למה דווקא המילה "אולם"?

למה ביתה של אילת לא נקראית ארנה? היכל? סנטר או גארדן?
"למה, דן?" הוא שואל. כי זה אולם דן. "הוא עונה".

אז כאמור, בקיץ צפיתי בקלסי פלאם מנצחת בניו-יורק את הליברטי. הייתי בטוח שמעכשיו אתחיל לראות משחקים כדרך קבע. שאבקר ואסע ברחביי ארה"ב כדי לתפוס את המשחק הבא…אך לא תמיד הכל מסתדר כמו שמתכננים ולעיתים החיים מגישים לך לימונים.

שבתי ארצה עם הזנב בין הרגליים והספיקו לי 4 חודשים בראשון לציון כדי לשוב לאילת, עיר ילדותי.

לימונים? טוב נו, נעשה לימונדה בקוליסאום של תיכון בגין שבו למדתי. ביתה של הפועל אילת. 

מצבה של אילת לא טוב. היא ממוקמת במקום אחד לפני אחרון בליגה. היא לא התחברה טוב העונה ונדמה שהשנה הזו תלך לאיבוד עבור מועדון הכדורסל הדרומי ביותר של מדינת ישראל. רק אתמול הביאו מאמן חדש לאחר התפטרותו של אריאל בית הלחמי. שמו הוא מאוריציו בוסקאליה שפוטר לאחרונה מנאפולי ופוטר בשנה שעברה בחולון. בעברו זכה בתואר מאמן השנה ביורופקאפ, מאמן השנה באיטליה ואף אימן את נבחרת הולנד לאחרונה.

אני לא בטוח שהמילה "פוטר" (משלוש משרות בשנה וחצי?!) ו"החתמה" מחמיאים אחד לשני…
"אבל הוא איטלקי" כמו שאמר רונן שלצידי. בצחוק.

כאילו, מספיק שהוא איטלקי…כדי לחדד משהו במוח או לנסות משהו חדש.
איך אנחנו אוהבים איטליה אה? הישראלים. היינו רוצים להיות איטלקים.
הו פאביו, הו רוברטו…כמה אנחנו רוצים את הסקס אפיל הזה.
אז זהו. בישראל זה מספיק.

כמו שתחתים אחד שקוראים "סלובדן דרוגורוביץ'" שאין לאף אחד מושג מי הוא…
"אבל הוא זר". "הוא מרוסיה אחי". "לא הוא לא מרוסיה, הוא מסרביה".
"נו מה זה משנה…הוא בטח יודע משהו שאנחנו לא…" בתוספת תנועות ידיים וכתפיים לא מובנות.
"יאללה סתום! קיצר, יותר טוב!".

אז כאילו, מספיק שהוא איטלקי.
האוהדים, ההנהלה והמועדון אומרים "וואלה. איטלקי".
כל הישועות לה'.

אני בספק שהוא או ה' יביאו את הישועה אך כאילתי, נותר לי רק לקוות. אולי מאמן חדש יצור שינוי כלשהוא בעונה הרעה של אילת, אשר הפסידה 52 הפרש למכבי ת״א שבוע שעבר.

נס ציונה מנגד, היא עדיין איפהשהוא הפתעה. למרות 3 הפסדים רצופים, המניות שלהם דווקא במקום טוב.

מועדון צעיר בן 18 שחידש את המיתוג שלו עד לא מזמן ונדמה שזה עובד. ב-2021 נס ציונה הקטנה שלנו זכתה בגביע יורופקאפ.
התואר השני בחשיבותו באירופה…אז, את הכבוד? מגיע. והאמת? יש להם אחלה קבוצה.

הם נמצאים במקום ה-4 המכובד מעל הפועל ירושלים ואחרים בעונת ווינר זו.
טיילר ביי (שזכה באליפות הג'י ליג של הנבא השנה) הוא שחקנם המוביל אשר סייע רבות במחזור הקודם בנצחון על הפועל חיפה.

מלבדו, די.ג'יי קופר מלך האסיסטים של הליגה וג'רום מיינסי בכינויו "הגדול" ישתדלו לתת לאילת עוד הפסד העונה ולהתברג בפלייאוף עליון.

הגעתי כשעה מוקדם…דבר ראשון ששמתי לב הוא ששחקניי נס ציונה כבר מתחממים דקות ארוכות בעוד הפועל אילת בכלל לא על המגרש. כנראה בחדר ההלבשה עם המאמן החדש. היכרויות חדשות, מילים ותחושות חדשות.
למרות שבוסקאליה לא הספיק לחתום ולהרשם, אז הוא היה ביציע הערב.

דבר שני ששמתי לב הוא שהפרקט הזול והפלסטי גורם לכדור להיות כבד. הפרקט סופג את הכדור ושומעים את החבטות העמוקות בסטדיום מפעל הפיס. הכדור לבעצם מאיט בדרכו חזרה למעלה אל היד. אלמנט שמחסיר רבות מן איכות המשחק אבל נו טוב, לא ברקלייס אבל למה להתלונן…

אילת עולה להתחמם סה"כ 25 דקות אחריי נס ציונה. לא סימן טוב. הם נראים מפורקים, מבולבלים וחסרי חשק.

לאילת חסרים מספר שחקנים. מהחיפוש שלי ברשת כדי ללמוד את השחקנים אני רואה שסקוט מאצ'אדו כבר עזב לרוסיה. פראת'ר פצוע ולצערתם של כולם, אילת קרובה יותר לירידת ליגה השנה מאשר לכל דבר אחר.

נס ציונה נראים מלוכדים. מקצועיים. זוכי היורופקאפ.

יש לי תחושה שהם הולכים לפרק את הכרישים שלנו ואלה הרחשים גם מהחברים שפגשתי בקהל.

למשחק

חמישיות :

אילת : לקונט, גרשון, ארצי, פאנדרברק, גריפין

נס ציונה : קופר, גולן גוט, ביי, ביוקאנן ומיינסי

רבע ראשון נפתח בבלבול קל. נס ציונה מנסה לאזן את עצמה מול אילת החלשה. הם יכלו לדרוס, אבל הערב לענייננו, לא היה לזה ממש טעם. מה שמשאיר את אילת בחיים בינתיים. מה גם שבייניש והשופטים חולים על עצמם. הם לוקחים כמה שניות לפני שריקות, מסבים את כל תשומת הלב של כולם אליהם ובתנועות כיאוגרפיה מדהימות עושים את עבודתם. ממש צלמים. נרקסיסטים ממש. במאים.

חברה', מבלי להעליב..לא באו לראות אותכם…אבל כמו בנ.ב.א ואולי בעולם, האגו חוגג וכולם רוצים את תשומת הלב. כולם ביציע שמו לב איך השופטים פוגעים בשטף של המשחק לשני הכיוונים וטועים משני צידי המגרש.
19-18 מסתיים הרבע הראשון וכל האילתים מופתעים שאנחנו עדיין בתוך זה.

רוב השחקנים פה חדשים לי לגמרי ואני פעם ראשונה פוגש בהם.
אחד הטובים היה נתנאל ארצי. יש לו גוף בנוי כמו טנק. של שחקן רוגבי.
הוא גבוה, אתלטי, יחסית גמיש למבנהו וגם קלעי מצויין.
חזק מאוד ובכושר גופני מעולה. הוא השאיר את אילת במשחק. חד וחלק.
מי צריך זרים שיש לך ישראלים כאלה נפלאים ומוכשרים בסגל?

מחצית ואילת יוצאת בזול. נס ציונה שוב קצת מגמגמת במציאת קצב משלה ומביטה לקבוצת הבית עבור הטמפו. מיינסי מתבלט בנס ציונה. שחקן עם עבר מעניין שכיכב בליגות בארגנטינה ואף הפך לאושייה לאומית כאשר שיחק בברזיל. מזכיר לי מאוד את ד'רוזאן במראהו אבל את פי.ג'יי בראון בתנועתו המקבועת, האיטית משהו אך האיתנה, היסודית והמוצלחת לבסוף.

טעויות נוספות של השופטים איזנו מעט את הכוחות ושני שלשות של גריפין לפני סיום הרבע, עושים קולות ומראות שיש לנו כאן משחק כדורסל. נקווה שכן. מה שבטוח הוא שהבדליי האיכות ניכרים עד מאוד וללא משהו מיוחד מאוד, נס ציונה תנצח. 

41-40 במחצית.

רבע שלישי נפתח ובונא, יש לנו פה משחק. הקהל נכנס לעניינים וגם השחקנים מצאו את הקצב שלהם.
בדיעבד ייתכן מאוד שנס ציונה גם לא נמצאית במיטבה…וראו הפלא. השד לא נורא כל כך.
בעזרת לוי ואף אביבי שנכנסו לדקות ספורות…אין ממי לפחד. אחלה הגנה.
אילת לא נעלמת ויש לנו פה משחק צמוד.

שריקות תמוהות, בלתי מובנות ופשוט רעות ממשיכות לפגוע במשחק.
פאנדרברק יצא כבר ברבע הראשון עם שני עבירות והנה הוא יוצא שוב עם עבירה שלישית עם "הברך" (?) כאשר שמר.

אולי כי הברכיים שלו הגיעו כמעט לאגן של מי שהוא שמר עליו? אולי כי הוא מלוכלך קצת?
לבכל זאת, טעויות שיפוט והקהל מתחמם עם שנאתם, מה שמשלהב ומרים את האנרגיה בקוליסאום המפואר של מפעל הפיס בתיכון בגין.

היי, לא שאני מלכלכך. פעם ראשונה שלי בקומפלקס האימפרי באילת ולא כזה רע…
יאללה נו ברקלייס סנטר, מי צריך את זה. בירה, קאלצונה חם…מה זה שייך לכדורסל אה?

גרשון מאילת עם אנרגיה נפלאה, מחזיק את אילת בתוך המשחק.
שואג, חוטף ומשחק מהנשמה כמו כל הישראלים האמת, משני צידי המגרש.

יש משהו פגום באופן שאנחנו שמים את שחקניינו המקומיים במעמד מופחת אל מול כל אלו הזרים בעליי האינטרסים המשונים. למה בפשטות? לא לתת להם לשחק? תנו להם לשחק.
זאת הליגה "הישראלית"…אז אולי תתנו "לישראלים" לשחק יותר? ככה הם ימשיכו להשתפר?
הם ממש, אבל ממש לא נופלים מהזרים…בחלק ניכר מהמקרים.

יש לנו כאן בארץ כשרונות מדהימים וחבל שאנחנו לא מאמינים בהם, כמו שאנחנו לא מאמינים בעצמנו, כעם.
אך סמכו עליי, שזה עוד יגיע.

טיילר ביי הוא השחקן הכי מוכשר בארנה.
הוא לא שייך לליגה הזאת ולדעתי עוד יחזור לנ.ב.א בשלב כלשהוא.
נראה משועמם ואף עצבני אבל נחוש מאוד.
הוא יכול לקלוע שלשות וגם לדפוק דאנקים וזה בדיוק מה שהוא עושה.

ההגנות של שני הקבוצות נכנסו להילוך אחר בעקבות האנרגיה באצטדיון אילת.
כולם מופתעים, אבל יש לנו פה משחק.
רבע שלישי מסתיים עם 58-57 לאילת ביתרונה אולי הראשון לאורך המשחק כולו.

רבע רביעי ואחרון , היה כתוב שהיו 800 אוהדים אילתים, אך זה היה יותר כמו 200-300…למרות זאת, היה רועש מאוד ברגעים מסויימים.

שני נערים משוגעים עם תוף ענק וזהו, כל המשחק אתה בעליהום. לא יכלתי אפילו להתלחשש עם מי שלצידי. חייב לצעוק…אז גם אני, צעקתי קצת ונהניתי כאוהד.

השופט הרביעי והמשקיף הרשמי של המשחק היה משה בלומנטל שישב במזכירות, הוא היה השופט המקומי הקבוע כאשר שיחקנו בילדים, נערים ונוער. הוא שפט יותר מ-%65 ממשחקיי הבית שלנו מכיתה ח' עד י"ב.
גם בוגרים ובינלאומי, בשיאו.

אז שחררתי לו קללה אחת צנועה, בלי קשר לכלום וסתם בשביל הנוסטלגיה. הוא הסתובב ושאל "אני?!".
צחוקים של ילד אילתי מגודל. שיגיד תודה שלא שיגעתי אותו כמו את אפי בירנבוים שהייתי בן 15.
שידור חי בטלוויזיה עוד שהיה מאמן ראשון לציון והוא צורח עליי "מה אתה רוצה ממני ילד?! מה אתה רוצה ממני?!" תוך כדי המשחק. כמעט קיבל טכנית. אנשים הגנו עליי מהקהל. אפי פשוט התחרפן.
אחחחח, משה בלומנטל? אוהבים אותך, וסליחה.

נס ציונה שיחקה הגנה מעולה ברבע האחרון. הם סגרו את אילת "החלשה" וגרמו לה לאבד כדורים וחטפו.
הקהל המקומי המצומצם דוחף וכן חברים…יש לנו כאן משחק, גם אם זה בקטן.

היה מתוח מאוד לאורך כל הרבע. צמוד מאוד. סל פה, סל שם. אין הפרש גדול מ-3 לשני הכיוונים.
עמנואל לקומט כמעט ולא ירד מהפרקט הערב והערצתי את חדירות נפשו, אך פחות את חדירותיו לסל.
היה חסר בטחון והססני. וויתר על לפחות 10 נקודות נקיות כי הוא חיפש את המסירה מן תוך פחד…אבל לא הפסיק לנסות. לאורך כל המשחק הייתה לו בלטה במיד-ריינג' אבל לא לקח אותה וחבל.
שחקן כשרוני שקצת "התגמד" בעצמו. No Pun Intended.
מה גם שהחליק על הפרקט כמה פעמים והייתי מייעץ לו להחליף נעליים.

קופר, ביי ואחרים נכנסו להילוך של "אמת". שמרו צמוד כל המגרש, חטפו כדורים אך גם איבדו והחטיאו.
אילת גם שמרה חזק, אך לא כמוהם. נס ציונה היו לחוצים יותר. הם היו חדים יותר.
בשלב זה של המחזור והליגה, הם היו צריכים את הנצחון הזה יותר מאילת…שכאות גבורה נלחמה עמה ראש בראש למרות ההעדרויות והמחסורים.

לצערי, צילמתי הרבה ווידאו במהלך המשחק ותכננתי לעשות לכם תקציר אמיתי עם הצילומים…אך כבל ה-USB שלי כרגע מסרב פקודה…אז נאלץ להסתפק במילים.

אני בטוח שזה הסיקור הארוך והמתפלסף ביותר שאי פעם היה בהופס, עבור משחק זניח אחד בליגת ווינר בין הפועל אילת לבין נס ציונה…אך פאנדרברק לקח את ההובלה 4.2 שניות לסיום.
79-78.

מי שנמצא באולם, בטירוף.
צעקות, צרחות…אוהדים אמיתיים.
גם אם הם רק 300…או 800 איש.

פאול על רוני הארל והוא קולע את שניהם על הקו, למרות התוף הענק של שני הנערים והקהל העצבני.
נס ציונה מנצחת.

לינק לתקציר שכמעט זהה לאלו שצילמתי, אבל יאללה נתן את שלהם היום.
פעם הבאה שלי.

כך שאם מדובר בתבוסות שבחיים…
או שמא המורדות שבינייהם…
ישנו מקום תמיד לצמיחה והתעלות מן הכאב…
גם מן המקום הנמוך ביותר או הקשה ביותר…

תמיד ניתן להשתאות ולנסוק חזרה…אל עבר נצחון חדש נוסף.
הליגה צמודה, 4 נצחונות ואילת בפלייאוף עליון.

למי מתפללים בשלב הזה?
אולי…
Kyrie Irving.

ברוך השם. חמדולילה. God Bless. נמסטה'.