כשה-NBA מתערבב עם היורוליג, או – מאיגרא רמה לבירה מכבי / אביעד כהן

כשאלוהים הזהיר את אדם הראשון לבל יאכל מפרי עץ הדעת, כנראה היתה לו סיבה מאוד טובה. לאדם הראשון כנראה היתה סיבה עוד יותר טובה לאכול מהפרי למרות האזהרות, כי היה חשוב לו מאוד לדעת את הסיבה שהיתה לאלוהים לאסור עליו את אכילת הפרי. הרב שלומי שבת כבר דרש "יש דברים נסתרים – לא נבין לא נדע", אך ברגע שאתה נוגע בעולמות עליונים, הנחיתה לקרקע היא קשה מאוד.

"יש לי כרטיסים למחר" קרא גיסי בהתרגשות בטלפון שקיבלתי ביום ב' בשעה 22:30 בלילה. "מה יש מחר?" שאלתי והוספתי "יש פיניקס ב5:00 בבוקר, אתה לא תגיע למגרש בדנבר גם אם הטיסה תצא עכשיו".

"מונאקו ביד אליהו, פלייאוף העלייה לפיינל פור. זה בשבילי חלום שמתגשם. נוסעים?" מלמל בחן השמור לאיש שעדיין חולם חלומות.

"קצת בעייתי לצפות בסטף שם 50 בגיים 7 ואחרי זה לצפות במשחק יורוליג, מה עוד שאני צריך לקום ב5:00 לחזות בדוראנט ובוקר תופרים את הג'מאל בגיים 2 ויש לי יום ארוך אחרי זה, נראה לי שאוותר" עבר לי בראש.

"מה אתה אומר, משחק פלייאוף? זה משחק של פעם בחיים. בטח שנוסעים. יהיה טירוף" יצא לי מהפה. והחלטתי לוותר על הזקן מול הסלטיקס בשעה הבלתי קונבציונלית ולהתעורר לשני משחקים משני עולמות ב18 שעות, יום שלישי, פעמיים כי טוב.

5:00 , יקיצה טבעית, מתחילים עם הסאנס- דנבר , הצגה נדירה של בוקר ודוראנט שמובילה את הסאנס לשוויון הסאנס בסדרה. פרי עץ הדעת.

מסתבר שאני עדיין חולם ורק עכשיו התעוררתי, הנחיתה היא התרסקות. מעשה שטן, ודוראנט מתחפש לשחקן יורוליג עם 2 מ-12 מבחוץ, פול הקטן נפצע והנגרייה חוגגת.

תכננתי לראות NBA ואני צופה ביורוליג. עדיף כישלון מפואר מחלומות במגירה?

אולי בערב, במקום יורוליג נקבל NBA?

21:00 בערב, עשרת אלפים אנרכיסטים בהיכל, האוירה נחמדה, נראה שהקהל של מכבי יותר לחוץ מהשחקנים, והדציבלים בהיכל לא בשיאם למרות המעמד.

התלבושות מעניינות, אני למשל עם צעיף צהוב של מכבי עירוני אשדוד. מה עוד, שאתה רואה המון אוהדים עם חולצות צהובות של הלייקרס, עם הכיתוב "ג'יימס" עליהם. למה הם מצפים בדיוק? ג'יימס כמובן לא איכזב אותם ותפר 18 נקודות בחצי , משל היה דייוין בוקר מהחלום.

למונאקו יש גם בחור נחמד בשם אוקובו עם הספרה אפס על הגב. האפס היחיד שעולה לי לראש כעת זה אוקוגי שעומד בפוסט לבד ומחזיר את הכדור אחורה כמחווה לבן סימונס. בראון ומרטין מיידים שלשות כמו הדוראנטולה המקולקל מהבוקר עם 0 מ8.

הכאב שאני חווה כרגע נובע ככל הנראה מקבלת ההחלטות של קמרון פיין בבוקר. ההישג היחיד של מכבי במחצית  הוא שברבע הראשון עם 16 נקודות היא שברה את שיא הנקודות של הסאנס מהרבע הרביעי בבוקר.

דונאטאס מוטנצ'יונס מתחפש למספר דקות לסאבוניס ותופר כמה קרשים יפים , עם עזרה מהשופטים שלא מדביקים לו את התוקף הקבועה שהוא מבצע כל פעם שהוא עובר את החצי.

במחצית 9 למונאקו שמרגיש כמו 15. במסדרון, אני פוגש את מלול הלודאי (גר בלוד) בפנים של פצוע קרב כמשלים עם ההפסד. את שוויבל, ידידי מספסל הלימודים שלא ראיתי עשור, אני פוגש כשהוא עם חיוכו התמידי, "מפסידים היום" הוא מפטיר. "כבר הפסדנו היום בבוקר" אני עונה והוא כאילו מבין את התשובה ממשיך בדרכו.

