1. ג'ימי באטלר לא היה צריך קבוצה. הוא עשה הכל סולו

לפני שבוע וחצי כתבתי שהמשחק בין סקרמנטו קינגס והגולדן סטייט ווריורס היה הטוב ביותר שראיתי בחיי. היום אני כותב שההצגה שג'ימי באטלר נתן ברבע הרביעי בנצחון מיאמי על מילווקי הייתה – היא – הצגת הכדורסל הגדולה ביותר שראיתי בחיי (ואני ראיתי את ה-100 נקודות המשעממות של צ'מברליין בהרשי, פנסילבניה, במרץ 1962). היה זה הרבע הגדול ביותר שאיזה שהוא שחקן NBA נתן אי-פעם במשחק עם חשיבות כזאת. אז אתם בוודאי חושבים שבזקנתי אני מדמיין לעצמי כל מיני הזיות, שוכח את העבר, ומתלהב כמו תינוק מכל דבר שקצת יוצא דופן.

אז אני מבטיח לכם שזה לא כך. אני באמת מאמין שהמשחק שציינתי בין הקינגס לווריורס היה הטוב ביותר שראיתי אי-פעם, וההצגה של ג'ימי באטלר ברבע הרביעי הייתה ההצגה הגדולה ביותר של שחקן לרבע שראיתי אי-פעם במשחק בעל חשיבות כמו המשחק הלילה.

אני לא יודע עכשיו בדיוק כמה הוא קלע בדקות האחרונות של הרבע הרביעי. מיאמי הייתה כה גרועה וכה משעממת כל המשחק עם פגורים שנעו בין 12 ל-5 נקודות שהחלטתי שאני לא משפיל את עצמי לכתוב על המשחק העלוב של מיאמי, וגם הבאקס לא היו משהו לכתוב עליו הביתה.

גייל הסתכלה על "AMERICAN IDOL" ואני בקושי הסתכלתי על ה כדורסל כשאני כותב את המעורב. ואז בא הרבע הרביעי.

מה שבאטלר עשה חייבים למבסגר במסגרת זהב. הוא עשה הכל: קטף ריבאונדים…קבר פאולים ללא החטאה (הוא החטיא את האחרון וסיים 15 מ-18 מהקו). הוא קבר שלשות…הוא חטף כדורים…הוא קלע מיד-ריינג', שלושת-רבעי ריינג'. 19 מ-28 כולל 3 מ-6 מהשלוש.

הוא ניצח בעצמו את כל הבאקס. אין לי יותר מילים לתאר מה הוא עשה.

כשניגמר היה לו נצחון, ו- 56 נקודות!!!

2. איך לחיות עם שופטים ב-NBA זה לא שונה מכיצד לחיות עם בוסים בעבודה או מרצים במכללה

2. כיצד לנהוג עם שופטים ב-NBA זה לא שונה בהרבה מחיים עם הבוסים שלך, או המרצים שלך באוניברסיטה

היום הופיע פוסט ב-ESPN על צורות התנהגות של שחקנים עם שופטי NBA (https://www.espn.com/nba/story/_/id/36275082/how-nba-stars-such-draymond-green-dillon-brooks-take-player-referee-relationships-new-levels) שגרם לי לחשוב שאין כאן כל סודות או תיחכומים. במשחק הכדורסל השופט הוא "עליון" עליך והוא יכול עם משרוקיתו להפיל או לרומם אותך. כמובן שבעולם מושלם המשרוקית אינה אלא כלי המצפצף בשעת עבירה על החוק, או כדי לבשר על מצב מסויים, אבל מאחר והעוברים על החוק – או נמצאים במצב מסויים, נניח 'JUMP BALL' – הם בני אדם, ואלה השורקים או לא שורקים על עבירה שנעשתה או לא נעשתה הם בני אדם, השריקות אינן מכניות כפי שהיה קורה אילו רובוטים היו שופטים משחקים, אלא שריקות המושפעות מגורמים שונים המשפיעים על בני אדם, ולא על מכונות.

השופטים אמורים להיות אובייקטיבים לחלוטין, אך האם ניתן להיות 'אובייקטיבים לחלוטין' ביחסי אנוש?

אני מנסה להשוות את עניין השיפוט ב-NBA ל- 47 שנותי כמרצה אוניברסיטאי שאחד מתפקידיו הוא לשפוט את תפוקת הסטודנט במחקר, בעבודות סמינריוניות, בבחינות, ולעתים אפילו בתרומת הסטודנט ל-DISCUSSION באולם ההרצאות על נושאים מסויימים. כמובן שישנם פרופסורים המבססים את ה-EVALUATION שלהם על הסטודנט ר-ק באופן אובייקטיבי: תוצאות בחינות. אני אף פעם לא הסתמכתי רק על תומאות בחינות כי מאין לי הבטחון שה-VALIDITY (תוקף) וה-RELIABILITY (מהימנות) של הבחינות הן ברמה שבאמת בודקת את ידע הסטודנט בקורס שלימדתי?

לכן אני תמיד הוספתי טפחים נוספים למדידת הציון הסופי, ובגדול אני מאמין שדי הצלחתי כי – שוב בגדול – הסטודנטים 'הטובים' שלי המשיכו בלימודיהם האקדמאים והגיעו לעמדות עליונות מהסטודנטים הנכשלים, שברוב המקרים נכשלו גם במקצועות מדעיים אחרים.

בכמה מאזורי הבחן האחרים, הבדיקה היא פחות אובייקטיבית ויותר סובייקטיבית. למשל ב-INTERNSHIP ומחקר. כיצד אתה מסתדר כאן עם יחסך האישי לסטודנט או הסטודנטית? מה בקשר לסטודנטים על הכיפאק ממש וסטודנטים שהם A PAIN IN THE ASS כמעט מההתחלה? הם מאחרים להרצאות, מדברים בשעת ההרצאה, שואלים שאלות מעצבנות ועוקצניות, ועוד ועוד ועוד? כיצד אתה מחליט בסוף הסמסטר על ציון סופי אפילו שאתה קובע לסטודנטים את ערך הציון המורכב מ-30% בחינת גמר, 30% בחינת אמצע סמסטר, 10% QUIZES, עבודה סימנריונית – 15% ומחקר – 15%?

כמה שאתה משתדל להיות אובייקטיבי לחלוטין, הידע על סטודנט העובד 10 שעות ביום לממן את לימודיו נגד בן-עשירים המגיע לאוניברסיטה לחגוג ולשתות משפיעים על ה-EVALUATION הסופי שלך, בחלקים היותר סובייקטיבים, למרות שאתה משתדל כמה שיותר שזה לא ישפיע על הציון. ומה אתה עושה עם שחקן כדורגל כנמרוד דרייפוס שעבר את דרישות הקבלה לאוניברסיטה אך מתקשה באנגלית, בכתיבה, והקושי באנגלית משפיע על ה-PERFORMANCE שלו כמעט בכל נידבך מהציון? ועדיין הוא משתדל יותר מכל אחד אחר ובנוסף מוביל את קבוצת הכדורגל שלך לנצחון באליפות המכללות?

זהו עסק לא פשוט רבותי. השופטים ב-NBA הם בני אדם עם עדיפויות, עבר, LIKINGS ו-DISLIKINGS. כמה שהם משתדלים להיות אובייקטיביים, שחקנים מנסים את מיטבם לשחק אותם עד הסוף.

תתפלאו, אבל אחד הממזרים הגדולים הוא דילון ברוקס העולה בין הראשונים על הפארקט ומיד כשהשופטים עולים הוא רץ אליהם, לוחץ את ידם, ומאחל להם "משחק שיפוט טוב". הנה:

המשחק הוא נגד הלייקרס. לפני תחילת המשחק – מדובר על שעה, שעה וחצי לפני תחילת המשחק, דילון ברוקס דופק על דלת חדר השופטים ומבקש לדבר עם השופט מרקוס (מרק) דייויס.

-"היי, מיסטר דייויס. אני בא אליך עם תודה על שיפוט טוב מאד במשחק האחרון, אבל יש לי בקשה: לברון ג'יימס משחק בפיזיות מוגזמת. אני לא אומר שהוא עושה משהו לא לגלי, אבל ברצוני לומר לך שהערב אני חייב להיות קצת יותר פיזי מתמיד כדי להיות שווה עם לברון. תודה ושיהיה לך משחק שיפוט טוב!".

Brooks looked Davis in the eye and extended his right hand. After a firm handshake, Brooks calmly uttered a few words to Davis before asking for the ball, which he fired down the sideline to teammate Jaren Jackson Jr., part of their usual routine before the opening tip.

"לפעמים אני מנסה להכניס לשופטים רעיונות לפני המשחק", אומר דילון ברוקס. "למשל אני אומר להם ש"הלייקרס החדשה היא מאד פיזית ואני חייב לענות להם בפיזיות הערב"

אבל לא תמיד. לפעמים דילון ברוקס לא אומר מילה כדי לא להכניס להם רעיונות לראש:

"Some of them, I won't even say nothing. Because sometimes I think [a referee believes], 'Oh, OK, I can give him a little call here. He won't get mad.' It's all a game. The same way you study the other team, you got to know your refs."

ללארי בירד הייתה שיטה מיוחדת. הוא שיחק אותה 'דה היק פרום פרנץ' ליק". כזה קאונטרי בוי תמים. הוא כינה את כולם 'דוק'. למשל ג'ואי קרופורד היה תמיד 'דוק ג'ואי', ו-דיק בווטה היה 'דוק דיק'. הוא היה הילד הטוב מהקאונטרי שלא יודע מה מתנפלים עליו והוא זקוק להגנת השופטים להגן עליו מפני כוכבי השואו-טיים הארוגנטים מהוליווד.

היו וישנם שחקנים כטים דנקן שסגנון משחקם ואישיותם יצרו מין מיהמנות עם השופטים, ודברים שהיו מותרים להם כ-"חלק מסגנון משחקם" היא אסורים לאחרים. קרל מלון, דירק נוביצקי, מאנו ג'ינובלי, או קווין גארנט הם דוגמאות מצויינות של שחקנים שתנועות מסויימות בזרועותיהם היו פאולים ברורים אבל איתם זה היה "סגנון משחק". בימינו לברון ג'יימס, ג'יימס הארדן, או יאניס מורשים לדחוף בזרועותיהם כחלק ממשחקם ולא פאולים תוקפים. רק לאחרונה אנחנו רואים שופטים ששורקים להארדן או לברון כשתנועות הזרוע שלהם מוגזמות.

.ל-NBA 74 שופטים, מהם 36 ניבחרו לשפוט את משחקי הפלייאוף. את השופטים מדרגים ונותנים להם ציונים, אבל הכל נשאר סודי בתוך משרדי ה-NBA. המשחק נעשה כה מהיר שמלאכת השיפוט נעשית קשה יותר ויותר. כמובן שקיים גם עניין של RESPECT. RESPECT של שחקנים מסויימים לשופטים מסויימים. חשוב גם ששחקנים יידעו את ה-TENDENCIES – נטיות מסויימות – שישנן לשופטים. ישנם שופטים שהנטייה שלהם היא לצפצף אופנסיב צ'ארג'ינג, וישנם שאופנסיב צ'ארגינג היא שריקה נדירה אצלם.

יש גם "שמור לי ואשמור לך". כששופט יודע שהוא פישל מאד בשריקה מסויימת, בתת הכרתו הוא 'חייב' לשחקן שנדפק משהו טוב בעתיד. בד"כ התשלום יגיע ואולי סכום ה-"שמור לי ואשמור לך" משתווה עם הזמן.

הדבר המסוכן ביותר בשיפוט הוא קרע ידוע עם שחקן. משום מה השופט לא סובל את שחקן "A" המרגיש זאת, וכתגובה שחקן "A" שונא את השופט. ישנם מקרים של שופטים שיש להם PERSONAL VENDETTA נגד שחקנים מסויימים – מין הרגשת נקמה בשחקנים מסויימים. אם בגלל שהם ליכלכו על השופטים או לך תדע למה. השנאה בין כריס פול והשופט עם 29 שנות וותק סקוט פוסטר ידועה. ידוע ה- LOSING STREAK של 12 המשחקים בהם שיחק פול ואותם שפט פוסטר. דברים כאלה אין לפתור. הפתרון היחיד הוא להפריד בין השחקן והשופט.

לאחרונה קרה מקרה בו פרד ואן-וליט ביקר קשות את השופט הוותיק בן טיילור וחטף קנס של $30,000. פרד מאמין באמת ובתמים שטיילור 'מחפש' אותו. במקרים כאלה אסור לליגה להפגיש את השניים כי השופט יתנהג בחומרה יתרה נגד השחקן, או כדי לרצות אותו הוא יהיה יותר מדי עדין איתו. הפתרון הוא ה-פ-ר-ד-ה.

לשחקנים ישנן כל מיני פוזות של התנהגות עם שופטים לפני משחקים. למשל, שחקנים מזהירים שופטים מ-'משחק פיזי' כשהם מתכוונים שהשופטים ישימו לב לפיזיות המוגזמת של היריב, או ההיפך. אבל אחת הבעיות החמורות עם שופטים היא אי רצונם TO COMMUNICATE. להסביר את השריקה. זוהי בעייה אמיתית עם שופטים צעירים המנסים להשליט אוטוריטה, וזה בגלל חוסר בטחון עצמי. שופטים וותיקים מכירים בערך התקשורת עם השחקנים.

כמובן שקיימת הבעייה של משחקים 'ביתיים' ומשחקי 'חוץ'. מנדי רודולף, לדעתי השופט הטוב מכולם, היה רגיל לשרוק כמעט מיד פעמיים שריקות נגד הקהל הביתי להשתיק אותו, ואז היה לו שקט עד סוף המשחק. אם הקהל המקומי היה ממשיך להתפרע, הוא היה תוקע להם עוד אחת נגד גרונם ללמד אותם לשתוק.

בקיצור רבותי, עולם ומלואו. עולם מסובך הרבה יותר משחושבים. בגדול השופטים מצויינים ומלאכתם ברוכה, למרות הטענות של האשך ושימון. רק לעתים רחוקות מאד יש להם השפעה על תוצאות המשחק.

3. אנטוני אדווארדס: "אני מעולם לא 'טואטאתי' (SWEPT) ולא הייתי מוכן להתחיל בזה עכשיו"

אנטוני אדווארדס אמר, "I WAS NEVER SWEPT BEFORE" ואני לא מוכן להתחיל בזאת ההלילה, ולכן משך כל המשחק שיחקתי כאילו זה משחק אחרון על כל הקופה, ואני מאושר שניצחנו".

הוא קלע 12 מ-27 ל-34 נקודות שהספיקו למגר את ה-43 של ניקולה יוקוץ'. ישנה לו עוד הזדמנות מחר אבל הסיכויים נגדו: אף פ-עם לא הייתה קבוצה שחזרה מפיגור 3-0 לנצח את הסידרה.

I can't get swept," Edwards said. "My team counts on me to pick them up, and that's just what I do. I feel like it's those moments when I come alive."

מינסוטה וולבס הובילה ב-12 2:52 דק' לפני סוף המשחק אבל התפרקה בסוף והמשחק הלך להארכה. בהארכה אנטוני אדווארדס כיכב והוולבס הם עתה 3-1.

4. האם דג'ונטה מוריי מאטלנטה 'ניכנס' בכוונה בשופט בסיום המשחק נגד הסלטיקס?

ה-NBA חוקרת מקרה שדווח לפיו בסיום המשחק – כשישנה הסתודדות על הפארקט – דג'ונטה מוריי (שקלע 23 עם 9 ריב' בהפסד 129-121 לסלטיקס במשחק הרביעי – 'ניכנס' בשופט Gediminas Petraitis בשעה שהפארקט התרוקן משחקנים וכל מיני 'קיביצרים' אחרים. אחרי המפגש עם השופט הוא נראה מסתובב, היפנה אצבע לעבר אדם מסויים אחד, וצרח משהו לפני עוזבו את הפארקט.

הוא סרב לענות לשאלות עתונאים ביחס ל-'מפגש" אבל היום כשנשאל הוא הגיב שכמה דקות אחרי 'סערת הקרב' הוא נמצא בסערת רגשות והוא "לא מבדיל בין שופט ל-CHEERLEADER על הפארקט המלא אנשים", 'ועוד כאלה המנסים ללחוץ את ידך וליצור מגע'.

רק להזכיר שבעונה שעברה הוא ניקנס ב-$20,000 כשביוסטון – אחרי משחק נגד ממפיס גריזליז' הוא זרק 'בטאעות' אחרח המשחק כדור שפגע בשופט.

מה אומר ומה אוסיף? אני מתחיל לחבב את המוריי הזה.

5. דג'ונטה מוריי ואטלנטה אכלו אותה: הוא הושעה מהמשחק החמישי. עונש מוגזם ביותר

6. מה מצב הברך של ג'ואל אמביד? בינתיים אין כל דו"ח מהסיקסרס

ג'ואל אמביד נפצע במשחק השלישי נגד הנטס, פציעה שהוגדרה ע"י הסיקסרס כג-"נקע בברך". נקע בברך? מי-מה-מו? בברך יכולים להיות מספר נקעים שונים. כל מה שידוע לנו היא העובדה שהוא לא שיחק במשחק הרביעי בשבת, ובינתיים אין כל מילה בקשר למוכנותו לשחק את המשחק הראשון בסיבוב הבא.

7. אמה אודוקה הוא מאמן יוסטון רוקטס בעונה הבאה

.

Ji