אחרי הדרמות מאתמול, היום, לראשונה בסיבוב השני, ישנה קבוצה המועמדת להדחה (פורטלנד), וקבוצה נוספת (ברוקלין), אשר הפסד ככל הנראה יהרוס את סיכוייה להמשיך לשלב הבא.

ברוקלין נטס {6} – מיאמי היט {2} 3:00 אין שידור

(מיאמי מובילה 1-2 בסדרה)

לאחר ניצחון קליל של מיאמי במשחק הראשון, במשחק השני ברוקלין ניסתה לגנוב את הביתיות ממיאמי במשחק מס' 2 בעזרת הצגה של מירזה טלטוביץ' (11 מ 19 ל 3 עד כה בסדרה כולה), אך ללא כל תרומה מכוכבה לשעבר של בשיקטאש שעד לפני שנתיים נחשב לאחד הרכזים הטובים בעולם, שבמשחקו הגרוע בקריירה נראה כאילו הוא מכין את הקאמבק ליורוליג, ברוקלין נכנעה למיאמי שהעבירה הילוך ברבע הרביעי.

לאחר שני משחקים בהם נראה כי ההיט בדרכם להשוות את המאזן העונתי בין שתי הקבוצות ל 4-4 (ברוקלין ניצחה בכל ארבעת המשחקים בעונה הסדירה), ברוקלין התעוררה.

זה היה ניצחון גדול עבור ברוקלין, שכן במקרה של הפסד, ניתן היה לסכם את הסדרה כבר לפני יומיים. הבעיה של ברוקלין היא שאם לא תנצח היום, עורכי הוידאו של ברוקלין יכינו כבר עכשיו סרטוני הוקרה כמחווה לגארנט ופירס. לאחר מחצית ראשונה שקולה, ברוקלין פתחה מבערים, הגבילה את ריי אלן לזריקה אחת בלבד מהשלוש (אותה החטיא, לאחר שהעניש עם 7 מ 12 מחוץ לקשת במיאמי), המשיכה לצלוף מבחוץ (15 מ 25 ל 3 במשחק), ולא הרפתה עד הרגע האחרון, כאשר המשיכה לשחק עם שחקניה הבכירים עד לרגעים האחרונים במשחק, מהחשש שמיאמי תבצע קאמבק.

ברוקלין היא הקבוצה היחידה במזרח שיכולה להשתוות אל מיאמי מבחינת ניסיון. פול פירס לא חידש לנו מאומה כשאמר שהם לא מפחדים ממיאמי, אבל גם הוא יודע שמדובר באלופה המכהנת, שיכולה לנצח בכל מעמד וכל אולם בליגה.

מיאמי התייחסה להפסדה הראשון בפלייאוף כפי שאלופה צריכה להתייחס אליו, ולא התרגשה יותר מדי. קורה. אף אחד שם לא ציפה לפלייאוף מושלם. הם עדיין הפייבוריטים הברורים לנצח בסדרה, וכעת, לאחר שאינדיאנה עלתה ליתרון 1-3 (בסדרה שאם לוושינגטון היה קילר אינסטיקט התוצאה הייתה הפוכה), היא לא תרצה לתת לרוי היברט המתקמבק, ובעיקר לפול ג'ורג' וחבריו זמן מנוחה יקר.

המטרה שלה היום תהיה לסגור עניין ולא לחזור עוד השנה לאולם בו הפסידה העונה שלוש פעמים בשלושה משחקים.

לדעתי אנחנו נקבל את המשחק הראשון בסדרה שיהיה צמוד גם בדקות האחרונות של הרבע הרביעי, ולהזכירכם, ברוקלין ניצחה השנה כבר 3 פעמים את מיאמי על חודה של נקודה.

השכל אומר מיאמי, הרצון ברוקלין

ברוקלין בהארכה

פורטלנד טרייל בלייזרס {5} – סן אנטוניו ספרס {1} 5:30 אין שידור

(סן אנטוניו מובילה 0-3 בסדרה)

כמה קבוצות בהיסטוריה של ה NBA  חזרו מפיגור 3-0 לנצח את הסדרה? 0.

מי תהיה הקבוצה הראשונה ב NBA  לעשות זאת? יריבה עתידית של הניקס, אבל לא פורטלנד 2013/14

שלוש קבוצות בלבד בהיסטוריה של ה NBA  הצליחו לכפות משחק שביעי בסדרה לאחר שהפסידו את שלושת המשחקים הראשונים.

הראשונה הייתה ניו יורק ניקס ב 1951 (הפסידה בגמר לרוצ'סטר רויאלס, שכמדומני הם גלגול קודם של סקרמנטו), השנייה הייתה דנבר נאגטס ב 1994, שהפסידה בחצי גמר המערב ליוטה ג'אז, והשלישית הייתה… פורטלנד, שבעונת 2002/03, שעם שני שחקנים אגדיים בסוף דרכם, ארווידאס סאבוניס וסקוטי פיפן, אשר "הונהגה" אם אפשר לקרוא לזה כך, ע"י חבורת משוגעים עם רישיון מאחורי "מלך" העבירות הטכניות של הליגה ראשיד וואלאס (צפו ב"גדולה" מכולן), שעם החוקים של היום היה מורחק כבר בחדר ההלבשה, ו"סגנו" בונזי וולס המופרע. רובן פטרסון, דייל דיוויס וגם דיימון "might mouse" סטודמאייר בהחלט לא תרמו לשפיות בחדר ההלבשה, ועל הספסל ישב בחור מגודל בן 21 בשנתו השנייה בליגה, זאק ראנדולף, שלמרבה הצער רשם למד ועדיין מיישם (תשאלו את סטיבן אדאמס) דברים שלמד מהחבורה, ואני לא מתכוון למהלכי הפוסט בצבע של ראשיד.

דאלאס הייתה זו שחיסלה את סיכווי הקאמבק ההיסטורי, והיום, לאחר יותר מעשור, כאשר למרקוס אולדריג', השחקן הבכיר של הקבוצה, הוא ההיפך המוחלט מבחינת אופי של ראשיד וואלאס, פורטלנד מוצאת את עצמה פעם נוספת בפיגור 3-0 מול קבוצה מטקסס.

אולדריג' ודמיאן לילארד, שמבחינת אופי הוא אולי היחיד מהסגל הנוכחי שהיה שורד קריירה בפורטלנד המופרעת מהימים עברו, מתקשים מאוד מבחינה התקפית מול סן אנטוניו. אולדריג' אמנם מספק עד כה 23 נק' ו12 ריב' למשחק, אבל ב 38% בלבד, כאשר טיאגו ספליטר למד לשמור אותו ומקבל עזרה מחבריו, בנוסף לכמה החטאות של ליי אפים ודאנקים שנבעו מלחץ בלבד. לילארד איבד את הזריקה מ 3 ועומד כרגע על שלשה אחת בלבד מתוך 13 ניסיונות, ובאטום מתיוס נתו משחק טוב אחד על כל שניים סבירים מינוס.

עם זאת, הבעיה המרכזית של פורטלנד היא היעדר כל תרומה מהספסל.

כבר במהלך העונה, כשפורטלנד עוד הוליכה את טבלת המערב, שאלנו היכן התרומה של שחקני הספסל. כשמו וויליאמס נכנס לעניינים, סי ג'יי מקאלום חזר מפציעה, ותומאס רובינסון ווויל ברטון ריחפו בשמיים (צפו בחסימת העונה לטעמי של רובינסון), נראה היה שיש תקווה למרות שנחשב לספסל החלש בליגה, אך בסדרה הנוכחית, התקווה התבדתה. הספסל של פורטלנד לא תורם מאומה התקפית או הגנתית, לא מקבל קרדיט, והחמישייה ממשיכה להישחק.

סן אנטוניו? עסקים כרגיל. בניגוד לפורטלנד, לסן אנטוניו יש את הספסל התורם ביותר בליגה. עם חבורת שחקנים דוברי שפות שונות, הספרס מתקשרים בדרך אחת מיוחדת, דרך משחק כדורסל חכם ויפה לעין.

ג'ינובולי מנהיג את הספסל וממשיך את העונה המעולה שלו ומצטיין כשזקוקים לו, וכל החבורה נראית מאוחדת במטרה לכפר על עוגמת הנפש מהשנה שעברה, כאשר דאנקן ממשיך להיות דאנקן, לאונרד מתחמם עם קרוב ל 18 נק' למשחק, ספליטר פנטסטי בהגנה, ומעל כולם, טוני פארקר, שמעביר סדנה פרטית ללילארד ומפרפר אותו ואת כל מי שמנסה לעמוד בדרכו בדרך ל 26 נק' למשחק בסדרה.

הספרס עם רגל וחצי בגמר המערב, וישמחו להמשיך להפציץ באחוזים מצויינים מכל הטווחים ולסיים את הסדרה כבר הערב כדי לנצל את הקרבה הגאוגרפית ולתת טרמפ הביתה באוטובוס הקבוצה לשחקני פורטלנד כדי לא להרגיש לא נעים, ואז לחכך ידיים בהנאה בזמן שהקליפרס ואוקלהומה ימשיכו להיאבק בחצי הגמר השני.

אני מאמין שהיום פורטלנד תיתן מאבק עד הסוף, אבל חושב שהספרס פשוט טובים ומפוקסים מדי עבור הקבוצה החביבה מאורגון, ולכן אהמר על ניצחון דחוק של סן אנטוניו.

המשך פלייאוף נעים לכולם