ואז מגיע הרבע השלישי, כמו פיניקס ברבע השלישי, מכבי פתאום פוגעת. מרטין דופק דאנק כמו קניון מרטין בשיאו בנטס ושמעון מזרחי מתעצבן על החלטת שיפוט וזה מחזה משובב נפש. לראות בלייב, משהו שנראה כמו סופר סלואו- מושין , עד ששמעון עמד – שעון ה24 ברח לו. 

בחור שם בונזי קולסון מחזיק את מכבי במשחק עם מהלכי קלאץ' מרתקים ואני מעלה זכרונות מבונזי וולס האגדי מפורטלנד, כי הבונזי הנוכחי של הקליפרס הובס שוק על ירך על ידי השמשות. ואז מתחיל הרבע הרביעי, וכמו הרבע הרביעי של פיניקס, נגרייה בשיאה. זריקות רעות, קהל שלא מאמין במהפך, חצי דקה לסיום, 7 למונאקו. למה הייתי צריך את החרא הזה?

החטאה מכוונת מהעונשין, ריבאונד מכבי, שלשה של ג'ון די – רק 4 הפרש למונאקו – 24 לסיום, וואי וואי. המשקופפר של מונקו מסיים ב-2 אחרי לחץ לא יעיל. 6 לנסיכות- 18 שניות לסיום.

טיים אאוט. הקהל שהחל לצאת , נעצר, ועם השקט ביציעים , אני גורס לגיסי , "אתה יודע מה זה 6 הפרש , 18 שניות במשחק NBA? סטף קונה פיגור כזה בכל משחק כדי לנצח".

בום!!! שלשה של בולדווין- אלוהים ישמור- הפרי האסור במשחק יורוליג!!! רק 3 למונקו.

"אתה יודע כמה כאלה ראיתי בשנים האחרונות" אני גורס לגיסי "זה אפשרי" , העיניים של ירין שוב מתחילים לחלום חלומות. "נס ז'לגיריס " הוא ממלמל, ועדיין 18 שניות.

יום שלישי, פעמיים כי טוב, כנראה שנזכה לטעום מעץ הדעת במשחק יורוליג…

חסידי היורוליג תמיד מלינים על מאמני הNBA שלא מבצעים עבירות ביתרון שלוש. למכבי שהיתה חייבת עבירה מהירה, לקח פאקינג 12 שניות, לעשות פאול על שחקן ולקבור את החלום לקאמבק. 12 שניות לפאול? בזמן הזה בוקר תופר 8 נקודות (משחק 5 קליפרס…)

ההיכל מתרוקן , ושוב אני פוגש את מלול הלודאי (איך לעזאזל אני פוגש אותו בן אדם פעמיים באותו משחק עם כל נהר האוהדים- לקטש הפתרונים- כי פתרונות במשחק לא היו לו). ואני גורס למלול "יום שלישי- פעמיים כי טוב". "טוב בגימטריה 18, 18 שעות, שני משחקים, ופעמיים כי טוב"

"איך פעמיים כי טוב?" הוא תוהה בקול נכאים.

"פשוט וקל, פעמיים, אם אתה אוהד מכבי- במידה והיית מפסיד בסצנריו סביר 2 בחוץ, מנצח במשחק היום , היית חוגג? בודאי שכן. אז הנה, אתה באותו מצב. אחרי 3 משחקים , 1-2 למונקו ואתה עדיין יכול להאמין שזה אפשרי. חוץ מזה, פיניקס עם דוראנט ובוקר  ב2-0 ומתפללת לצמק ל2-1 בסדרה. אז מי אתה שתלין על פיגור 2-1 כשעוד יומיים זה יכול להיות 2-2?"

ומלול מסתכל עליי בעיני הלודאי החלולות, "מה לעזאזל הדפוק הזה רוצה ממני?"

ב3:00 בלילה, אחרי נסיעה עם פוד קאסטים על כדורגל  ו22 שעות עם עיניים פקוחות קיבלתי החלטה.

בעוד שעתיים, לברון וסטף היקרים, לא אגע בפרי האסור .

לפוסט הזה יש 15 תגובות

    3. aviadporan@gmail.com

      4 מאי 2023 08:58:57

      אסף ענה לך יפה.
      כמו האלה שלא אוכלים אגוז בראש השנה בטענה שאגוז בגימטריה חטא.
      אז או ש"חט" זה בלי א' ש"גוז" זה בלי א'…
      עם הכולל…

    1. aviadporan@gmail.com

      4 מאי 2023 09:02:39

      זו זכות גדולה ,לעונג הוא לי לתרום פרומיל דפרומיל למפעל החיים שלך מנחם.
      אנחנו עדיין מתרגשים כמו בני נוער כשאנחנו קוראים את הטורים שלך.

  9. golan

    4 מאי 2023 14:33:51

    תודה אביעד.
    יוצא לפעמים שחברים שואלים אותי אם ראיתי את ה-משחק, ואני לא מבין, כולה שידרו את דטרויט – אורלנדו (אין להם ליג פאס) אז מסבירים לי, המשחק של מכבי…

כתיבת תגובה

סגירת תפריט