הפועל אילת נגד הפועל ירושלים – סיקור מהאולם / דן רוזנבלום

הפועל אילת נגד הפועל ירושלים – סיקור מהאולם / דן רוזנבלום

הכרישים האילתים מארחים את האריות מהבירה.

מאמנה האיטלקי החדש של אילת בוסקאליה אמנם לא צלח במשחקו הראשון נגד באר-שבע, אך ישנם סיבות להתעודד.

המשחק היה ברובו צמוד ותחרותי ואילת קלעה בפעם הראשונה העונה 100 נקודות. עם זאת, היא ממשיכה להיות ממוקמת במקום ה-11 ולפני האחרון אשר מוביל לליגה הלאומית.

הרבה מאמינים שגלבוע-גליל תגרוף כמה נצחונות עד סוף העונה ואילת גם חייבת כמה נצחונות אם ברצונה להשאר בליגת העל.

בדיווח מקדים נמסר שנייט גריימס יירשם למשחק ואילת תופיע לראשונה העונה עם כ-5 זרים בסגל.



ירושלים מגיעה למשחק לאחר הפסד בית מאכזב לדיז'ון בטופ 16 של ליגת האלופות וירושלים יודעים שאם הם לא ייכנסו לעניינים עכשיו, יכול להיות שהעונה הזו תברח להם מבחינת הישגים. מאמנם אלכסנדר דז'יקיץ' הסרבי הדגיש את החשיבות של המשחק הזה בעיניי הקבוצה בכדי ליצור מומנטום לקראת החלקים הראשונים של סוף העונה. הירושלמים לא מקלים ראש באילת השברירית אך הלוחמת והם יגיעו כדי לנצח. מה גם שהירושלמים חמים יותר.

משחקם האחרון היה לפני 3 ימים והם שיחקו 3 משחקים בשבוע האחרון.
אילת שיחקה בפעם האחרונה במשחק הליגה שלה, לפני כשבוע.
הם יהיו חמים או עייפים? האילתים שאננים או רעננים?

תיכף המשחק יתחיל.
ברור שירושלים פייבוריטית לנצחון אך אילת מגלה שיש בה מלחמה.
נקווה להפתעות ומתח כמובן.

פיקנטריה : המשחק היום מפגיש בני שני המאמנים הזרים היחידים בליגה כרגע. (אתר מנהלת הליגה)
המשחק ייפתח בדקת דומייה לזכר הנרצחים בפיגוע האחרון בירושלים. ת.נ.צ.ב.ה.


–


הגעתי כרגיל שעה מוקדם לאולם. לא שקורה שם יותר מדי, אבל כמו כל משחק הפרקט לבכל זאת מצליח לעשות פרפרים בבטן. חברי החדש דוד הצליח לשריין שני כרטיסים עבור המשחק, אך נאלץ לנסוע צפונה בשבת. התכוון ללכת למשחק עם חתנו ואני זכיתי מההפקר. הזמנתי חבר חדש אחר שהכרתי לא מזמן. מתנדב מקליפורניה בשם סקוט שעובד כאן באילת בהתנדבות עבור לינה.

לאחר בלבול בקופות, שילמתי על כרטיס ורק אז הגיעה ההזמנה של דוד. קיבלתי החזר כספי ואמרתי לסקוט שכבר לא יגיע. היו כמה ילדים בחוץ שחיכו לרגעים הנכונים להתחנן לכניסה בקופה, אז שאלתי מי מהם רוצה להכנס והראשון שענה לקחתי עימי. תודה דוד על הכרטיסים!



חמישיות : אילת :  די ג'יי פאנדרברק, ג’ארד טרל, עמנואל לאקומט, אריק גריפין ונתנאל ארצי.
ירושלים : ליוואי רנדולף, ספידי סמית’, מארקס מייריס, זאק הנקינס ואור קורנליוס.

רבע ראשון נפתח עם ברקים של ירושלים מעל הים האדום. ירושלים עולה ליתרון מהיר ולצד אלי הופים ודאנקים של הסנטר הנקינס. אוטובוס אחד לא מלא הגיע עם אוהדים ירושלמים צעירים, שידעו היטב איך לעשות רעש, לשיר ולעשות רוח למצלמות עם אנרגיה גבוהה משל כמה מאות אילתים ישנוניים.

היי! אני הייתי שם בתקופת הזהב!
הקהל של אילת יודע לצעוד בראש עם כל המועדונים האחרים!
אך כאמור וכרגע קצת במקום מעפן הן מבחינה ארגונית והן מבחינה מקצועית.




שאפו לחברה' הצעירים מירושלים שאוכלים מספיק סוכר כדי לעשות רעש במשך שעה וחצי רצוף…
המתופף האילתי הרגיש ששמו אותו על מיוט בגלל הירושלמי, אך אני חשבתי יותר על דואט…הרי גם ככה התופים האלה עושים קצב לכולם.
עם זאת, הייתי מוותר עלייהם לחלוטין.

אי אפשר לשמוע כלום.
לא את חריקות הנעליים על הפרקט, שום מילה מהשחקנים ולדעתי קצת מחסיר מן חווית הצפייה כאוהד…כי אם אין באמת טירוף, למה שכל הזמן תהא הרגשה של טירוף? זה קצת מעייף ומטריד, אבל כיף.

אם הייתה היום תחרות גם ביציעים, אפשר להגיד שהירושלמים לקחו…

הבחור באדום חייב להיות סמים או משהו. במסיבת טראנס או משהו. אם הוא לא על סמים, הוא צריך להיות מתאגרף. היו לו כמה חילופים במהלך המשחק, אבל בונא הלם בטוף הזה בעוצמה ובלי סוף. יותר אנרגיה מחלק מהשחקנים.


–

רבע ראשון מסתיים בתוצאה 29:17 לירושלים…
אולי זה הפיגוע, אולי זה השבת, אולי זאת אילת…
אבל מרגישים שלאף אחד אין ממש כח למשחק הזה.
לא הקהל ולא השחקנים. חוץ מהירושלמים כמובן.

ברבע השני ירושלים עלתה כבר ל-14 הפרש לאחר שריקות רעות של צוות השופטים.

באותה הנשימה ישבתי לצד עידן ובנו ינאי ודסכסנו בנושא.
משחק הכדורסל כאמור השתנה מאוד בעשור האחרון.
רק השנה הנ.ב.א התחיל לשים דגש על אכיפת חוקים שקיבלו יותר מדי מותרות, בשל הפיכת המשחק לאטרקטיבי ובידורי יותר. "בידורסל" – מנחם לס.

מהטופ שבנ.ב.א, זה מחלחל עד לאולם בבגין ולאוהדי המשחק המבוגרים מגיל 25, זכורים תקופות אחרות, בהן המשחק עצמו…למעשה שוחק אחרת. צעדים? בלי סוף. משיכות? בלי סוף. מה גם שלדעתי בשל השילוב של אושיות כדורסל בענפיי בידור אחרים, חלחל ונכנס גם אלמנט תיאטרלי במשחק הכדורסל.

שפת הגוף עם הכדור, בלי הכדור, לפני שריקה, אחרי שריקה…זה נראה יותר ויותר כמו חבורה של חקיינים.
מעין קריקטורות מוגזמות של עצמם. לפעמים, הם למעשה "שחקנים" ולא של כדורסל.
מי שיתכחש לאלמנט הפוזה שמבעבס את המשחק רק ישקר לעצמו.

אין ספק שאנו כאוהדים מתמוגגים ונכנסים לאקסטזה כאשר סטף קארי או נועם יעקב (כן, ממש באותה הנשימה. אחלה פרוספקט של ירושלים ושיהיה בהצלחה) משחקים…אך עם זאת, משהו גם נפגם במשחק הכדורסל.

היעדר קשיחות, ריכוז מנטאלי וגם השמת דגש על האסטטיקה של המשחק, פגמו בה.
כדורסל יכול להיות משחק יפה, כמו אופרה של הבולשוי או מכוער כמו מירוץ טרקטורונים…
כאשר שחקנים, שופטים ואפילו גם אוהדים, עסוקים יותר בלהראות טוב מאשר לשחק טוב, זו בעיה.

השופטים היום, גם הם מבולבלים. לעיתים הם שורקים על לטיפה במכנס ומנגד לא שורקים על פאול ששמעתי את הכאפה ממנה עד היציע. הם מאלתרים.
הם טועים, הם מפצים, כמו אולי רוב העולם היום, גם הם מנסים, להשאר ממוקדים.
גם הם כאוהדיי כדורסל רוצים שהמשחק יהיה כיפי, אטרקטיבי כמה שאפשר והם סה"כ בני אדם שזורמים עם תקופת הזמן ותחושתה…אבל אולי הגיע הזמן להביא לזה סוף?

כי הסגנון הנחשק עבור הרייטינג והבידור הוא כבר לא הסגנון הראוי, ההוגן או הסביר של המשחק.

ההכלאות והשינויים שהמשחק עבר ב-15 שנה האחרונים, היו סוחפים…
אך לא מטיבים עם המשחק במתכונתו הנחרצת. זו שמשוחקת ע"פ חוקים.
אם מעקמים את החוקים האלו, זה כבר לא בדיוק אותו המשחק.
זה לבעצם מה שקרה למשחק שלנו והנה השנה התחילה מגמה, קצת למגר את המותרות על הפרקט.

הרגל של הארדן בביצים שלך שהוא זורק שלשה זה כבר לא חוקי ושמים דגש על פלופים…אבל זה עדיין רחוק מהדבר האמיתי.
מהמשחק האמיתי שבו צריך לכדרר לפני שעושים שני צעדים.

ישנה הרגשה שאם תחזור אכיפת השיפוט אל המשחק, לפחות שני דורות של שחקני כדורסל, לא ידעו כיצד לשחק את המשחק.
זה ידרוש מהם קשיחות ומשמעת, שלא בהכרח באה בקו אחד עם היצירתיות או ה"ג'ינגה" שלהם נגיד.

לצערי, במהלך המשחק קיבלתי חדשות לא טובות על פטירת אימו של חבר קרוב שעמו הייתי במשחק הקודם, אך היום לא הגיע.
מה שקצת הסיח את דעתי וגם ככה הוסיף לעצב של המשחק עצמו. הן מבחינה חברתית והן מבחינה ספורטיבית.

ירושלים המשיכה חזק. השופטים נתנו להם יתרון, למרות שלא היו זקוקים לזה.
הנקינס המשיך לתת דאנק אחרי דאנק, עוד אלי הופ ועוד אלי הופ…
הוא שיחק נהדר עם אנרגיה גבוהה מאוד וריכוז גבוהה.
לרגעים מסויימים זה היה מביך וגם, קצת עצוב…בשל כל המשתנים.

שחקני אילת איבדו המון כדורים ואף נתקלו אחד בשני בהתקפות.
איבדו שמירות ולא נראו טוב. משחק חלש מאוד של אילת משני צידי המגרש.
16 הפרש בתחילת הרבע האחרון וחלק מהאוהדים כבר הדריכו את רגלייהם מחוץ לאולם.

לא רק נועם יעקב המבטיח מירושלים קיבל דקות הערב אך גם הענק שלהם גלעד לוי.
נקווה ששנייהם ימשיכו לראות פרקט ולהתפתח ויובילו את הכדורסל הישראלי בעתיד.

קלעו להפועל אילת: מנו לקונט 17, ג'ארד טרל 14, נתנאל ארצי 8, עמית גרשון 6, אריק גריפין ונועם אביבי 5 כל אחד, נייט גריימס 4, אור אשכנזי 1.

קלעו להפועל ירושלים: זאק הנקינס 22 ו-10 ריבאונדים, קאדין קרינגטון 14, מארקס מייריס 11, אור קורנליוס 10 (3/7 ל-3), איתי שגב 9 ו-7 ריבאונדים, ליוואי רנדולף 7, ספידי סמית' 6 ו-6 אסיסטים, נועם יעקב 3, גלעד לוי 1.

83:60 לירושלים בסיום.
האריות מביסים את הכרישים באקווריום שלהם ב-23 הפרש ויקבלו מנת עידוד להמשך עונתם.
מנגד, אילת תמשיך לחפש ישועה.

אולי אני צריך לקחת את הטוף הזה מהילד ולהלום בראש של כולם במקומו…
אולי במקום תחושה של אימה ופחד יהיה אפשר לעשות איזה מקצב נעים ושקט כזה…בוסה נובה או משהו.
כמו ריקוד או תיאטרון. הקהל יצטרף לשופטים, אחריי השחקנים וכולנו נאבד את הריכוז והרצינות לבסוף.
"ריאליטי" שהוא כולו זיוף.


נראה מה יהיה במשחק בית הבא נגד הרצליה.
מה שבטוח, יהיו שם מלא מצלמות.
שיהיה שבוע טוב.
Peace.

דן רוזנבלום

יליד ניו-יורק, שטותניק מדופלם. מקווינס לאילת. גנן מקצועי. אומן רב תחומי באעוונטה. מעריץ מס.1 של פי.ג'יי בראון.

לפוסט הזה יש 16 תגובות

  1. Berch

    29 ינו 2023 00:20:05

    אכן יום קשוח למשחק, בטח לירושלמים.
    וכמו שכתבת, ההודעה שקיבלת לא הוסיפה לרוממות הרוח.
    בקשר למשחק עצמו
    נראה לי שבאופן כללי כשאתה עובר את גיל 25 המשחק מאבד מעט מהתשוקה שלו.
    כשאתה צעיר לפעמים הקבוצה זה הדבר הכי חשוב בעולם
    🤣

  3. מנחם לס

    29 ינו 2023 15:46:49

    WELCOME HME
    מעניין אותי: נכנסת עם אקרדיטציה של הופס?
    תמונות מרהיבות. אולם שנראה ריק. יופי של סקירה. כיף שיש ספורט באילת. כמה אמריקאים משחקים באילת? סתם בסקרנות

    1. דן רוזנבלום

      29 ינו 2023 21:50:33

      תודה מנחם.
      כרגע לא, יצרתי קשר עם מערכת הפועל אילת דרך שחר צ'וקטאי…
      שוחחתי עם רז, מנהל יחסי הציבור שלהם…
      נפגשנו במשחק האחרון והוא אמר שהוא ישתדל להשיג לי כזו למשחק הבא ואילוא גם למשחקיי חוץ של אילת באם ארצה להתנייד עצמאית.
      התבאסתי מהטלפון שלי, חושב שאקנה מצלמה יד שנייה עבור התמונות, באמת שיש הרבה מה לתפוס…תודה אך יש המון מה לתפוס מלבד תמונות שכאלו…

      נדמה לי שכעת ישנם 5 אמריקאים…
      אחד הזרים הוא בלגי ויש שחקן אחד אמריקאי\ישראלי שהוא בן קרטר הסנטר.
      החתימו היום שחקן נוסף לקבוצה, בשם מנקונג מאת'יאן…
      לכאורה אוסטרלי שהיה שהוחתם לחוזה קצר של 2D בשארלוט ב- 2018…

      נקווה לטוב.

      אוהבים אותך מנחם, דיברנו עלייך היום לאחר ההלוויה בבית האבלים.
      אחד מן חבריי המשפחה הוא העיתונאי המוכר מיכה פרידמן…אשר הספיד בצורה מאוד יפה.
      לטוב ולרע מנחם, אתה חלק ממרקם חייהם של ישראלים רבים.

      אוהבים אותך. המשך שבוע טוב.

      1. דן רוזנבלום

        29 ינו 2023 22:16:44

        הוסבר לי בפשטות ע"י שחר צ'וקטאי כי אתר הופס מותנה למספר הרשאות אקרדיטציה בליגת ווינר…
        אשר הם מתחלפים ע"פ זמינות ודרישות הכתבים באתר וכי מכסה זו מלאה…

        אך מכיוון שזו אילת ואני מקומי, אשר אולי יכול להניב עוד קצת עניין בקבוצה…
        הם אמורים לחזור אליי לקראת המשחק הבא, בתשובה בנוגע לארדיטציה.

        היי חבר! אם אני נותן חיבוק לראש העיר בכניסה…מי כבר מכיר את מי?

        🙂

  4. אשך טמיר המקורי

    29 ינו 2023 17:16:48

    תודה רבה, מעניין.
    זוכר את אילת מאוד לטובה משנות ה-90 עם ארי רוזנברג, ראוסם ודאוסן. איזה קבוצה זאת הייתה. (אריק שיבק?)
    היום אני לא מכיר כלום, אבל הייתי בשוק מהשמות בחמישיות – מה זה כבר לא רק מכבי? כולם זרים בכל הקבוצות?
    (מניח שקורנליוס זה הבן של גרג והוא ישראלי)

    2. דן רוזנבלום

      29 ינו 2023 22:03:20

      כן. זו הייתה תקופת הזהב שאני הייתי ילד עד נעורים.
      גרתי באותו הבניין עם ארי רוזנברג, יובל אשכנזי, אייל חי, ישראל אלימלך, דאוסן ואחרים למשך תקופה…
      יחד עם חברי שהערב הספיד את אמו, היינו חלק מהאגודה בגילאי ילדים עד נוער.
      אני תפקדתי כרשם מזכירות, "קמע" ומוטיבטור מאמן מאחוריי הקלעים…
      דיברתי עם השחקנים באופן שהמאמן לא ממש יכל.

      הפועל אילת היוותה חלק בלתי מבוטל של חי לאחר עלייתי לארה"ב…

      הקבוצה של אילת עם דריק המילטון, אדי אליסמה, מאיר טפירו, אמיר כץ, ג'ו דאוסן וזרים אחרים היו קבוצה מיוחדת ומאוד חזקה…
      כמו אז, גם היום…מה שחסר לאילת להשאר בצמרת ולהפוך למפעל של ממש זה בעלים וניהול נכון.
      אנשים בעליי תשוקה אמיתית לעיר ולאנרגיה שלה…

      בואו נקווה שהבעלים הנוכחי וההנהלה הקיימת ידעו כיצד להחזיר את אילת למקומה בצמרת…

      תודה על התגובה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט