1.קריסטמס בניו יורק

אני זוכר את הימים בהם ביקור במנהטן ביום חג המולד היה חובה. אני לא מאמין שישנה עיר בעולם המקושטת כמו מנהטן לחג הזה בו ישו נולד בבית-לחם (ישנן הוכחות, אגב, שהוא נולד בחודש מרץ אם כי אני לא בטוח מתי לוח השנה האזרחי נוסד כלל וכלל ואם היה אז חודש מרץ, או חודש דצמבר 25, היום בו ישוע – SUPPOSEDLY – נולד).

האורות לאורך השדרה החמישית, וכל האזור מהשדרה החמישית ועד השדרה השביעית והברודוויי מכניסים אותך לאווירת חד ולא משנה אם אתה נוצרי, יהודי, מוסלמי, או בודהיסטי. אפילו אם אתה חילוני – COMPLETELY SECULAR כמוני (בשעה שאני ישראלי/יהודי גאה ביותר!), האורות, המנגינות, שירי הקריסטמס המוכרים, סנטה קלאוז, והמרכבה בדרכה לקוטב מכניסים אותך לאווירה של חג המולד מבלי שאתה מאמין לרגע שיש כאן מגע יד אלוהי (כי אתה לא מאמין שישנו דבר כזה 'מגע אלוהי'; אבל אנא, אחא, אל תשאל אותי מי ברא טריליוני כוכבים גדולים אלפי פעמים מהשמש במרחק טריליוני שנות אור מתל ברוך…)

2. האם אני באמת שייך לדור אחר של כדורסל?

כשאני התחלתי לכתוב, כתבי הספורט בישראל היו יזהר ברנר, יחיאל ארזי, יהודה גבאי, ישראל גולדשמידט (אח"כ פז) וכאלה. נחמיה בן אברהם שידר ספורט ברדיו (עוד לא הייתה טלוויזיה). כתבים כאריה מליניאק היו תלמידי עממי שרצו ביום ראשון לקיוסק להיות ראשונים לקרוא את כתבותי מארה"ב על ה-NBA בעתון 'חדשות הספורט'.

אני זוכר עד היום משחקים שאם שברו בהם את ה-100 הייתה חגיגה. הבוסטון סלטיקס שלטה ב-NBA כמו שטדי קולק שלט פעם בירושלים מ-1967 עד 1993 ביד חזקה ובזרוע נטוייה. שליטה ללא מיצרין,כפי שהיו אומרים החברים שלי מבנימינה.

כשמישנו קלע 40+ (מלבד ווילט צ'מברליין…) היו כותרות ראשיות בעתונים.

אז מה אני רוצה לומר עם כל ההקדמה המוזרה הזאת? שביום ששי היו חמישה, סיפרו אותם – 1,2,3,4,5 שחקנים שקלעו 43 נקודות לפחות באותו ערב של משחקים. לוקה דונצ'יק הוביל את השיירה עם 50 נגד יוסטון. האחרים? ג'ואל אמביד מהסיקסרס עם 44 נגד הקליפרס, SGA מ-OKC שם קריירה היי 44 נגד ניו אורלינס. RJ ברט מהניקס קבר 44 נגד שיקגו, והאיש שלי טייריס הליברטון מאינדיאנה עשה קרייר היי 43 נגד מיאמי.

המשחק אז היה איטי יותר (אם כי חוק ה-24 שניות ב-NBA הוא כבר מ-1954), והסנטר היה במרכז העניינים. משך כמעט 20 שנה ראיתי NBA ללא 3-נק' (הוכנס לליגה ב-1979-80), ואפילו כשהטריי ניכנס למשחק הזריקה הייתה יותר מין זריקת חוסר ברירה מאשר נשק שלוף. לא רק זאת אלא שרק גאונים כלארי בירד השתמשו בשלשה כנשק קטלני.

המשחק לא היה פחות מרתק, ואולי בכמה מובנים יותר מרתק כי כשהתוצאה נמוכה יותר, כל סל נחשב לחשוב יותר. אני לא נהנה היום מכדורסל יותר מאשר נהניתי ממנו אז, אבל אני גם לא נהנה ממנו פחות. אהבתי אותו אז ואני אוהב אותו היום, נקודה. אני עכבר. שפוט כדורסל. עתה השעה 11:45 לפני הצהריים ואני מתכונן – אני יודע שאני קצת דפוק בראש – לארבעה משחקים רצופים, פלוס כתיבה. לא בטוח שאכתוב על כולם. איך אומרים החברים שלי מקרית שמואל שליד קרית מוצקין? נחיה ונראה.

3. אבל קודם על הפסל של דירק נוביצקי שפיסל הישראלי עומרי עמרני (שגם פיסל את פסלו של מייקל ג'ורדן!)

ה-ONE-LEGGED FADEAWAY JUMP SHOT שהרס לכל מגיני הכדורסל את החלום לחסום אותו רוב הזמן הפך עתה לזכרון עולם בברונזה.

 הפסל הוצג היום לראשונה לפני המשחק נגד הלייקרס. הפסל הוא בגובה 7.20 מ' בחזית האולם של המבריקס ה-אמריקן איירליין סנטר לכבוד השחיקן הגדול בהסטוריה של הפרנצ'ייז. מה יהיה עם לוקה נדע רק בעוד כמה שנים. ללא ספק נצטרך לחכות יד טבעת אליפות של לוקה, ועוד וותק של כמה שנים (ו-31,560 נקודות) , עד שנוכל לעשות השוואות.

לפי D MAGAZINE עומרי ראה את האימייל של מרק קיובן המבטיח את הפסל 'THE BIGGEST, MOST BAD-ASS STATUE EVER' לנוביצקי, ועומרי ענה לו שהוא בדיוק האדם לעשות זאת. והוא קיים את הבטחתו. עומרי אמר היום בעת גילוי הפסל שנוביצקי עמד לידו ועזר בכל צעד בהקמת הפסל.

אגב, נוביצקי בן ה-44 הוא אחד המועמדים להיכל התהילה של 2023 אחרי 21 עונותיו בליגה.

4. אדם סילבר הודיע שהליגה עומדת לגדול ל-32 קבוצות (16 מזרחיות ו-16 מערביות). השתיים הן – נכון לעכשיו – קנזס סיטי וסיאטל (32 – 2 בחזקת 5)

כל משקיע יצטרך להשקיע 3-4 מיליארד דולארים. אם לא יימצא משקיע לקנזס סיטי, הבחירה הבאה תהיה לאס ווגאס

 

• NBA commissioner Adam Silver confirmed the league will consider expanding to 32 teams, which will help owners make-up for Covid-19 losses.
• The NBA will seek a combined $3 to $4 billion to add two new clubs, one of which is likely to land in Seattle.
• Kansas City wants the league to consider it in any possible expansion but the city faces obstacles to surpass Las Vegas.

5. קריסטמס דיי בסקטבול – יום הכדורסל העדיף עלי מכולם בעונה

המשחק הראשון

במדיסון סקוור גארדן נפתח משחק הכדורסל הראשון של חג המולד ב-12 בצהריים זמן מקומי. שלושה רבעים היה משחק די שקול ביתרון ניקסי שנע מ-2+ עד 12+ כשהניקס קולעת בשלושה רבעים 37 נק', 26 נק', ו-33 נק'. היה זה ג'יילן ברונדון השמאלי הקולע לבדו או פותח את הדרך לג'וליוס רנדל. הם סיימו את המשחק עם 17 ו-35 ואז, ברבע הרביעי שניהם השתתקו. היה זה הזמן של ג'ואל אמביד שקבר אותן מרחוק, מחצי מררחק, ומקרוב עד שגם הוא נעצר ב-35. ג'יימס הארדן היה זה שהתעורר ונתן את משחקו הטוב ביותר העונה עם 29 חיצים, בעיקר בגלל 5 מ-11 מהטריי. לפילי היה שלישי – ג'ורגיוס ניאנג – שקבר 4 מ-9 מה-3. שמו נשמע זר. הוא נראה כזה זר. אבל הוא מקומי – נולד באיזה שהוא חור במיין.

נצחון שמיני רצוף לסיקסרס (119-112) הנראית לי כקבוצה החמה ביותר בליגה בימים טרופים אלה.

המשחק השני

לברון נראה קליל ורענן, כאילו היה בן 23 ולא 38. לוקה דונצ'יק מתחיל לאט, כבד, ונראה אפילו ללא חשק, כאילו היה בן 38 ולא בן 23. אני לא יכול להאמין באיזו קלות לברון ניכנס לסל. כאילו שהמגינים פותחים לו רגליים, כדי להביא השוואה מכדורגל. הוא מכדרר, שואט לסל, ומגיע בקלות לא מובנת. אני בטוח שסיבה אחת היא שהוא מגיע לסל כמו משאית שאיבדה את מעצוריה בירידה מההר.

דבר נוסף שאני רואה בתחילת המשחק ועד החצי: לברון משחק בלהיטות כאילו הוא רוצה להראות לעשרות המיליונים שחוזים בו ממש לפני ארוחת החג שעדיין לא נס ליחו. למעשה אולי הוא רוצה להראות שהוא, עדיין אחד מחמשת הגדולים ביותר (אני מאמין שכן!).

לוקה? משך כל החצי הוא נראה ישנוני כזה. כאילו בילה את כל הלילה הקודם באיזה מועדון חשפניות וסיים את הערב עם אחת מהן. אם כן או לא אני לא יודע, אבל אני יודע שעד החצי הוא נראה OUT OF IT. לברון והלייקרס מובילים בדאלאס 54-43 בחצי, ואני עומד לקרוע כאן את לוקה אחת ולתמיד.

אבל אז מתחיל הרבע השלישי. עם 3:09 לסיום הרבע השלישי דאלאס מובילה 63-84. דאלאס עשתה מהפך של 30+!!!הרבע מסתיים 74-94. לוקה מתעורר ומתחיל לשחק. הוא אינו SPECTACULAR בשום פנים ואופן אבל הוא מוצא את טים הרדאוויי ג'וניור ובולוק שוב ושוב לשלשות מהפינה, והוא קולע את שלו מהטריי, מתחת לסל ומהפאול. לפני שאתה אומר "לוקה, היכן אמא שלך?" הוא מסיים עם 32 בערב שנראה ממוצע ביותר, וכנראה באמת כך היה: ערב ממוצע של לוקה המסיים עם 32.. הרדאוויי חוזר לכושרו וסיים עם 26, כולל 6 מ-14 מהטריי.

אבל לברון היה שוב השחקן הטוב על הפארקט עם 38 חיצים, ודיוק של 12 מ-12 מהקו. דאלאס עשתה את שלה עם נצחון 115-124.

המשחק השלישי

ברשותכם, כמו שאומרים, אתחיל מהסוף: הסלטיקס עלו היום אחה"צ על הבאקס בכל אספקט של המשחק מתחילה ועד הסוף: בקליעות, בריבאונדים, באסיסטים, בגניבות, בקליעות פאולים, באחוזי קליעה, ופיגרו אחרי הבאקס באיבודי כדור, כשהמינוס הזה הואפלוס, אם אתם יורדים לסוף דעתי.

אומר לכם עוד דבר: הסלטיקס נראו לי נועזים, לוהטים, נלהבים כמו בתחילת העונהכשהם נראו כ-WORLD BEATERS. האולם רקד איתם, והיה זה קריסטמס מושלם לעיר הקתולית ביותר בארה"ב, ואחת הקתוליות ביותר בעולם אחרי ערי אירלנד, ואולי רומא עם הוותיקן שלה.

בואו נדבר ישירות: היה זה משחק בין שתי הקבוצות הטובות בליגה אפילו שקשה להאמין זאת אם אתה בודק ומוצא שהסלטיקס הפסידה 5 מ-7 האחרונים והבאקס הפסידו שלושה רצופים. אבל בדיקה נוספת מגלה רקורד של 10-24, הטוב בליגה, ואם עוברים למילווקי, הרקורד שלה הוא 11-22, השני בטיבו בליגה. אז אם לדעתך הן לא הטובות בליגה אז אנא, אחא, הבא לי אחת עם רקורד טוב יותר.

מה שהתברר לי בסיום המשחק הוא שיש רק אחת הטובה בליגה ושמה סלטיקס, וייתכן מאד שיש לה את השחקן הטוב ביותר כיום בליגה ושמו ג'ייסון טאטום.

הוא שילשל 41 ב-14 מ-22 באחד ממשחקיו הטובים ביותר כי היה זה נגד היריבה החריפה ביותר. למעשה הוא טרף את יאניס (27 ב-9 מ-22). לטאטום היה שותף – ג'יילן בראון שתקע 13 מ-29 חיציו ברבע הרביעי, ובחסימה אחת חזקה ששלחה את יאניס לקרשים, היווני איבד את עשתונותיו יעני. בואו נגיד שהוא איבד את זה וכשנפל הוא התרומם ודחף את כוכב הסלטיקס. טכנאו אותו על כך – חטף טכני – וזה היה 3:41 לפני הסוף. הירוקים רק הגדילו את ההשפלה ל-21 נקודות דפיציט, או 118-139.

אני חייב להביע את דעתי הפרטית שמשנייה זו היא הופכת לציבורית: היה זה אחד ממשחקיו הטובים ביותר של טאטום. אולי הטוב ביותר כי הוא עשה זאת נגד היריב הגדול ביותר.

המשחק הרביעי

לא הבנתי מה הטרוף הזה במשחקה של גולדן נגד הגריזליז. אני לא מדבר על טיב המשחק שהיה מעולה במיוחד מהצד של הלוחמים ששיחקו – ברמות – את משחקם הטוב ביותר ללא סטפן קרי הפצוע (וכמובן ללא אנדרו וויגינס). גולדן שיחקה בטרוף לא מובן. היא הייתה עליונה על ממפיס FROM THE LET GO, אבל לא הבנתי את הפרצופים שהם תקעו בצעירי ממפיס שפשוט הגיעו למפרץ להצגה שנייה לגמר המערב של השנה שעברה.

בסוף לזברות זה נמאס והם זרקו את ג'ורדן פול מהמגרש על טכני שני אחרי הסל המצויין שקבר ברבע ה-3 ואז הפרצוף שתקע בפנים של גריזלי שאני לא זוכר מי היה.

רק אחרי המשחק הבנתי – לפחות בחלקו – את הטרוף של הווריורס (אם כי ייתכן שהטרוף היה גם תוצאה של מסע ההפסדים האחרון האומלל שלהם).

אז מה בדיוק קרה? ובכן – כמו שהמורה שלי קווינט היה אומר – היה זה משחק חג המולד בו הציג ג'ה מוראנט את ה-SIGNATURE SHOE החדשה שלו מבית נייקי, צבע תכלת כזה ששמ ה "JA-1", המוקדשת לבתו בת ה-ש קארי, שהיא – כמו שאמר – ה-INSPIRATION הגדול ביותר שלו בכדורסל.

אבל הוא אמר דבר נוסף כשנשאל מי היריבה שהוא חושש ממנה יותר מכולן: "הבובסטון סלטיקס!".

-"ומה עם הגולדן סטייט ווריורס?", הוא נשאל.

-"NA", הוא ענה. "I FEEL FINE IN THE WEST".

זה התפרסם. שחקני הווריורס יודעים לקרוא דברים בסושיאל מדיה. הם החליטו כנראה ללמד אותו שעור בהתנהגות נאותה.

בינינו? היה זה רק שדעור חלקי: הוא קבר 36 ב-15 מ-29, ואם ה-2 מה-10 שלו מהטריי היו הופכים ל-7 מ-10, ממפיס הייתה מנצחת בנקודה.

ג'ורדן פול קלע 32 ב-11 מ-25 וקליי תומפסון הוסיף 24 על אף 3 מ-12 מהטריי.

המשחק החמישי

וואללה שאני מתחיל להתעייף. גם לראות וגם לכתוב? ההחלטה לכתוב קובעת עבורי שאני לא יכול סתם להסתכל 'מישן כיף' אלא עלי להתרכז ולהחליט על מה לכתוב. נראה כיצד המשחק הולך ואז אחליט אם לוותר או לא.

דנבר פתחה בסערה נגד פיניקס סאנס. פתחה מיד הפרש של 2-13. לאט לאט העסק התהפך והסאנס מובילה בעשר. עתה זה 47-44. ברוס בראון מעל דיאנגדרה אייטון עושה 49-46. גמאל מוריי בשני פאולים חותם 52-48. שלשה. 52-51. שגיאה של ניקולה יוקיץ' ו-55-51 עם נזק משמאט. חצי. לשמאט 15 כמו לג'וקיץ'.

(העיניים נעצמות. אני מחליט לשלוח את מה שיש שמא, יעני, ארדם. אם לא – אחזור לסיים את הסיפור).

לא ברחתי לשום מקום. אני נשאר עד הסוף. 77-69. פיניקס ללא בוקר שהתחיל לשחק ועתה הוא יושב באזרחי.

ג'וקיץ' וג'וקיץ'. 82-76. עכשיו שלשה שלו 84-79. מוריי בשני פאולים מסיים את הרבע השלישי 84-81.

(יותר מדי פיסטוקים וקוקה קולה. להבא אזהר יותר).

ג'מאל מוריי פותח את הרביעי עם טריי. 84 לכל. תוך דקה וחצי 93-86. למה אייטון לא משחק? עתה גם ניקולה יושב לנוח. מגיע לו. אבל אייטון?

דנבר עושה פאול מכוון על ביומבו. הוא מכניס ראשונה, מחמיץ טת השנייהץ אם דנבר קולעת עכשיו אז ההימור השתלם. פורטר מכניס. השתלם. 96-93

106-98. 4:32 דק' לסיום. אווופס…106-100 ופתאום 106-102. ארון גורדון עולה לשמיים עם הדאנק הזה. 106-105!!!!! (טריי של מוריי). עוד שלשה. דנבר מובילה 107-108!!!!! 109-108. וואללה. טיים אאוט.

אני כבר 13 שעות, 12 דקות בכדורסל

פורטר מחמיץ פאול ראשון. קולע את השני. 108-109.

שמט עם שלשה 112-109. 112-111. מוריי מחמיץ שלשה. טייםאאוט. כדור של דנבר.30 שניות לסיום.

ג'מל מוריי מחמיץ מיד ריינג'. אייטון עם הריבאונד. מיד פאול עליו. הוא מחמיץ ראשונה ומכניס שנייה. 113-111.

טיים דנבר. 15.1 טיקים לסיום.

מוררי משווה בכניסה לסל. 10.7 טיקים. סאנס טיים. 10.7 טיקים. (אני מאמין שהכדור יילך לשאמט)

פאול תוקף, סאנס!

הארכה

אייטון 115-113. 115-115

פאוך על ג'וקיץ'. 'וךע נקודה 38 שלו וקולע נקודה 39 שלו. 115-117. איבוד כדור של הסאנס ו-115-119. כריס פול .מחמחץ שני פאולים!!! ג'וקיץ' מציל כדור ואז קולע 115-121.

שמט, היום השחקן מס' 1 של הסאנס דופק שלשה. ואש דנבר מיד מחזירהץ 121-124. סל של הסאנס ו-123-124. דקה ושתי שניות לסיום. ג'וקיץ' מחמיץ. כדור של הסאנס.

גורדון בדאנק של העונה עושה 123-126 אבל אולי פאול תוקף. צ'אלאנג'. 24 שניות.

הצ'אלנג' ניכשל. 123-126. 24.0 טיקים.

ארון גורדון מחמיץ פאול אבל הכדור שלו. מיד פאול עליו. הוא מחמיץ ראשונה ומכניס שנייה. התוצאה 123-127, 22.1 טיקים. כריס פול קובר. 125-127. מיד פאול על מואריי שמחמיץ פאול ראשון. מכניס שני. 125-128. 11.8 טיקים. טיים. הסאנס חייבת שלשה!!! אני בטוח ששמאט ייקח אותה. נראה.

נגמר. דנבר מנצחת 125-128.

13 שעות ו-45 דקות של כדורסל. לילה טוב