הקרקס של וושינגטון – כולל דמי-ראיון בלעדי להופס עם דני / יניר רובינשטיין

הקרקס של וושינגטון – כולל דמי-ראיון בלעדי להופס עם דני / יניר רובינשטיין

הבטחות, רבותיי, צריך לקיים.

ביולי 2021 במפגש הופס בתל-אביב רכשתי כמה חולצות מעמיחי קטן העורך הראשי של אתר "הופס" והבטחתי שאחת מהן תגיע לדני אבדיה. ובכן, היום (או אתמול לפי שעון ישראל) זה קרה בדיוור אישי.

מ.כ. "המכשפים מוושינגטון" הזמין אותי ושלל אנשי התקשורת המקומית למסיבת עיתונאים מסכמת לעונה. זהו מנהג מסורתי שבו המנכ"ל, המאמן, וכל השחקנים מסכמים את העונה ועונים על שאלות.

ביקשתי אישור לבוא ולשוחח עם דני. קיבלתי אישור, אך בגלל מה שהם הגדירו עיכובים בלו"ז ומה שאני הייתי מגדיר חוסר התחשבות בקהל האוהדים הישראלי הקבוצה רק הרשתה לי 2.5 דקות של שאלות במסגרת מסיבת העיתונאים ונאדה מעבר לכך ב-1-על-1.

באתי מוכן עם ראיון של 6-7 דקות ושלל שאלות, וברגע שקיבלתי את המיקרופון אמר לי אחראי התקשורת "two questions". זאת לאחר שכמה כתבים זוטרים בלבלו לדני את המוח עם 3-4 שאלות. כאמור, לא לקחתי אישית, אבל הייתי, כמו שאומרים החברים של מנחם מגרינוויל "confounded". וזאת לאחר שישבתי כמו טאטלה 3.5 שעות והקשבתי לטפטוף של התירוצים והזלזול באינטלגנציה של הכתבים מכמה מבכירי הקבוצה.

מה שנקרא, קבוצה לא בוחרים, לקבוצה נולדים.

הקבוצה צילמה את הראיונות במלואם והבטיחה לשלוח אותם, אבל כמובן שכבר מאוחר בלילה וזה טרם קרה, אז אני מעלה פה את הרבע-ראיון שלי עם דני, ומצטער מראש על האיכות הירודה של הצילום (בעשר שניות הראשונות היד נדדה – קואורדינצית יד-עין שלי כבר לא משהו אחרי הפרישה מכדורסל).

ולפני זאת, כמה פנינים:

אחד הכתבים שאל אל טומי שפארד אם הבעלים נפגש איתו לגבי עתידו. מעולם לא ראיתי את טומי כה המום, והוא פלט: "עתידי מעולם לא היה על השולחן." זאת כמובן לאחר שהמילה "אחריותיות" הוזכרה בחלל האוויר כמה וכמה פעמים.

טומי טען שהפציעות פגעו קשות בקבוצה. מכיוון שבשלב הזה הייתי חייב להיות טאטלה (אחרת גם את ה-2.5 דקות עם דני לא הייתי מקבל), נמנעתי מלהזכיר לו שוושינגטון שישית מהסוף בימי-פציעה של שחקנים, ומספר 15 בדולרים לשחקנים פצועים. נתונים אלה זמינים לכל דיכפין. כלומר, וושינגטון לכל היותר איפה שהוא בחציון, ולכל הפחות קבוצה עם מזל יחסי מבחינת פציעות!

לאחר מכן עלה המאמן. נעזוב אותו כי קצרה היריעה וזמנכם יקר.

נעבור לשחקן הזיכיון, בראדלי ביל בכבודו וב-50 המיליונים שלו עצמם. מה שנקרא "מן הכס אל הכסף" על לשון מן "הפח אל הפחת". במעין פליטת פה פרויידנית, אמר ביל את מה שהיה ברור לכולם, וסילחו לי אם אני מוציא את המשפט מההקשר, אך אם תקשיבו לקטע המלא (סביב 4:38 בסרטון הזה) תשפטו בעצמכם האם באמת המשפט מוצא מההקשר, או הוא בדיוק בהקשר(!), הוא אומר:

"המטרה האולטימטיבית היא שישלמו לכולם."

הינה הדמי-ראיון עם דני. ועמיחי החולצה נמסרה לדני ביד (ולבשתי בגאווה את החולצה שלי) אך סורבתי תמונה, וזה כבר לא הקבוצה, זה אני, אה… דני.

שלהבת

יניר רובינשטיין (שלהבת) הוא כתב הופס בוושינגטון הבירה. לשאר כתבותיי נא ללחוץ על תמונת הכדור מימין.

לפוסט הזה יש 36 תגובות

  1. כל הכבוד יניר. היה כיף לש מוע את דני בעברית. חבל שלא התאפשר לך לשבת איתו בפרטיות. היום זה עולם אחר. כדי לקבוע פגישה עם דני עליך לקבל רשות ממחלקת התקשורת בקבוצה, והכל מסובך כאילו שכל שחקן הוא כוכב רוק בסדר גודל של הביטלס. ב-1962 קבעתי פגישה עם ווילט צ'מברליין בבית הקפה שלו בהארלם. כשמכבי ת"א שיחקה נגד הלייקרס, בקשתי ממג'יק אם אפשר לדבר איתו והוא נתן לי חצי שעה בחדר ההלבשה.
    היום הכל אחר. הכל שונה. אני יודע כמה ניסית לתפוס את דני לשיחה ולא הצלחת, ובינינו – אם הוא לא ישראלי – הוא שחקן שולי ועדיין אי אפשר לתפוס אותו לשיחה מבלי שהכל יאורגן למפרע, וגם זה לא מסתדר.
    זאת לא אשמתך יניר. זה מה שקרה כאן בשנים האחרונות.

  2. תודה רבה.
    אתה כמה רמות מעל האירגון הכושל הזה. הדבר היחיד שממשיך את הקיום של הקבוצה – והאירגון הזה – זאת האנרציה.
    בכל ליגה אחרת המועדון הזה היה יורד ליגות, מתפרק ונעלם.
    כל השדרה הניהולית, מלמעלה עד למטה כושלים בני כושלים.
    דני ענה לעניין לשאלותיך.
    ריספקט דני, בהצלחה במקום אחר, ועדיף במהרה.

  3. חבל שדני נפל שם מלכתחילה.
    לא רואה שהאירגון פיתח אותו למה שהיה אמור להתפתח.
    רק מקווה בשבילו, כי כולנו פה מאחוריו, שיצליח וישתיק את כל הביקורת בשנים הבאות.

  4. אל תיקח את זה אישי, נראה לי שהחבר'ה בוושינגטון ניצלו את ההזדמנות להיכנס בישראלי, בתור נקמה על כאב הראש שאנחנו עושים לביידן :-).
    תודה רבה יניר

  5. חבורה של אפסים…
    יניר אתה גדול, ותודה על הביצוע של מה שהבטחת!
    להזכירנו:
    על החולצה שעיצבתי (במו ידיי!) היה כתוב:
    "מִתּוֹךְ הָאַהֲבָה לַדָּבָר" ולצד הכיתוב היה הלוגו של hoops ותמונה של כדור בסל.
    כמה זה רחוק ממה שמתהווה שם בליגה הזאת.

  6. תודה שלהבת.
    1. החולצה עוצבה על ידי זיו ומן הראוי לתת לו את הכבוד.
    2. אבדיה נחמד וענה לך לעניין.
    3. בעולם המודרני, אי אפשר להתעלם מהכסף, ובסוף יש לאתר מתנדבים כמו שלנו גם חסרונות ביחס לאתרים אחרים (אני מאמין שיותר יתרונות, ובכל זאת…)
    4. אַל־תֹּאמַר֙ מֶ֣ה הָיָ֔ה שֶׁ֤הַיָּמִים֙ הָרִ֣אשֹׁנִ֔ים הָי֥וּ טוֹבִ֖ים מֵאֵ֑לֶּה כִּ֛י לֹ֥א מֵחׇכְמָ֖ה שָׁאַ֥לְתָּ עַל־זֶֽה (קהלת פרק ז' פסוק י').

  7. תודה רבה על ההשקעה וההתמדה, אומנם ראיון קצר, אבל אני חושב שבחרת את השאלות הטובות ביותר.

    הייתי רוצה לראות מדני יותר בעונה הבאה, ואם אפשר אז בקבוצה אחרת או מאמן אחר.

  8. תשמע, מי שמקשיב וקורא בין השורות מבין שדני מקבל חוויה שהיא ממש לא 100% כדורסל, וגם לא קרוב לכך. הוא התייחס כשאמר שזה ממש לא מה שהוא ציפה.
    לדעתי הוא ממש מאוכזב מהסיטואציה, ולאו דווקא בגלל התוצאות אלא בגלל ההבנה שהליגה הזו לא מקדשת ניצחון ב(כמעט) כל מחיר, אלא יש מטרות נוספות שמכוונים אליהן.
    לי, אישית, זה מאוד עצוב לשמוע את הדברים האלו ממישהו שנמצא בתוך העסק (ולא מישהו מבחוץ).
    בכל מקרה כל הכבוד ותודה על הראיון

      1. איזה כדורסל ויכולת זה בליגת ילדים בקושי יש.

        שם זה מקורבים פרסום waaw ברינקס טראש טוק קליר פאת ושדרן שמנסה לרמות את הצופים.
        הכל שואו אין הגנות והשופטים נותנים 15 נק מתנה לכל כוכב כל משחק כמעט שהסטט לא יפגע.

        במשחקי כדורסל אמיתיים ועם הגנות אמיתיות הם היו על 15 18 נק כל שחקני ה35 נק האלה.
        לאתלטים יש אפשרות לעשות הגנה רצח ולאמלל את הכוכבים אבל הליגה ניטרלה אותם והודיעה להם נו דיפנס אלאוד

    1. חחח זה בקטנה ראית את הראיון של דיוויד בלאט עם אבי נוסבאום? בין השורות אמר שסבל בwwe והיה שמח שהעיפו אותו משם וחזר לאירופה אמר זה כדורסל ששם השחקנים מנהלים את הכל.
      הקאב
      שהוא אימן אותם סירבו לשמור אזורית לא הסכימו פשוט והיו עומדים סתם שהיה אומר להם אזורית.
      תכלס אנחנו לא צריכים אישור שלהם לדברים האלה כל בר דעת רואה מה הולך שם במשחקים. אני כבר בקושי מסוגל לצפות שם במשחק וצופה רק בשביל הבידור והצחוקים.

  9. תודה רבה לכל המגיבים.

    ותודה ענקית לזיו על עיצוב החולצה – אני שכחתי את זה וסליחה על כך.

    אני עוד אצטלם עם החולצה הזאת, לא יודע למה דני לא רוצה להצטלם, הוא אמר לי פשוט "אסור לי להצטלם". אם לא עם דני, אצטלם עם אישתו של אמביד. יאללה תודה ענקית לכל המגיבים והקוראים, אין עליכם בעולם, מכל הלב.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט