ישנם לי כמה דברים להגיד על נצחון אטלנטה האוקס על מיאמי:

1)טריי יאנג ענה במשחק המצויין שלו של 25 נקודות ב-8 מ-18 (בעיקר בגלל 1 מ-8 מהטריי; אוקיי: הוא לא קלעי שלשות!), 8 ריבאונדים, ו-7 אסיסטים על כל ה-RUMORS בקשר לטרייד שהחלונות הגבוהים באטלנטה קיבלו – כאילו – רשות מהבעלים – להטרידו.

2) הגדולה של טריי יאנג היום הייתה שהוא-הוא היה המנוע ליצירת המשחק המהיר ביותר ששיחקה ההאוקס בשנים האחרונות. לפתע הוא לא החזיק בכדור יותר משנייה, וגרם לשאר השחקנים לשחק מהר כפי שהם אף פעם לא שיחקו כך בהאוקס, והתוצאה הייתה הפרש של 24 בחצי הראשון כשמיאמי הכבדה משהו לא הצליחה לעמוד מול המהירות הזאת.

3) באטלנטה כיכבו שלושה צעירים שהיוו חלק חשוב ביותר בנצחון: רדיק ביי בן ה-23, 2 מטרים גובה שאולי אתם זוכרים מוילנובה. הוא קלע 17, וקטף 6 ריבאונדים, 4 מהם התקפיים. אונייקה אוקונגואו קלע 12, והעיקר מנע מאבדאביו לשלוט תחת הסל, וג'לן ג'ונסון (שחקן דוק, זוכרים?) התעופף תחת הסלים עם ה-2.03 מ' שלו, קלע 10, עם 7 ריבאונדים מצויינים. הם נענו ברצון למשחק המהיר ביותר שטריי יאנג ודג'ונטה מוריי הכריחו, והם נראים היו כנהנים מכל המצב. למעשה נראה היה שאצלהם זה 'כמה שיותר מהר יותר טוב'.

4) צעירי אטלנטה, יחד עם ג'ון קולינס, בוגן בוגדנוביץ', דיאנדרה האנטר, ואפילו קלינט קפלה, נראו נהנים ביותר מהקצב. מה ראינו? SPREADING מחלט…עם חוסר 'משחק חצי מגרש' מחלט כשהכל זורם מהר וטבעי עם סקרינים, החלפת מקומות, פיק-אנד-רולים, והעיקר טרנזישיון דפנס, ומעבר מהיר ביותר מהגנה להתקפה.

5) התאמינו שאטלנטה נטולת הסנטר האמיתי שלטה 39-63 בריבאונדים? איך? השחקנים – בעיקר הצעירים – לא עמדו תחת הסל לנסות לקטוף ריבאונד אלא הגיעו לסל בטרוף, בריצה, ומומנטום שנתן להם שליטה מחלטת בקרשים.

6) עוד מספר שקשה להאמין באמיתותו הוא ה-6-26 שהיו SECOND CHANCE POINTS, וזה מראה על רצון בלתי נלאה, וחוסר ויתור אחרי החטאות לסל.

7) מיאמי קיצצה בהפרש עד 6 נקודות ברבע השלישי ושוב ברביעי, אבל כל פעם שמיאמי באה עם ה-PUNCH שלה ההאוקס ידעה כיצד להתרומם מהקרשים ולהחזיר מהלומה אפילו יותר חזקה מהפאנץ' של מיאמי. זה דבר חדש בהאוקס, ואני מאמין שהצעירים החדשים הם חלק חשוב מהשינוי ב-PSYCHIC של אטלנטה: בשנים האחרונות אם היא הייתה מובילה ב-26 והיריבה מקטינה ל-6, היא הייתה מפסידה ב-15. הפעם, כל אימת שמיאמי איימה לחסל את יתרון אטלנטה, אטלנטה החליפה מהלך וברחה שוב.

8. אני לא יכול לומר מספיק על קליי לאורי. הוא חייב להיות אחד ה'גיימרים' הגדולים של המשחק. במשך העונה הוא הסריח את הפרקט שוב ושוב. אבל מגיע הפלייאוף, וה-1.83 הזה מגיע, קולע סלים בלתי אפשריים, קובר שלשות מטורפות, והוא-הוא שהחזיר את מיאמי למשחק פעמיים, ולא היה רחוק מלשנות את כל מהלך המשחק. זה היה לא פחות ולא יותר הלאורי של שנת האליפות בטורונטו עם 33 נקודות מצויינות ב-11 מ-16, כולל 6 מ-9 מהטריי. איזה גיימר הוא הנמוך השמנמן הזה!!!

9. דבר אחרון: אם אטלנטה משחקת כפי ששיחקה היום נגד הסלטיקס האיטית, מחכה לנו סידרה מאד, מאד מעניינת.