ההורנטס מדהימים את הבאקס, הנאגטס ממשיכים להרשים והנטס מנצחים את הפליקנס ביום שישי הגדול! / דור בלוך

ההורנטס מדהימים את הבאקס, הנאגטס ממשיכים להרשים והנטס מנצחים את הפליקנס ביום שישי הגדול! / דור בלוך

אינדיאנה פייסרס 108 (18-22) – פורטלנד טרייל בלייזרס 99 (19-19):

יכולת מצויינת של הליברטון וטרנר, ורבע רביעי חזק, אפשרו לאינדיאנה להשיג ניצחון על פורטלנד שמחזק את מעמדה בקרב על המקום ה-6 במזרח.

פורטלנד עלתה לרבע הרביעי ביתרון נקודה, ו-3:05 לסיום לילארד עוד קבע שוויון מהקו, אבל אז קליעות מדויקת של נייסמית', הילד ושלשה של הליברטון סגרו עניין והבטיחו שהניצחון ישאר אצל ההוז'רס.

כל החמישיה של פורטלנד קלעה בספרות כפולות אבל לילארד היה מחריד עם 7 מ-24 וגם סימונס תפס ערב קליעה חלש של 7 מ-20, וככה פורטלנד לא יכולה לנצח.

בצד השני טרנר עם 17 והליברטון עם 15 ו-12 אסיסטים, שניהם למרות ערב קליעה גרוע מאוד, ומת'ורין ששיחק רק 21 דקות אבל תרם 19 נקודות ביעילות מרשימה, הובילו את הפייסרס.

פילדלפיה 76'ס 112 (15-23) – שיקאגו בולס 126 (22-17):

הבולס מסיימים את רצף ה-11 נצחונות ביתיים רצופים, כשהם מנצלים את ההיעדרות של אמביד כדי להפוך את ההגנה של פילדלפיה לפורפרה ולקלוע 59% מהשלוש ו-57% מהשדה, כאשר יחד עם שליטה בריבאונד הם לא השאירו לפילי סיכוי, והכריעו את המשחק עם רבע שלישי של 40 נקודות מול 29 של ה-76'ס.

מקסי הוביל את פילי עם 26, האריס הוסיף 22 והארדן קלע 17 בערב מחריד של 4 מ-17, אבל הבעיה כאמור לא הייתה בחלק ההתקפי אלא בהגנה שפשוט לא הצליחה לעצור כלום.

את המצב הזה ניצל זאק לווין בערב מופרע של 11 מ-13 לשלוש ו-41 נקודות. ווץ' סיים עם טריפל דאבל של 19 נקודות 18 ריבאונדים ו-10 אסיסטים ופאט ווליאימס הוסיף 18 כשדווקא דרוזן היה ערב שקט של 12.

טורונטו רפטורס 108 (23-16) – ניו יורק ניקס 112 (18-22):

הניקס שלטו לאורך כל המשחק כאן, ושרדו מותחן כדי להבטיח את הניצחון בערב שבו לטורונטו באמת לא היה מה לחפש בתמונת המשחק, וזה ניצחון ראשון לניקס על אדמת קנדה מאז 2015.

4 דקות לסיום הניקס הובילו ב-16, אבל אז טרנט ג'וניור קלע 3 מהקו, ואן וליט הוסיף שלשה משלו, ומסר אסיסט לעוד שלשה של סיאקאם ופתאום 40 שניות לסיום ההפרש היה 4 בלבד. רנדל קלע רק 1 משתיים מהקו וטרנט קלע שלשה משלו כדי להוריד ל-2, אבל בראנסן עם לייאפ בסוף שעון ועוד 1 מהקו סגר עניין.

ואן וליט עם 28 וטרנט עם 26 הובילו את טורונטו, בעוד ערב חלש של סקוטי בארנס וסיאקאם, ואם השניים האלה לא הופכים להיות כלים התקפיים עקביים ומשמעותיים לטורונטו אין מה למכור.

בראנסן עם 26 ורנדל עם 32 11 ריבאונדים וערב קליעה נפלא הובילו את הניקס כאשר גרימס מוסיף 16.

ניו אורלינס פליקנס 102 (15-24) – ברוקלין נטס 108 (13-26):

הפליקנס ששלטו בריבאונד הובילו במחצית הראשונה, אבל דוראנט הפך את זה למשחק צמוד לאורך כל המחצית השניה, בעוד בדקות האחרונות היה זה קייירי שסגר עניין. אחרי שהרברט ג'ונס צימק ל-3 דקה לסיום שלשה של קיירי, ולאחר מכן עוד 2 שלו מהקו הבטיחו את הניצחון לאורחים.

מקאלום היה נפלא לפליקנס וסיים עם 28 באחוזים טובים, מארשל הוסיף 23 ו-9 ריבאונדים ואלברדו תרם 17 מהספסל, לפליקנס שחסרו את שני הכוכבים הגדולים שלהם.

בצד השני דוראנט עם 33 ו-10 ריבאונדים הוביל את הנטס, וארווינג התעורר לקראת הסיום לאחר ערב קליעה חלש וסיים עם 19.

מילווקי באקס 109 (14-25) – שארלוט הורנטס 138 (29-11):

רבע הראשון מופרע של 51 נקודות של שארלוט הבהיר לאן הערב הזה הולך, לבאקס פשוט לא היו אנרגיות או יכולת להתמודד עם ההורנטס ומכאן והלאה זה היה זמן זבל.

רוזי'ר שהוביל את הריצה ברבע הראשון סיים עם 39 בול הוסיף 24 ופי ג'יי וושינגטון תרם 23 להורנטס שפשוט לא האמינו למה שקורה להם מול האלופה של לפני שנתיים.

בבאקס החמישיה שותפה ל-20 דקות בלבד בממוצע לאחר שזה נהיה ברור שאין להם מה לחפש במשחק הזה, שבו הולידיי ויאינס פתחו בחמישיה, מאוד קשה להסביר מה בדיוק קרה להם הערב. פורטיס הוביל עם 19 נקודות.

אוקלהומה סיטי ת'אנדר 127 (22-17) – וושינגטון וויזארדס 110 (23-17):

רבע ראשון של 17-35 סגר כאן עניין עוד לפני שהמשחק התחיל כאשר הוויזארדס קולעים 29% מהשלוש ומאבדים 20 כדורים לעומת 46% של הת'אנדר ו-10 איבודים בהתאמה.

קוזמה הוביל את הוויזארדס עם 23, אבדיה עלה מהספסל שיחק 17 והיה פאסיבי מאוד בהתקפה כשזרק רק פעמיים וסיים עם 4 נקודות.

בצד השני מי שאף פעם אינו פאסיבי בהתקפה הוא SGA שסיים עם 30, גידי סיים עם 20 ודורט ווויליאמס הוסיפו 18 כל אחד.

סן אנטוניו ספרס 121 (26-13) – דטרויט פיסטונס 109 (31-11):

שליטה בריבאונד ואחוזי קליעה עדיפים מהשדה (55-47) סייעו לספרס שחסרו את שני הקלעים הבולטים שלהם בגלל פציעות, לנצח את דטרויט החלשה שממשיכה לדהור לתחתית.

טרי ג'ונס הוביל את הספרס עם 25 כשלצידו משחקים שורה של שחקנים שבאחריות בחיים לא שמעתם עליהם. בוגדנוביץ' עם 21 ואייבי עם 20 הובילו את הפיסטונס.

מיניסוטה טימברוולבס 128 (21-19) – לוס אנג'לס קליפרס 116 (20-21):

ללא קוואי וג'ורג' לקליפרס לא היה סיכוי מול הזאבים שפתחו פער ברבע השני ולא הסתכלו לאחור.

נורם פאוול הוביל את הקליפרס מהספסל עם 21 כשאף אחד אחר לא מצליח לעשות נקודות באופן עיקבי לאורך המשחק. ראסל וגובר הובילו את הזאבים בצד השני עם 25 כשהצרפתי מוסיף גם 21 ריבאונדים.

דנבר נאגטס 121 (13-26) – קליבלנד קאבלירס 108 (15-25):

ללא מיטשל וכאשר דנבר אומנם מגיעה בבאק טו באק אבל אחרי ששחקניה נחו לאורך המחצית השניה של המשחק הראשון, לקילבלנד לא היה שום סיכוי, ודנבר ממשיכה להיות הקבוצה הכי מרשימה כרגע בליגה, טפו חמסה.

לוורט עם 22 וגראלנד עם 21 הובילו את הקאבס אבל בלי מיטשל פשוט לא היה לקליבלנד מספיק כח אש כדי להתמודד עם הנאגטס.

יוקיץ' הוביל את הנאגטס עם 28 15 ריבאונדים ו-10 אסיסטים ועוד משחק שמבסס את מועמדותו ל-MVP בפעם השלישית ברציפות. מארי הוסיף 18 ו-MPJ הוסיף 16 משלו למנצחים.

פיניקס סאנס 96 (20-20) – מיאמי היט 104 (19-21):

הסאנס ממשיכים לשקוע וההיט בהובלת ויקטור אולדיפו שולטים כאן לאורך כל המחצית השניה, כדי להבטיח ניצחון שמביא אותם למאזן של 19-21 ומקרב אותם לשאיפות פלייאוף במזרח.

אייטון הוביל את הסאנס עם 23, קריג הוסיף 17 וברידג'ס 15, אבל פול שיחק 12 דקות בלבד וללא התרומה שלו ושל הקלע המוביל של הקבוצה הסאנס לא הצליחו להתמודד אפילו עם ההתקפה הפושרת של ההיט.

אולדיפו עלה מהספסל וסיים עם 26, אדביו הוסיף 21 יעילות באטלר סיים עם 20 ושטרוס תרם 19 משלו למנצחים.

לוס אנג'לס לייקרס 130 (21-18) – אטלנטה הוקס 114 (23-18):

ההוקס ממשיכים להתפרק כאשר הלייקרס מסיימים את הרבע הראשון ביתרון דו ספרתי ולא מסתכלים לאחור מאז, במשחק שבו הלייקרס שלטו באופן מוחלט בריבאונד וקלעו 46% מהשלוש לעומת 29% בלבד להוקס.

יאנג סיים עם 32, הורטר ומארי הוסיפו 16 כל אחד להוקס שנראו אבודים לחלוטין.

לברון בערב שקט במונחיו סיים עם 25 ו-10 אסיסטים ב-33 דקות, שרודר הוסיף 21 ובריאנט תרם 19 למנצחים. ווסטברוק על האדיר מהספסל וקלע 18 וכמוהו קנדריק נאן שקלע 23.

לפוסט הזה יש 93 תגובות

  1. חדשות ישנות
    א. לפי מייטב הבנתי דאלאס טיאטאו הלילה או אתמול את קמבה ווקר והחוזה שלו, נראה שהבינו מי הוא….
    חבל שהסלטיקס לא הבינו את זה ישר אחרי אותו קמפיין של ניבחרת ארה"ב. אבל התוצאה היתה מצויינת עם חזרת אל הורפורד לבוסטון במקומו.
    ב. הסלטיקס לפי מייטב הבנתי, הבעייתית, פינו מקום ברוסטר השנה כשהעבירו את נח וונלה לסאן אנטוניו עבור בחירת דראפט וקה-סף מזומן עבור כלון ושון דפר כנראה בשביל לחסוך קה-סף ולהגמיש אפשרויות בטרייד-דדליין
    אשוס, קיבלתם סנטר מחליף למחליף טוב וטיאטאתם אותו ביחד אם ג'ורג'י די END. מעניין מה הפופי מבשל?

