1.אחרי הפיאסקו באול סטאר, כדורסל במיטבו בפילדלפיה

כל מי שחושב שאין הגנה ב-NBA…כל מי שחושב שנותנים קליר פאת' לכוכבים…כל מי שחושב ששחקנים לא נותנים את כל מה שיש להם עד שהם בקושי עומדים על רגליהם…כל מי שמאמין שב-NBA אין EMOTION ואין מלחמת חרמה…כל מי שחושב שהשופטים טועים ומטעים…

אז כל אלה שחושבים כך היו צריכים לראות את המשחק המרתק והסוער בין שתיים מהקבוצות הטובות ביותר ב-NBA.

זה היה משחק שהיה בו כל מה שיש במשחק פלייאוף שביעי. משחק שהתחיל מצויין עבור ממפיס כי יש להם שחקן בשם דסמון ביין שקלע 21 ברבע עם 7 מ-8 כולל 4 מ-5 מהטריי, והיא הובילה כגדולה 37-22 בסיום הרבע הראשון.

אבל דסמון הוא SAMPLE מצויין לקבוצה כולה. אתם יודעים כמה דסמון ביין קלע בשלושת הרבעים הבאים? צדקתם!!! 4 נקודות נוספות לסיים עם 25 נק'. זה ההבדל בין שחקן כדסמון לשחקן כמו סטף קרי: אם לסטף היו 21 ברבע הראשון המבערים בגופו היו מוצתים לרמה הבאה כי הוא היה חושב לעצמו '21 כפול 4 זה 84, המספר השני בתולדות ה-NBA אחרי ה-100 של צ'מברליין', והוא היה מבסיים בוודאי במשהו בסביבות 55-60 נקודות. ביין – כמו ממפיס גריזליז, הם עדיין טירונים בביזנס של להיות 'THE BEST'. כאילו עדיין לא מגיע להם. כאילו הם עדיין לא שילמו מספיק שכר לימוד.

בחצי כבר היה צמצום ההפרש ל-59-47. אני יד'עתי אז גם ידעתי (זו האמת לאמיתה!) שממפיס מפסידה את המשחק. אגיד לכם תיכף למה, אבל לפני שאני מסביר את ההבדל בין ממפיס כזאת לקבוצות כמו גולדן סטייט (כשהיא בריאה), אני חייב לתאר לכם חסימה של ג'רן ג'קסון ממישיגן סטייט על ג'ואל אמביד: ג'ואל הגיע לסל בשיא המהירות ועלה גבוה, לשחקים, לקבירת סל אופטימלית. מאחריו הגיע ג'קסון עם מוטות הזרוע שלו שמתחילות כאן וניגמרות אי-שם, וניתר ניתור שאני מסופק אם אי-פעם ניתר לגובה כזה. חסימה נקייה על אמביד שזרועו הייתה לפחות 20-30 ס"מ מעל הסל!!!

אמביד מתקשה הערב. הזריקות מרחוק וחצי מרחק לא ניכנסו (הוא סיים 7 מ-25), ו'וועידת הגבוהים' של ממפיס – ג'קסון, אקסווייר טילמן, והספרדי סנטי אלדמה – די סגרה לאמביד את הסל. הוא סיים את החצי עם 9 נקודות. למזלה של הסיקסרס ג'יימס הארדן היה הערב במיטבו מקרוב ומרחוק (הוא סיים עם 9 מ-16 כולל 6 מ-9 מהטריי ל-31 נקודות, 2 מהן במצב נפילה ממש.

משך כל הרבע השלישי אני שואל את עצמי מה למעשה יש לממפיס שעושה ממנה הקבוצה השנייה במערב, ואני לא מוצא תשובה. ג'ה מוראנט היה גרוע מאד בחצי הראשון והשתפר קמעא ברבע השלישי, וכן ברבע הרביעי אם כי ה-3 מ-15 שלו ל-15 נקודות לא מראה על כל 'שיפור'. אבל כמה מהכניסות שלו היו לשמיים ורק יום חרא לא הכניס את הכדור לסל. הוא סיים עם 15 נקודות.

ברבע השלישי שהסתיים 81-75 התברר לי מה הבעייה של ממפיס הצעירה: היא קבוצה המגיבה יותר מאשר יוצרת. עדיין אין לה את האבירות של אלופה או אפילו מועמדת לאליפות. אין לה את הברק, את האדונות, את האוטוריטה, יהירות, או יומרה. משך כל הרבע השלישי והרביעי היא יותר הגיבה על שגיאות פילדלפיה מאשר קלעה בריבונות של קבוצה המתיימרת להיות אלופה. אולי זה פשוט עניין של זמן.

אז בכל הרבע השלישי והרביעי היא שיחקה לא לאבד את היתרון מאשר להגדיל את ההפרש ולפצח את פילדלפיה. היא תהיה חייבת לעשות זאת במוקדם או במאוחר – לפצח קבוצה כמו פילדלפיה, פיניקס, אפילו את הלייקרס של היום כדי להרגיש שהיא סוף סוף התבגרה.

דווקא דייויד רודי, הג'לוב הזה מאונ' קולורדו היה זה ששמר את הגריזליס במשחק עם שלושה סלים מצויינים בסיום – טנק בגובה 5'6 (1.95) ומשקל 262 פאונדס (חלקו ב-2.2 לק"ג) שעצר ריצת 0-7 של הסיקסרס. הסל של הארדן בטיק האחרון של ה-24, והוא בחוסר שיווי משקל שעשה 104-103 היה תחילת הסוף. טוביאס האריס – אחד הטובים ביותר היום – בכלל, הוא אחלה שחקן ומאד אנדרייטד, קבר שלשה שנתנה לסיקסרס יתרון ראשון – 105-106. ב-105-108 ממפיס זרקה שלוש פעמים לשלוש והכל נוחמץ. האריס קולע עוד שני פאולים ומסיים ריצת 1-10 של פילי שקבעה את התוצאה הסופית 105-110.

ממפיס תהיה חייבת לנצח כמה משחקים מסוג זה עד שגם לה תהיה האבירות והיומרה להרגיש שהיא מוכנה להיות יריבה שוות כוחות בריקוד הגדול. עוד חזון למועד במקרה שלה. (היא תהיה גם חייבת לקלוע טוב מ-22.6% מה-3 כפי שהייתה הלילה)

(רק עתה נודע לי שג'ואל אמביד 'שיחק חולה')

ניק רסלר בן ה-27, בן הבעלים המשמש כבוס ענייני הכדורסל בהאוקס, רוצה את אימה אודוקה כמאמן

ניק רסלר בן ה-27 הוא בנו של הבעלים של ההאוקס טוני רסלר, והוא ה-Director of Business and Basketball -הואOperations של ההאוקס. הוא -הוא האחראי הבלעדי לדיל שהביא את דג'ונטה מוריי מהספארס, ואע"פ שדג'ונטה לא ענה בדיוק על הציפיות ממנו, הוא מהווה בן-זוג לטריי יאנג ויחד הם היו אמורים להיות אחד מצמדי הגארדים הטובים בליגה. זה לא בדיוק עבד ככה ואני מאשים בזאת את יאנג, שבינתיים זוהי העונה החלשה ביותר שלו מאז הגיע הנה כרוקי.

טוב. לא על זה אני רוצה לדבר. על מה שאני כן רוצה לכתוב היא העובדה שהג'נרל מנג'ר של ההאוקס, לנדרי פילדס רוצה שהמאמן הבא של ההאוקס יהיה קווין סניידר, מאמן יוטה לשעבר, ואילו ניק רסלר רוצה את אמה אודוקה כמאמן.

האם נהיה עדים כאן למין נפוטיזם של אב לבן, או שהמאמן הבא של ההאוקס ייבחר נטו על התאמת9 לסוג המשחק של ההאוקס המבוסס כל כך על משחק אחורי? כך או כך, מאז שההאוקס הגיעו לגמר המזרח הם – בגדול – מאכזבים כשהם מתבולליעם סביב ה-500. בעוד שהרוסטר שלהם – שם אחרי שם – נראה כאילו הוא שייך אי-שם בין 4 ל-6 במזרח.