הפועל אילת מול בני הרצליה / דן רוזנבלום

הפועל אילת מול בני הרצליה / דן רוזנבלום


16 יום לאחר משחק הבית האחרון של אילת, אני והחברה' שוב כאן באולם של תיכון בגין.
המאמן החדש בוסקאליה קיבל תמיכה מההנהלה וכנראה הפעיל קשרים מאוסטרליה.
בזמן קצר התרחשו שינויים בסגל אילת.

הרכז הבלגי עמנואל לקומנט שוחרר מהקבוצה ועמו גם הפרוורד נייט גריימס שפגשתי בסופרמרקט שבוע שעבר. הוא היה נראה מצוברח. יום לאחר מכן ההוא שוחרר וזה הסביר לי על פניו.

במקומם הגיעו שני שחקנים מהליגה האוסטרלית. מנג'וק מאת'יאנג (לא יכלו למצוא שם קשה יותר?) שחקן פנים אוסטרלי ממוצא סודני (מ' 2.03) ששיחק 4 משחקים בנ.ב.א ולא שיחק שנתיים עד הקיץ האחרון. נקווה שבוסקאליה רואה בו משהו טוב. אם לא כמו הפניקס שעולה מן חולות האש, אז אולי איזה נשיכה של כריש בחסידה שנחה על המים.

הזר השני שהגיע לקבוצה מבטיח קצת יותר בשם אנטוניוס קליבלנד.
גארד ששיחק בעברו 28 משחקים בנ.ב.א, בילה 4 שנים בליגת הפיתוח של שלה.
בשנותיו הראשונות מעבר לים זכה בתואר שחקן ההגנה של השנה של הליגה האוסטרלית שנתיים רצוף.
ליגה אשר אין לזלזל בה בכלל למרות היעדר החשיפה.
אך מאתר מנהלת הליגה, אני לומד שאינו נרשם לסגל הקבוצה למשחק הערב.

שמועה נוספת היא שטיילר ג'ונסון ששיחק ואף כיכב לפרקים מסויימים במיאמי ובנ.ב.א בדרכו לאילת גם כן מאוסטרליה.
אם יגיע, זו תהא תוספת משמעותית מאוד של שחקן ברמה גבוהה.

אילת מגיעה למשחק במצב רע של שבעה הפסדים רצופים, כאשר האורחים מעודדים לאחר נצחון נגד נס ציונה במחזור האחרון.
לדעתי לא צריך לחכות לרגע האחרון כדי להגיד שזה משחק של "להיות או לחדול" עבור אילת.
גלבוע-גליל שנמצאית במקום האחרון ניצחה במחזור הקודם ואם יש זמן כלשהוא להתעורר, זה חייב להיות עכשיו.
בני הרצליה מנגד, עוד יכולים להגיע לפלייאוף עליון והם לא מתכוונים לעשות הנחות לאילת.

אתר מנהלת הליגה

חמישיית הפועל אילת: די ג'יי פאנדרברק, ג’ארד טרל, טראן פאטוויי, מנג'וק מתיאנג ונתנאל ארצי.

חמישיית בני הרצליה: ג’וליאן גמבל, קווינטון הוקר, יאיר קרביץ, סטיבי תומפסון ג’וניור וגייב לוין.

הרבע הראשון נפתח בצורה מאוזנת אם כי שבלונית. הזר החדש מאת'יאנג הגיע למשחק חד וחדור עם אנרגיה גבוה והיה טוב בהגנה מתחת לסל. הפעם לקחתי יותר תפקיד של אוהד והייתי למעשה החוליגן האילתי היחיד שממש הרים את הקול. חברים לצידי יעידו, שזה גם עזר. בגלל שהתרכזתי בעיקר בלאהוד, שכחתי לקחת תמונות מהפרקט (סורי מנחם. יודע שאתה אוהב את ההצצות האלה.) שוויון 23 בתום הרבע.

