דיסנילנד מארחת את דיסני וורלד / אבי טרכטמן

אבל אתחיל מהעיקר – דיברתי עם מי שהוא אולי שחקן הכדורסל הנערץ עליי מכולם – אחד, אנתוני פארקר. אז אמנם השיחה היתה קצרה ובעיקר דיברה על ההערצה שלי אליו, כשלא באמת הספקתי לשאול מי הקבוצה הגדולה יותר – זו של האפמן ומקדונלד (וזאת גם דעתי) או זו של וויצ'יץ', באסטון ושאראס (נחמד, אבל…) אבל איזו גאווה כשהוא שאל אותי מאיפה אני והוא אמר Sure, Petak Tikva (הטעות במקור כמובן). אסיסטנט GM היום באורלנדו למי שלא יודע, ומקסים כתמיד. עד הפעם הבאה, גבר, עד הפעם הבאה.

העז

ולפני שנגיע לכדורסל, החובות העיקריות – האוכל היה טוב למדי. לאורנג' צ'יקן היה טעם מובחן של אורנג' (תפוח זהב בלע"ז). הגעתי מספיק מוקדם כדי לחטוף לא רק אחת אלא שתיים מיצירות המופת האלה

תזלזלו בכיף, עובדה שאנשים זוללים את זה שם. מצד שני, אמריקאים….

(כן, כן, הסטוק בדרך כלל נגמר 3 דקות אחרי שהוא מגיע, הדברים האלה אהובים על כולם ויש מצב שהם הסיבה העיקרית בעטיה הקריפטו הוא האולם הגדול מכולם) והמושב שלי (כמעט) כרגיל עם הלייקרס מקסים למדי פלוס. צילמתי באופקי את פולץ, הצ'ימורה, ראסל, האחים וגנר, קול אנתוני ובנצ'(ק)רו, ובאנכי את זי"ן, כלומר בול-בול (כי חחח… הבן אדם לא באמת נכנס לתמונה אנכית).

לתשבץ: איבר גוף שתוקע שלשות

ביטאדזה ביקש ממני סליחה על כך שכשהוא הרים איזו משקולת, היא שפשפה אותי קצת (בקטנה) וראיתי את שרודר זורק לסל עם כובע צמר. כי קר גם בחוץ (גשם באל.איי במרץ!) וגם בגרמניה, ולעזאזל מזג האוויר בתור האולם עצמו (אני עם טי שירט כי יש לי שומן עודף וגרתי בכל מיני מקומות קפואים כמו ניו המפשייר ושוויץ, כל מיני בנות שופוני עם מיני שלא קשור לכלום כי הן בנות שופוני, וכל שאר האנשים עם ז'קטים, מעילים ודובונים, כי אנשים בלוס אנג'לס לא יודעים להתמודד עם קור, באמת, או גשם, או רגשות אבל זה לפעם אחרת).

חכו שתראו את לברון

אגב, נשבע אני כי גם ראיתי את רוקי העונה לשעבר, אחד קרטר ווליאמס צולף שלשות באימון כאילו יש סיכוי שמישהו יתן לו דקות משחק

טוב, יאללה. כדורסל – לא ראיתי את הלייקרס למעלה מחודש באולם, ובחיי איזו קבוצה שונה. ונדרבילט, הצ'ימורה, ביסלי וראסל לא היו כאן בפעם הקודמת. יהיה מעניין לראות אותם עכשיו.

אבחנה ראשונה – גם בנצ'(ק)רו וגם קרטר מתבריינים על הלייקרס, שזה מעניין כי לא דייויס ולא ונדרבילט הם קוטלי קנים הגנתיים בעמדות הפנים, אבל עובדה, חמש דקות של התבריינות של שני בריונים. ועדיין, אם אומרים לי ששניהם פורשים בסוף השנה ובינתיים עולים אותו דבר, ואני צריך לבחור אחד משני שחקנים, אני לוקח את מלו (של השנה שעברה לפחות) לפני שאני לוקח את בנצ'(ק)רו.

