1.טייריס הליברטון קנה אותי הלילה. עוד שני ערבים כאלה ואני מכנה אותו סופרסטאר

אני לא אוהב לקפוץ ממשחק למשחק למרות שיש לי כל משחק שאני רוצה בלחיצת כפתור על מסך "70. כל ערב אני בוחר לי משחק אחד להתרכז בו, לחשוב עליו, להוציא מסקנות, ולסדר לי את המוח טיפונת שונה מאשר היה לפני המשחק.

אז הלילה רציתי את איטנדיאנה במיאמי בגלל שתי סיבות: א)רציתי לראות אם ויקטור אולדיפו שסוף-סוף חזר ייקח את ההנהגה מלאורי (הוא עדיין לא לקח אבל הוא ייקח בקרוב. עם לאורי מיאמי לא יגיעו רחוק כי את שלו הוא כבר עשה בטורונטו), ו-ב) רציתי לראות סוף-סוף את טייריס הליברטון במשחק שלם, משחק חשוב, ומשחק ששודר לכל האומה.

בפעם האחרונה שטייריס הליברטון שיחק נגד מיאמי הם החזיקו אותו על 0 נקודות. כמו בא-פ-ס. הוא היה משהו כמו 0 מ10 או 11. מיאמי היא קבוצה גאה מדי מכדי לתת לילד כמוהו לעשות משהו חשוב.

ובכן הלילה הוא קברשלשות ב-62.5% דיוק. אבל לא משנו כמו 2 מ-3 אלא 10 מ-16. ולא הייתה שלשה חשובה יותר מזו האחרונה עם 4.1 טיקים בשעון ממרחק של '30 או 9 מטרים. זה היה 1- שניות אחרי שטיילר הירו קבר שלשה מ-8.5 מטרים שביימה ריצה של 3-15 והביאה את מיאמי מעמק הבכא לשוויון 108 אחרי שהייתי מוכן לקרוע אותם שוב על מאמנם אר4יק ספואלסטרה.

טייריס הליברטון, פוינט גארד בגובה 1.95 מ' עם תנועות שמזכירות את מג'יק ג'ונסון החליט שהוא מנצח את המשחק הזה (בו שתי הקבוצות עלו בהרכב כמעט מלא) והוא קבר בטריי העשירי שלו מ-16 (ס"ה 14 מ-20 ו-7 אסיסטים. הוא סיים עם קרייר-היי של 10 שלשות וחצה את הגבול המנטלי של 40. אני מאמין שעם טיירס מיילס ושאר הצעירים, הליברטון מבסוגל לעשות באינדיאנה מה שדונובן מיצ'ל עושה בקליבלנד. הוא יהיה הסופרסטאר הבא שנכתיר כאן אחרי שג'ה מוראנט יוכתר ככזה.

2. האלו, קוונטין גריימס

זאק לאו, שנעזרתי בפוסט שלוLowe: 10 Christmas Day things, including an all-time great, a cagey Celtic and the Knicks!) כותב ש"הניקס "מצאו את עצמם ממש ברגע שהמאמן טום ת'יבודו הכניס את קוונטין גריימס לחמישייה במקום דריק רוז, והעלה את מיילס מקברייד לרוטציה במקום אבן פורנייה. עמנואל קוויקלי מתעלה ממש כאיש הששי, וארג'יי ברט הוא איש החמישייה שנשאר לשחק עם הרוטציה של 9.

החמישייה החדשה של הניקס (גריימס, ג'יילן ברונסון, ג'וליוס רנדל', מיצ'ל רובינסון, וברט) היא פלוס 75 ב-255 הדקות האחרונות שהיא שיחקה. השלשות של גריימס וההגנה שלו מתאימים ככפפה ליד לשלישייה הדומיננטית ברונסון-רנדל-ברט, המסתמנת יותר ויותר כ'שלישייה הגדולה' של הניקס. ברונסון הוא הפוינט גארד שהניקס חיפשה זה שנים כי גם דריק רוז וגם פורנייה נמצאים עתה בירידה מהטופ של הגבעה שלהם.

גריימס קובר אותן מהטריי בדיוק של 39%. הוא מעדיף לעמוד ולשחרר את העור אבל אם השומר צמוד אליו הוא יעיל גם בלחתוך ולהסקרין (מהמילה SCREEN) ולהביא חידוש להתקפה הדי מרובעת שהייתה לניקס לפני שהוא הועלה לחמישייה:

גריימס בא עם פרסומת של 'מגן מעולה' ובמשחקי הניקס האחרונים הוא-הוא ששמר על זאק לוויין, טייריס האליברטון, ובאדי היילד..

Grimes is smart and stout, with impeccable balance:

אני מעתיק:

He diagnoses that set early. Grimes trails Haliburton around one screen, and then flies out to Buddy Hield on an impromptu switch — staying down and attached on multiple fakes before inhaling Hield's triple. (The Knicks on offense use Grimes as the back-screener — Hield's role — in this same action.)

אז מה? האם??? האם??? האם אנחנו, אוהדי הניקס, יכולים להתחיל לרצות ששנות ה-70 (70' ו-73') יחזרו? לדעתי יש להם עכשיו את כל מה שצריך מלבד דבר אחד: סופרסטאר מהסוג של דונובן מיצ'ל. הצרה כמובן היא שכוכבים כמוהו לא מוצאים ברחוב. תראו מה הוא עשה מקליבלנד. הניקס צריכים אחד כמוהו. אחרת הם יצטרכו להסתפק בהישגים קטנים ולקוות שכל 'הקטנים' יתווספו למשהו גדול. לפחות ישנה היום בניקס הרגשה טובה וחיובית אחרי יותר מדי שנות רזון!

3. האלו ג'יילן ברונסון

ישנם מעט פוינט גארדים בליגה עם האוקטן הגבוה של ג'יילן ברונסון. הוא FIRE-HYDRANT בחיים האזרחיים: שתקן ודי דומם. קצת ביישן אפילו. אבל רק מתחיל המשחק וזה כמו שפתחת את ה-FIRE-HYDRANT: הזרן פורץ בכוח, ביצירה, וביעילות לכל הכיוונים.

הוא נמוך וזריז כשד. בתחילה חשבו שהוא נמוך מדי להצליח בליגה הגדולה אבל מזמן הפסיקו עם דיבורי השטות הזאת.

הוא קולע 21 למשחק עם 6.4 אסיסטים, ומוכיח כל משחק שהוא שווה את החוזה הגדול שנתנו לו. בדאלאס הוא נחבא מעט אל הכלים מאחורי לוקה אבל בניו יורק הוא 'האיש החדש' ומה שהוא הביא עמו לשולחן עליון אפילו למה שציפו.

יש לו תנועות מכאן ועד הושקושימאן, כורדיסטאן. תנו מבט. לפעמים תנועותיו MAKE SENSE רק לעצמו, אבל זה לא מונע ממנו לבצען. הוא יודע, היכן-שהוא, שהתנועות יביאו לבסוף את הכסף:

מה שראיתם זה עתה היו 11 שניות של כדרור בסיבובים שמוביל אכישהו לזריקת 3. HALF SPINS, CIRCULAR SPINS, FADE BACK, היסוס. יש לו את הכל, והכל במהירות של מכונית מרוץ.

תראו אותו מזגזג – מלשון הזיג-זאג נגד שמירה אזורית:

ברונסון מחזיק בכדור לעתים יותר מדי אבל מתוך 103 מובילי כדור בליגה הוא מספר 14 ביעילות כשהוא מסיים כל 'ישיבה' על הכדור ב-1.17 נקודות

כמה שהוא נמוך (1.86 מ') הוא שותף רגיל ב-INVERTED PICK-AND-ROLLS עם ג'וליוס רנדל וברט. הוא – איתם – קולע 1.33 מצויינים פר פוזשיונס בפיק-אנד-רול רגיל וב-CONVERTED. בזה הוא, איתם, ששי בליגה מתוך 249 שניבדקו עם 50 פיק'ים לפחות.

ההתקפה של הניקס רחוקה מלהיות 'יפה'. היא יותר תפוקה של כוח ברוטאלי. התוספת של ברונסון מביאה קצת יותר קסם והרבה פחות ברוטאליות אבל אני לא רואה אותו משפיע מספיק עד לדובדבן הגדול.

4. קהל ללא רחמים

Brooklyn fans chant "Draymond punched you" while Jordan Poole shoots free throws pic.twitter.com/Tde1lu2r5X

— hoops bot (@hoops_bot) December 23, 2022

5. החדשות מאל איי בקשר לאנטוני דייויס אינן מעודדות, בואו נגיד

AD נפצע ב-16 לדצמבר בהתנגשות עם ניקולה יוקיץ' ופצע את כף רגלו הימנית. הוא נמצא בשלבי החלמה אבל היום יצאה ידיעה שהוא "סובל מ-STRESS INJURY בכף רגלו הימנית". "STRESS INJURY" זו הפציעה שאתה לא רוצה לשמוע שקרתה לכוכב קבוצתך כי 'STRESS INJURY' הוא השם שנותנים לפציעה שלא יודעים בדיוק את מהותה. זה גרוע אפילו יותר לשחקן בגובהו הנוטה להיפצע.

6. לדריימונד גרין ישנה דיעה ברוטלית על המצב המנטלי של קבוצתו

מסע החוץ האחרון של הווריורס היה DISASTER. כולם יודעים זאת. גרין אמר היום:

“Right now, I think we are very fragile,” Green said, via Kendra Andrews of ESPN. “You start going through these things and then you start believing them. Once you start believing them, it becomes who you are. The only way to break them is by being mentally tough.

“I think this is a team that has struggled from the spirit perspective since [the road trip began]. It’s a bit more frustrating. … You can make what you want of it being on the road versus being at home, but it’s mental. It’s a team struggling mentally. And that makes it hard to overcome anything else.”

ישנה בעייה עם הנאמר מעל: דריי גרין היה – והוא עדיין – אחד השחקנים החלשים בכל המסע הארוך של משחקי החוץ.