אמנים שונים שרים הופס / אשך טמיר המקורי

המדור הישן חוזר לביקור.

והפעם – שירים שאני אוהב בקונוטציה רופפת כלשהי לליגת ה-WNBA (waaw nba).

נתחיל.

thirty nine / Crumb


I left my heart inside my brain
The thirty nine is still the same
When the spirit comes through you'll shake to the ground
I hope they're ready for the hot, crispy sound

בן כמה השקץ? 37? 38? 39?

הוא כבר מזמן מכר את נשמתו לטראקר.
את ליבו השאיר במוחו.
הוא משחק רק עבור צבירת הנקודות ושבירת השיא.
שום נשמה במשחק, שום מאמץ, שום הישגים קבוצתיים.
רק דרמה ופוזות, ופרצופים מתוסכלים לחבריו, ש"מאכזבים אותו" (לזרוק את האשמה עליהם).
שוב ושוב מפיל את עצמו לרצפה במטרה לזכות בתשומת לב והילולים על איזה גיבור הוא.
איזה מנהיג נוראי.
הוא גורר את הלייקרס איתו למטה, למטה.

ב-1:10 תמצאו עוד קישור לשיר

זרע לוויתן / ניר מטרסו

עד מתי השקץ יהיה איתנו?
עד שישיג את הטראקר.
אבל לא רק.
גם עד שיזכה לשחק עם זרע הלויתן.
המאוחר מבין השניים.

Los Retros – Someone To Spend Time With

בסופו של דבר, שמות ויכולות על הנייר לא מביאות אליפויות. גם לא סטטיסטיקות.
מה כן? כימיה. שלם שגדול מסך חלקיו.
וכיצד נקבעת כימיה?
someone to spend time with.
עם מי כיף לך לשחק.
אז עם מי כיף לשחק מבין השמות הגדולים?
סטף. יוקיץ'. יאניס (נותן דוגמא למאמץ ומכניס אטרף לחבריו. חבר מצוין לקבוצה. השיקוציות מסגנון המשחק הברוטלי והשיפוט לא קשור אליהם).
לוקה? היה אמור להיות ברשימה, אבל הוא הפך ל-one man show, מה שהופך את האחרים לסטטיסטיים.
לא כיף לעמוד בפינה ולראות אותו מתבכיין לשופטים או מכריח לבנים משלוש מתי שבא לו.
בוסטון והקאבס הפגינו כימיה מצוינת לפרקים ניכרים העונה.
ממפיס? נראה שבדרך אחורה בתחום.
פילדלפיה והנטס פסולות לפי מדד זה.
לפיניקס יש את הבעיות החברתיות שלה.
הקליפרס על הגדר – סה"כ עם ג'ורג' והמשלימים בנו כימיה מצוינת. השאלה היא בריאות ולשלב את קוואי בזה.
הוא סוג של חייזר גם ככה אז אולי הוא חריג בתחום ומנותק מהקבוצה, ורק מצטרף על המגרש לתת עבודה. אפשרי.

לורן נוימן – battle war

I'm playing the game
Like you told me
Somebody's laughing
In my face
I am worried

האם הפסדנו במלחמה?
האם שחקנים שמנסים לשחק "נכון", בלי הצגות, בלי התחזויות, עדיין מנסים לשמור בהגנה (משום מה), הולכים להיכחד כליל?
כי הליגה בהחלט צוחקת להם בפרצוף.
השריקות רק מחריפות ומתסכלות כל ניסיון להגן, מתגמלות על הצגה של המתקיף, ההבדלים בין מה שמאפשרים לכוכבים לעומת סתם שחקנים רק הולכים וגדלים, הפארסה הולכת ומתעצמת.
האם נגיע בקרוב למצב שכל משחק ייראה כמו אול-סטאר?
אני חושב שזה החזון של סילבר ואנחנו מתקרבים לשם בהתמדה.

הילה רוח ואביב גדג' – הביאו את הנגרים

ואני אומר – הביאו לנו את הנגרים!

את ההאסלרים.
את המאמץ.
פחות היילייטס אחרי צעדים, משיכה, ועבירת תוקף.
פחות ווי אר אול וויטנס.
תנו לנו כדורסל קשוח וגברי בסגנון שנות ה-80 וה-90.

Distractor – Spaceman

סיפור עצוב:
סולן הלהקה מת בגיל 25 מסרטן פתאומי.
חלק מאפרו נשלח לחלל להקיף את הארץ בלווין.
למי שמעוניין, סיפורו נמצא כאן.

אבל הקישור שנעשה כאן הוא לשיי גילגוס-אלכסנדר – האיש שתקרתו בחלל.
על שיי כתבתי לפני שנה וחצי.
וגם רבות בתגובות לאורך השנים האחרונות.
אני מאוד אוהב אותו ומה שחזיתי לגביו מתממש – הוא הופך לאחד הסופרסטארים הגדולים בליגה.

אבל מה שאני אוהב במיוחד לגביו זה את אופיו וסגנון משחקו.

רגוע, שקט, בלי פלברות ופוזות.
משחק בקצב שלו.
אבל רוצח שקט ו-ווינר אמיתי.
שחקן קלאץ' שיקבור אותך באחד על אחד אבל גם יידע לשחרר את הכדור למישהו אחר אם זו תהיה האפשרות המיטבית לניצחון.
כמעט ולא מכריח זריקות.
שחקן חכם שמשחק בשני צידי המגרש.
לטעמי, מכל השמות הצעירים שמסתובבים בליגה, הוא המועמד מס' 1 להוביל קבוצה לאליפות.
אוק' יכולה להיות ממש חזקה, ממש מהר.
יש להם ימבה בחירות, כוכב שני בדמות גידי, משלימים מצוינים שצוברים מייליג' בליגה, מאמן צעיר ומצוין, ואת הולמגרן בקנה.
במחי מהלך או שניים הם יכולים לעשות קפיצת מדרגה רצינית לקונטנדרים.

None of Them Are You – Anomalisa (מפסקול הסרט)

אז מי לא שיי?

טריי (שיקוץ מעצבן ואגואיסט שלא שומר, וניצב כפסל בהתקפה כשהכדור לא אצלו).
לוקה (עבר לצד האפל).
ג'ה (מאוהב ב-ווי אר אול וויטנס).
ציון (פציע וטווח מוגבל למטר מהטבעת).
בוקר (כמו ג'ה מאוהב מדי בזריקה. חושב שרק אם הוא יזרוק ויקלע הקבוצה תנצח – ולכן מכריח זריקות והקבוצה הופכת צפויה, והמשלימים מאבדים מיכולתם.)

סיימנו.
נחתום עם זאב טנא, בהשראת דובי.

אשך טמיר המקורי

was born, sort of living, will die somewhere in the future

לפוסט הזה יש 19 תגובות

  1. דוקטור רזי הופמן

    23 דצמ 2022 13:02:41

    YOFFI TOFFI
    צריך להקים ליגה חדשה LLLVDSLSTVL
    הליגה להשמצת לברון והכנסה שלו לאוטו של תלמה ולואיז רבע שניה לפני קצה הצוק.
    הוא כבר לא מספיק זריז לברוח לפני ההתרסקות.
    שרגא חתיכת נחש. היה שחיין גדול ולא נגע אף פעם בכדורסל. בית הגידול שלו לא קיים יותר. במקום יש שם היום תחנת רכבת סבידור מרכז. פעם זו היתה רק רכבת מרכז בלי איילון, רק המוסררה (,נחל איילון"), היו זמנים.

      1. דוקטור רזי הופמן

        23 דצמ 2022 14:42:25

        נהפוך הוא, אני נהייה יותר צעיר ושעיר עם השנים. כשאלך בטח אהיה במנטליות של ילד בן שנתיים. יותר שעיר מזה?

  2. ד"ר פופרס

    23 דצמ 2022 13:15:23

    תודה שי,סיכמת בצורה נפלאה את ליגת הWWE
    אני כבר 3 שנים במניעה מהזבלה הזאת.
    סיבר המניוק הרג את הליגה

  6. שדות פופ לנצח

    23 דצמ 2022 17:12:01

    פוסט יפה ומעניין..אפשר להרגיש שכתבת אותו מכאב וגם השירים עצובים…אתה מהדהד פה הרבה אמירות שנזרקות על בסיס קבוע בתגובות הגולשים ומפגינות באופן כללי סלידה מהמשחק הנוכחי וקטילה אגרסיבית של שחקנים/מאמנים/ שופטים …לפעמים אני תוהה למה האנשים האלו שנראה שהם כל כך שונאים את המשחק הנוכחי טורחים בכלל להכנס לאתר הופס שהוא בעיני אתר של אוהבי המשחק, (כמו מנחם לס שהקים את האתר ורובנו גדלנו על הכתבות שלו שתארו בהשתאות ובאהבה את הליגה המופלאה הזו וגרמו לנו לרצות להעמיק ולהכירה). חשבתי עד עתה שהמוטיבציה לקטול ולהקטין נובעת מאישיות ( כולנו מכירים בכל מקום את הטיפוסים השליליים שתמיד מלאי ביקורת להכל) , עכשיו אני מבין שלפחות ממך זה נובע מנוסטלגיה לכדורסל של פעם שבהחלט היה שונה מאוד מהיום…אני לא נכנס לדיון האם הכדורסל של פעם עדיף על מה שקורה עכשיו , אלו דברים שקשורים לרגש ואי אפשר לשפוט ביניהם , כל אחד יבחר מה שהוא מרגיש….רק חייב לציין שכשאני רואה משחק היום אני מתפעם מהקצב, מהדיוק בזריקות, מהאתלטיות, מהמתח, מזריקות קשות שנכנסות ואני לא חושב שהם מבוצעות בתנאים של אי-הגנה בגלל השיפוט.. המשחק נראה לי קשה, הוגן וכל השחקנים מחוייבים לנצח…אבל אני מבין שיש לך השקפה שונה וזה בסדר ואפילו מעולה כשזה מתועל לפוסט …פעם אהבתי כדורגל ישראלי והפסקתי כשהוא התחיל להגעיל אותי עם כל ההתנהגויות של היציע השחקני8 ועוד…אולי אתה צריך לחפש ליגת כדורסל שמשחקת לפי המודל שאתה אוהב , הנ.ב.א לעולם לא תחזור להיות מה שהיתה פעם …יש יותר מדי ווירדוס כמוני שאוהבים את מה שקורה עכשיו

      1. שדות פופ לנצח

        23 דצמ 2022 19:29:28

        אין בעיה עם הפגנה, ההפך אני מזדהה חגמרי עם המשפט שבדמוקרטיה אני יכול להתנגד לדעתך אבל להלחם על זכותך להגיד אותה, הבעייה שלי היא שכרגע התחושה שלי שהמפגינים עומדים עם מגפון ענק מחוץ לחלון הבית שלי , 22 שעות ביממה וצועקים את אותם סיסמאות שוב ושוב…וכל מיני אוהבי באלאגן רואים שיש רעש אז הם מרגישים נח לצעוק גם בלי קשר .. די , עייפנו

      1. שדות פופ לנצח

        23 דצמ 2022 19:22:03

        אני גם לא אוהב איך שהכדורגל הישראלי מתנהל אבל אני לא נכנס יום יום לאתרים וחוזר על אותם טענות שוב שוב, אני בטוח שאתה אוהב כדורסל שמעון ויש לך את כל הזכות להתלונן על מה שאתה רואה …משהו בכמות, ובחזרתיות ובסגנון גורם לאנשים כמוני לאבד שלווה ולהתרחק (אני עוד לא, אבל כבר כמה אמרו לי שהם פרשו) מהדיונים בתגובות…ובטח ובטח שזה בכלל לא על כדורסל לפעמים אלא סתם על השקפות עולם שאנשים מרגישים צורך להטיח אותם בפרצוף יום אחרי יום ולהתמם אחרי זה שלא חייבים לקרוא אותם…זירת התגובות שייכת לכולם וצריך ליצור אזור שבו יהיה נח לכולם לבוא ולהציץ ואולי גם לנהל דיון מעניין .. כרגע זאת זירת הטחת בוץ שנשלטת על ידי האגף הביקורתי של הגולשים

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט