לקראת משחק הערב: האיש מאחורי הטאטו / מנחם לס

 

ישנה תכונה ישראלית מצוייה – שלילית ומגונה – והיא להסיק מסקנות לפני שהמסיק יודע ומכיר את העובדות. אני חוטא בכך לפעמים בעצמי כי כבר נאמר עלי שאולי הוציאו אותי מישראל אבל לעולם לא יצליחו להוציא את ה'ישראל' ממני. לפחות אני מודע לתופעה ונילחם בה.

לא אחד ולא שניים כתבו כאן באתר שהם שונאים את כריס 'BIRDMAN' אנדרסן, הסנטר המחליף של מיאמי היט, שיותר ויותר תראו אותו כסנטר הראשי בקבוצה, אפילו אם לא יעלה בחמישייה. כתבו "לא סובלים אותו". כתבו "לא נורמלי". בישראל רואים אדם צבוע מכף רגל ועד ראש, והוא הופך לטרף – מהמילה בשר טרף – על המקום. כמו חזיר לחסידים.

לא מעניין אתכם מי הוא האמן (או האומנים) המבולבל שצייר את כל הטאטו המצטעצעים, מצולקים, ומצולעים על גופו? או מי היה הנביא או כהן השבט באיזה שהוא אי מסתורי בקריביים שעשה את כל ההירוגליפיקה על רגליו וכתב החרטומים על אצבעות ידו? האם ידעתם שכל אמונתו על השמיים והארץ, החיים והמוות, הסיבה והמטרה בחיים והמוות,  ובצהרותיו על גורלו וגורל העולם מובעים בכתיבה וציור על גופו, כולל אבר מכוסה כמו זה של 'הטמיר המקורי' שלנו.

אומרים שעל אבר מינו ישנו איור מסויים שמביע 'מוות' כשהוא רגוע, ו-'חיים' כשהוא עומד.

חלק מהציורים המסתוריים לא מובנים אפילו לו. הם צמודים לעורו כי הוא לא יכול בלעדיהם. חלקם אינם אלא חידות. חלקם אלגוריות. יש בגופו כישוף ואניגמה, כאב ומסתורין. הוא עצמו לא מבין את את כל תעלומות גופו ונפשו, אבל הוא מודה שסוד וקסם, תעלומה ורז הם החמצן והאדרנלין, והחיידקים שבלעדיהם אין לו קיום.

בקיצור קומראדים, הוא שונה מאיתנו.

 

אבל מה שגורם לרצות לנסות להבינו היא העובדה שאינה מוטלת בספק שכל האורנמנטים, האיורים, הדקורציות, והאילוסטרציות המכסים את גופו הם לא תופעה קיקיונית של מטורף מרחף המנסה להיות שונה ובכך להרוויח את מיוחדותו, אלא ביטוי אמיתי וכן לנפש מיוחדת שסבלה הרבה כאב – ואולי עדיין סובלת – והקישוטים הרבים אינם אלא מחסום ומסיכה, מין סכר מגן, כדי שאיש לא יוכל להגיע אליו.

מסתבר שהאיורים הרבים הם שריון הפלדה המגן על כריס אנדרסן מפני העולם.

אם אתם זוכרים את פרק 110 של מובי דיק, הוא תאר אותה תופעה בדיוק.

השרשרות. האידיוגרמים. ההוקי-טונק. צלב ה-'סלטיק'. ה-PIT BULL. ה-"DEAD END". ה-"SCREW YOU". התחת הוורוד. ה-"$" מאחורי אוזנו הימנית וה-"GOD IS DEAD" מאחורי אוזנו השמאלית. מגדלנה הערומה. הבתולה מרי. הוויקינג עם הגרזן. העטלף עם היתוש בפיו. ה- "PURITY". ה-"יהווה" הכתוב על בטנו. הזירה עם שני המתאגרפים – השטן והמלאך. הכוכבים על אתנכי אוזניו.

 

לכל איור הסיפור שלו. כל אילוסטרציה היא חלק מפילוסופיית החיים שלו. השפה מסתורית ובלתי ידועה. מה הם הפיניקסים העולים מצווארו? מה הם הגולגולות עם כתרי המלכות שעל כתפיו? הוא מנסה להסביר אבל לרוב לא מסוגל כי הוא בעצמו לא בטוח.

הוא טוען שבאיורים נמצא אושרו. אבל גם מר גורלו.  כשהוא נשאל אם כמה איורים מביעים חרטה, הוא עונה שכן, הם מביעים חרטה אבל גם תקווה. הרבה מהאיורים הוא לא מבין בעצמו אבל הוא יודע שהוא חייב שיהיו על גופו.  הוא טוען שהוא לא גיבור אבל גם לא פחדן. הוא טוען שכמה מהסיפורים נכונים וכמה לא נכונים. כמה הוא רוצה שיידעו וכמה הוא רוצה שיירדו איתו לקבר. הוא לא בטוח אם הוא פוחד למות. הוא לא בטוח אם הוא רוצה למות. הוא לא יודע אם הוא מקווה שלעולם לא ימות.

הוא טוען שכל הצלחותיו וכשלונותיו בחיים מובעים באידיוגרמים ובהצהרות הכתובות, אבל הוא לא יודע, לא מסוגל, או לא רוצה להסביר. כל מה שהוא מוכן לומר זה –

"IT IS WHAT IT IS". בשפתנו – זה מה יש. והמבין יבין.

 

 

הוא אדם מסתורי, אפילו לעצמו. הוא לא מסוגל להסביר בדיוק מדוע עיטורי הגוף הם חובה לקיומו, אבל הוא יודע שללא העיטורים הוא יתנדף ברוח וייעלם. הוא לא מנסה להרשים אף אחד. הוא פשוט לא יוכל לחייות רגע אחד בלעדיהם.

האם העיטורים הם שריון הגנתי מפני העולם, או מסכת להתחבא מאחוריה כדי שאיש לא יוכל להתקרב אליו? כדי שאיש לא יוכל לדעת אף פעם מי הוא כריס אנדרסן האמיתי?

זהו ויכוח לפסיכולוגים. את התשובה לא תמצאו בפוסט הזה, וזאת גם לא היתה כוונתי בכתיבתו. הוא בעצמו לא יודע, אבל מה שהוא כן יודע זה שרק מאחורי האיורים והעיטורים הוא מרגיש בטוח. מרגיש שאיש לא יוכל לפגוע בו. לדעתי הוא החל בחיסול איטי – אך עקבי – של העיטורים והאיורים. שיכבה אחרי שיכבה תרד. התהליךלדעתי כבר החל. עוד מעט אסביר.

הייתי בשני אירועים שערכה מיאמי היט לקהל הרחב של מיאמי. אחד פיקניק גדול – "מיאמי היט פמילי פסטיבל" להידוק הקשר בין שחקני הקבוצה וחובבי הקבוצה בעיר, והשני מאורע לאיסוף כסף לצדקה.  בשניהם התור לבקש חתימה מהבירדמן – ובעיקר להצטלם איתו – או להחליף איתו מילה היה גדול יותר מהתור לפני כל שחקן אחר מלבד לברון.

המבוגרים לא יודעים בדיוק כיצד להתנהג, והילדים מתפעלים ממנו כפי שהיו מתפעלים מדינוסאור או איש מאדים. ברור לי ללא ספק שאנדרסן עושה מה שחובה עליו לעשות. חיוכו חיוך מזוייף. הוא לא עשוי ליחסי צבור כאלה. הוא מעדיף לשבת על שפת הים בביקתת הדייגים שלו בדרך לקי ווסט ולהתבודד עם הגלים, או עם מה שהוא מתבודד.

כולם רוצים לדעת מי הוא. האם הוא באמת שחקן כדורסל? האם הוא באמת JOCK המתאמן כל יום שלוש שעות עם משקולות, ניתורים, וספרינטים, או הכל בא לו טבעי כי הוא אחר מכולם? האם הוא באמת מאמין – כפי שהוא אומר – ש-"LIFE IS A PAIN"?

את התשובות איש לא יקבל, אבל אני אציע אותן עוד מעט.

בסוף היום הוא נעלם בלי לומר שלום. בדנבר הוא היה נעלם להרים. במיאמי הוא נעלם לביקתה שלו.

בביקתה הוא קורא הרבה את בודהה. זאת הוא אמר לנו העתונאים. אבל הוא גם מעריץ את יישו. ואת מהטמה גנדי. יאן קרסקי. אמא טריסה. מנדלה. הנביא יחזקאל מכל הנביאים – EZEKIEL כפי שכתוב עלירכו. להפתעתי הוא מונה את הגנרל פייטון בין גיבוריו.

שהוא צעיר מוזר ובלתי מקובל לפי סטנדרטים מקובלים אנחנו יודעים. אבל כמה מבולבל הוא, ועד כמה זה משפיע עליו ככדורסלן?

דובי יודע שהרבה ממה שאתה, נירקם והתחיל בגיל צעיר. אצל כריס זה התחיל עם אבא מדנמרק בשם קלאוס אנדרסן שהיה קצין בית אסורים שיום אחד נעלם כשכריס היה בן 4. לפני שהאב נעלם, המשפחה – אם מלצרית בשם לינדה הולובק מטנסי, ושלושת ילדיה – קיבלה חלקת אדמה של 30 דונאם בהלוואה באזור לולה בטכסס, וכשהאב נעלם בלי לומר מילה ואף פעם לא חזר, האם וילדיה החליטו שהם חיים מהאדמה שיש להם. אחיה עזר מעט, אך האם נאלצה לפרנס את ילדיה בשלוש משרות שעבדה בהן, וביתם היה אוהל קטן על האדמה הציחה והיבשה, 100 מייל מיוסטון שכמעט לא גידלה מאומה בגלל יובש וחוסר מים.

כשהאם לא הצליחה לפרנס את משפחתה, הילדים הועברו לבית מחסה בדאלאס שם התגוררו שלוש שנים. דברים לא טובים קרו שם בבית המחסה, וכריס אומר שאולי יום אחד נוכל לקרוא הכל בספר שאולי יכתוב.

 

 

בקיצור, ילדות קשה ביותר, שאת השפעתה על כריס אולי נילמד יום אחד בעתיד.

בגלל גובהו מאמנו בתיכון שיכנעו לנסות כדורסל. אוניברסיטת יוסטון היתה מעוניינת בו אך ציוניו לא הספיקו לקבלה. הוא למד ושיחק שנה אחת בקולג' של בלין, שם הוביל את הג'וניור קולג'ים כחוסם מס' 1 במדינה. הוא היה כל כך מחוץ לעניינים שהוא לא היה מודע לעובדה ששמו היה בדראפט של 1999. כיצד שמו השתרבב לשם הוא לא יודע. טוב, בדראפט הוא לא ניבחר, אך מאמנו סידר לו חוזה בסין, שם החל השינוי באישיותו – ובמראהו. בסין הוא הפך לכמעט גבור לאומי בגלל ציורי גופו וצביעת שערו. מספרים על תורים של חצי קילומטר להצטלם איתו.

משם דנבר (אחרי עצירה קצרה בניו אורלינס), ומדנבר מיאמי.

אני מקצר כי ההסטוריה הכרונולוגית שלו לא משנה. מה שמעניין הוא מי הוא כריס אנדרסן, ומה אפשר לדעת ממנו, כשהוא עצמו מסרב לדבר מלבד כמה מילים פה ושם.

לפני היציאה לסין הוא הבטיח לאמא שהוא יקנה לה בית. מתפתח ריב גדול עם האם. הוא מעולם לא קנה לה בית, עד כמה שידוע לי. בארה"ב אחרי סין, הוא מנצח את אליפות הדאנק בניו אורלינס. עובר ל-OKC. נעצר על סמים קשים. עונש של שנתיים השעייה מהליגה – עונש מחסל ברוב המקרים. נשואין. גרושין. ל-NBA הוא מודה, "עשיתי זאת". אין לו עורך דין והוא לא נילחם להקטנת העונש.

הוא מחוץ לליגה אבל יש לו מעט כסף. הוא מתחיל לחגוג עם נערות. עם מכוניות. עם טאטו ועוד טאטו. עולה להרי הרוקי'ס בקולורדו ומתבודד שנה שלמה. חי מה שהוא צד. ישן באיזה מערה שהוא מוצא. צד הכל עם קשת וחץ. לא יורה אף ירייה אחת. אז יום אחד מחליט לחיות על דגים ולא חזירי בר. קורא וקורא ללא סוף, מספרייה קטנה בעיירה בודדת בהרים. קורא וחושב. חושב וקורא. הוא MOUNTAIN MAN עם זקן ארוך. טיפוס מפחיד.

האם הוא טוהר שם בראשי ההרים?  האם זוכך? התייסר?  על טוהרה, הזדככות, נקיות הנפש – הוא מסרב לדבר. הוא רק אומר "קטרסיס לא עברתי". ז"א נזירות ופרישות, או שכינה וקודש, לא היו מנת חלקו. אבל ברור שהוא יורד מההרים אדם אחר לחלוטין; אדם חדש.

הוא משחק בניו אורלינס. אח"כ בדנבר.

ואז ב-12 למאי, 2012, השריף מגיע לביקתה שלו בהרים ושם אזיקים על ידיו. נאשם ב-COMPUTER FRAUD AND ABUSE.

האשמה חמורה ביותר. עכשיו יש כאן עניין עם התביעה הפדרלית, ולך תדע – 20 שנות מאסר? לוקח לכריס יותר משנה שלמה – עד ספטמבר 2013 – לנקות את שמו. אבל מה אנחנו למדנו  עכשיו על הנפש והמוח מאחורי מעטה האיורים?

הבן אדם הוא גאון במחשבים.

מאין, מאיפה, לך תדע. מה שכן ידוע הוא שאתה לא נאשם ב-COMPUTER FRAUD אלא אם כן אתה מודע לכל סודות המחשב והאינטרנט מהיסוד עד הטפחות, ועוד נשאר עודף למומי ולדובי.

מה מסתבר? איזו נקבה מומחית למחשבים בשם שלי לין ממניטובה, קנדה, היתה בעסקי אינטרנט ויצרה קשר איתו כשחי בהרים. איכשהו היא מכניסה אותו ללא ידיעתו לעסקי סחטנות ו-EXTORTION מהמחשב. העסקים המלוכלכים היו  כה מסובכים שעורכי הדין בעצמם לא הצליחו להבינם, ורק בירדמן הצליח להסביר להם את מהות, וגודל הפשע. בירדמן יצא זכאי ונקי לחלוטין.

כשכריס אנדרסן שוחרר מדנבר, פט ריילי הטיס אותו למיאמי בינואר 2013. הוא רצה לדעת מה הסיפור עם המחשבים.

"אני חף מפשע לחלוטין", אמר לו כריס.

פט ריילי אומר: "מספיק היה לי לתת מבט בעיניו לדעת שהוא אומר לי את האמת". הוא הוחתם לחוזה של 10 ימים. אחריו הוא הוחתם עד לסיום העונה. אחרי שהיה גורם חשוב ותורם לאליפות, פט ריילי החתימו לחוזהו הנוכחי.

לעתונאי של מיאמי הראלד הוא מתאר את פיאסקו המחשבים כ-"התקופה השחורה ביותר בחיי. את התקופה שאבי עזב אותנו אינני זוכר בברור".

 

 

כמובן שהתקופה בה היה מועמד ל-20 שנות מאסר הוסיפה טאטו חדשים. "אני יודע שלמרות שיצאתי זכאי דמותי הוכפשה לעולם. כשמאשימים אותך באונס וזה בכל העתונים, שום דבר לא יוריד ממך את סימני ההאשמה אפילו שלא היה ולא נברא דבר. אותו דבר כאן. היו שחשבו שהייתי מרגל של איזה כוחות רשע ושניסיתי לרושש חברות-על בכל הגלובוס. מאומה לא נכון, אבל אני לא יכול לעשות דבר בנידון".

הבה נקשיב מעט לאדם עצמו ומה יש לו לומר על המשחק.

"עוד בתיכון מאמני אמר לי שאת המשחק הזה מנצחים או מפסידים עם הגנה. DEFENSE WINS! זוהי האתיקה שלי. אני חייב להגן על הסל. עבור זה עלי להיות בג'ים, להרים משקולות. אני חייב לרוץ. אחרת אהפוך לרך מדי נגד האתלטים בליגה. אני לא אתלט טבעי גדול והכל חייב לבוא עם עבודה קשה. עלי לדאוג שהמנוע עובד כל הזמן. ברגע שאני מרגיש שלווה, אני יודע שמשהו לא בסדר. שיריבי מתקרבים אלי. אסור לי להיות רגוע או שליו. עלי להיות על ה-EDGE כל הזמן".