    1. בהתחלה לא פורסם שעברה בחירה, אז חשבתי שפשוט עשינו טובה לסלטיקס שחסכו 7 מיליון דולר כתוצאה ממהלך. אם אכן גם עברה בחירה (סיבוב שני, כמובן), זה קצת משפר את המצב, אבל לא בהרבה, כי היא תהיה, להערכתי, נמוכה מאד.
      .
      בעניין קמבה – קבוצה במצב של דאלאס לא אמורה לוותר על שחקנים שיש להם ערך, גם אם לא מאד גבוה. לתת דקות לשחקנים צעירים כדי לחסוך כמה מיליונים על ווקר זה לא הגיוני בקונטנדרית. אז לא ברור לי מה הם עושים שם, אלא אם כן זו הכנה לאיזה טרייד. נראה בדדליין.

  2. הנאגטס מדהימים. הפייבוריטים מהמערב לדעתי, הפליקנס והגריזליס יצטרכו לחכות לשנה הבאה.

    בשקט בשקט (באופן יחסי) ניק קלאקסטון עם רצף חסימות מרשים במשחקים האחרונים. בכלל השנה הוא נתן קפיצת מדרגה בהגנה. אם זה ימשיך כך, לדעתי הקרב על ה-DPOY יהיה בינו לבין JJJ ו-OG.

        1. לוקה סוליסט ענק אבל צריך קבוצה בשביל לקחת אליפות ואת זה אין למאבס. באמת שאני לא מבין למה הם מתנהלים ככה במקום להביא כמה שחקנים טובים (או לפחות סבירים פלוס). אחד הכשרונות הכי גדולים אי פעם נמצא כרגע במסלול לקריירה ללא טבעות

            1. האמת שאתה צודק, מנהיג אמיתי יודע להרים את השחקנים שאיתו ולא רק לתת הצגות היסטריות שבסוף יהפכו לפריט טריוויה פיקנטי ולא יותר מזה

          1. מאז האייטיז, אלו כוכבי העל שזכו באליפות בחמש השנים הראשונות שלהם כשחקנים מובילים —
            מג'יק
            בירד
            דאנקן
            (חצי) קובי
            (שליש) קוואי.
            זהו.
            .
            לא ג'ורדן, לא חאכים, לא רובינסון, לא שאק, לא לברון, לא סטף, לא דוראנט.
            .
            לכתוב שלוקה נמצא ב'מסלול לקריירה ללא אליפויות' זה עורבא פרח.

            1. אתה צודק, זאת אמירה מופרכת. אבל העונה הזאת של המאבס מרגישה בינתיים כמו הקודמת- שבירת שיאים בדרך לשום מקום.
              בעונה הקודמת היה את ברונסון שנתן גב ללוקה, אבל זה לא הספיק, והוא עבר לניקס.
              שני הקלעים הבאים אחרי לוקה הם ווד עם 16.3 למשחק ודינווידי עם 17.6. וכמה רחוק אתה יכול למשוך את העגלה עם מספרים כאלה?

            2. שיבומי,
              מסכים ותודה על ההבהרה. אני גם חושב שהתקרה היא סיבוב שני או גירוד גמר מערב…
              אגב, איזה סטאר אתה חושב שיתאים ליד לוקה?

            3. 60+20+15=95

            4. עידו?

        1. אם ההצגה של הגולדנז (וקליי בפרט) נגד אטלנטה היא סימן למה שעתיד לבוא ולא מקריות, ואם סטף ו-וויגינס יחזרו מהפציעה כמו שצריך אז מדובר במפלצת שמרעידה את הביצים של כל אריות המערב

          1. אין אריות במערב הקבוצות שם מאד מוגבלות וחלשות לפלייאוף. בדנבר חוץ מיוקיץ וקצת מורי אין כלום, בטח לא לריצה עמוקה בלי פציעות אצל היריבות. ממפיס קבוצה מאד חלשה רק עם גה וקצת ביין. פליקנס זה סתם זבל. סאנס לא מספיק טובים גם שכולם בריאים אבל יכולים לתת פייט לגס. ויש את לוקה.

            לפלייאוף הכוחות במערב לדעתי הם

            1. גס
            2. מאבס
            3. סאנס.

            כמובן שכולם בריאים. יתר הקבוצות לא פקטור לאיום על אליפות המערב ללא פציעות אצל היריבות

            1. עדיין, זאת קבוצת נבא עם שחקני נבא, אני בספק אם יש קבוצה מחוץ לנבא שיכולה בכלל לתת לה פייט במשחק או בסדרה

      1. היו מעט מאוד קבוצות שהטבלה בעונה הרגילה שיקרה לגביהן. האליפות של הווריירס בעונה שעברה, מהמקום ה-3, אפילו היא הייתה נדירה יחסית.

        1. להזכירך גולדן התחילו מקרטע, נכנסו לעניינים ואז סטף נפצע. מאז היתה נפילה, התייצבות, ועכשיו נראה שקליי מצא את עצמו ושאר החתיכות השונות מוצאות את מקומן בפאזל, וזה כולל נצחונות גדולים על ממפיס ואטלנטה (אמנם שניהם משחקי בית אבל לא נתקטנן).
          כשסטף ו-וויגינס יחזרו זה יהיה לקבוצה שמתפקדת כקבוצה ולא כמה רול פליירז שמזינים את הכוכב כמו בהרבה קבוצות בליגה. יכול להיות שהתקופה הזאת תהיה ברכה במסווה לגולדנים כי שחקני ספסל קיבלו קילומטראז וניסיון בזמן שסטף ו-וויגינס שומרים כוחות לשליש העונה האחרון ולפלייאוף.

          לאף אחד אין באמת מענה לקארי כשהוא בכושר, בטח כשהמכונה עובדת כמו שהיא יודעת.
          ואף אחד לא רוצה לקבל את גולדן בפלייאוף, אפילו עם יתרון בייתיות.

          1. אף אחד בעונה שעברה גם לא רצה לקבל את הנטס עם קיירי ודוראנט בריאים בפלייאוף. ואם הסלטיקס השיגו את הנצחון הראשון בקושי זה עדיין נגמר בסוויפ. גולדן סטייט לא רצו לקבל את הMVP בסיבוב הראשון וגם הם לא התקשו מולו.
            יש עוד חצי עונה וג"ס במקום השישי. רצף טוב יכול להביא אותה למקום טוב, אבל אם זה לא ייקרה לא הייתי מצפה לנפלאות בפלייאוף אחרי עונה מדשדשת.

            1. אם יש משהו שקארי הוכיח שוב ושוב מהתיכון ולאורך כל הקריירה זה שאסור לזלזל בו, ושקשה להגזים בהערכת היכולות שלו.
              אולי זה האוהד שבי מדבר אבל לדעתי יש שם דלק לעוד ריצה עמוקה בפלייאוף

            2. אוהדי ג״ס צריכים לחשוב כמו אוהדי יוסטון אחרי האליפות הראשונה – זה שלנו ולא של אף אחד אחר.
              Never underestimate the heart of a champion
              מה גם שלג״ס יש את החמישייה הטובה בליגה

            3. את זה השחקנים צריכים לחשוב.
              כאוהד אני לא חושב שזה עוזר מה שאני חושב. כבר הפסדנו פעם אחת בגמר לקבוצה שכללה מישהו שחושב שהעולם שטוח. אם קרבות מחשבות היו עוזרים אז עונת 2016 הייתה נגמרת לגמרי אחרת.

            4. עגל-ההקבלה ליוסטון מדוייקת, זה הסטייט אוף מיינד שיביא אותם רחוק. הלוואי.

            5. שניכם צודקים

  3. דנבר החליפו את יוטה כקבוצת עונה רגילה לא יעשו כלום בפלייאוף. קיריי במשחק חלש מנצח משחקים לבד ווינר אמיתי

    1. דנבר בחיים לא יעלו לגמר, הם קבוצה נהדרת עד שיש משחק ממש חשוב. זה אולי המועדון המיותר ביותר בליגה, בתחרות עזה עם ההוקס

  4. כריס פול שיחק רק 12 דקות בגלל פציעה בירך.
    בלעדיו, רשימת הגארדים שנותרו לסאנס כשירים הלילה הסתכמה ב-שאמט, וושינגטון, לי (מה שמסביר את הנתון של 6 מ-23 מטווח השלוש)
    .
    תודה, דור.

      1. מקום ראשון בליגה באובדן ניצחונות כתוצאה מפציעות, זה צא מכליל את קראודר שמסרב לשחק בסאנס, ואת הפציעה הנוכחית של כריס פול והירידה החדה ביכולת.

          1. אתה משעשע.
            לא באמת מסובך –
            כמות המשחקים ששחקן החמיץ בגלל פציעה ביחס לסך המשחקים ששוחקו כפול ה-vorp שלו.
            תחבר את התוצאות של כלל שחקני הקבוצה ותקבל מספר שמאפשר מבט די אובייקטיבי לגבי הפגיעה בקבוצה בעקבות פציעות.
            .
            דרך אגב, אף אחד לא "קובע". זה מדד לא רשמי שמאפשר דיון קצת פחות רדוד.

            1. בו נשווה. בשבוע האחרון ג"ס חסרה את מס 1 – קרי, מס 2 – וויגנס, הרוקי היחיד שנכנס לרוטציה – קמינגה, השחקן היחיד מעל 7 פוט – וויסמן, הסנטר השלישי – גמיקל גרין. זקן השבט – איגואדלה (חוזר במשחק הבא) מס 4 – קליי נעדר כל משחק שני ב B2B (לג"ס יהיו 15 כאלו העונה). הסיבה היחידה שהקבוצה מצליחה לצוף בשבועיים האחרונים זו התפוקה שהיא מקבלת משני שחקני 2-WAY.

            2. תתבונן על תמונת הפציעות של העונה עד כה.
              מה לעשות, הסאנס פצועים יותר, עם שחקנים משמעותיים שהחמיצו פרקי זמן ממושכים.
              (לא שאני טוען שגולדם לא פצועים. מקום 2)

            1. הצטרפת לתנועת "אפקטיבי זה מדד"?
              .
              גרוע יותר –
              הצטרפת לתנועת "תביא לנו"??!
              .
              אתה באמת טוען ש-11 משחקים ללא קמרון פיין זו פגיעה גדולה יותר מ-10 משחקים ללא קרי?

            2. אני לא טוען דבר מלבד שהמדדים האלה לחישוב % נצחונות והפסדים של שחקן הם חרטא.
              אפשר להסתכל על חיסורים נטו, ואז להתדיין על איפה החיסורים יותר משמעותיים.

            3. בדוגמא הפשוטה שהבאת, כ"א יסכים ש-10 חיסורים של קרי יותר משמעותיים מ-11 של פיין.
              אותו דבר בתמונה המלאה של החיסורים – זה הדיון. לא מספר מונפץ כלשהו.

  5. תודה על הסיקור המושקע
    ואחרי שכולנו קברנו את גובר והחוזה המוגזם שלו הוא דופק ערב של דאבל דאבל דאבל כזה.
    בחור מוזר
    🤣

  6. אפשר לזרוק לפח את המושג לילארד טיים.
    החמש דקות האחרונות היו מופע בלהות של פורטלנד. אני שוקל אם לשים על דיימו פג תוקף.

            1. אחד ויחיד אבל עם החברה מהקומיקס סטריפ הם היו חבורה מוכשרת ביותר. הוא אד ונייגל השלימו זה את זה ואפילו היתה להם להקת גלאם רוק פסיכית בשם באד ניוז – חדשות רעות. עשו הכל בשנות השמונים המוקדמות.

  7. פינת ג"ס:
    לג"ס יש 2 שחקני ליגת-G שלא שיחקו שם אפילו משחק אחד. טיי גרום גארד גבוה "5'6 שנופה מאוקלהומה ובאמתחתו תרומה משמעותית לנצחון באליפות מכללות ב 2019 ואנטוני לאמב שנמצא בשולי הנבא באותן שלוש שנים. השניים נותנים תפוקות טובות ולמעשה משחקים לפני רוב הצעירים של ג"ס כאשר קמינגה בחודש האחרון נכנס למשחק לפניהם (כשאינו פצוע). קר כמו קר לעולם יעדיף שחקן מנוסה על צעיר עם כשרון.
    .
    הבעיה, כשחקני WAY-2 הם יכולים לשחק רק 50 ימים (לא משחקים) בהרכב של הקבוצה ושניהם מתקבים למיצוי. האם להפוך אותם לשחקנים מן המנין? לג"ס יש מקום אחד פנוי בסגל אבל לאחרונה מיירס (ה GM) אמר שהמקום הזה נשמר לשחקן מסויים (ביי אווט או מישהוא שמשחק מעבר לים). יש בסגל 2 שחקנים שתורמים מעט, גמייקל גרין שלא מצליח להכנס לנעליהם של ביאליצה או אוטו פורטר אבל נספר כסנטר השלישי (או השני, תלוי מה חושבים על וויסמן) ורוליינס (נבחר בסיבוב שני בדראפט ואף שולם כסף כדי להתקדם 2 מקומות שלא יחטף) שמראש לא ציפוי שיתרום אבל הוא עושה עוד פחות מזה.
    .
    לא יהיה קשה למצוא קבוצה שתמורת כסף (ראו ספרס) יקחו את החוזים האלו.
    .
    בקיצור, מאנו, אתה לוקח את שני אלו פלוס וויסמן תמורת זק קולינס ושתי בחירות סיבוב שני (מיירס יבקש בחירת סיבוב ראשון) ?

    1. יש מלא שחקנים טובים שמסתובבים מחוץ לליגה, שלא נספרים בגלל "נמוך מדי / לא מספיק ווינג ספאן / לא צעיר מספיק / לבן מדי / שקר אחר כלשהו".
      כל מה שצריך זה סקאוטינג רציני ואנשים עם ביצים לתת להם צ'אנס.
      במקום זה, מלא זבל מסתובב בליגה ועובר מיד ליד.

      1. יש קבוצות שפועלות כך. מיאמי מביאה כל שנה שנתיים איזה שחקן או שנים מחו"ל והופכת אותו לשחקן רוטציה. יש לא מעט שחקני ליגת-G שהופכים שלחקני רוטציה. מצד שני יש קבוצות שאין להן אפילו קבוצת בת בליגת-G

    1. חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
      הם היו האוהדים השעירים
      ברגעים הכי יפים של המתים (פיק, אללה ירחמו).

  8. דור תודה פריוויו וסיקור מעולים.
    משחק ענק של ג'ורדן (בייבי סטף) פול (לא קלרקסון). שמעון תכתוב אני לא מבין בקלרקסונים 100 פעם על דף A4 ותגיש לי מחר בבוקר.
    אההה…. הוא לא שיחק.
    לא משנה. שמעון תגיש לי.
    תודה

  9. אלון עידן כותב על הבידורסל
    https://www.haaretz.co.il/sport/mitbonen/2023-01-06/ty-article-magazine/.highlight/00000185-82e5-d870-abc5-96f5842b0000
    מתוך הכתבה:
    .
    אם יורשה לי, כל המילים הגדולות האלו – ובעיקר כל הרגשות והמצבים הנפשיים שנקשרים אליהם בפבלוביות תקשורתית מביכה ("טירוף", "תדהמה", "הלם") – ריקים כמעט לחלוטין. במובן מסוים, דווקא המאמצים הללו מסגירים את תחושת חוסר המשמעות שרוחשת תחתם. כלומר, מפני שה-NBA – בוודאי בעונה הרגילה – הפך למופע כדורסל בידורי שהחלק התחרותי בו שולי, נוצר צורך לשוות לתצוגת הראווה הזאת ערך "גדול מהחיים". ככל שהממד הספורטיבי פוחת, כך גדל הממד הסופרלטיבי.
    .
    זה כמובן לא אומר שלוקה דונצ'יץ' לא שחקן גדול, או שמיטשל לא שחקן מוכשר מאוד. שניהם שחקנים מצוינים (דונצ'יץ' יותר), אבל הם גם חלק מתופעה עצובה שבה הספורט המקצועני חותר תחת עצמו בעקביות וביסודיות לקול מצהלות ההמון. צפייה במשחק NBA בעונה הרגילה הפכה לפעולה שמזכירה צפייה בקומדיה בנאלית עם מחיאות כפיים מוקלטות אחרי פאנצ'ים צפויים.
    .
    לא מקרי שבימים האחרונים אנחנו עדים שוב ושוב לשורות סטטיסטיות שמתוארות "היסטוריות", "בלתי מתקבלות על הדעת", "משוגעות" וכו'. לא מקרי שבתוך עשרה ימים דונצ'יץ קלע 60 נק', לברון ג'יימס 47, מיצ'ל 71, קליי תומפסון 54 נק', יאניס אנטטוקומפו 55 נק' – והרשימה רק חלקית. לא מקרי שאנו רק בחצי העונה, וכבר נרשמו 88 הופעות של שחקנים עם יותר מ-40 נקודות.
    .
    ה-NBA הפך למופע כדורסל בידורי שהחלק התחרותי בו שולי, ולכן נוצר צורך לשוות לתצוגת הראווה הזאת ערך "גדול מהחיים". ככל שהממד הספורטיבי פוחת, כך גדל הממד הסופרלטיבי

    כל ה"היסטוריה" הזאת אינה אלא צורה של חוסר משמעות. השחקנים מרגישים בגופם שאין חשיבות למשחקים עצמם, ושהמשמעות היחידה שמתורגמת תקשורתית קשורה להיבטים אישיים בעלי מאפיינים הרואיים – שרק בעזרתם ניתן לשווק את חוסר התחרותיות הזאת כ"ליגה הטובה בעולם". הם שמים לב לפילוחים הסטטיסטיים המפורטים-אך-מופרכים, שהופכים למעין שפת סתרים שתפקידה להאדיר את הכוכב; הם מבינים שהדבר היחיד שנלקח ממשחק הכדורסל – משום שאינו חשוב כלשעצמו – הוא רגעי היי-לייטס שמשודרים שוב ושוב ברשתות הטלוויזיה, או מועלים ברשתות החברתיות בהתלהבות סינתטית.
    .
    בפועל, הם יושבים מול הטלוויזיה וצופים בשחקן כדורסל שנוטל עשרות זריקות במשחק, מול אין-הגנה של היריב
    .
    .
    ברוכים הבאים, אלון עידן, לעולם הבידורסל
    כל הזכויות שמורות למנחם לס

    1. אז דריימונד גרין שלא מציג מספרים מרשימים, אגרסיבי כל ערב ועל המגרש עושה בשביל הקבוצה יותר מאשר בשביל הסטאט – זה הכדורסל האמיתי?
      סבבה.

      1. וכמובן ששימון יגיד שהשקץ הוא הפנים של התופעה בבידורסל. המלך הוא ערום כנחש שזחל בגן עדן על הפתן…

כתיבת תגובה

סגירת תפריט