שישה משחקים הלילה מעבר לים בNBA , והפעם מחזור רגוע לעומת סערת דונובן מיטשל שהכתה אותנו 71 פעם בשבוע שעבר. ניצחונות, הפסדים ובסך הכל טופס סולידי, וכולכם מוזמנים לקרוא.

וושינגטון ויזארדס (24-17) 112 – ניו אורלינס פליקנס (16-25) 132

הפליקנס הם קבוצת חוץ בינונית, שהפסידה ארבעה מחמשת משחקיה האחרונים והלילה שיחקה ללא ציון ואינגראם. הוויזארדס לעומתם הם קבוצה לא טובה בכלל והלילה שיחקו, כמעט כרגיל, ללא ברדלי ביל. אז כשהרע לא לכאורה פוגש את הבינוני אנחנו מבינים כמה דברים על יחסיות.

המארחים פתחו בסערה 0-10, נרגעו כצפוי ונתנו לאורחים החבולים מניו אורלינס לחזור, ונפלו ליתרון דו ספרתי רק לקראת המחצית כשג'ונאס וי הוליך ריצה שקנאית קצרה ליתרון 56-68 במחצית. אחרי ההפסקה מוריס עוד מקרב את הוויזארדס למרחק נגיעה, 70-73, אבל לא בקטע של הנה אנחנו באים תראו תראו מה תכף נעשה לכם, אלא יותר נקישה מנומסת בחלון וגבר, תרגיש חופשי עם הגז עד הסוף, אנחנו לא נפריע.

בראש החץ עף מק'קולום עם 34, ולידו ואלאנצ'ונאס מוחא כנפיים 27 פעמים, ומהקרש מלקט תריסר דגים. נאג'י מרשל ממשיך תקופה טובה בעמדה ששייכת במקור לברנדון אינגראם הפצוע, והלילה קולע 18. הפליקנס משתפים 14 שחקנים, ומתוכם קולעים שנים עשר. מספרים יכולים לשעמם כל כך.

הקוסם הראשי הלילה הוא לטבי שקולע 23 ומלקט 10, תודה חבר פורזינגיס על תרומתך, ולידו קוזמה צועק טרייד טרייד 19 פעם. קיספרט מוסיף 17 ואבדיה עולה מהספסל עם 4 בנק' וריב', ושלושה פינוקים לחברים, שלא המתיקו את טעם ההפסד.

ניו יורק ניקס (19 -22)  107 – מילווקי באקס (12-29) 111

הניקס הזמינו את הבאקס לביתם לחגיגות אמצע העונה, וכתבו במפורש בהזמנה, נא לא לקלקל את החגיגה. מסבירי פנים כאיילים, הניחו האורחים לחוגגים להתרחק מעט לקראת סיום הרבע השני, להוביל 46-51 במחצית, וברבע השלישי אפילו לפתוח פער 17, 53-70, עם חמש דקות על השעון. רק אז הנמיכו היווני ושותפיו את קרניהם, בטשו פעמיים שלוש בפרקט, והסתערו. יאניס והחברים יוצאים לריצה, מהדקים את ההגנה הכא ולא מחטיאים התם, ושתי שניות למחצית אינגלס מוצא את קונאטון בדאון אנדר, ואת הרבע הרביעי הניקס יפתחו בפלוס 5 בלבד, 73-78. טופין המתקמבק פותח את הרבע המכריע עם שלשה, אבל הבאקס יוצאים לריצת קרקע – ביטול חתונה, ודקתיים וחצי ברבע אינגלס, הפעם בתפקיד היורה, צולף שלשה והמהפך מושלם. 81-82, באקס. כמה חם מכאן עד הסיום כמה חם. תשע וחצי דקות של דו קרב, ובסוף הניקס מפסידים. למה? כי אלה הסיבות וזאת ניו יורק, שר ליאונרד כהן לג'ניס ג'ופלין. קחו לכם כמה דקות ונחזור לסיום.

אלה היו תשע וחצי דקות של מלחמה. ברונסון צלף, וגרייסון אלן, ופורנייה שת'יבודו גילה לאחרונה בקצה הספסל משיב ליאניס כגמולו, ועל כל זיג הניקס מחזירים זאג, והגארדן גועש כמו בימים הטובים, וג'ניס מעדיפה גברים נאים, אבל מוכנה להתפשר על ליאונרד, והניקס מסובבים גבם אל הקהל, I need you, I dont need you, וכשברונסון מצמם ל101-103 עם 42 תיקים לסוף אז זה הכל יקירתי, אני לא חושב עלייך לעיתים כל כך תכופות. הולידיי מחזיר מרחוק, ברונסון לא מוותר, ועם 16 שניות על השעון יאניס נותן ללופז את הכבוד ו-103-107. טיימאאוט, עבירה, ברונסון מהקו למינוס שתיים. 9 שניות. עבירה מהירה, הולידיי מהקו עם קרח בוורידים, 105-109, גיים אובר. בסיום 107-111, הניקס עם המחמאות והלב הכואב, הבאקס לוקחים את ה-W ולא שואלים שאלות.

יאניס מוביל התקפה אורחת מאוזנת עם 22 נק' באחוזים רעים, 15-6, מהשדה, וטובים מהקו, 12-9 במקום להפך, לופז מוסיף 17, הולידיי 15 ו-9 אס' וקונאטון 11 בנק' וריב'. אינגלס עולה היטב מהספסל עם 17, כולל 11-5 משלוש.

בניקס ברונסון עם משחק אדיר של 44 נק' ולצדו משמשים רנדל עם 25 נק', 16 ריב' ו-5 אס' וקוויקלי עם 23. אבל זהו. חוץ מהטריו קולעת שאר הקבוצה 15 נק'. כולם ביחד. אין לי מה לומר. אה כן, 41-11 משלוש. 27%, רנדל 12-1. תמשיכו לנסוע, אין מה לראות, זה רק הניקס שנכנס לי לעין.

בוסטון סלטיקס (12-29) 107 – שיקגו בולס (22-19) 99

את חגיגות האמצע של הסלטיקס בעיר השעועית אף אחד לא קלקל. ריצת 2-15 בפתיחת המחצית השנייה פתחה עבור המארחים יתרון 61-74 ומשם שייטו טייטום אנד קו בנוחיות כמה דקות, מבוסמים מאויר הפסגה הצלול בראשות המזרח. אז האורחים משיקגו התגנבו ובשקט בשקט כרסמו בפער 15 שפתחו הירוקים שלוש דקות לסוף הרבע השלישי. דראמונד היה שם, וזק לאווין, שארבע וחצי דקות בתוך הרבע המכריע נכנס לסל ותראו, 89-84…. רק מינוס חמש. בראון וגראנט וויליאמס מחזירים ל-12, לאווין לא מוותר ו-וואו! 2:17 לסיום, הוא צולף משלוש ו-99-97… הסלטיקס עדיין ביתרון, אבל הפעם שברירי כמו כנף שפירית… טייטום מהקו, ווצ'ביץ' מתעקש, 99-101, 1:17 לבאזר. בראון מחטיא… לאווין מחטיא… ו-25 שניות לסוף טייטום מוצא את הורפורד מחוץ לקשת והקשישא תוקע את הפגיון. 99-104, לאווין לא פוגע בניסיון אחרון וטייטום חותם בחגיגיות, 99-107. לא קל, אבל מתוק.

טייטום עם 32 נק', 8 ריב' ו-7 אס' הוא הסלטיק די טוטי סלטיקס, וגראנט וויליאמס סוף סוף עם משחק מצוין עולה מהספסל עם 20 ו-8 ריב'. ג'יילן בראון צובר 19 למרות 8-0 משלוש.

בצד הבולס של הדברים לאווין עם 27, 15 מתוכן ברבע הרביעי, וכל 4 השלשות, מתוך 13, בקראנץ' האמיתי. ווצ'ביץ' קולע 21 ומלקט 13, ודרוזן קולע 13 אבל נפצע ברבע השלישי ומשאיר את הבמה להצגה של זק ידידו.

ממפיס גריזליס (13-27) 121 – סן אנטוניו ספרס (28-13) 113

הגריזלים עדיין ללא מוראנט, ובכל זאת מצליחים לנצח בפעם השביעית ברצף ולהגיע לגונג האמצע של העונה כשהם רוקדים עם הנאגטס ואלס צמוד בראשות המערב. כן ואלס, למה לא קצת קולטורה על הבוקר?

במשחק עצמו, שוין. הספרס העונה במוד בואו נפריע מדי פעם, פה ושם נאיים על ניצחון, אבל בלי להתכוון באמת להצליח. אז הפעם האח הצעיר לבית ג'ונס, טרה, הוביל את האורחים למהפך, ואחרי יתרון של המארחים מאמצע הראשון, הספרס חוזרים, וחוזרים, וחוזרים…. ו10:16 לסיום ריצ'ארדסון מעלה את הפופ בייביז ליתרון! 98-99! דממה השתררה ביציע. הלם בהיכל.

אבל לא דוב כגריזלי יוותר. סאנטי אלדאמה, היום בן 22, מעלה את המארחים ליתרון 107-109 עם 6:44 לסיום. טרה ג'ונס משווה לפני שהביגר בראד'ר, טיוס, מחזיר את היתרון לדובים. ו… זהו בעצם. 4:29 לבאזר ביין מחוץ לקשת מעלה ל-109-116, ואז בצורת לפני שג'יי ג'יי ג'יי בשלשה מעלה לפלוס 9, 111-120, והספרס מחליטים שדי, עשינו מספיק להערב. בסיום 113-121, וכולם יוצאים מרוצים.

בהיעדר ג'א, הבכור לבית ג'ונס מוביל את המנצחים עם 24, ואחריו כל החמישייה בספרות כפולות, טריפל ג'יי 16 ואדאמס עם 15 ריב' ו-13 נק' בעיקר. ילד יומולדת אלדאמה, 13, וזאיר וויליאמס , 11, משלימים מהספסל שביעייה בספרות כפולות. הגריזלים מכים את האורחים מתחת לסלים עם יתרון 42-50 בריב'.

הג'ונס הצעיר עם ח"י נק' מוביל את הספרס, וריצ'ארדסון עולה מהספסל עם 16.

דנבר נאגטס (13-27) 122 – לוס אנג'לס לייקרס (22-19) 109

הלייקרס, ללא דייויס ולברון, עלו לגובה מייל להתארח בביתה הצונן של מובילת המערב, בשותפות, כשהם מלאי ביטחון אחרי חמישה נצחונות רצופים. הנאגטס שמחו להיות אלה שמורידים את האורחים אל קרקע המציאות הקשה. טריפל דאבל 11 העונה של הMVP המכהן ו-34 נק' של ג'מאל מארי, הביאו למשחק חד צדדי מנומנם ברובו, בו הוליכו המארחים ב-18, 37-55, שלוש דקות למחצית, ומאז לא הביטו לאחור אלא פעם אחת, כשקול סוויידר (?) מהלייקרס צמצם בשלשה לחמש, 71-76, 3:47 לסיום הרבע השלישי. אבל כמו שראינו למעלה, לפעמים אנחנו מתקרבים למישהו רק כדי לטפוח על שכמו ולשחרר אותו לדרכו. וכך היה.

הנאגטס רצו 2-12, וברבע המכריע בונז היילנד ומארי מחליטים שמספיק, מגדילים ל-79-99 ומשכיבים את העסק לישון. בסיום 109-122, הלייקרס עדיין בטווח ראיה מהפלייאין, למרות ההפסד.

מארי עם ה-34 מוביל את העדר, יוקיץ' 14 נק', 16 אס' ו-11 אס' שולח ידו בכל ועולה לממוצע עונתי של 9.7 אסיסטים. KCP מוסיף 16 באחוזים רעים ובראון תומך עם 15 מהספסל.

בלייקרס ווסטברוק מסנגר על עצמו לתואר השחקן השישי עם 25 נק' ו-7 בריב' ואס', ותומאס בריאנט מפגין נוכחות עם 17 נק' ו-10 ריב', אבל הלייקרס מדייקים רק ב-28-8 לשלוש, מפסידים 55-44 מתחת לסלים ולא מצליחים ללא שני הכוכבים ובוורלי, שמשחק 12 דקות בלבד עקב ירך כואבת.

סקרמנטו קינגס (18-21) 136 – אורלנדו מג'יק (33-11) 111

במשחק פחות ערך ספורטיבי הקינגס שמחים לחזור לנצח אחרי שני הפסדים רצופים, ועושים זאת ללא מאמץ ניכר לעין מול צעירי אורלנדו, שעדיין מבוסמים מאדי חגיגות הניצחון בסן פרנסיסקו.

הקינגס פותחים עם 41 נק' ברבע הראשון, יתרון 22 בתחילת המחצית השנייה, ומי מנוחות עד הבאזר. 111-136 חד משמעי עד הסיום, כשהקינגס במקום החמישי המרשים במערב.

האריסון בארנס עם 7-6 משלוש ו-30 נק' הוביל את הקינגס, ואחריו הרוקי קיגן מארי עם 15, כולם משלוש עם החטאה אחת. תחשבו לבד כמה מכמה. 46-23 היו בדיוק חמישים אחוזים משלוש של הקינגס הלילה.

באורלנדו הרוקי בנקרו בראש עם 17 ופרנץ ואגנר ופולץ תומכים עם 16 לראש. בול בול החמיץ משחק רביעי עקב בידוד קורונה, אבל צפוי לחזור ביום שלישי מול פורטלנד.

חלק מהקוראים, אולי אפילו מקצתם, יתהה למה אינני נוהג להרחיב בכל הנוגע למספרים, סטטיסטיקות מורכבות וזוטות כגון מי כמה מכמה מאיפה וכו'.

קודם כל, וזה נכון תמיד, מספרים זה משעמם. עובדה מוגמרת וסגורה. תסכימו או לכו לשתות את הים של עזה. לא לבד, חכו לסוף. בכל מקרה, להכתים סיקור יפה בנקודות ואחוזים זה מעשה לא אסתטי, ולכן אני מציין מספרים, אבל לא מעבר למינימום הנדרש להבנת הסיפור. ואם גם זה לא מובן, הנה בצורה פשוטה – הסיבה שאני כותב את סיקורי יום שני כך ולא אחרת היא בדיוק הסיבה שלואיז היא זו שנהגה מעבר לצוק ולא תלמה. כי ביום שלישי לפנות בוקר ההגה בידיים שלי ואתם מצטרפים לנסיעה.

ואם כבר קורה, כמו הבוקר, שאני מחליט לנסות ולהוסיף יותר "מספרים", אזי נפגשים הרצון הכנה וההיסטוריה, ואין ברירה אלא להיכנע פעם נוספת לנצחי ולראוי לתזכורת.

כי היום, 10 בינואר, נפרדו מעלמא דשיקרא שניים שלא נפגשו והיו כה קשורים, הכוונה, בוודאי ניחשתם, לסמואל קולט, ממציא אקדח התופי, והסייר, הלוחם, הצייד ואיש הקרקס באפלו ביל קודי. תהא נשמתם.

והיום לפני כמאתיים וחמישים שנים נשם את נשימתו האחרונה האדם המסודר בהיסטוריה, אבי הטקסונומיה כפי שהיא מוכרת לנו היום, השוודי המסור קארלוס לינאוס.

ומעל הכל, יורדות הדמעות מעצמן, דייויד בואי. יהללו אחרים כי אני לא ראוי אלא לבחור שיר.

ומי שלא בא לו לרדת לבד לחוף עזה, רוד סטיוארט ייקח אתכם. הוא חוגג היום 87 חורפים להיווסדו. שוטו לשקיעה, ניפגש בשבוע הבא.