השם האמצעי שלו זה פאקינג נפוליאון (כן, באמת). אז למה הוא נותן לנו להסתבך עם שם המשפחה שלו??

אבחנה שניה – ריבס מאד מאד אהוב על הקהל, ואני מבין את זה. בשביל וניל יש לו המון כדורסל. בעצם, גם אם הוא היה שוקולד, יש לו יותר כדורסל פר ס"מ של אתלטיות מאשר לרוב שחקני הליגה. יכולת כדרור מגוונת, התמצאות נפלאה מתחת לסל, לחימה (ריבאונד התקפה אחרי החטאת שלשה שלו), קליעה, אינסטנקטים טובים. באמת יופי של שחקן. עוד שניים כאלה לצד לברון והגבה והם מסודרים. אם כי יצוין שלאור העובדה שריבס יכול לשחק היטב בכל אחת משלוש עמדות החוץ, זה לא משנה באלו מבין עמדות החוץ מביאים את השחקנים האחרים.

אבחנה שלישית – אמרתי בעבר ואומר זאת שוב, יחסית לנ.ב.א ובטח שיחסית לתדמית – הקהל של הלייקרס הוא לא רע בכל. לפחות כל עוד הם קולעים שלשות ומובילים, מה שקורה הרבה מאד בחסות ריבס, די-לו והגרמני עם כובע הצמר ברבע השני.

אבחנה רביעית – לברון גנב לשרודר את כובע הצמר, והוסיף על זה משקפי שמש דושיות במיוחד בהתחשב בעובדה שהשעה היא 8 בערב ושאין שמש באולם או מחוצה לו. ות"פ לברון, ות"פ?.

ות'"פ לברון, ות"פ??

אבחנה חמישית – אני קורא כל ערב סטטיסטיקות ממשחקי היום, ורואה לא מעט משחקים בטלויזיה. קול אנתוני נראה מגניב וחמוד בטלויזיה, ולפעמים יש לו משחקים של 17 נקודות, 9 אס' ו 8 ריב', ואתה אומר לעצמך , וואלה, שחקן האיש . אבל ראיתי אותו כבר פעמיים בלייב, ולא – לא שחקן האיש. פולץ לעומתו, בסדר גמור, ובעיקר כנראה יגמור עם קריירה טובה יותר מאשר לונזו בול (מצטער על ההומור השחור).

אבחנה שישית: טוב, בנצ'(ק)רו היום כן יותר טוב מאשר מלו לפני שנה, ודי משאיר לבד (עם קצת גרי האריס קשישא, קצת וונדל קרטר צעירותא וקצת פולץ פציעותא) את אורלנדו במשחק.

אבחנה שביעית: ואני כותב את זה עם סיום הרבע השלישי, אבל לפתע אני קולט – כן, ריבס עשה כמה דברים יפים, וגם בנצ'(ק)רו, אבל בגדול בגדול, חרא כדורסל. שום שטף וזרימה, שום פלואידיות, שום הנעת כדור מעניינת פרט לשבלונה הצפויה. שום מהלך שייזכר שניה אחרי שייגמר המשחק. שום מהלך שמראה לי שמישהו פה מבין מה הוא עושה (אבל כן המון שטויות) ומשחקים פה גם כל מיני קול אנתוני (עכשיו עם שתי שלשות רצופות, לא משכנע מספיק) ווויינן גבריאל, בחיי. הכדורסל אמנם התקדם והיכולת הטכנית של השחקן הממוצע היום גבוהה בהרבה מאשר לפני עשור ובגלל זה הם קולעים ימבה נקודות, ועדיין – חרא כדורסל.

אבחנה שמינית: האם ונדרבילט הוא שחקן הכדורסל הכי פחות מורגש בהיסטוריה של הכדורסל? כן, יש מצב. הוא מקבל לא מעט דקות, לוקח ריבאונדים ברמה סבירה, לכאורה גם שומר טוב מהממוצע, אבל בחיי שאני לא יכול לזכור ולו מהלך אחד שהוא באמת עשה במשחק. ואני עוד כותב את זה תוך צפייה בו.

אבחנה תשיעית: טוב, שלשה שלישית ברגעים החשובים, והפעם כזאת שמשווה את המשחק. אולי בכל זאת, יש משהו בקול אנתוני חוץ מאשר צמות. וגם פרנץ ווגנר שנתן מחצית שניה לא טובה, בהחלט משתפר עכשיו וקולע לא מעט נקודות בדרך למשחק צמוד. הולך להיות מעניין הדקה האחרונה.

אבחנה עשירית: אוף, הזילות של המושג MVP. שמעתי את הצעקות האלה השנה מאוהדי הלייקרס גם כלפי הדוש, גם כלפי הגבה, ובמשחק הנוכחי גם כלפי הוניל (נו, ריבס). כאילו, תשבו ביחד ותחליטו מיהו ה MVP של עונת הלייקרס ע"ש קובי ז"ל.

שחקן, שחקן, לפחות היום.

אבחנה 11: אחרי שמשחק שלם, הכרוז קרא לו בנצ'רו, עכשיו, עם שניות לסיום, הוא קורא לו בנקרו. אני מבולבל. נפוליאון.

סיכום: היה משחק בינוני בו הלייקרס הובילו בהפרשים קטנים בדרך כלל, עד הסוף הבלתי נמנע. ריבס היה מעולה עם 35 וכמה פוקסים (הפוקסים האלה מעצבנים אותי, כי אני לא יודע אם זה אומר שהוא קונסיסטנטית יהיה טוב), דייויס היה בינוני אבל אם הלייקרס מנצחים בבינוניות שלו (15 נק') זה יפה, לשרודר היה רבע טוב אחד ואילו בראון (בעיקר במחצית הראשונה) ודי-לו (בעיקר בשניה) קלעו במשותף ובשווה 8-16 מהשלוש שתקעו את היתד יפה באורלנדו. באורלנדו, בנק(צ')רו וקרטר היו בסדר כל המשחק אבל לא הרבה יותר מכך. ווגנר הצעיר היה טוב בעיקר בסוף, וכמו בנק(צ')רו קלע 21 נקודות (קרטר לעומתם עם 16 ו 11 ריב'). פולץ ואנתוני נתנו 30 נק' משותפות אמנם בעמדת הפוינט גארד, אבל חסרו מחץ מספיק בשביל להוות קונטרה של ממש ללייקרס.

לפוסט הזה יש 9 תגובות

  2. האווי לאסוף

    20 מרץ 2023 14:34:16

    התחלתי לראות, ולאהוד, את מכבי בתחילת שנות השמונים, קצת אחרי הגביע השני. הקבוצה של האפמן ומקדונלד לנצח תהיה זו שהחזירה אותנו לפסגה, ויש לה מקום גדול אצלי בלב. סופרוליג, לא סופרוליג, זו קבוצה אדירה.
    הקבוצה של שאראס, וויציץ' ופארקר, מאידך, היא פשוט אחת מקבוצות הכדורסל הטובות ביותר שראיתי באירופה בחיי, שנייה רק ליוגופלסטיקה הגדולה.
    (ובנוגע ללברון, אני לא יודע מה הסיבה שלו, אבל בעולם שלי משקפי שמש במקום סגור זה אומר שעישנת ג'וינט ושכחת את טיפות העיניים).
    תודה רבה אבי, כולי קנאה על המפגש עם אחד מהשחקנים הגדולים שראיתי, בטח אם מוסיפים לתחשיב את הקלאסה

  6. מנחם לס

    20 מרץ 2023 15:05:43

    אמרת בדיוק מה שפאו גאסול אמר (ראה 'מעורב'): הכדורסל אמנם התקדם והיכולת הטכנית של השחקן הממוצע היום גבוהה בהרבה מאשר לפני עשור ובגלל זה הם קולעים ימבה נקודות, ועדיין – חרא כדורסל

כתיבת תגובה

סגירת תפריט