כת(ו)ם לנצח – על ג'ים בוהיים שפוטר לאחר 47 שנים כמאמן סירקיוז / עידו רבינוביץ

לפני שהפך דונלד טראמפ לנשיא ארצות הברית, הייתה לאמריקאים דמות אחרת שנחשבה למנהיג כתום וזועם: ג'ים בוהיים.

הוא נכנס לאוניברסיטה כסטודנט בשנת 1962, נכנס לקבוצה ללא מלגה בתחילת וכבר בשנתו השנייה הפך להיות הקפטן לפני שותפו לחדר, דייב בינג, שרשם 7 הופעת אולסטאר במקצוענים. ג'ימבו עזר להוביל את הכתומים להופעה השנייה שלהם בריקוד הגדול, אבל שם לא הרשימו יותר מדי. לאחר סיום לימודיו בסיריקיוז, הלך לשחק כדורסל בליגה של הגדולים – ליגת הכדורסל של המזרחים המקצוענים, נקראה. שם הוא שיחק בקבוצה שנקראת הסקרנטון מיינרס, ואני יכול רק לדמיין את בוהיים מנסה לשחק יחד עם מייקל סקוט ודוייט שרוט.

לאחר שסיים את קריירת המשחק הקצרה שלו, הצטרף לצוות של רוי דנפורת' במכללה האהובה שלו, שם סייע בהנהגת הקבוצה לפיינל פור הראשון בתולדותיהם בשנת 1975, שם הפסידו לקנטאקי בחצי הגמר – קבוצה ששלחה 4 שחקנים ל-NBA. לקיוז היה רק שחקן אחד שהלך רחוק, מרטי בירנס, שקלע באותו טורניר 0.9 נקודות וקטף 1.4 כדורים חוזרים. ב-1976, דנפורת' הפך להיות המאמן של מכללת טוליין ובוהיים התמנה להיות המאמן הראשי.

לעולם לא היה מאמן בדיויז'יה הראשונה של המכללות – לא בכדורסל גברים, כדורסל נשים או פוטבול, שאימן מעל 40 שנה במכללה בה למד ולא זז לשום מקום אחר. בסוף האייטיז מלאות הקוקאין, פלרטט בוהיים עם מעבר ליריבה הגדולה אוהיו סטייט, והצהיר שאם היה רוצה "העבודה הייתה שלי", אבל בסוף החליט להישאר נאמן ורבים לא זוכרים את האנקדוטה הזו. בדומה לרצון של קובי ברייאנט לעבור לדאלאס, מעבר שמארק קיובן טוען כי נפל בגלל עוזר הפקה בשם אלביס ברוקדים עם כוכבים, אבל זה כבר סיפור ליום אחר.

בחזרה לבוהיים, שלבטח מחמיץ פניו שאור הזרקורים הציץ הצידה בכתבה הזו לכמה רגעים. המעבר האפשרי שלו לאוהיו סטייט היה יכול להיות זרז לקריירה של מאמן אחר. אוהדי סיריקיוז תהו מה היה קורה אילו המעבר של בוהיים לקולומבוס היה מתרחש. עוזרי המאמן שלו היה אנמיים במיוחד ולא סביר שהראשים הגדולים במרכז ניו יורק היו רוצים לקדם אחד מהם. נחשו מי היה המאמן הראשון שבוהיים שכר אי פעם לאמן לצידו, ובדיוק סיים עונה בפרובידנס פריירס הנחותים? ריק פיטינו. דמיינו אותו תחת האור הבוהק ואנשי המדיה של ניו יורק בשנות השמונים המשוגעות.

אבל כאמור בוהיים נשאר נאמן, והוביל את סיריקיוז לעוד 4 הופעות בפיינל פור כולל זכייה אחת ב-2003 בהובלת כרמלו אנטוני. קיוז סיימה רק שלישי בקונפרנס שלהם באותה העונה, אחרי אוקלוהומה ו-וייק פורסט. פורסט הופתעה בסיבוב השני על ידי אוברן מהמקום העשירי ואוקלוהומה נפלו לכתומים בגמר המחוזי. מלו ניצח על התזמורת לאורך כל הטורניר, סיים כקלע המוביל של מרץ המשוגע, כולל במשחק הגמר של תפר 20 נקודות בניצחון הצמוד 81:78 על קנזס. שניים מהשחקנים של משחק הגמר האייקוני הזו הגיעו לשחק בישראל, חאכים ווריק שחסם ניסיון שלשה של קנזס עם שניות לסיום הזמן החוקי, הפך לסמל בקרב אוהדי קיוז ו-15 שנים לאחר מכן מצא את עצמו בעירוני נהריה, וכנראה נתקע בפקקים בדרך לכנרת מאחורי סיטרואן ברלינגו עם 5 אנשים בשם אלירן.

בכל מקרה, בוהיים הוביל את שחקניו לעוד 2 פיינל פורים (חשבתם שהחג הזה מאחוריכם?), ב-2013 ו-2016. ב-2013 זכו הלואיוול קרדינלס והקנו למאמנם את התואר השני שלו, מי הוא היה? כמובן, ריק פיטינו. האורנג' הפסידו למישיגן וולברינס, שהובלו על ידי טים הארדוואי ג'וניור. השחקן המוביל של הכתומים באותו משחק היה סי.ג'יי פייר, שהגיע למקומות שרק כריסטיאנו רונאלדו הגיע אליהם והוא כעת משחק בקבוצת הכדורסל של אל נאסר הסעודית.

ב-2016 הם נחלו הפסד בחצי הגמר לצפון קרוליינה של ג'יי רייט, אבל בוהיים התנחם במדליית זהב של נבחרת ארצות הברית באולימפיאדת ריו באותו הקיץ, הנבחרת בו סגר עשור של אימון. עשור לאחר שנבחר להיכל התהילה של כדורסל המכללות ועדיין המשיך לאמן 15 שנים לאחר מכן. הוא היה שונה ממאמני הקולג'ים האחרים שסיימו את דרכם. מייק ששסבקי של דיוק, המאמן היחיד שהשיג יותר ניצחונות מבוהיים במכללות, עשה סיבוב פרידה בשנתו האחרונה. מייק בריי של נוטרדאם הודיע בינואר השנה שהוא יסיים וגם נתן ברכה באחד מהברים של הסטודנטים. בוהיים סיים את דרכו בדרך מוזרה, הכריח את המכללה להודיע בדרך עקיפה ומפותלת שהוא מפוטר. הוא בחיים לא עמד להתפטר, רצה להישאר עד שהמכללה תיתן לו. אני יכול להבין אותו, יותר משני שליש מחייו הבוגרים הוא בילה בתפקיד אחד. הוא מדור אחר: בלי הסבות מקצועיות בכל פינה, בלי הסכמים כספיים (חוקיים) עם תלמידי מכללות, בלי טיקטוק, בלי פייסבוק, בלי נאספטר, בלי טלוויזיות בכל בית. לעזאזל, הוא שיחק כדורסל בעידן ההומו ארוטי של הענף, עידן בו המכנסיים היו כל כך קצרים שהם בקושי תפקדו כבוקסר. ניכר שבוהיים הוא מהאנשים האלו שלא יכולים לפרוש לגמרי.

יהיה מעניין לראות מה יהיה הצעד הבא שלו, שמעתי שריק פיטינו מחפש עוזר מאמן לנבחרת יוון.

למרות המספרים שאי אפשר לשנות או לעשות להם מניפולציה, למרות הזכייה היחידה של המכללה בתואר הנחשק ביותר בכדורסל המכללות, בוהיים עדיין נחשב לדמות שנויה במחלוקת. בכתבה של דנה אוניל בניו יורק טיימס, התגובה המובילה היא טקסט מרגש על הדמות של בוהיים בקהילה של סיריקיוז, ועל איך זר לא יבין את התרומה וההילה שיש לו בקרב האנשים שגרים שם.

התגובה המובילה לתגובה הזו היא אדם אחר שאומר: "אני גם מהאזור הזה, הוא תמיד היה פרחח עלוב". ואולי, זה הסיכום הטוב ביותר לקריירה הסבוכה של בוהיים. כתום לנצח.

לפוסט הזה יש 8 תגובות

  1. יהלי אולמר

    10 מרץ 2023 14:25:34

    מעולה עידו
    בהיבט המקצועי, אף פעם לא ראיתי מאמן שדבק כל כך בשיטה ההגנתית שלו כמו בוהיים והגנת ה3-2 המהוללת שלו. רק בקולג' באסקטבול אפשר לעשות דבר כזה. המקום שבו יש זמן לכמה אימונים בשבוע ובהם אפשר לבנות את התיאום ההגנתי והתקשורת שכל כך דרושה לשיטה הזאת. ג'ים הוא דמות אייקונית שרשם כמה הצלחות אדירות עם מכללה לא גדולה במיוחד כדורסלנית, בטח לא דם כחול. כבודו במקומו מונח.

  4. אוהד שיקגו (לשעבר סקלבריני)

    10 מרץ 2023 16:57:17

    כשראיתי את ההודעה תהיתי אם זו דרך מוזרה להגיד שהוא פוטר. לא זוכר עוד מקרה של פיטורים אחרי כל כך הרבה שנים. תודה

  5. שחר דלאל

    10 מרץ 2023 17:16:43

    תודה עידו.
    .
    אכן כפי שציינת, הוא הגיע לפיינל פור ממש לא מזמן (מכיר הרבה מאמנים שהיו רוצים את זה ברזומה), אבל כבר הפך למיושן והתקשה לגייס שחקנים ברמה שהכיר. עבור עיר כמו סיריקיוז, בה אין כלום מלבד כדורסל במגרש פוטבול (כי קבוצת הפוטבול גרועה תמיד) אי אפשר להמשיך בבינוניות…
    .
    אגב, הליגה בה שיחק הפכה מאוחר יותר ל-CBA המוכרת לרוב הקוראים, ולאורך שנים היתה הליגה השניה הכי טובה בעולם.
    .
    סיפור אישי: לפני עשור התגלגלתי לסירקיוז ל-24 שעות והחלטתי שאם אני כבר פה, עדיף ללכת למסעדה בה הוא היה יושב באופן קבוע ואולי להחליף איתו כמה מילים. כמובן שבאותו היום הוא החליט לא לבוא ואפילו את האטרקציה היחידה שיש בעיר פספסתי…

כתיבת תגובה

סגירת תפריט