הרבע השני המשיך באותה המגמה והיה משחק טוב, עד שהשופטים התחילו לשרוק כל כמה שניות והקשו על המשחק לזרום. שריקות שאני וחברי רונן קראנו להם "שריקות רנדומליות". לכאילו שאין להם "תכנית משחק" בתור שופטים. שלושתם נמצאים על הפרקט כאינדיבידואליסטים, והם יודעים שכאשר הם שורקים…המצלמות מתמקדים בהם. כפי בקטעיי הקודמים, אוכל להגדיש שוב כי ישנה בעיה אמיתית בין המיצוב המונו-מנטאלי האנושי של השופטים, לבין מיקומו, סגנונו וקצב המשחק של הכדורסל העכשווי.

אך לזכותם, הבלבול שורר בכל היום. לרגעים מסויימים היה נדמה שאנחנו מסתכלים על משחק קט-סל שבו כולם סובלים מ-ADD.
השופטים, השחקנים, המאמנים והקהל. כמו קרקס של פריקים שלא יכולים אפילו להחזיק כדור.
הכדור לכאילו היה עשוי מג'לי ואף אחד לא הצליח לאחוז בו. שחקנים נופלים. החטאות מתחת לסל.
איבודים מחרידים. לרגעים מסויימים, זו הייתה קומדיה של טעויות. המופע לא היה נעים בכלל וברמה נמוכה מאוד.

רגעים בודדים בהם האוהדים הצעירים של הרצליה שגם כן הגיעו עם תוף מחריש אוזניים, שרו "השופטים הורסים את הליגה" ואוהדי אילת היו באותו התו עמם. הם גם שרו "כחול עולה" כאשר כחול זה גם הצבע של אילת…מצחיק משהו. לפעמים לא מובן בשביל מי הטוף הזה מנגן, אולי בסוף זה רק בשביל האלים של הג'ונגל.

מה שבטוח, הוא שאני כאוהד הייתי מרחיק את התופים האלה מהמגרש.
בנו הקטן של חברי עידן הגיע למשחק עם אוזניות. כדי לחסום את הרעש.
למרות שצעקותיי גם כן הבהילו אותו ורבים אחרים לצערי. סובבתי הרבה ראשים אבל המשכתי קדימה.
אני סבור שניתן לשפר את חווית המשחק בישראל באופן משמעותי. החל מהתפאורה ועד הכרוז.
כי עם מערכת כריזה טובה וקשובה, לא זקוקים לתופים באולם שילד בן 15 מפתח ממנו שרירים של שוורצ'נגר.

אני לא באמת חושב שהשופטים אשמים בכל, אבל אולי חסר קצת תווי או הדרכה מן הליגה, בכדי ליצור מוצר כלשהוא וסגנון כדורסל כלשהוא שאפשר להציג ולא פשוט לשפוט עם "שריקות רנדומליות". אך זה קשה לבקש כיום, כי גם שופטים בנ.ב.א מנסים לגשר על הפער של העשור וחצי האחרונים בהם החוקים היו רפויים, לבין כעת שמנסים להחזירם אל המשחק. זה כמו לשחק משחק אחר לגמרי. יש שחקנים בני 20+ היום, שיהיה להם מאוד קשה להסתגל לסגנון משחק שנשען על חוקים ולא על זוהר, בידור ויכולת אישית. צריכים להחזיר את הכדורסל במקומו של ה"בידורסל" (מנחם לס).

המחצית השנייה נפתחה ביתרון שני נקודות לאילתים ולא הייתי היחיד שהאמין שהכרישים יכולים לנצח.
ברבע השלישי ועד סיום המשחק, היה פשוט בלבול על המגרש. עצירות במשחק בלתי מובנות.
שחקנים רצים להגנה, נשמעת שריקה ופאנדרברק שרץ לבדו הסתובב בבהלה אחורה.
עד כדי כך השחקנים לא הבינו מה השופטים עושים. איזה משחק הם מכתיבים.
השחקנים היו מאוד מבולבלים ויראת השיפוט הכבידה עלייהם. בשני צידי המגרש.

קרדיט : עודד קרני\ישראל היום


שני שחקנים ראויים לציון אצל הרצליה זה עודד ברנדווין הוותיק…שהראה לזרים איך אפשר בגיל 35 לעשות סלים בקלי קלות עם הטעייה אחת או שתיים. היה לו בטחון. הוא קלע שלשות וניהל משחק באנדרטון כל כך מיושן, שהזכיר לי את הנעל השטוחה של אונג'יי מהמגרשיי אספלט בתחילת שנות התשעים. איטי, לא אתלטי…אבל פשוט נע נכון, מכדרר נכון, בוחר נכון ומשחק נהדר. בגיל 35 עושה בית ספר לזרים בני 20.

השני הוא הרכז הפותח שלהם, קווינטון הוק. גם כן, שיחק באופן קלאסי לרכז. תנועה מוכרת, מבוססת בתורת הכדורסל. בוחר נכון, נע נכון. יודע מתי להאיט, מתי להאיץ. קלי קלות. גרם לטרל מאילת להראות כמו עציץ. גמבל וקמפ כאמור הובילו את בני הרצליה ושניהם נתנו פייט רציני מתחת לסל מול מאת'יאנג החדש והגבוהים של אילת.

בסוף הרבע השלישי, הרצליה התחילה לברוח לאילת ועלתה ליתרון 12 נקודות בפתיחת הרבע האחרון.

למרות יכולת טובה וקצת "אש" שסוף סוף ראינו משחקני אילת, הם לא הצליחו למחוק את הפער עד הסיום.
מלחמה עיקשת של בני הרצליה, שהשוו ואף התעלו על כל יכולת שאילת הציגה, השאירה את הפער על 10 בסיום. 91:81 לבני הרצליה.

קרדיט : לירון מולדובן

קלעו להפועל אילת: די ג'יי פנדרברק 26 ו-9 ריבאונדים, עמית גרשון 15 (4/7 ל-3), טרן פאטוויי ומנגוק מתיאנג (13 ריבאונדים) 12 כל אחד, ג'ארד טרל 10, אריק גריפין 3, נועם אביבי 2, נתנאל ארצי 1.

קלעו לבני הרצליה: ג'וליאן גמבל 23 ו-11 ריבאונדים, מוריס קמפ (14 ריבאונדים), קווינטון הוקר (7 אסיסטים, 4 חטיפות) ועודד ברנדוויין 13 כל אחד, סטיבי תומפסון ג'וניור 12, יאיר קרביץ 8 ו-8 אסיסטים, אנדי ואן וליט 5, סנדי כהן וגייב לוין 2 כל אחד.


–
כעת אילת נמצאית מתחת לקו האדום. האחרון בליגת העל. אשר מפנה אל משחקיי הצלבה בסיום העונה אל מול העולה מן הלאומית. המצב לא טוב באילת וכולם חייבים לתת מאמץ כביר כדי להשאר בליגה. משחק הבית הבא הוא רק בעוד חודש כאשר יש להם רק משחק חוץ אחד לפניו.

כאמור, הייתי בקיץ בניו-יורק וצפיתי בוו.נ.ב.א ואם לא הייתי אוהד יכלתי גם להתבטא בדרכים אחרות.
כי לרגעים מסויימים היה נדמה שהקבוצה הזו פשוט פח. החטאות מתחת לסל. לבד.
איבודי כדור כאילו רוח רפאים הוציאה את הכדור מהיד. פשוט מביך.
כמו עירנו הקטנה אך הנחשקת, נדמה בפשטות כי כולם ישנוניים מרוב נוחות ורוגע.

כאלו הם אנחנו האילתים, אכן שאננים ורגועים במהלך חיינו…אך יודעים איך להתמודד היטב עם החום והאש שיוקדים עליינו מבחינה אקלימית ואנושית. בשנים עברו ידענו לנצל זאת, כיצד לפרוץ מתוך השקט ולהפוך אותו לנשק שלנו. אך כעת הרעל של המועדון קצת נעלם.

כמו כל דבר בחיים, ישנם עליות וירידות…כמו רחש הגלים בחופיי אילת.

נסוגים וחוזרים, נסוגים וחוזרים, נסוגים וחוזרים…כמו כל דבר בחיים.
הרעל של השנים הקודמות נעלם, אך בטבעו מוכרח להתחדש ואני יהיה שם.
מאמן חדש, שחקנים חדשים ועוד 6 משחקים עד סוף העונה כדי להשאר בליגה.

