דיווחים מהחיים (משל הייתי שגב):

1. אנחנו מחפשים לקנות בית, הקריטריון של אשתי: בתי ספר טובים, שטח, מחיר נורמלי, שכנים טובים. הקריטריון של אבי: לא רחוק מדי מהקריפטו (או האולם החדש של הקליפרס באינגלווד). למקרה שתהיתם, אשתי בוס, אבי לא בוס.
2. חבר ירדני נוצרי שלי מגיע לאכול, מתכוון להכין מנסף בפעם הראשונה, טיפים יתקבלו בברכה.
3. אני צריך כנראה לצערי לפטר אחד משני עובדים באחד הצוותים שאני מנהל, ובחיי שאין לי מושג איך לבחור לדפוק לאחד מהם את החיים מלבד לעשות אן דן דינו. טיפים יתקבלו בברכה.
4. נכון אמרתי אשתי בוס? אז לאט לאט גם בת השלוש שלי מתחילה להיותי בוס. מה שבטוח, אבי לא בוס. טיפים יתקבלו בברכה 🙁
5. פעם, כשעוד גרתי בארץ הייתי חובב סנוקר עצום, (אני זוכר את אליפות העולם השניה של הנדרי מול הלוזר הנצחי שהיה ג'ימי ווייט. יש עוד מישהו בהופס שיכול להגיד את זה?) אבל בארה"ב אין סנוקר בטלויזיה. זה היה נכון עד אתמול, כשגיליתי ערוץ יוטיוב פיראטי שמשדר את אליפות העולם בלייב. מרק סלבי זה מוי כיף. שון מרפי פחות.
6. הייתי בקריפטו לפני שבוע וחצי, אבל לא למשחק, אלא לקונצרט של מיוז (ואוונסנס, אבל זאת חרא להקה). היה הרבה רעש. הרבה הרבה. היום יהיה פחות.

דיווחים מלפני המשחק (כי יש לי זמן מת):

1. דווין בוקר זורק לסל עם כובע צמר.
2. ראיתי את החצי השני של פילי-נטס מחדר העיתונאים. בחיי, איזה לוזרים הברוקלין האלה.
3. נכון, המושב שלי נמצא בלמעלה של הלמעלה של האולם, אבל ייאמר שכך יושבים גם עוד מאה עיתונאים מאתרים איזוטריים יותר או פחות (הופס זה מה "יותר"), אז זה מה יש.
4. לראשונה, הקליפרס מחלקים חולצות!! אולי בגלל שפלייאוף, למרות שהווריורס בדרך כלל מחלקים בכל יום שני או חמישי או שניהם. אבל שיהיה. מתלבט אם אני יכול להשיג אחת. לא בטוח שאכפת לי. אם זה היה הווריורס, היה אכפת לי מאד.
5. עם תחילת המשחק, רק 80 אחוז תפוסה. נראה אם יתמלא בהמשך או לא.

סנטימנטים למשחק (בשביל ליצור הנמקה לכל השטויות שאני הולך לכתוב אחר כך):

1. אני קצת אפטי כלפי הקליפרס של השנה.
2. אני מחבב מאד את בוקר.
3. כן, אבל הקאפקייק שם, איכס, איכס, איכס. (כן, כן, שלושה איכסים. לברון למשל זה רק איכס וחצי).
4. אז אני בעד הקליפרס.
5. זה היה קל יחסית.

משחק (כי בשביל זה אני כאן):

1. בלי קוואי (וג'ורג') נדמה לי שהשחקן היחיד בקליפרס שהוא לא בינוני לגמרי זה ווסטברוק. עכשיו, לא בטוח אם הוא טוב מאד או רע מאד. אבל מה שבטוח זה שבינוני הוא לא. אז נראה לאן הוא יוביל את (ואני לא מאמין שאני אומר את זה במשחק פלייאוף) זובאץ', באטום, אריק גורדון ופאוול, חבריו לחמישייה, משל היו אלו הדטרויט פיסטונס או משהו. ואם זה אומר שאני חושב שהסאנס הולכים לקרוע לקליפרס את הצורה, אז אתם צודקים.
2. והנה ווסטברוק מוכיח את מה שאמרתי. הקליפרס מובילים 0-6 כשווסטברוק טוב מאד (חטיפה, שני אסיסטים, סל אחד). ואז פניקס קולעים 7 נקודות רצופות כשווסטברוק רע מאד (2 איבודים טפשיים בחצי דקה). מה שבטוח, בינוני הוא לא.
3. יש שני דברים (או בעגה המקצועית: שני מפתחות) שצריכים לקרות בשביל שהקליפרס ינצחו היום. הראשון הוא משחק שבו ווסטברוק קולע ימבה נקודות, לא מנגר מדי מהשלוש ולפחות מפלרטט עם הטריפל דאבל (אבל אמיתי, לא כל מיני טריפל דאבלים מזויפים כמו שהיו לו בת'אנדר). והשני הוא לפחות 17 שלשות של הקליפרס באחוזים טובים (36 אחוז ומעלה). העובדה היא שעם שלוש דקות לסיום הרבע הראשון, הקליפרס מובילים. ווסטברוק אכן מתחיל לפלרטט עם טריפל דאבל ואפילו קלע שלשה, אבל הקבוצה כולה קלעה רק שתיים. מה שמוכיח שאני הרבה פעמים סתם מקשקש.
4. בוקר באמת עושה מה שבא לו על המגרש, די מדהים לראות את האיש וכובע הצמר (טוב, במשחק אין לו) משחק ונדמה שמתחיל להיות ברור שהוא ולא הקאפקייק, הוא השחקן הטוב של הקבוצה. אם כי, חובה לציין שהוא נהנה מהרבה חופש פעולה מעצם ההתמקדות של ההגנה בדוראנט, ונדמה לי שהמשחקים הטובים ביותר של בוקר השנה עם הסאנס, היו אכן כשדוראנט לקח לו חצי מהצומי.

1. ואם כבר מדברים על בוקר, אני מנסה לחשוב מה הופך אותו לסקורר כל כך טוב חוץ מהעובדה שהוא צלף. והתשובה היא שיש לו יכולת נדירה מאד לעשות פייד אוויי גדול (כלומר, אם נמדוד מתחילת הזריקה ועד השחרור את מספר הס"מ שהוא קפץ אחורנית) תוך כדי ריצה. אני לא מכיר הרבה שחקנים שיכולים לעשות את זה כמוהו. וזה למען האמת, מאד מאד יפה.
2. אייטון, מול שחקנים גבוהים ופיזיים כמוהו, הוא שחקן בלתי מורגש לחלוטין. עאלק היו כאלו שהשוו אותו לאמביד או קא"ט, איפה הם ואיפה הוא? השוו אותו ליואינג, היו צריכים להשוות אותו לג'ים מקליווין (טוב, טוב, לאלדן קמפבל. זאת בערך הרמה האמיתית). אבל היי, תמיד היה יכול להיות גרוע יותר. הוא היה יכול להיות ג'יימס וויסמן.

1. עוד מעט מחצית, וחטאתי לנורמן פאוול בכך שלא הזכרתי אותו. אבל בגדול, אין ספק שהוא השחקן הכי טוב היום של הקליפרס. 15 נקודות באחוזים טובים, חתוליות בחדירה, שלשות, בטחון. בלעדיו, הקליפרס היו במינוס גדול יותר מאשר השמונה בו הם נמצאים עם דקה וקצת לחצי. עדכון: בדקה ועשרים האלה, פאוול קולע עוד 7 נקודות, 22 במחצית זה ממש יפה כשהקליפרס יורדים במינוס שלוש מינימלי.
2. סיכום ווסברוק עם מחצית ועוד דקה אחת. 70 אחוז ממש מחורבן, 30 אחוז ממש טוב. ואפילו לא דקה בינונית אחת.
3. וברבע השלישי המשחק נכנס לקצב כזה שעל כל שני סלים של הסאנס, הקליפרס…. כלומר, נורמן פאוול קולע סל אחד. ובכלל, נדמה שאנחנו מתקרבים לסוג של סוף בלתי נמנע, שבו הקאפקייק יוביל בסדרה. אני ממש לנחם את עצמי בידיעה שהקאפקייק והכל, אבל לפחות גם בוקר על האלגנטיות והסלים הבלתי אפשריים שלו, גם נמצא בקבוצה הזאת.
4. ולמקרה שתהיתי למה אני אף פעם לא מדבר על פול. התשובה היא שכלפי פול, כמו סטוקטון לפניו, אני די אדיש. אל תשאלו אותי למה, אבל ככה זה. מאד מעריך את הבחור, אבל לא מסוגל לאהוב אותו. סוג של בני גנץ. (או בני בגין, העיקר בני).
5. הנה, דקה טובה של ווסטברוק, אחרי לא מעט רעות. מעניין מה זה אומר על הדקות הבאות שלו (לתוהים, הדקה שבין שבע דקות לשש דקות לסיום הרבע השלישי, קלע איזה שבע נקודות)
6. מה גורם לבן אדם מבוגר, גבר, להסתובב עם הפנים כלפי חוץ ולנענע את הישבן לקהל והמצלמה שמתמקדת עליו, משל היה מיילי סיירוס? לא ברור, אבל אמריקה. עדיף זה מאשר איזה שמוק עם מקלע. במפתיע, מי שמקבל השראה מהתחת של הבחור הוא לא ניקולס באטום בשם הסולידריות, אלא דווקא שחקני פניקס שחוזרים מההפסקה במטרה להביס.
7. ובעודי מביט במעודדות הרוקדות במחצית, עולה בי התובנה שאין סיכוי בעולם שבנות הקליפרס מקבלות אפילו חצי ממה שבנות הלייקרס מקבלות (נו, בכסף. במה חשבתם?? סוטים).
8. האולם כבר התמלא לכדי 98 אחוזי תפוסה, אבל נדמה לי שעתה, עדיין עם 11 דקות לסיום המשחק, כשההפרש הוא 10 בלבד, כבר כמה מאות אוהדים עזבו את האולם. וכן, זה לא אומר הרבה דברים טובים על האוהדים השקטים של הקליפרס, שאני מניח שחלקם הגדול נמצא כאן רק כי המשחק עולה חצי ממה שמשחק של הלייקרס עולה (כי אתם יודעים, צריך לשלם למעודדות).
9. הנה מחשבת כדורסל – המציאות היא שהשחקנים הכי טובים היום של הקליפרס הם נורמן פאוול, בונזי היילנד ו 35% מהזמן של ווסטברוק. אז תגידו? לא כדאי לקליפרס לעשות ווריורס ולשחק סמול בול, במקום לתת לזובאץ' ופלאמלי לשוטט על המגרש לסירוגין? לטיי לו הפתרונים.
10. ואפרופו הווריורס, מבט חטוף בתוצאת המשחק המקביל והניצחון של הווריורס, מגלה לי שמתת האל לאנושות הידועה בשם סטף קרי, עברה היום גם את סקוטי פיפן וגם את דירק נוביצקי (!!) בדרך למקום ה-16 ברשימת קלעי הפלייאוף הגדולים בכל הזמנים. לא קשור למשחק הזה אמנם, אבל נפלא.
11. ועכשיו הם מעיפים מצנחים קטנים כאלה מתקרת האולם. ראיתי יותר מדי סרטים והדבר היחיד שאני יכול לחשוב עליו כשאני רואה את הבחור שזורק אותם מהתקרה הוא שמזל שאין לו רובה צלפים, ושבקהל אין איזה דיקטטור ממדינת עולם שלישי.
12. תשמעו, אני יודע שכבר כתבתי את זה, אבל זה קורה ממש מתחתיי (שזה לא חכמה, כי כל האולם כולו מתחתיי). 9 הפרש בלבד, שמונה דקות לסיום, והטפטוף אל מחוץ לאולם רק מתגבר. אוהדים עאלק. העיקר שקיבלו חולצה.
13. המשחק הופך להיות סקראפי למדי בדקות האחרונות עם הרבה החטאות של בוקר ופול. כשנדמה שלכולם, כולל שחקני הקליפרס ברור שגם אם ההפרש תמיד נע סביב ה 7-8 אין להם שום סיכוי בעולם לנצח את המשחק הזה.
14. הקליפרס מפסידים, אבל הקהל הרגע זכה בסנדביץ' עם שניצל בעקבות החטאות העונשין של אייטון, ועל כן, הקהל נורא שמח. אין, זה היה שווה את הכרטיס של ה 250 דולר, ללא ספק.
15. רק 2 הפרש עם דקה ורבע לסיום, אבי מתחיל לחשוב שאולי הוא סתם היה זחוח וטעה, שלשה של קרייג משתיקה את הקהל ומחזירה לאבי את הזחיחות. תודה טורי.
16. המשחק הזה ייזכר בזכות שני דברים. הקרב האדיר בין פאוול במשחק חייו לבין בוקר בעוד יום עבודה (בוקר מנצח גם את הקרב למקרה שתהיתם) והשניצל… טוב נו, הוא ייזכר רק בגלל דבר אחד.
17. טוב, זוכרים את מפתחות המשחק עליהם דיברתי בהתחלה? אז ווסטברוק, בסופו של דבר, גם פלירטט עם טריפל דאבל (8 ריב', 11 אס') גם קלע לא מעט (30 נקודות כולל 3-7 סבירים מהשלוש) ואמנם איבד גם לא מעט (6) אבל בסופו של דבר היה יותר טוב משהוא היה רע. הקליפרס קלעו כמעט 16 שלשות, למעשה 15 אבל עשו את זה באחוזים מצוינים (42%), ובכל זאת הפסידו. כמו שאמרתי, כנראה שפרשן אני לא.

ועוד קלעים וכאלה? אז פניקס ניצחה בחמש הפרש בסוף, שכאמור לרגע לא היו מוטלים בספק. בוקר היה מדהים מדהים מדהים עם 45 , דוראנט עם 26, קרייג עם 15. אייטון נתן דאבל דאבל מינימלי, וגם פול קלע בדאבל פיגר. בצד השני פאוול במשחק חייו קלע 42 עם 7 שלשות, על ווסטברוק דיברנו ובונז הוסיף 18.