת בנייתם, למרות קשיים מול בעליי הקרקעות.

יחד עם פינוי שדה התעופה הישן של העיר, אשר הולך להפוך לאיזור גועש של תיירות, תרבות ומגורים…
הזדמן לי בסופ"ש זה לצפות ולסקר את האירוע, ותודה לעידן חברי, אשר הזכיר לי את התאריך.

בעקבות פינוי שדה התעופה, נפתחו כבישים חדשים כמו זה, אשר הופך את ההתניידות ממרכז העיר לאיזור המלונות והגבול הירדני לעניין של כמה דקות. עם הסנדלים שלי, לקח לי פחות מרבע שעה להגיע לאייסמול המפואר והענק.

הופתעתי מן ההפקה וחצי המגרש, לצד 3 טריבונות, איזור VIP שהציע נשנושים ואף אלכוהול.

האירוע לא אכזב ונהניתי מאוד!

זהו אמנם פורמט חדש שפיב"א דוחפת, ובעלת חוקים חדשים, אך אין ספק שמדובר בפורמט נהדר שיכול להניב לא רק רווח וספורט, אלא גם בידור רב.

החוקים? משחק של 10 דקות בלבד. מי שמגיע ל-21 נקודות ראשון? ניצח.
אין עבירות אישיות אלא קבוצתיות. כאשר קבוצה מגיעה ל-7 עבירות, כל עבירה לאחר מכן מובילה אל הקו לשני זריקות. סל רגיל, שווה נקודה. סל מה"שלוש" שווה 2, ועוד חוק "אופסייד" אשר לא מאפשר לשחקנים להשאר מתחת לקו ההגנה. חוק 3 שניות בבקבוק ולאחר ריבאונד יריב, צריך להעביר את הכדור מחוץ לקשת.

נבחרות שונות ומגוונות הגיעו לעירנו בזמן שגם פסטיבל "פאנג'ויה" של הסטודנטים התרחש בעיר.
אני לא מקנא בצוותי המשק והנקיון של בתי המלון, כי השילוב של ספורטאים מרחביי העולם וצעירים ישראלים…לבטח גרמו להרבה מצעים להזרק לפח במקום לכביסה.

רואנדה, שוויץ, צ'כיה, אוסטרליה, הונגריה, סלובניה, סין, ניו-זילאנד ועוד ליוו את המשחקים ביומיים הקצרים הללו.
הכרוז של האירוע צלח בתפקידו לקרוא לעוברים ושבים בקניון כדי להגיע ולשבת במשחקייהם של נבחרות ישראל. במהלך משחקים אלו, היציעים המאולתרים היו כמעט מלאים והאווירה התהדקה.

לפעם הראשונה שאני חוזה בטורניר שכזה וכמו כל אחד אחר, היו לי את הספקות באשר לרמת המשחק, והתבדיתי לחלוטין. משחקים קשוחים יותר ומשחקים קשוחים פחות, הציגו בפניי הקהל כדורסל ברמה גבוהה עם כשרונות רבים. הנשים והגברים כאחד. פורמט כזה שמנסה לשלב את ה"סטריט-בול" לצד משחק הכדורסל הקלאסי, הוא קשה…אך נדמה שהפורמט הזה הוא מוצלח במיוחד.

היו משחקים דרמטיים, כאלו אשר לא כללו את נבחרות ישראל וחבל שהקהל בחר ללכת ולא לצפות בהם…
כי כאוהד כדורסל, מצאתי מגוון שחקנים נהדרים ברמה גבוהה מאוד מרחביי העולם, אשר התחבבו עליי במיוחד.

האחד? תאמאש' איבוסב מנבחרת הונגריה. גבוה, חזק וקשוח מאוד אשר הקשה על כל יריב.
השני? יורי ליצ'ן מסלובניה. אמנם כבד משקל, אך פשוט חלקלק, בעל כף יד עדינה וחכמת משחק נהדרת ככל נבחרתו המוכשרת.
השלישי? ז'אן ז'אק נשובוזוואביוסנומוקיזה (כן, קראתם נכון) או בקצרה, נ'שובוזווה. רכז בעל צעד ראשון מהיר משל ד'ארון פוקס וקרוס אובר מטורף. מוכשר מאוד.

במשחק של איבוסב נגד ניו זילנד, כמעט והיה מכות מול שחקן הציר שלה, זאק איסטהופ.
מזל שהיה אוהד בקהל (מי זה?) שצעק לכולם להרגע, כי עוד רגע והאגרופים היו עפים באוויר.
במשחק מול סלובניה, נפגשו שניי הגדולים יחד ותפסתי אותם ברגע מיוחד, בין המכות.

אצל הנשים?

וורוניקה ווראסקובה מצ'כיה צלפה שלשות ללא היכר שלא נגעו ברשת. עד שצעקתי את שמה והיא איבדה מעט מן הריכוז. מה שלא מנע מהרכזת שלה קארינה סוטולובה לקחת המושכות ולהציג כדורסל קלאסי של ווינרית.

קלי פרולינג מאוסטרליה אמנם השקטה שבחבורה, אך זו שהשקיעה הכי הרבה בהגנה ועשתה את הסלים הקשים. למרות שישבתי והכרתי את הורייה של חברתה לקבוצה, מיילה גודצ'יילד אשר שיחקה באוניברסיטת דיוק וע"פ הורייה ניצחה במשחקים פרטיים את קיירי אירווינג לפני שנים שבהם למדו יחד, פרולינג הייתה האקס פקטור. נאדיה קונסטנטין משוויץ נתנה פייט אדיר, חדרה לסל וצלפה מכל מקום.

עם זאת, גולת הכותרת של האירוע הם כמובן הנבחרות הישראליות, אשר העפילו שנייהן לגביע העולם בכדורסל 3X3 של פיב"א.

במשחקיי הגברים, בלא קשר להיותי ישראלי, ייתכן כי נבחרת ישראל באמת הייתה הטובה ביותר בטורניר.
ג'ואקין שוכמן, המשחק בליגת העל במדיי באר שבע (ואילת בעבר) גילה אתלטיות מדהימה בחדירותיו לסל.
שחקן אחר, אשר אותו הכרתי דרך הטורניר הוא שוהם גת. המשחק כיום בליגה הלאומית.
האמינו לי, וכי אין לי מושג איך שחקן כל כך מוכשר, זריז, חכם ואתלטי לא משחק בליגת העל בישראל.

גת לבעצם היה השחקן הטוב ביותר בנבחרת ועשה הכל על המגרש. מאוד מיוחד ומרגש.
נתנאל ארצי אשר עבר לאחרונה מאילת לחולון, היה למעשה "המחרב" כפי שהוא אוהב להקרא.
בעל גוף כמו של קרנף מבטון אשר יכול לחדור לסל, לצלוף לשלוש ובעיקר להוות נפח נהדר בכל פינות המגרש בהשתאות, לא סתם הדאנקים שלו מככבים בעמוד האינסטגרם של פיב"א. שלא נשכח גם את אוריאל טרוקי, אשר גילה חכמת משחק, מנהיגות וקשיחות כמעין קפטן של החבורה.

העולות לגמר? גברים : ישראל, הונגריה וסלובניה. נשים : ישראל, צ'כיה ואוסטרליה החזקה.

וראו הפלא, כי כל זאת התאפשר לי מכיוון שהמעסיק שלי השתכר יותר מדי בליל שבת ולא קם בבוקר ראשון לעבודה, אשר הייתי מוכן, לבוש ונעול עבורו…אז ניצלתי את היום.

היה ממש על הכיפאק! אחלה טורניר!
אך עמוק בלב…אין ספק שאני עוד מקנא בשגב מטוס, עם סיקוריו בעלות השורה.
😉