השחקן שפתאום ההיט לא יכולה בלעדיו / מנחם לס

 

אילו שאלתי את מיליארד וחצי אוהדי הכדורסל בעולם מי הוא שחקן ההיט שכשהוא על הפארקט ההיט עושה איתו הכי טוב מכולם, K-700 היה היחיד היודע שהוא נוריס קול מכל האנשים. K-700 יודע הכל. הוא גם יוכיח לכם שמילווקי, יוטה, פילדלפיה, אורלנדו, הלייקרס – ושאר הנמושות – עשו כל העונה טנקינג להשיג את אנדרו ויגינס,  כי אחרת, בלי טנקינג,  הן היו מסיימות במרכז הטבלה במקומות 17-22 במקרה הגרוע. זה שויגינס ייבחר שני או שלישי זה כבר ספור אחר.

טוב. נעזוב את K-700 עם העיזות שלו.

נוריס קול הוא השחקן עם ה-"+" הגדול מכל שחקני מיאמי היט במשחקים נגד אינדיאנה. למה? כי הוא משחק רוב הזמן כששחקן אינדיאנה מס' 1 החדש לאנס סטפנסון משחק, וכששניהם על הפארקט ב-י-ח-ד, ההיט הם +21.2 נק' ל-100 פוזשיונס. כשפרנק ווגל מוציא את לאנס, וספואלסטרה מוציא את קול, אינדיאנה קופצים ל-"+23.2" ל-100 פוזשיונס.

סטטיסטיקה קשה להבנה, אך לכו לרפרנס.קום ותראו שזה בדיוק מה שקרה בשלושת המשחקים האחרונים.

קשה להאמין דבר נוסף: נוריס קול הקטן הפך לשחקן שמיאמי היט לא יכולה בלעדיו. מריו צ'אלמרס עולה בחמישייה לפניו, אבל רק כשקול ניכנס (ומשחק יותר דקות מצ'אלמרס) מיאמי היט מתחילה לשחק ברמתה הגבוהה ביותר.

אשאל אתכם שאלה. אני לא יודע אם הדיעה עליו השתנתה משך הפלייאוף, אז השאלה היא לסוף העונה הרגילה: אם מיאמי היתה מציעה את נוריס קול לטרייד עבור פוינט גארד, איזו קבוצה היתה מסכימה?

אף קבוצה!

אני לא יכול לחשוב גם על קבוצה מלבד הניקס – ואולי, אולי אורלנדו – שהיתה מוכנה לעשות טרייד של הפוינט גארד שלה עבור מריו צ'אלמרס. אבל לבטח ולבטח לא על נוריס קול.

אז בואו אגלה לכם ספור שיוסיף נידבך לדיעה שלי שספואלסטרה הוא אחד ממוחות הכדורסל הבהירים והמבינים בכל ה-NBA: אחרי ההפסד לדאלאס ב-2011, ספואלסטרה ישב עם פט ריילי ואמר לו שהקבוצה חייבת להביא פוינט גארד צעיר, מהיר, זריז, שה-DISPOSITION שלו היא הגנה נגד נושא הכדור של היריבה. כשפט ריילי שאל אותו "ומי הוא שחקן כזה?", אריק ענה: "ישנו שחקן כזה בקליבלנד סטייט בשם נוריס קול שאף אחד אחר לא ייבחר בו!".

פט ריילי: "אתה בטוח? אתה יודע שאתה שם הרבה מהרפיוטציה שלך ובטחון המשרה שלך על הבחירה הזאת!"

ספואלסטרה: "כמובן שאני יודע. I"LL TAKE MY CHANCES!".

וכך, כשהגיעה הבחירה מס' 28, ודייויד סטרן הודיע שמיאמי היט בוחרת בנוריס קול מקליבלנד סטייט, לא היה אחד באולם שידע בדיוק מי הוא, ובטיווי הראה אוהדים במיאמי פורצים בשריקות בוז.

ובכן, ללא הנוריס קול הזה אני לא יודע היכן היתה מיאמי היט היום. כאן הקרדיט מגיע ללברון ג'יימס. אחרי המשחק הראשון שבו לאנס ריסק במו ידיו את מיאמי, לברון ניכנס לחדרו של מאמנו במלון והציע: "שים את נוריס קול על סטפנסון!".

אריק ענה: "חשבתי על זה, אבל ללאנס יש 3.5 אינטש (8-9 ס"מ) ו-55 פאונדס (מעל 20 ק"ג) על נוריס!".

לברון: "אני יודע. אבל חובה לנסות. לדעתי הוא יצליח!".

במשחק ה-2 וה-3 נוריס קול ניתרל את לאנס. עיצבן אותו. הוציא ממנו את העוקץ. הגדולה של נוריס היא שהוא בעל אחד מראשי הכדורסל הצעירים הבהירים בליגה. "הוא מכיר את המשחק טוב יותר מרוב הוותיקים במשחק", אומר דוויין ווייד. "ואין אף אחד בקבוצה המסוגל למצוא אדם פנוי טוב ממנו!".

