19:00 מכבי תל-אביב (17- 13) – וירטוס בולוניה (13- 17):

במשחק הקודם בין הקבוצות, הייתה זו ריצת 13- 0 של בולוניה בדקות ההכרעה שהפכה יתרון 7 של מכבי ליתרון 6 של האיטלקים, בדרך להפסד חוץ נוסף של מכבי. במהלך הריצה הזאת היו למכבי 7 פוזשנים התקפיים, כאשר 3 מהם הסתיימו באיבוד כדור, 3 בשלשות מוחמצות ואחד נוסף בחסימה של תאודוסיץ' על ניסיון של קולסון ל-2 נקודות.

מאז לא מעט השתנה, ומכבי מגיעים למשחק הזה בכושר טוב מאוד של 8 ניצחונות רצופים, מהם 4 רצופים ביורוליג, כולל שני ניצחונות חוץ רצופים, בזמן שבולוניה עם 2 הפסדים רצופים ו-4 מ-5 האחרונים. מבחינת האורחים ברור שמדובר בניצחון הכרחי, כשהם בפיגור של 2 משחקים מהמקום האחרון שמוביל לרבע הגמר, אך גם במכבי יודעים שהפסד יתחיל לסבך אותם, ואילו ניצחון יבטיח שהם לא יסתבכו במאזן פנימי עם הכוכב האדום בלגרד, שניצחו פעמיים את מכבי, ובולוניה, שישלימו גם הם ניצחון כפול על מכבי אם ישיגו כאן ניצחון חוץ.

הזכרנו כבר לא אחת את זה שמכבי נוטים לפתוח משחקים קצת פחות טוב, בעיקר בהגנה, ובהמשך מצליחים "לפענח את היריבה" טוב יותר ומשפרים את ההגנה, כשב-4 המשחקים האחרונים ההגנה כבר נראית טוב מאוד אחרי הרבעים הראשונים. המשותף לכל אחד מ-4 הניצחונות האחרונים הוא העובדה שברבע הראשון מכבי ספגו יותר מ-20 נקודות, ובכל המקרים זה היה הרבע שבו הצהובים ספגו הכי הרבה. נוכל אפילו להבליט את זה בטבלת השוואה בין הרבעים השונים ברצף הנוכחי.

אפשר לראות שאחרי הרבעים הראשונים ההגנה של מכבי משתפרת גם בהגנה על הצבע וגם בשיבוש הנעת הכדור של היריבה וכפיית איבודים, והיריבות מתקשות בקליעה מבחוץ גם ככה, אבל במחציות השניות הקליעה שלהן קורסת עוד יותר. הרבה מהנתונים האלה לא יחזיקו במדגם גדול ומשמעותי יותר, אבל הם מעידים על רצף משחקים שבו דברים עובדים טוב יותר למכבי גם במישור ההגנתי, אחרי רבע ראשון שבו קטש "מפענח" את ההתקפה היריבה.

מבחינה התקפית, המשחק נגד פנרבחצ'ה היה היחיד ברצף הניצחונות הזה שבו מכבי לא הגיעו ל-80 נקודות, וגם במקרה הזה הם נעצרו על 78. בממוצע, מכבי קולעים 85.5 נקודות ב-4 המשחקים האחרונים, כשהאחוזים מחוץ לקשת השתפרו ל-37.1% ברצף הנוכחי ביחס ל-34.7% בנתונים העונתיים, אבל גם כאן יש הבדל משמעותי בין המשחקים נגד וילרבאן (28.6%) ופנרבחצ'ה (33.3%) ובין אלו נגד אנדולו (42.9%) ובאסקוניה (40%).

21:45 שוויץ – ישראל:

אחרי ניצחון 5- 0 קליל על בלארוס, מגיעים השוויצרים למבחן ראשון מבחינתם בקמפיין מוקדמות היורו הזה, ובו הם יארחו את נבחרת ישראל, שתקווה להפתיע ולהוציא לפחות נקודה, מה שימתיק את התיקו הביתי המאכזב נגד קוסובו במוצ"ש האחרון, בזמן שקוסובו ורומניה ינסו להוציא ניצחונות קלים מאנדורה ובלארוס בהתאמה.

מנקודת המבט הישראלית, נדמה שהתכנון של אורן חזן, מאמן הנבחרת, הפעם הוא לעלות בהרכב הגנתי יותר מאשר נגד קוסובו, כשאוסקר גלוך הצעיר צפוי לפתוח הפעם על הספסל אחרי הופעת בכורה פושרת בנבחרת הבוגרת. כמו כן, נדמה שצפוי שינוי גם בעמדת החלוץ, כשתאי בריבו עשוי להחליף בהרכב הפותח את שון וייסמן.

מי שצפויים להמשיך בהרכב הפותח הם כל החולייה האחורית, הכוללת את עומרי גלזר השוער, מיגל ויטור ורז שלמה הבלמים ואלי דסה ודורון ליידנר המגנים, יחד עם נטע לביא ודור פרץ בקישור, דולב חזיזה בכנף ימין וכוכב הנבחרת, מנור סולומון, בכנף שמאל. יחד עם בריבו בחוד, מי שצפוי להחליף את גלוך בקישור הוא מחמוד ג'אבר שהשלים משחק מלא לאחרונה במדי הנבחרת ביוני שעבר, אם כי זה כולל משחק שבו הוא הוחלף במהלך ההארכה בגביע המדינה.

ההיסטוריה של ישראל ושוויץ כוללת לא מעט משחקי עבר, כשהזכור ביותר בעיניים ישראליות הוא זה של מוקדמות מונדיאל 2006, כאשר צרפת, שוויץ, ישראל ואירלנד סיימו בתיקו את כל המשחקים ביניהן כמעט, יחד עם ניצחונות כפולים לכל אחת על קפריסין ואיי-פארו. החריג היחיד היה ניצחון צרפתי באירלנד, מה שהספיק לצרפתים לראשות הבית בדרך למונדיאל, בו הם הגיעו עד לגמר ולנגיחה המפורסמת ביותר בתולדות הכדורגל שלא הייתה בכדור.

ישראל ושוויץ היו בשוויון נקודות עם 4 ניצחונות ו-6 תוצאות תיקו כל אחת, כולל צמד המשחקים ביניהן, כאשר הזכור יותר היה ה-2-2 באצטדיון רמת-גן, שבו יוסי בניון כבש צמד באחד ממשחקיו הגדולים במדי הנבחרת, אך אלכסנדר פריי ויוהאן פונלנטן כבשו בין שני השערים של בניון וקבעו תיקו. אחרי תיקו 1 בבאזל, שבו פריי כבש לשוויץ ואדורם קייסי השווה לישראל, ישראל הייתה זקוקה להפרשים גבוהים בצמד המשחקים נגד איי-פארו, וזה לא קרה עם ניצחונות 2- 0 ו-2- 1 לעומת 6- 0 של שוויץ.

שוויץ גם השיגו 2 תוצאות תיקו נגד צרפת ואירלנד בשני המחזורים האחרונים, כך שישראל היא זו שהפסידה בהפרש השערים והודחה, בעוד ששוויץ העפילו לפלייאוף ומשם למונדיאל, בו הם נפגשו שוב עם צרפת בשלב הבתים, והודחו רק בשמינית הגמר, שם הם הפסידו 3- 0 לאוקראינה בפנדלים אחרי תיקו 0 משמים. הפעם שתי הראשונות עולות אוטומטית, וישראל בכל מקרה תהיה בפלייאוף אם לא תעפיל ישירות ליורו, ועדיין תוצאה טובה נגד שוויץ תהיה הישג נאה ומשמעותי.

הרכב רשמי: עומרי גלזר, אלי דסה (קפטן), מיגל ויטור, רז שלמה, דורון ליידנר, נטע לביא, מחמוד ג'אבר, דור פרץ, דולב חזיזה, מנור סולומון, תאי בריבו.