אני מאמין, אני מאמין, באמונה שלמה…בביאת…

דן רוזנבלום

יליד ניו-יורק, שטותניק מדופלם. מקווינס לאילת. גנן מקצועי. אומן רב תחומי באעוונטה. מעריץ מס.1 של פי.ג'יי בראון.

לפוסט הזה יש 19 תגובות

  1. יהלי אולמר

    13 פבר 2023 19:02:39

    נהדר דן. צפיתי במשחק הלא מי יודע כמה הזה ועודד ברנדווין הציל לכולנו את התחת. כמה נמוך ככה סוואג. אילת לא תרד. גלבוע הרבה יותר רעים.

    1. דן רוזנבלום

      13 פבר 2023 19:14:18

      חחחחחחח, תודה על התגובה!

      מכל המשחקים בעולם צפית בזו?! אתה עכבר כדורסל למהדרין!

      לגמרי…ברנדווין היה כמו "סבא כדורסל" בזמן שכולם עוד בנוער. כזה שקט…כל כך קל ופשוט.
      משחק הכדורסל לא כזה מסובך כדי לשלוט בו והוא דוגמא נהדרת.
      עושה א' ואז עובר לב'…אם צריך ג'…כדרור, הטעיה…
      ממש בקלות. בפשטות כי אין תחליף לנסיון. מרשים מאוד.

      מקווה שאתה צודק.
      תודה רבה יהלי!

  2. Avri

    13 פבר 2023 21:05:58

    רק באתר הופס יש דיווחים ממשחקים של הקבוצות בטופ של הליגה הכי טובה בעולם, לצד דיווחים ממשחקים של הקבוצות הכי גרועות בישראל. לא יודע ממה אני נהנה יותר, בשני המקרים זה תענוג. המשחקים מאמריקה זה פנטזיה, אמריקה הנוצצת. במשחקים מהארץ אני נזכר ממש פיזית בריח ה"פרקט" של אולמות הפייס, הצפצוף הזה שהנעליים עושות כשהן מתחככות בו, והפרצוף המבוגר והסופר מעורב רגשית של אותו מנהל/אפסנאי/ההוא-שדואג-להכל שיש (או לפחות היה פעם) בכל קבוצה. תודה דן.

    1. דן רוזנבלום

      14 פבר 2023 06:22:16

      חחחחח, אחלה תגובה!! תודה!
      כמובן שזה מלווה בטיפה מרה שאני לא עם שגב בסן פרנסיסקו, אבל לוקח ונהנה ממה שיש!

      יש סיפור אחר באילת בנוגע למועדון, התושבים והאגודות ואני אנסה להגיע לשורש העניין ולכתוב על זה…

  9. Berch

    14 פבר 2023 07:37:24

    תענוג של סיקור, דוגמא מייצגת לחייו של אוהד הכדורסל הישראלי הטיפוסי.
    ואם בנקודות הזוהר האמריקאי עסקינן אנדי ואן וליט הוא אח של הטורונטואי המפורסם לדעתי
    ואת בוסקאליה חטפתם לנו מחולון(גם אם לא באמת, אני מנסה לבנות פה יריבות היסטורית). מאמן טוב.
    בהצלחה עם הזרים החדשים בהמשך הדרך
    🕺

    1. דן רוזנבלום

      14 פבר 2023 16:58:51

      תודה על התגובה ברץ'!
      וואן ווליט הזה בכלל בלגי ולבן…הוא לא אח של פרד. הם גם כותבים את שמם אחרת.
      זה Andy Van Vliet מבני הרצליה. נדמה שבוסקאליה מביא שחקניי הגנה.
      המועדון הרביעי שלו בפחות משנתיים נדמה לי, מקווה שהוא יצליח לעשות משהו.
      ואם אתה רוצה יריבות? קיבלת! אבל אני מגיע לאולם הפחים עם אוזניות נגד רעש 🙂

כתיבת תגובה

סגירת תפריט