לנוריס ישנם אינסטינקטים מהירים ביותר, וכשלאנס (או כל אחד אחר) מטעה וניכנס מצד ימין – נוריס כבר שם צעד לפניו. טוני פרקר אמר בעונת שעברה אחרי הפלייאוף שהכי קשה לו לעבור את נוריס קול. איש לא שם לזה לב. לא רק אינסטינקס מהיר יש לו. הוא גם זריז ביותר. ישנם פוינט גארדים מהירים, וישנם פוינט גארדים זריזים. ראז'ון רונדו וראסל ווסטברוק הם פוינט גארדים מהירים. כריס פול ונוריס קול הם פוינט גארדים זריזים.

אתן לכם צ'אנס לענות בתגובות:

מה ההבדל בין פוינט גארד מהיר לפוינט גארד זריז?

במשחקים 2 ו-3 מיאמי היט היו POWER HOUSE כשנוריס היה על הפארקט. יתרונו הגדול ביותר הוא בטחונו העצמי הגדול. חואן האוארד – עוזר המאמן – טוען שהבטחון העצמי שלו גובל לעתים ב-COCKINESS!  – עודף בטחון. אפילו מין יהירות והתנשאות. נוריס מסביר: "אני לא משתחצן ולא מתרברב אבל אני מרגיש שאין פוינט גארד בליגה שאני לא מסוגל להסתכל לו בגובה העיניים מבחינת הגנה!".

אז ספואלסטרה לקח צ'אנס אדיר, והצ'אנס בינתיים עובד לתפארת.

נוריס קול הוא אחד המוחות הבהירים מכל שחקני ה-NBA. הוא היה "SALUTATORIAN" בתיכון – התואר האקדמאי היקרתי ביותר. הוא יכול היה להתקבל לכל אוניברסיטה בארה"ב אבל רק בדייטון ובקליבלנד הכירו וידעו מי הוא. הוא רצה לשחק כדורסל וידע שבכל מקום אחר יסתכלו על ה-1.86 הזה עם התסרוקת המשונה, והרזה מאד, ויגידו "הלאה עבור!". הוא אמנם לקח עם בית ספרו 'דונבר היי' שתי אליפויות תיכוניים של אוהיו ברמת 1B (בתי ספר תיכוניים קטנים) אך רוב הקרדיט הלך לחבר קבוצתו דוקיין קוק, ומלבד זאת נוריס היה אחד הדפנסיב אנד הטובים במדינה בפוטבול, וכמה אוניברסיטאות בינוניות הציעו לו מילגות פוטבול.

משום מה הוא העדיף כדורסל. בקליבלנד סטייט הוא פרח, אבל רמת היריבות היא סוג ב'. הוא קלע שם בשנת הסניור שלו 21.7 נק' למשחק' עם 5.8 ריב', 5.3 אס', ו-2.2 גניבות כדור, אבל זה היה MID-LEVEL COLLEGE BASKETBALL, ואנשים לא שמים לב למה שקורה שם.

ספואלסטרה שם לב, ועקב אחרי נוריס קול עוד כשהיה איש וידיאו של המיאמי היט. אין שאלה שהוא שם ראשו על מאכלת הגיליוטינה כשבגללו מיאמי 'ביזבזה' בחירת דראפט ראשונה עליו. היום כולם רק טופחים לספואלסטרה על השכם עם הרבה מילות תודה.

מלבד הגנה נפלאה, לקול ישנו דאונטאוני לא רע בכלל, ואת אחת הכניסות לסל הטובות מכל הפוינט גארדים הנמוכים בגלל יכולתו לסובב את גופו בשעת הכניסה לסל וכך לסוכך על הכדור מפני שומרו. הוא גם אחד הטובים בכניסה עד הסל, ואז מציאת אדם חופשי בחוץ לקליעה, והכל מתוך המערבולת .

אבל, בינינו, קול ישחק הערב בגלל ההגנה שלו. בשני המשחקים האחרונים הוא שיחק 60 דקות. יותר מאשר בכל ארבעת המשחקים נגד ברוקלין נטס בפלייאוף ביניהן. הערב הוא ישחק עוד 30 דקות. תפקידו? להאט ולנתרל את לאנס סטפנסון עד כמה שאפשר. אם יצליח, למיאמי יהיה הערב נצחון שלישי.

 


מנחם לס

בעל האתר, הבוס הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 26 תגובות

  1. מנחם, זה רק מוכיח כמה עמוקה הקבוצה של מיאמי. אף אחד לא יקח מהם את האליפות השנה. ואם הם יעשו צעדים לרענון השורות של הקבוצה בשנים הבאות הם היו בדרך לעוד טריפיט. הרגשה שלי שאירווינג ישתף פעולה עם לברון כמו שכל אמריקה מפנטזת רק שזה יהיה בהיט. וגם לאב ואסיק יגיעו לשחק שם וויד יוריד קצת בשכר.

  2. אין מה להגיד סיפור מהמם מנחם. לא מבין איך אפשר לשנוא את הקבוצה הזאת. יש להם את הכדורסל היפה והחכם העולם. הספרס הם אוברייטד בדיוק כמו תיבודו של שיקגו. ספולסטרה הוא בי פאר המאמן הטוב בליגה.

  3. אני זוכר שבתור רוקי רבים חשבו שהוא בדרך להדיח את צ'אלמרס מהחמישייה.
    מעניין אם זה יקרה עכשיו כשצ'אלמרס מסיים חוזה.

  4. אתה צודק. "מהירות" היא מרחק חלקי זמן, וזה נכון לספרינטים, או ריצה מסל לסל עם או בלי כדור. "זריזות" היא הזמן שלוקח לבצע תנועה. נניח הרמת יד לאף.

  5. אחלה פוסט ואחלה שחקן. מזכיר לי קצת את טייריס רייס באופי משחקו, רק עם קליעה טובה מרחוק והגנה טובה יותר. יותר משחקן משלים חביב הוא לא יהיה אבל הוא באמת שחקן משלים חביב מאוד.

  6. לא מתלהב ממנו בכלל. לאורך כל העונה הסטטיסטיקה שלו היתה ברצפה. היו משחקים שלמים שהוא סיים בלי נקודות או אסיסטים. חוסר יציבות זה מאפיין שחקני ספסל אבל הוא היה מאוד יציב בחוסר היכולת שלו בכל העונה. מידי פעם יש לו הברקה בהגנה או שהוא קולע שלשה פנויה אבל זה הכל. בטח לא מתאים להיות רכז פותח. הבעיה של מיאמי היא שגם צ'למרס כזה ושניהם ביחד לא שווים אפילו רכז אחד נורמלי. במשחקים צמודים במהלך העונה הרבה פעמים מיאמי שיחקו בלי רכז ועם ריי אלן כגארד נוסף ליד וויד לברון באטיה (או אנדרסן) ובוש. אני אשמח שהוא יוכיח שאני טועה

  7. אני חושב שאפשר להוציא ממנו הרבה יותר.
    בכלל אני חושב שהשחקנים שם לא ממצים את יכולתם משום שלברון חייב שהכל יעבור דרכו ותוקע את הכדור אצלו.
    דווקא כשהוא לא על המגרש המשחק שוטף יותר לפעמים ושחקנים מוציאים יותר מעצמם.

    1. אני אקח הימור ואומר שאתה צודק לחלוטין. דרך אגב, הסיבה היא שלברון יותר טוב, אז יש נטיה להעדיף שאם הוא כבר על המגרש שהוא יעשה את הדברים.

    2. לא מסכים. הוא אולי היה משחק יותר טוב אבל הקבוצה שלו לא הייתה פקטור לפלייאוף. שים את רג'י ג'קסון בקבוצה אחרת הוא גם נותן לך 20 נקודות למשחק. כנ"ל עם כל שחקן של קבוצה גדולה חוץ מהתופעה הייחודית שנקראת הספארס. כשאתה עם שחקנים טובים היכולת שלך פחות מתבלטת.

      1. ההיט משחקים חרבנא 90% מהזמן השנה.
        הפוטנציאל הקבוצתי שלהם הרבה יותר גדול ממה שהם מנצלים (והאישי בתוך כך של שחקני המשנה). וזה לדעתי בגלל הסתמכות היתר על לברון, שלא מאפשרת זאת.
        זה כל מה שרציתי לאמר.

    3. יכול להיות שיש לזה קשר לזה שבדרך כלל מי שמשחק ללא לברון זאת החמישייה השנייה, נגד השנייה של היריב, שיותר חלשה מהראשונה

      או שזה קשור לבובת וודו שמופעלת בזמן שלו על המגרש?

    4. מסכים בהחלט, הרבה יותר טוב לקבוצות כלברון לא על המגרש. זו לדוגמא האסטרטגיה של מילווקי. הם נותנים לשאר הקבוצה לרוץ בלי שלברון יכנס להם בין הרגלים ורק יהרוס את המשחק.

  8. וביל קשר – שחקן שפשוט כיף לראות.
    אני זוכר שהסתכלתי עליו כבר בהתחלה כמיאמי הביאה אותו והוא עלה לפרקט לראשונה, ואמרתי לעצמי – "זה מה שמיאמי מצאה במקום ה-27"? במבט ראשוני זה היה נראה לא משהו בכלל, אבל אז הבחור התחיל לשחק הגנה, ובמיוחד בהגנה וזה היה מדהים מהרגע הראשון.

    הוא מזכיר לי את רודמן – מתייחס לכל כדור כאילו זה הכדור האחרון בחייו וכאילו הכדור הזה הוא שער הכניסה שלו לליגה ואם לא ישיג אותו יזרקו אותו מה NBA.

    התקפה מנצחת משחקים
    הגנה מביאה אליפויות.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט