*דור בן דוד ורותם אלרן מנהלים יחד את דף הפייסבוק "דאבל טים", שבו הם כותבים ומסקרים את ה-NBA"*

קצת יותר מחודש עבר מאז שעונת 2022/23 יצאה לדרך. כעת, לאחר שרוב קבוצות הליגה כבר הגיעו לרף 25 המשחקים, אני חושב שזה הזמן לכתוב לכם על קבוצות האולסטאר ההיפותטיות שלי, במידה והבחירות היו מתבצעות בנקודת הזמן הנוכחית.

חוקים: 2 גארדים ו-3 פורוורדים/סנטרים בחמישייה ובספסל, שני וויילד קארדס נוספים ללא קשר לעמדה, השחקנים נבחרים על סמך יכולת ועמידות.

שימו לב: זוהי לא תחזית, מטרת הכתבה היא לקבוע את קבוצות האולסטאר על סמך היכולת שהשחקנים השיגו בשלב זה של העונה.

החלק הזה יעסוק במזרח, החלק על המערב יעלה בימים הקרובים.

*הסטטיסטיקות שבפוסט נכונות לתאריך 11/12

*****

חמישייה:

גארד – טריי יאנג (אטלנטה הוקס)

סטט' עונתי (22 משחקים): 27.5 נק', 9.5 אס', 2.8 ריב', 0.8 חט', 41.3% שדה, 28.9% ל-3, 89.9% מהקו.

מאזן קבוצתי: 14-13, מקום שישי | בחירה שלישית לאולסטאר.

השחקן שיפתח את חמישיית האולסטאר במזרח הוא טריי יאנג, הרכז הנפלא של האטלנטה הוקס. 

לטריי יאנג אמנם יש עונה די בינונית בסטנדרטים שלו, כאשר הוא קולע באחוז אפקטיבי העומד על 46.1% בלבד – הכי נמוך בקריירה, אך הוא עדיין מצליח להעמיד מספרים מרשימים ולהוביל את ההוקס לעונה טובה. כעת אטלנטה ממוקמת במקום השישי במזרח, עם מאזן זהה לפילדלפיה החמישית, ויאנג הוא ככל הנראה אחד משני הגארדים הטובים ביותר במזרח העונה, למרות היעילות החלשה.

הוא עדיין אחד המוסרים הטובים בליגה, כשעם 9.5 אס' למשחק הוא מצליח לשמור על יציבות מרשימה למרות הצטרפותו של דז'ונטה מארי לסגל ההוקס, וכרגע הוא אף מעמיד את כמות האיבודים הנמוכה בקריירה שלו (3.7), כשגם האחוזים מגיעים בהדרגה למקומות אליהם התרגלנו – הוא קלע ביותר מ-45% מהשדה ב-7 מ-10 המשחקים האחרונים ששיחק, והקליעה שלו מחוץ לקשת צפויה להתייצב גם כן, כיאה לשחקן נפלא כמוהו.

לכן, גם אם משחק האולסטאר היה מתקיים היום, טריי יאנג כנראה היה נכנס בחמישיית המזרח.

*****

גארד – דונובן מיטשל (קליבלנד קבאלירס)

סטט' עונתי (23 משחקים): 29 נק', 4.9 אס', 4 ריב', 1.5 חט', 49.6% שדה, 42.4% ל-3, 89% מהקו.

מאזן קבוצתי: 17-10, מקום שלישי | בחירה רביעית לאולסטאר.

השחקן אשר ישלים את תמונת הקו האחורי בחמישיית המזרח הוא דונובן מיטשל – הרכש החדש והנוצץ של הקליבלנד קבאלירס.

מיטשל הגיע לאוהיו הקיץ בטרייד גדול, כאשר הקאבס שלחו את לאורי מרקאנן, קולין סקסטון, אוצ'אי אבאג'י, 3 בחירות סיבוב ראשון ו-2 אופציות להחלפת בחירות ליוטה עבורו. הגארד בן ה-26 עשה חיל בתקופתו בסולט לייק סיטי וממשיך בכך בקבוצתו החדשה, כאשר פתיחת העונה שלו בקליבלנד פשוט נהדרת – כעת הוא נמצא בפער ניכר מעל שיאי הקריירה שלו בנק' למשחק (2.6 נק' מעל השיא הקודם), אחוזי שדה (4.7%+) ואחוזים ל-3 (3.8%+) ומוביל את קליבלנד למקום השלישי במזרח, עם פער משמעותי של שני משחקים וחצי מעל אינדיאנה הרביעית.

מה שאפילו יותר מרשים בעונה הזו של מיטשל היא העובדה שחברו לקו האחורי, דריוס גרלנד, החמיץ שישה משחקים העונה – וקליבלנד ניצחה בכולם. זוהי בדיוק הסיבה בגינה הקאבס החליטו לשלוח מספר כל כך גדול של נכסים עבורו – הם רצו מישהו שיוכל להוריד את העומס מהרכז הצעיר, להוות שחקן נוסף שאפשר לשחק דרכו ולהוביל את קליבלנד לנצחונות, גם במקרים של פציעות לשחקני המפתח, ומיטשל מצליח לעשות את כל הדברים האלו בהצטיינות יתרה.

הדאגה המרכזית סביב הטרייד על מיטשל הייתה בצד ההגנתי של המגרש, מכיוון שהיה נראה שהקו האחורי הנמוך מאוד של קליבלנד יתקשה להסתדר בצד האפור של המגרש. למרות החששות מהשילוב של שני הגארדים, הקאבס מחזיקים בדירוג ההגנתי הטוב בליגה העונה ומיטשל לפתע הפך לשחקן הגנה חיובי מאז שהגיע לקליבלנד, משהו שלא ראינו ממנו מאז התחיל את דרכו בליגה.

דונובן מיטשל נראה כמו עוד בינגו של ההנהלה הנהדרת של קליבלנד, ואין לי ספק שהוא ראוי לפתוח בחמישיית המזרח.

*****

פורוורד – ג'ייסון טייטום (בוסטון סלטיקס)

סטט' עונתי (26 משחקים): 30 נק', 8.1 ריב', 4 אס', 1.1 חט', 1 חס', 47.2% שדה, 36% ל-3, 85.3% מהקו.

מאזן קבוצתי: 21-6, מקום ראשון | בחירה רביעית לאולסטאר

אחד השחקנים שמקומם בחמישייה הזו לא נתון בספק הוא ג'ייסון טייטום, אשר נראה כמו המועמד המוביל ל-MVP כרגע.

בעונה שעברה טייטום הוביל את בוסטון לאליפות המזרח, והסלטיקס היו רחוקים שני נצחונות בלבד מאליפות ראשונה מאז 2008. אך זה לא קרה, טייטום אכזב בסדרת הגמר ובעקבות זאת העונה נראה שהוא לקח את זה אישית והחליט להרים את הרמה שלו אפילו עוד יותר.

זוהי העונה הטובה ביותר בקריירה של טייטום באופן משמעותי. הפורוורד בן ה-24 ידוע בתור שחקן אשר פותח את העונה חלש ונכנס לקצב עם הזמן, אך לעונה הזו הוא הגיע עם מנטליות שונה לגמרי והוא מעמיד שיאי קריירה של 30 נק' ו-8.1 ריב' למשחק, אך למרות השיפור המשמעותי הזה, השינוי הגדול ביותר הגיע באגרסיביות.

טייטום הולך אל קו העונשין 8.1 פעמים במשחק, פער משמעותי לעומת 6.2 בעונה שעברה, וזוהי פריצת דרך משמעותית עבורו. הביקורת העיקרית על הפורוורד לאורך הקריירה שלו הייתה שהוא מסתמך יותר מדי על הזריקה מבחוץ ולא נכנס מספיק לטבעת, ולכן בימים בהם הזריקה לא נכנסת הוא לא מצליח לייצר מספיק נקודות עבור הקבוצה שלו. העונה זה לא המקרה ובוסטון בינתיים מרסקת את כל הנקרה בדרכה עם 21 נצחונות ב-27 משחקים בדרך למאזן הטוב בליגה. האם טייטום בדרך ל-MVP ראשון בקריירה?

*****

פורוורד – קווין דוראנט (ברוקלין נטס)

סטט' עונתי (25 משחקים): 30 נק', 6.6 ריב', 5.4 אס', 1.7 חס', 0.7 חט', 55.6% מהשדה, 33.9% ל-3, 92% מהקו.

מאזן קבוצתי: 16-12, מקום רביעי | בחירה 13 לאולסטאר

אין הרבה שחקנים על הפלנטה הזו שיותר טובים מקווין דוראנט, והקטע המפחיד? בגיל 34 הוא נראה טוב יותר מאי פעם.

שמו של דוראנט הוזכר במהלך הקיץ באינספור שמועות טריידים כאלו ואחרות לאחר שהכוכב ביקש טרייד מהנטס והציב את פיטוריהם של המאמן סטיב נאש וה-GM שון מרקס כדרישות עבור ההישארות שלו.

בסופו של דבר העונה נפתחה עם דוראנט במדים השחורים לבנים, נאש על הקווים ומארקס במשרדים, אך לאחר שני נצחונות בלבד ב-7 המשחקים הראשונים של העונה הנטס הבינו שדוראנט צודק, לפחות חלקית, ושלחו את הרכז האגדי הביתה.

עוזר המאמן ז'אק ווהן מונה למשרת המאמן הזמני, ולאחר מכן קובע מעמדו כיוון שהנטס החליטו להתרחק ממחול השדים הנקרא אימה יודוקה. ווהן ייצב את הספינה ומאז מינויו הנטס מחזיקים במאזן 14-7 סביר בהחלט, ודוראנט? הוא עדיין אחד השחקנים הטובים ביותר שאי פעם דרכו על מגרש הכדורסל.

הווטרן רושם העונה שיא קריירה באחוזי שדה (55.6%) וזאת למרות שהקליעה שלו מחוץ לקשת עדיין לא נמצאת במקום אליו התרגלנו, עם 33.9% בלבד מהטווח (לעומת 38.3% בקריירה). איך הוא עושה את זה? הוא כמעט בלתי עציר ברגע שהוא נכנס פנימה, משחק חצי המרחק שלו מפותח בצורה בלתי רגילה, הוא מסוגל לשחרר זריקה בכל מקום ובכל זמן וגם בגילו נראה שהוא לא שכח איך מגיעים לטבעת, מה שמוביל למספר פשוט מופרע של 62.6% דיוק בזריקות ל-2 נקודות. יש סנטרים חסרי קליעה שהיו חותמים על מספר כזה. ואם כל אלו לא מספיקים, הוא גם מוביל את הליגה בדקות למשחק והמשחק האחרון מול אינדיאנה היה הראשון שהוא החמיץ העונה, חייזר.

בקיצור, ברגע ששמים את כל ענייני האישיות בצד, קווין דוראנט הוא עדיין אותו קווין דוראנט, ואני חושב שאין צורך להסביר למה הוא צריך לפתוח בחמישיית האולסטאר.

*****

פורוורד – יאניס אנטטוקומפו (מילווקי באקס)

סטט' עונתי (21 משחקים): 31.9 נק', 11 ריב', 5.4 אס', 1 חס', 0.9 חט', 54.6% שדה, 27.3% ל-3, 63.4% מהקו.

מאזן קבוצתי: 19-7, מקום שני | בחירה שביעית לאולסטאר

בדיוק כמו חבריו לקו הקדמי, גם מקומו של הפריק היווני בחמישייה לא מוטל בספק.

יאניס מעמיד שיא קריירה בנק' עד כה העונה עם כמות אבסורדית של 31.9 כאלו למשחק, אבל ההשפעה שלו כמובן לא מסתיימת שם. מילווקי היא קבוצת ההגנה השנייה בטיבה בליגה כאשר היא מחזיקה בדירוג הגנתי של 107.1 – פער זניח (0.4) מקליבלנד הראשונה, ולמרות שהרבה קרדיט בעניין מגיע לברוק לופז הבלתי נגמר ולג'רו הולידיי הנהדר, ברור לכל שללא יאניס לבאקס היה קשה מאוד לשלוט בצד ההגנתי כמו שהם שולטים בו העונה, זאת תודות לאתלטיות, האורך, חכמת המשחק והלחימה הבלתי מתפשרת של ה-MVP לשעבר אשר הופכים אותו לשחקן ההגנה האימתני ביותר בליגה, ואת מילווקי לקבוצה שקשה מאוד לשים מולה סל.

עם זאת, משהו בזריקה של יאניס פחות עובד השנה. אחוזי השלוש (5.5%- מהעונה שעברה) והעונשין (10.2%-) צנחו דרמטית ונראה שעד כה הוא לא ממש מוצא את עצמו מחוץ לאיזור הצבע בו הוא קטלני כרגיל. הוא כמובן עדיין מצליח להשיג את הנקודות שלו, אבל הוא יצטרך להראות שיפור באספקטים האלו על מנת לחזור ולהיות המפלצת חסרת המעצורים אשר ראינו בשתי ריצות הפלייאוף האחרונות של הבאקס, ואני לחלוטין מאמין שהוא מסוגל לזה.

****

ספסל:

גארד – טייריס הליברטון (אינדיאנה פייסרס)

סטט' עונתי (25 משחקים): 20.2 נק', 11 אס', 4.3 ריב', 1.8 חט', 48.8% שדה, 41% ל-3, 85.9% מהקו.

מאזן קבוצתי: 14-13, מקום שישי | בחירה ראשונה לאולסטאר

השחקן היחיד במזרח אשר צריך להיבחר למשחק האולסטאר לראשונה בקריירה לדעתי הוא טייריס הליברטון, אשר נראה נהדר בתחילת העונה המלאה הראשונה שלו במדי אינדיאנה.

הליברטון הגיע לאינדי בפברואר האחרון במגה-טרייד אשר שלח את דומנטאס סאבוניס לסקרמנטו. ההתאקלמות שלו בקבוצתו החדשה הייתה מאוד מהירה ומחוץ לצילו של דיארון פוקס הוא סיים עם 17.5 נק' ו-9.6 אס' למשחק ב-26 המשחקים הראשונים שלו במדי הפייסרס, לעומת 14.3 ו-7.4 בלבד במדים הסגולים.

השנה הליברטון לקח צעד נוסף קדימה – הוא מוביל את הליגה באסיסטים עם 11 כאלו למשחק, ולוקח את אינדיאנה, קבוצה אשר הייתה אמורה להיות אי שם עם אורלנדו ודטרויט בתחרות על ויקטור וומבניאמה, למקום השישי במזרח, נכון לזמן כתיבת שורות אלו.

הליברטון שינה לגמרי את פני הפרנצ'ייז. מקבוצה אפורה ומשעממת, שהייתה במקום האחרון במכירות כרטיסים בתחילת העונה שעברה, קיבלנו קבוצה צעירה ומלהיבה שמשחקת כדורסל נפלא והרבה מהקרדיט מגיע לרכז הנהדר הזה, אשר בשבוע שעבר הצליח למסור 40 אסיסטים ברציפות (!) מבלי לאבד. כמובן שזו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה שדבר כזה קורה, והחלק הכי טוב? הוא רק בן 22.

אז למה הוא לא פותח? מספרית הוא בקושי חצה את רף 20 הנק' למשחק ויכולת הסקורינג שלו עדיין לא מספיק מפותחת על מנת שאוכל לשים אותו מעל שחקנים כמו טריי ומיטשל, כאשר הסיבה העיקרית לכך היא שהוא לא מגיע מספיק לקו העונשין (2.8 זריקות למשחק) יחסית לשחקן במעמדו.

לטייריס יש עוד לאן להשתפר, אבל בשלב הזה אין ספק שמדובר פה בכישרון מיוחד ומקומו באולסטאר, לפחות כרגע, כלל לא מוטל בספק.

*****

גארד – דריוס גרלנד (קליבלנד קבאלירס)

סטט' עונתי (19 משחקים) – 21.6 נק', 7.8 אס', 2.2 ריב', 1.3 חט', 43.1% מהשדה, 39.4% ל-3, 87.5% מהקו.

מאזן קבוצתי: 17-10, מקום שלישי | בחירה שנייה לאולסטאר

שחקן נוסף הצפוי לייצג את קליבלנד במשחק האולסטאר הוא דריוס גרלנד, אשר מצליח לבוא לידי ביטוי גם עם דונובן מיטשל לצדו. לרוע המזל, גרלנד נפצע בעינו במשחק פתיחת העונה נגד טורונטו ושיתוף הפעולה בינו לבין מיטשל נדחה במעט, אך בינתיים נראה שהחבר החדש בקבוצה עושה רק טוב לפרנצ'ייז ולגרלנד עצמו.

הרכז העמיד שיא קריירה של 51 נק' העונה בהפסד למינסוטה, ויחד עם חברו לקו האחורי, לצד מגדלי התאומים ג'ארט אלן ואוון מובלי, הוא מוביל את קליבלנד למאזן השלישי בטיבו במזרח.

גרלנד הוא קלעי ומנהל משחק מחונן, אך לקראת סוף העונה שעברה, בה הקאבס הודחו בצורה קורעת לב בפלייאין, היה ניתן לראות שהתלות שלהם ברכז המוכשר גדולה מדי. כעת, עם מיטשל לצדו, גרלנד יותר חופשי לשחק את המשחק שלו וברגעי ההכרעה לקליבלנד יש שני שחקנים מעולים שמסוגלים לקחת את המשחק על עצמם.

היכולת של גרלנד הביאה אותו אל משחק האולסטאר לראשונה בקריירה בעונה שעברה, ואני לא רואה סיבה שזה לא יקרה גם השנה, למרות הירידה הקלה ביעילות (2.6% אפקטיבי פחות מהעונה שעברה).

*****

פורוורד – ג'יילן בראון (בוסטון סלטיקס)

סטט' עונתי (25 משחקים): 26.8 נק', 7.2 ריב', 3.6 אס', 1 חט', 50.1% שדה, 34.5% ל-3, 84.1% מהקו.

מאזן קבוצתי: 21-6, מקום ראשון | בחירה שנייה לאולסטאר

בוסטון היא הקבוצה הטובה בליגה עד כה העונה בפער משמעותי, וכיאה לכך היא מקבלת שחקן שני במשחק האולסטאר.

ג'יילן בראון הוא השחקן השני שכל קונטנדרית הייתה רוצה – סקורר מחונן, שחקן הגנה נהדר והכי חשוב – מודע לכך שהוא מספר 2 ומרגיש נוח בצלו של הסופרסטאר הבלתי מעורער.

רבות דובר על השילוב בינו לבין טייטום, ובתקופות פחות טובות הרבה אנשים רצו להפריד את הצמד בטענה ששני סקוררים סוליסטיים כמוהם לא יכולים להוביל קבוצה. הביקורת הזו אולי הייתה נכונה לשעתה, אך ההתפתחות של טייטום כפליימייקר למעשה אפשרה לשילוב הזה לעבוד והפכה את בוסטון, לפחות בזמן כתיבת שורות אלו, לקבוצת ההתקפה האימתנית ביותר שהליגה אי פעם ראתה.

מבחינה אישית בראון מעמיד שיא קריירה בנקודות העונה – בפער של 2 נקודות מעל השיא הקודם, כאשר גם בריבאונדים (1+), אסיסטים (+0.1), אחוזי שדה (1.2%+) ואחוזים מהקו (7.4%+) הוא מגיע לנתונים אליהם לא הצליח להגיע ב-6 שנותיו הראשונות בליגה. 

לסיכום, בראון הוא השחקן השני בטיבו בקבוצה הטובה ביותר בליגה, ובנוסף לכך הוא מציג יכולת טובה מאי פעם כמעט בכל אספקט אפשרי של המשחק, ואם מספרים ומאזן הרבה פחות טובים הכניסו אותו לקבוצת האולסטאר ב-2021, אין סיבה שזה לא יקרה גם השנה.

*בראון מוגדר כפורוורד כרגע מכיוון שבהיעדרו של רוברט וויליאמס ג'ו מאזולה העדיף בעיקר את החמישייה הקטנה יותר, בה מרכוס סמארט ודריק ווייט מאיישים את עמדות הגארד. ולפי האתר בסקטבול רפרנס 59% מהדקות שלו העונה מגיעות בעמדת הסמול פורוורד.

*****

פורוורד – פסקל סייקאם (טורונטו ראפטורס)

סטט' עונתי (16 משחקים): 25.3 נק', 8.9 ריב', 7.1 אס', 1.1 חט', 0.5 חס', 49% שדה, 33.3% ל-3, 76.4% מהקו.

מאזן קבוצתי: 13-13, מקום תשיעי | בחירה שנייה לאולסטאר

אין שחקן שעבר רנסנס יותר גדול בשנת 2022 מפסקל סייקאם, אשר הפך לכוכב של ממש לאחר הביקורות הרבות שספג מאז עזיבתו של קוואי לנארד.

סייקאם קיבל חוזה שמן על סך 136M$ ל-4 שנים לאחר ריצת האליפות של הראפטורס ב-2019, ולאחר פלייאוף מאכזב מאוד בבועה בשנת 2020 ועונה נוראית בשנת 2021, בה הראפטורס בהנהגתו שיחקו מחוץ לקנדה עקב הקורונה והחמיצו את הפלייאין, רבים תהו אם סייקאם באמת יכול להיות השחקן המוביל בקבוצת פלייאוף.

בתחילת עונת 2021/22 סייקאם היה פצוע ופרד ואן וליט ניצל זאת כדי לתת חצי עונה נפלאה ולהיבחר למשחק האולסטאר לראשונה בקריירה שלו, כאשר הפורוורד הקמרוני כלל לא בדיון. אך לאט לאט סייקאם חזר לעצמו. מתחילת חודש פברואר ועד לסיום העונה הוא העמיד 24.6 נק', 8.8 ריב' ו-5.5 אס' למשחק והוביל את הראפטורס למקום החמישי במזרח בדרך למקום בחמישיית העונה השלישית.

גם העונה סייקאם מככב והתקופה בה פרד ואן וליט נחשב לשחקן הטוב בקבוצה נראית כמו היסטוריה רחוקה, שכן הגארד בן ה-28 נראה רע מאוד בחודשים האחרונים וסייקאם ממשיך להיראות כמו סופרסטאר של ממש בדרך לעונה שיכולה להסתיים גם היא עם מקום באחת מחמישיות העונה.

סייקאם רושם שיאי קריירה בנקודות (1.7+), ריבאונדים (0.4+) ואסיסטים (1.8+) והעונה הוא מציג יכולת ניהול משחק משופרת ומצליח גם לתפקד הגנתית מול שחקנים גבוהים וחזקים ממנו. שכן הוא משחק בעמדת הסנטר 54% מהזמן, בזמן שטורונטו מחזיקה בדירוג ההגנתי השביעי בטיבו בליגה.

עם זאת, מקומו של הפורוורד בן ה-28 היה נתון בספק עקב הפציעה שספג, אשר גרמה לו להחמיץ 10 משחקים העונה, אך אני מאמין שלמרות הזמן הרב שהחמיץ ביחס לשלב זה של העונה, יריביו לקו הקדמי במזרח לא טובים מספיק על מנת לקרוא תיגר על מקומו במשחק האולסטאר עד כה.

*****

סנטר – ג'ואל אמביד (פילדלפיה 76)

סטט' עונתי (17 משחקים): 32.2 נק', 9.7 ריב', 4.9 אס', 1.6 חס', 1.1 חט', 52.6% שדה, 31% ל-3, 84.2% מהקו.

מאזן קבוצתי: 13-12, מקום חמישי | בחירה שישית לאולסטאר

ממשיכים בוייב הקמרוני ומגיעים לג'ואל אמביד, אשר מצליח לתת עונה לפנתיאון למרות הרבה דברים שעבדו לרעתו השנה.

אמביד והסיקסרס לא בדיוק הצליחו להישאר בקו הבריאות העונה. ג'יימס הארדן החמיץ חודש עקב פציעה וחזר רק בשבוע האחרון, טייריס מקסי כבר 3 שבועות בחוץ ועדיין לא חזר ואמביד עצמו החמיץ 7 משחקים עקב פציעות קטנות, אבל הוא הסיבה היחידה שפילי הצליחה להחזיק את הראש מעל המים בחודש האחרון.

אמביד נראה פשוט נפלא העונה, הוא מעמיד שיא קריירה של 32.2 נק' למשחק, זאת לאחר שזכה בתואר מלך הסלים של העונה שעברה על 30.6 נק' למשחק, לכך מתווסף גם שיא קריירה באסיסטים (0.7 יותר מהשיא הקודם) וכמובן שאי אפשר לשכוח את אותו משחק נגד יוטה, בו הסנטר נתן את אחת ההופעות הגדולות שראינו בעונה הסדירה אי פעם.

הוא קלע 59 נק', הוריד 11 ריב', מסר 8 אס' והוסיף 7 חס', כאשר בנוסף הוא קולע 26 מ-27 הנקודות של פילי ברבע האחרון בדרך לניצחון על קבוצה שבזמנו הייתה אגוז מאוד קשה לפיצוח, כמובן שהיו לו עוד כמה משחקים הירואיים, כאשר הטרי שבהם מגיע מול הלייקרס לפני מספר ימים, אך כמות המשחקים שהחמיץ גורמת לכך שלפחות כרגע אין לו מקום בחמישייה.

*****

וויילד קארד – דמאר דרוזן (שיקגו בולס)

סטט' עונתי (25 משחקים): 25.6 נק', 4.7 ריב', 4.6 אס', 0.8 חט', 50.9% מהשדה, 31.4% ל-3, 88.8% מהקו.

מאזן קבוצתי: 11-14, מקום 11 | בחירה שישית לאולסטאר

ההתלבטות העיקרית שלי הייתה את מי להכניס בשני המקומות האחרונים, בהם נכנסים בדרך כלל הכוכבים של הקבוצות הפחות נוצצות.

שיקגו לא ממש טובה העונה. כרגע הבולס נמצאים 3 משחקים מתחת ל-50% והאווירה סביב הקבוצה מאוד שלילית, לונזו בול נפצע "לכמה שבועות" בינואר האחרון ולא נראה מאז על פרקט ה-NBA, הטרייד על ניקולה ווצ'ביץ' נראה גרוע יותר מיום ליום בזמן שוונדל קרטר ג'וניור ופרנץ ואגנר (שהיה בחירת סיבוב ראשון אז) מככבים במדי המג'יק, החוזה הגדול (215M$ ל-5 שנים) שזאק לאבין קיבל הקיץ גם לא מזדקן יפה והארכת החוזה של בילי דונובן גם נראית כמו מהלך מוזר מצד ההנהלה.

אבל דמאר דרוזן עדיין טוב, הוא אמנם לא הבאנקר ומועמד ה-MVP שהוא היה בעונה שעברה, בה שיקגו התברגה בצמרת המזרח עד לפגרת האולסטאר, אך הוא עדיין מציג יכולת נהדרת ופרט לעונת 2019/20 (53.1%) הוא קולע באחוזי השדה הטובים ביותר בקריירה שלו השנה. 

אין ספק שדרוזן, כבר בן 33, חווה נסיגה קלה ביכולת שלו השנה ביחס לעונת 21/22 החלומית. אך לדעתי היכולת הנוכחית שלו מספיקה על מנת להיכנס למשחק האולסטאר על חשבון יריביו, בפעם השישית (והאחרונה?) בקריירה.

*****

וויילד קארד – ג'וליוס רנדל (ניו יורק ניקס)

סטט' עונתי (26 משחקים): 22.1 נק', 8.7 ריב', 3.5 אס', 0.7 חט', 46.2% מהשדה, 34.1% ל-3, 79.1% מהקו.

מאזן קבוצתי: 13-13, מקום שמיני | בחירה שנייה לאולסטאר

בשקט בשקט הניקס משייטים להם עם מאזן של 50%, וג'וליוס רנדל שוב מוצא את שמו משתרבב בדיוני האולסטאר.

רנדל נותן עונה מצויינת, וזוהי כנראה העונה הטובה בקריירה שלו פרט לעונת 2020/21 המטורפת. הוא הצליח להתייצב לאחר שהסריח את הפרקט בעונה שעברה, בה קלע רק 41.1% מהזריקות שלו ו-30.8% מהשלשות שלו, איבד את הביטחון בצורה טוטאלית וריסק את המניה של עצמו כאשר הניקס סיימו את העונה מחוץ לפלייאין.

אך העונה קיבלנו רנדל אחר. ג'יילן בראנסון, אחת ההחתמות הגדולות בפרי אייג'נסי הקיץ, הגיע על מנת להוריד את עול הובלת הכדור מהשחקן המשתפר של שנת 2021 והוא עשה זאת בצורה נהדרת. רנדל מאבד רק 2.6 כדורים למשחק, לעומת 3.4 בעונה שעברה, ומספר האסיסטים ירד מ-5.1 ל-3.5 בלבד העונה, על פניו זהו נתון לא טוב אך זה מראה שרנדל נותן לבראנסון את הבמה ולא מתעקש להיות הפליימייקר שהוא לא.

הוא עושה עבודה הרבה יותר טובה מבחינת אגרסיביות. הוא מתפשר הרבה פחות על זריקות רעות מחצי מרחק ומשתמש במימדים הפיזיים האדירים שלו כדי ללכת יותר לטבעת ולהשיג סלים קלים, ולראיה האחוזים שלו ל-2 נקודות נסקו מ-45.8% בעונה שעברה ל-55.2% העונה. השיפור העצום של רנדל ביעילות העונה הופך אותו שוב לחביב הקהל במדיסון סקוור גארדן ונותן קצת תקווה לאוהדי הניקס למודי האכזבות, לאן הניקס יכולים ללכת העונה? לא רחוק כנראה, אבל לפחות יש להם נקודת אור בדמותו של רנדל, אשר ינסה להביא את הפלייאוף לתפוח הגדול פעם נוספת.

נשארו בחוץ: קריסטאפס פורזינגיס, דז'ונטה מארי, קיירי אירווינג, ג'רו הולידיי, בראדלי ביל, ג'ימי באטלר, באם אדבאיו, ג'יילן בראנסון, זאק לאבין.