"במיאמי למדתי שנצשחק כולו הוא עניין של זוויות ועלי לקלקל את הזוויות ליריב. עלי לגרום ל-CHAOS. עלי לגרום לבלבול. לאנדרלמוסיה. תפקידי להפריע לסדר ולגרום לערבוביות תחת הסל ועל הטבעת. תפקידי להביא אנרגיה ו-INTENSITY. זה אני יכול. להביא יופי ואסטטיקה אני לא יכול.".

לאוהד כמוני 12 ריב', 3 נק', 2 חסימות, והפרעה טוטאלית לכל שחקן פייסרס במשחק השני והכל ב-29 דקות זו אסטטיקה מגן העדן. זוהי תרומתו הגדולה. לכן פט ריילי ואריק ספואלסטרה כל כך אוהבים אותו. הוא תמיד, אבל תמיד, מביא אנרגיה מקסימלית, אינטנסיביות, ומומנטום. הוא לא השחקן הכשרוני ביותר בעולם, אבל מיאמי לא צריכה כשרון ממנו. היא צריכה גודל, גובה, ומלחמה. עם 2.08 מ' הוא נמוך בכמעט 10 ס"מ מרוי היברט, ועם משקל של 245 פאונדס -110 ק"ג, הוא גם קל  הרבה יותר, אבל מלבד גרג אודן אין שחקן היט אחר שאפילו מסוגל להציב מסה שיש לאיש הציפור, וגרג אודן לא מסוגל לזוז.

במילים אחרות, ההיט תלוייה בכריס אנדרסון אם היא מקווה לקחת אליפות שלישית. פט ריילי עצמו הודה: "ללא אנדרסן זוהי משימה כמעט בלתי אפשרית".

עם הקבוצה הוא קונבנציונלי לחלוטין: הוא נח כמו כולם; הוא מקבל טיפולים כמו כולם; הוא בא לאימונים שני אחרי ריי אלן, שהוא תמיד ראשון. בשעת ניגון ההמנון הוא השחקן היחידי עם יד על ליבו. הוא נוהג מכונית אמריקאית, אוכל אוכל אמריקאי – המבורגרים וסטייקים הם בראש הרשימה – ומקשיב למוסיקה אמריקאית. "מוסיקה הודית לא עושה לי את זה", הוא אומר.

הוא מתקשה להירדם לפני משחקים קריטיים כמו כולם. לחץ דמו עולה. הוא פוחד. הוא חושש. הוא מדמיין מה יקרה על הפארקט. הוא שונא להפסיד. נורמלי לחלוטין, כמו כולם.

עם המדיה הוא בסדר. "VERY COOPERATIVE", אומר  ג'ק סיימונוב מהסנטניאל של פורט לוטרדייל. אבל כשהשאלות עוזבות את הכדורסל ועוברות לעניינים אישיים, הוא מסתגר כמו שבלול, ורק אומר, "אני אוהב את חיי, וחיי הם העניין הפרטי שלי", ובזה הוא מסיים כל ראיון.

 

האליפות עם מיאמי מסופרת כסיפור אגדה. מין הפי-אנד מעוטר בשושנים. מין משל. סיפור דיסני.

האם עתה הוא "?SAVED BY GRACE", הוא נשאל.

קשה לדעת. אולי הוא ילדון בנפשו. משך העונה הזאת היו ארוסין חדשים, וביטול הארוסין. כל תמונה של ארוסה חדשה של שחקן אלוף NBA מיד מוצפת בכל העתונים. עם הבירדמן הכל היה סודי יניסתר. "SKIP THIS PART, OK?" הוא אומר לעתונאי המראיין אותו. "למה שלא תדבר איתי רק על כדורסל? למה כולם רוצים לחטט בחיי?".

"בגלל כל הטאטו שלך וכל התסרוקות, והכל. בגלל שאנחנו רוצים לדעת מי אתה!"

אולי  תשובה חלקית לשאלה היא מילה חדשה שהתגלתה על זרועו. אחרי האליפות הופיעה המילה

"HAPPY" והיא כאילו אוחזת זוג שושנים.

לדעתי בהיט החל תהליך הבנייה הנפשית שלו. אני לא פסיכולוג ילדים ואפילו דובי לא היה מסוגל להסיק מסקנות ללא בדיקות ומבחנים, שיחות נפש וגילויים אחרים, אבל אני משוכנע שעזיבת אביו, ואז חיי ילדות קשים ביותר כולל שהייה בבית ילדי מצוקה גרמו לו לתסבוכות, ANXIETIES, פחדים, אובססיות, ומה לא. הוא החליט משוםמה להכיל את כל הבעיות בתוכו, לכסותן בטאטו ובאיורים, כדי שאיש לא יוכל להיכנס, כשהוא מחכה לרגע הנכון להתחיל להיפתח.

אם ראיתם אותו בשבועיים האחרונים, ראשו נוקה כמעט לחלוטין. במקום הכרבולת בראשו מופיע מלבן של שערות קצרות מוקף קרחת. כלל לא נורא: עשרות ומאות צעירים מסתפרים כך היום. הכרבולת הצבועה המטורפת נעלמה. לדעתי זהו דף אחד שניפתח. נידבך אחד פחות להתאבק ולהיאבק איתו. פניו נוקו. אולי רוב הטאטו יישארו, אבל אני תחת רושם שהכריס הזה הופך יותר ויותר לשחקן כדורסל רגיל הרוצה עוד אליפות. וכשהיא תגיע – אלוהים גדול.

תשאל את לברון, את דוויין, את בטייה וכולם יענו לך אותו דבר: "הוא התאים אלינו בול מהרגע הראשון. דוויין אומר: "HE IS A GREAT GUY!". לברון אומר, "הוא חבר מצויין. אז החיצוניות שלו מעט שונה, אז מה? אחרי כמה ימים אתה בכלל לא שם לב לזה יותר!". בטייה מוסיף: "ביסודו הוא 'דרומי' כמו רובינו כאן. אפילו שדוויין ולברון הם 'צפוניים' גיאוגרפית, כולנו 'דרומיים', כולנו 'קאונטרי', וכריס הוא בדיוק – אבל בדיוק! – אחד מאיתנו!".

וכריס בוש, מה הוא אומר? "ההפתעה הגדולה ביותר שלי היא כמה הוא אוהב כדורסל, וכמה הוא אוהב להתאמן. אף פעם לא מתלונן ואף פעם לא מאשים. לא מתרעם ולא נרגן. מקבל בקורת כגבר, ומסוגל להתלוצץ על עצמו כשהוא מפשל. תימחק ממנו את כל הציורים, ותקבל בסקטהוליק בדיוק כמו כל שחקן היט אחר. הוא מתאים לנו כמו כפפה ליד. אנחנו סומכים עליו כמו על 'ברת'ר. אז יש לו קצת דיו על הגוף, אז מה? בהרבה דברים הוא יותר 'ברת'ר' משאנחנו השחורים בעצמנו!".

אני מאמין שהטאטו הם מזכרות מהעבר. בעיקר REMINDERS. אולי גם סימנים ואותות לדברים טובים ולא טובים. מין מפה של חייו. התנ"ך שלו שעיקר פרקיו צבועים בצבע. מדריך לחייים ולפילוסופיית החיים שלו. אבל הדיו והצבע הם – לדעתי על בטוח! – דברים להחבא מאחוריהם כשאור היום מאיר עליו. הוא טיפוס סופר-פרטי וסופר-סודי, וכך טוב לו.

הוא מעדיף לגור בביקתה על שפת הים במקום בווילה בסאות' ביץ'? זאת זכותו. הוא מעדיף לשבת על שפת הים, להתבונן בגלים ולחשוב במקום להיות תייר בנשפים וקבלות פנים? זאת זכותו! הוא מעדיף להשתמש באיורים כ-"BODY ARMOR"? זאת זכותו.

העיקר שעל הפארקט, במשחק כדורסל, אין לו מה להסתיר ולהחביא. פפ ריילי כבר אמר אחרי המשחק השני נגד אינדיאנה ש-"בלי כריס אנדרסן אנחנו לא מגיעים לשום מקום. הוא עושה עבודה נהדרת למיאמי היט".

ומה אומר עליו ריי אלן השקט בד"כ?

"תסתכלו עליו. תסתכלו על תסרוקתו החדשה. היא מגלה את עיניו הכחולות. הבנאדם הוא 'BADASS HANDSOME!'.

יפה תואר? רק זה חסר לכריס 'בירדמן' אנדרסן!

מנחם לס

בעל האתר, הבוס הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 62 תגובות

  1. א י ז ה ב נ א ד ם מ ג נ י ב !

    הבעיה היחידה היא שהוא נשמע שפוי לגמרי עם מעטפת מופרעת.
    ברור שהוא לא לגמרי יציב.
    ברור שברגע שהוא עוזב את הייפ וההצלחה הוא בסיכון.
    ברור שברגע שהוא מתחיל לחשוב על העבר או לשחק לפיו דברים מתערערים.
    ברור שהחיבור שלו לחברה לא טבעי לגמרי ולא נורמלי לגמרי.

    הוא לא יהיה רודמן, אבל לקראת פרישה כדאי מאוד שידבר עם מישהו.
    לקראת, לא בזמן. עדיף כמה חודשים קודם.

  2. זה שאני לא אוהב אותו זה לא קשור לכמות הקעקועים על גופו.

    בעיניי הוא מסוג האנשים שמפחידים ורודים באנשים אחרים. אני יודע שזה השערה לא מבוססת אבל זה הרושם שלי מלראות אותו משחק. בלי קשר לאיך שהוא נראה, משפת הגוף שלו בלבד. אני יודע שזאת אמרה קצת לא במקום, אבל יותר מכל הוא מזכיר לי את הוויקינגים של פעם. יותר מזה אני לא אפרט כי זה כבר יהיה לגמרי לא במקום. ברור לי שהוא חיוני למשחקה של מיאמי ובלעדיו הם לא היו לוקחים את האליפות הקודמת.

        1. לא ראיתי שום דחיפה של הנסברו. לא רואים את כל ההתקפה של מיאמי אבל ממה שרואים אין מגע בין קול להנסברו הוא בכלל נתקל בהיברט וזה אפילו לא היה פאול.

        1. אמרתי שפת הגוף שלו, לא דיברתי ספציפית על המקרה הזה. הבאתי את המקרה הזה כדוגמא. בנוסף לזה כמו שאמרתי קודם זה תחושה, זה לא מבוסס על עובדות רק מקריאת שפת הגוף שלו.

  3. תודה על פוסט מעולה…
    אני עוקב אחריו כבר הרבה זמן… טיפוס צבעוני, אין מה לומר…
    שני תיקונים יש לי
    1. נדמה לי שהוא הושעה מהליגה בגלל מריחואנה. זה לא סמים קשים, מנחם, בחייך 🙂
    2. קעקועים זה דבר ממכר. סוג של התמכרות לכאב. אני מכיר את העולם הזה.
    אני לא אומר את זה בצורה שיפוטית פשוט מציין עובדה. ייתכן שמעבר למשמעוית העמוקות שיש (או אין) בציורים עצמם נמצאת התמכרות פשוטה יותר, לכאב, שאינה משפיעה עליו בצורה שלילית וממלאת את החור השחור שיש בנפשו. לכן הוא מאפשר לה להשתחרר….

  4. מסכים עם דעתו של נתן גולד, הוא בהחלט מתנהג כמו BULLY.
    בעיניי הוא איש דוחה מכל הבחינות.

    אין ספק שהוא אדם מוטרד מאוד.
    בעוד רודמן היה דומה לו בסגנון החיצוני ובסיפור חייו הקשה, ושניהם שיחקו בסגנון דומה עם דגש על אינטנסיביות, רודמן מעולם לא שידר איום ותוקפנות.
    להיפך, הוא שידר פגיעות ומשהו נוגע ללב.
    בירדמן משדר איום.
    שילוב של הפסיכיות של בירדמן עם סיגנונו התוקפני זה לא שילוב טוב לעצמו ולסביבתו.

    1. אני לא מגיב כעת כאוהד קבוצה כלשהי, גם לא כחובב כדורסל, אני מגיב כאדם עם זיקה לכמה תחומים שנוגעים לנאמר.
      ותגובתי היא רק זאת: המשיכו שניכם להתעסק בתחומים בהם אתם טובים, ואני בטוח שיש רבים כאלה.
      כדורסל לדוגמה, הוא אחד מהם.
      זה – כל מה שקשור לתחום עליו דיברתם – לא אחד מהם.

    2. אתה מודע לזה שהתמונה שלך היא של ביל למביר? הבנאדם מופיע במילון תחת הערך בולי. אנדרסן שחקן סופר רגוע לידו

  5. חבר טוב שלי מיוסטון יצא עם בחורה שהיא חברה מאד טובה של האקסית של בירדמן. ממה שהיא סיפרה הוא היה מכה אותה על בסיס קבוע, וגם מדי פעם מחטיף לילד שלה (לא ממנו).
    בנאדם כזה הוא פשוט זבל אנושי.

    1. אתה חי בסרט…

      חברה הטובה של האקסית שלך יודעת את זה, וכל העיתונים לא?

      היא לא טרחה להתלונן אף פעם אצל איזה שוטר מנוזל ??

      1. הפעם גנבת לי אתה את התגובה.
        רק אוסיף: reignman, חבר שלו, חברה שלו, האקסית של בירדמן.
        reignman. אתה בטוח שהחברה של החבר הטוב שלך לא חברה של חברה (טובה) של האקסית?

  6. זה שמנחם כותב יפה לא משנה את הסיפור של הבן אדם,
    ניתן למנחם לכתוב על סוהה ערפאת והיא תצא סופר מודל
    מדובר ב White trash סטנדרטי, מטומטם וחולה נפש, יש כל הרבה מאלה באמריקה אז אחד מהם השתחל למיאמי, מתאים להם.

  7. כתבה נהדרת מנחם,
    האיש לא רודף פירסום כמו שחשבתי לפני הכתבה,
    יש מקומות בעולם שאנשים מאמינים מאד שקעקוע, ע"י שמאן, איש רוחני בעל סמכות, נותן הגנה רצינית,
    ראיתי תוכנית כזו בערוץ 8 על תאילנדים שמספרים ניסים ונפלאות,
    אחרי קעקועים אצל איש דת מקומי, ונראה אמין מרב סיפור של חוויות אישיות של אנשים רבים

  8. אך מה אנו יודעים באמת?
    שהרי הקעקועים לא עזרו ולא יעזרו אם אדם עשה מעשים רעים וצריך לשלם קרמה עלהם,
    קטונתי מלשפוט,

  9. קחו סיפור אמיתי
    מישהי שחבר שלה היה מכה אותה,
    אמרו לה תעזבי אותו, היה לה קשה , הצליחה והכירה חמד של בחור כולם היו מרוצים ממנו, ברור שהוא לא אלים בכלל, עבר זמן והוא גם התחיל להרביץ לה, כך עוד אחד ועוד פעם.
    ואז הכירה את נסיך חלומותיה בחור/ילד שלא פגע בזבוב בחיים שלו,
    משפחתה היתה מבסוטית רצח, חברותיה צהלו, בחור מוצלח לכל הדעות
    שלא פגע באיש מימיו.
    התחתנו ו.. הבחור העדין התחיל לפוצץ אותה, אומרים היכה אותה יותר מקודמיו.
    המסקנה הנוראה שאו שהיא היתה מצליחה להרגיז 3 פילים בשבריר שניה כלומר מצליחה להרגיז את הקרובים אליה, נשמע נורא אבל היא היתה גם אשמה

    1. היא מצאה את מי שירביץ לה ועשתה משהו שהוא חשב שבגללו מגיע לה שירביצו לה.
      דורון אתה מזדהה עם התוקפן.
      נגיד את זה אחרת – דורון, מעניים שאתה מבטא הזדהות עם הפוגע. לדבריך אתה יוצא מההנחה שיש התנהגות שעבורה "מגיע: לאישב להיות מוכה. "לגיטימי" להכות אישה. "אפשר להבין למה" היכה טותה, גם אם לא מסכימים לדרכו.
      אלה שלוש מסכות לאותו נראטיב.
      דורון, הזדהות עם הפוגע, בכל רמה, היא הליכה על מדרון חלקלק.

      עדיף לעצור כאן.

  10. או ההסבר ההזוי שלי שבגילגולים קודמים היא גרמה להם לסבל,
    שימו לב שצריך 2 לטנגו,
    אם תצליחו ללכת עם שקט בליבכם, אף אחד לא יתקוף אותכם, ואם כן מייד זה יעצר אצלו, אין לו עם מי לריב, והוא יתקל בריק,
    הלוואי עלי שאצליח לעצור את הכעס, שאם מישהו בא לריב איתי אצליח ליהות שקט ולברך אותו בפנים , כי יש לי גם מקום שאני רוצה להכות אותו בשם הצדק המטופש,
    איני מדבר על לא להגן על עצמנו שיתן אגרוף נכבדו באגרוף,
    אלא על לא לפתח ריב על שטויות כמו חניה או תור ואפילו לוותר

    1. דורון, אתה גם לא מבין את חוק הקארמה או משתמש בו לא נכון. זה שאדם הוכה זו הקארמה שלו. זה לא הופך את זה שמכה לחף מפשע, ולא הופך את פעולת האלימות ללגיטימית והכרחית. קארמה לא מבטלת בחירה חופשית

  11. דורון אין שום סיבה בעולם להרביץ לאישה,גם אם השמים יפלו,
    אני אתן לך דוגמא,בירדמן כנראה היה מריח קריסטל בערימות,
    ובגלל זה הוא היה מתבודד בהרים,בגלל הפרנויה,הוא כל היום
    היה בטוח שרודפים אחריו,לאחר שימוש קבוע במשך כמה זמן,
    נהייתה לו חריטה עמוקה במוח,עכשיו גם אם הוא והחברה
    הסניפו ביחד וכשהוא הלך לשירותים היא גמרה את כל מה
    שהיה בצלחת אסור לו להרביץ לה,
    ועדיין בתור שחקן מיאמי הוא מעולה,אני אוהב שחקנים כאלה
    שנלחמים עד הסוף,

  12. מתנצל שחפרתי, קיראו רק את הגובה השלישית שלי,
    מומי הענק קרא והפץ את סיפור הבחורה
    מעניין מה אתה/ם חושב/ים

    1. מומי חושב שמי שמרים יד על בחורה שלא במסגרת משחק תפקדים או איזה כאפה בטוסיק צריך לשבת בכלא כל החיים
      פעם היה סיפור בשכונה על אברם פנצ'ר המוסכניק שהיה נותן באשתו סימנים נון סטופ . אח שלה יעקוב פלולה שמע על הסיפור שהיה בחופש מכלא באר שבע בא לאברם ודפק בו ג'ק על הראש
      מאז אברם עבר לאכול רק דברים מהבלנדר ויש לו פאנצ'רים בטוסיק מפצעי לחץ
      מסקנה לא להיות גבר על אישה שאח שלה עם 2 מאסר עולם

  13. אסור להרביץ לאף אשה, הגברים שהרביצו לה אשמים גם,
    אך אם תראה אותה מכה את הילד/ה שלך גם אתה תכה אותה,
    ובפרנויה ברב המיקרים אדם לא יכה ואין לא זכות להכות,

    1. דורון אין לי רצון להתווכח איתך,אתה מכיר אותי באופן אישי,
      ואם היא תכה את הילד שלי אני פשוט אלך איתו.להכות אישה זה קו
      שחור אחי,בפרנויה על סמים כגון קריסטל/קריסטל מת/הרואין,
      אדם שבפרנויה לא רק ירביץ אפילו ירצח בלי לשים לב,דורון
      אני מאוד מקווה שלא תהיה בסיטואציות שתצטרך לראות את זה.

  14. דודי אם אחד אומר לך שאתה לא בסדר זניח, אך אם 4 אנשים אז תתחיל לפשפש בתוכך. הסיפור הוא אמיתי. אני לא מכיר את המשתתפים,
    חבל שאינך מבין שתמיד יש 2 אשמים גם אם אחד נראה צודק לגמרי באחוז אחד גם השני אשם, מודה שיקח לך ולכם הרבה זמן להבין זאת, אך שתבינו שלא רק השני אשם ותחפשו את מה שאנו יכולים לשפר כדי למנוע עימות אז הרווחתם משהו.

  15. פגשתי מאסטר לנינג"צו שאמר לי שהדרגה הכי גבוהה אצלם היא לא להגיע למכות,
    יפה השבתי אני גם בלי 20 שנה נינגי'צו, הגעתי לזה. ואני נמצא בהרבה מקומות עם הרבה אנשים שונים אפשר הכל לפתור בדיבור ובאנרגיה נכונה

  16. אף פעם לא התחברתי לאישיות שלו, ואחרי התגובה של Reignman עוד פחות.

    כשחקן אני מאוד מעריך אותו. כבר בדנבר הוא היה חלק מהשלישייה הקשוחה של ננה-קניון מרטין- אנדרסון שהעיפה את דאלאס בפלייאוף לאחר שפוצצה את נוביצקי.
    במיאמי הוא היה האקס פאקטור באליפות הראשונה, המשיך לתרום בשנה שעברה, וגם השנה הוא מאוד יעיל.
    הוא חסר אגו, מקריב את גופו ומנסה לחסום כל זריקה, גם אם זה אומר לקבל הטבעות על הראש, וגם בהתקפה הוא חוסם ועושה המון תנועה.

    דרך אגב
    אני לא זוכר שהוא זכה בתחרות ההטבעות. אני זוכר שבתחרות אחת הוא היה אחד החלשים ביותר אי פעם בתחרות עם אינספור החטאות.

    1. ואלה המילים:
      http://www.lyricsfreak.com/l/lynyrd+skynyrd/freebird_20086144.html

      השיר מתחיל במילים
      If I leave here tomorrow
      Would you still remember me

      ומסתיים במילים
      And this bird you cannot change
      Lord knows, I can't change
      Lord help me, I can't change
      Lord I can't change
      Won't you fly high free bird yeah

      אין ספק שמדובר באדם רדוף שמרגיש תקוע בגלל דברים שקרו לו בעבר (כנראה בילדותו).

  17. היי מנחם,

    תודה על עוד טור מצויין ,
    שחושף אותנו לאנשים והדמויות הייחודיות,
    שנחבאים מתחת לגופיית הכדורסל.

  18. תודה, מנחם! מזכיר, ולא בכדי, את הפרק שכתבת פעם על כריס מאלין, ועל ההתמודדות שלו עם השדים הפרטיים שלו. בלי להתייחס לשמועות של הבנדוד של האמא של הסבתא, מדובר על בנאדם שמנצח יום-יום היסטוריה אישית שרובנו לא נצליח לדמיין גם אם נרצה.

    יופי של סיפור.

  19. אחלה טור, כי תמיד מעניין לקרוא סיפור חיים על אדם שמרצונך או לא שפטת אותו בדרך כלשהי. כי צפית בו יותר מרגע חולף.
    בשבילי זה גם אחלה טור, כדי לקרוא את התגובות. לדעת מי הינו בעל שנאה ספורטיבית נטו, ומי לקח את זה למחוזות אחרים (ופחות בריאים).

    1. חשבתי את מה שחשבתי על כריס אנדרסון עוד כשהיה בדנבר. אל תנסה להתיימר לדעת מה הוביל אותי לחשוב מה שאני חושב. אתה יכול לנסות לבדוק, לנסות לשער, אבל אל תתיימר לדעת. כמו שאני לא מתיימר לדעת שום דבר על כריס אנדסון וגם לא הצהרתי פה אפילו פעם אחת שהוא כזה. אמרתי מה אני חושב על האופי שלו הניבט משפת הגוף שלו ומההתנהגות שלו על המגרש. אני, כנראה בניגוד אליך, חושב שהאופי של שחקן משתקף גם בצורת משחקו. ולכן אני מרשה לעצמי לשער על אופיו של אדם מצורת משחקו. אני לא רואה שום בעייה בכך.

  20. אותי מעניין רק המשחק עצמו, ברוב המקרים. שם הוא שחקן שנותן למיאמי המון אנרגיות ועושה את הדברים הקטנים שמנצחים משחקים. הנקודות שלו הן נוןקונטסטד לייאפס מתחת לסל בזכות תנועה חכמה בלי כדור.

    בכל מקרה, שונא אותו כמו את כולם בקבוצה הזאת.
    שיעבור קבוצה ואשקול שוב את מעמדו.

  21. לדובי נתן ושאר המגיבים המכובדים,
    קראתי את תגובותי, והפכתם אותי לרבע מפלצת,
    את הסיפור שמעתי לפני שנים מאיזה מדיומית מחולון,
    והיא זו שאמרה משהו בסגנון שהאשה גם לחצה על נקודות כעס אצל בני הזוג שלה ובגלל שבכל אדם יש גם נקודות חלשות ורעות היא גם הוציאה מהם את הרוע. (דקת דומיה לכל המתחסדים כן כולכם שלא מודים שבכל אדם יש טוב ורע,) אני הייתי כזה שכולם אמרו לי שאני טוב לב מידי ולא יכול אפילו לחשוב לעשות רע וצחקו עלי שאני טוב מידי, ואני האמנתי בזה ועשיתי הרבה עבודה עצמית ומצאתי שגם לי יש מחשבות רעות, למשל עצלות. פינוק. חוסר שאפתנות , הם רוע מסויים שקיים בי תכונות שבזמן שאני בעצלות (בחלק קטן מהזמן לא חלילה כל הזמן) אני פוגע בעצמי ויכול להקרין לסביבה סבל מסוים.
    אומר ללא כחל וסרק: אסור להכות אשה ואסור להכות אף אחד.
    המכים של אותה אישה אשמים מאד.
    דובי אני מוכן לתת לך טלפונים של חברות שלי שחייתי איתן והיום אפילו חבר של הבעלים שלהן ודוד טוב לילדים, ויאמרו לך שלא אוכל לעלות על הדעת חלילה פגיע במישהו.
    נתן הלוואי ונפגש פעם ואוכל להסביר לך על קארמה.
    לדוגמא בימאית סינית/ויאטנמית מספרת שנאנסה בגלגול הזה והתברר לה שחיים אחרים היתה חייל בצבא כיבוש שניצל ברשע את סמכותו ואנס
    אישה שם, מאיפה המקור? לא ספרים מיסטיים אלא העיתון של המדינה כתבה רצינית ב7 לילות של יום שישי ידיעות אחרונות, מדובר בבימאית מאד מצליחה.
    בירדמן לא יכול להגן על עצמו פה וכל השיח נוצר בגלל מגיב ששמע שהיכה אשה וילד. מאד מאד מקווה שזה לא נכון

    1. יכול להיות שהיה צריך לכתוב טור על דורון 4,.
      חבל שאנחנו מפלים אותו רק בגלל שאנחנו משערים שיכולות הכדורסל שלו ירודות מאלו של אנדרסן.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט