פופ, הגיע הזמן להמשיך הלאה / רועי ויינברג

אחד הדברים הטראגיים ביותר בספורט, ואולי בכלל, הוא חוסר היכולת לפרוש בזמן. בודדים הספורטאים הגדולים באמת שפרשו מבלי להפוך לצל חיוור של מה שהם היו בעבר, וגם אם הם פרשו בשיאם הם חזרו לקאמבק שהם ירצו לשכוח כמו מייקל ג'ורדן בוושינגטון או מג'יק ג'ונסון כפאוור פורוורד מחליף ב-1996.

אותו עקרון, פחות או יותר, קיים גם בקשר למאמנים. פיל ג'קסון התחרט על כך שהוא נשאר לאמן את הלייקרס גם ב-2010/11, סדרה שנגמרה בסוויפ מול דאלאס ובפרישתו מאימון. רד אאורבך המנוח דווקא פרש כאלוף, בעוד צ'אק דיילי לא הותיר חותם משמעותי באורלנדו, קבוצתו האחרונה כמאמן.

אף אחד מהם לא היה עצוב כמו המקרה של גרג פופוביץ' בסן אנטוניו השנה. הספרס פתחו טוב את העונה, אבל הפסידו 16 מ-17 המשחקים האחרונים. יש להם את ההתקפה וההגנה הכי גרועות בליגה, וארבעה הפסדים בלבד היו בהפרש חד ספרתי. הם הקבוצה הכי גרועה ב-NBA.

בכנות, קשה לראות את זה משתנה. המזל שהיה להם בתחילת העונה התאזן והסגל שלהם לא מספיק טוב. אולי קלדון ג'ונסון ודווין ואסל יתפתחו לשחקנים ממשעותיים וטובים, אבל לא נראים כמו מי שיכולים להיות שני השחקנים הטובים בקבוצה שתצליח בהמשך. טרה ג'ונס שהפך לרכז הפותח מראה ניצוצות, אבל גם לא משהו לבנות עליו. לא יפתיע אותי אם הספרס תסיים את העונה כקבוצה עם המאזן הגרוע ביותר ב-NBA.

ולכן, השאלה המתבקשת היא בשביל מה גרג פופוביץ' צריך את זה. הוא בן 73 וכבר הפסיד שלושה משחקים העונה בגלל בעיות בריאותיות, אחד בגלל מחלה ושניים בגלל מה שהגדירו בקבוצה כ"הליך רפואי מינורי". הספרס אמנם היו בינוניים מאז הפציעה של קוואי ב-2017, אבל אף פעם לא היו כל כך גרועים כמו עכשיו.

במקביל, עולים סימני שאלה סביב הארגון שפעם היה הטוב ביותר בספורט המקצועני. בחירת הלוטרי שלהם מ-2021, ג'וש פרימו, שוחרר בפתאומיות לפי מה שהוגדר כ"טראומה". הפסיכולוגית של הקבוצה תבעה את פרימו ואת הספרס לאחר שטענה כי הוא חשף את עצמו בפניה ובהמשך משכה את התביעה. סיטואציה מוזרה, בטח בארגון כמו סן אנטוניו שבחר לוותר על שחקן מבטיח, ופחות משבועיים לאחר מכן ראה שבכלל ויתרו על התביעה.

יש שהשוו את המצב הזה ל-1997, השנה בה הספרס עשו אותו טנקינג בשביל כישרון דורי אחר (טים דאנקן). באותה עונה דיוויד רובינסון שיחק שישה משחקים בלבד, הם סיימו עם המאזן הגרוע בליגה ודאנקן הגיע לקבוצה בה שיחקו רובינסון ושון אליוט, קבוצה שזכתה באליפות בעונה השנייה שלו. בסן אנטוניו מקווים שהמצב עם ויקטור וומבנייאמה יהיה דומה.

הדמיון הזה, במקרה הטוב, רופף. ב-1996 הספרס ניצחו 59 משחקים ולא הגיעו אחרי רצף של עונות בינוניות/רעות כמו בשנים האחרונות, ופופוביץ' שאימן אז היה צעיר ב-25 שנה מפופוביץ' של היום. וומבנייאמה יגיע לליגה בגיל 19, צעיר משמעותית מדאנקן בעונת הרוקי שלו, וקשה לראות אותו משפיע באותה הרמה.

כשוומבי יהיה בן 26, פופוביץ' יהיה בן 80. קשה לראות אותו נשאר בליגה לכל כך הרבה זמן, ואולי עדיף לספרס מאמן צעיר יותר שיכול להתקדם יחד עם הקבוצה. יש משהו מאוד עייף בסן אנטוניו, ולכן יכול להיות שאנחנו רואים את העונה האחרונה של פופוביץ'. יכול להיות שהיה עדיף לו לפרוש שנה אחת קודם לכן (וגם אם העונה הזאת תסתיים במאזן של 76:6 הוא עדיין יזכר כמאמן הגדול בכל הזמנים ובצדק), אבל הדבר הבריא לארגון הוא להמשיך הלאה.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 32 תגובות

  1. תודה רועי, כיף שאתה כאן.
    לגבי פופ – אני לא יודע מה עדיף לספרס כקבוצה, ויכול להיות שהיה עדיף להם מאמן אחר, אבל פופ הרוויח את הזכות להמשיך עוד עונה או 2 מעבר למה שהוא מסוגל לעשות היטב, ורק בעונה שעברה הוא הוביל קבוצה חלשה למקום טוב ממה שהסגל על הנייר שווה.

    1. תודה רועי
      פופ מהטובים בכל הזמנים
      בהחלט הרוויח את הזכות
      היכולת השנה בהתאם לתוכנית שלהם לבנייה מחדש

  2. מסכים עם הכל חוץ מהעצבות – לדעתי מה שעצוב זו לא השנה הזו, שהיא הכרחית, אלא החמש שקדמו לה. לדעתי היה עדיף לנצל את שנותיו האחרונות של פופ כדי לבנות קבוצה לתפארת, גם אם היא תבשיל ותגיע לשיא רק אחרי שיפרוש. בפועל, קיבלנו אותו מתבזבז בבינוניות עם דרוזן, רודי גיי ואולדריג', ומגדל את דזונטה ודרק וייט רק כדי להטריד אותם מאוחר יותר. אמנם יצא מזה השוואה של שיא ההופעות הרצופות בפלייאוף למועדון, ושבירת שיא הנצחונות למאמן, אבל מרדף אחרי סטט' אף פעם לא עניין את הספרס יותר מדי, אז אני לא יודע להגיד שזה היה שווה את הבינוניות הזו. ועכשיו, כמו שכתבת, כנראה שהוא יפרוש לפני שהקבוצה הזו תעלה על הפסים.

    1. איתך לגמרי. כל השחקנים הצעירים של הספרס הועברו בטרייד/נבעטו מהמועדון וזה קצת בעייתי, עם כל האהבה לקלדון ולדווין וואסל שנראים טוב. היו צריכים ללכת על כיוון יותר קיצוני ב-2018 ואולי עכשיו המצב היה נראה פחות גרוע

  3. בסוף גם לקסמים של פופ יש גבול כנראה.
    מסכים שההקבלה שמנסים לעשות לעונת 96/97 היא מעוותת. גם אם וואמב הוא דאנקן בפוטנציה, אין לקבוצה הזאת תשתית מסביבו שתוכל להחזיר אותה לתחרותיות מהר כל כך. ועדיין, כנראה שהארגון מאמין שהיה והם יזכו בוואמב, פופ הוא האיש להוביל אותם. מניח שבמידה ובהגרלה הם לא לוקחים מקום 1, זה יהיה סוף הדרך של פופ – הוא בעצמו לא נראה ירצה להמשיך לבנות קבוצת צעירים בלי שיש לו יהלום ביד. כי כמה עוד אפשר בגילו?

  4. כיף שחזרת לכתוב כאן רועי
    מה שכתבת מסכם יפה את מצב האומה. מסכים עם מאנו שהספרס טחנו מים בחמש השנים האחרונות, המלאות בבינוניות. הכיוון שאליו הקבוצה הולכת מדאיג אותי אבל עדיין לא הגיעה שעת הפאניקה לדעתי, לא קרה משהו שישבור את גב הגמל לגבי התרבות הארגונית. נחזיק אצבעות שזה גם לא יקרה אבל בחיים אי אפשר להיות 100% בטוח. אני מקווה שנצליח להחזיר את עצמנו לגדולה שחסרה לנו כל כך בשנים האחרונות.

  5. באופן כללי, אני לא אוהב להגיד לאנשים לפרוש. מי שנהנה ממה שהוא עושה, ותורם מספיק בשביל שמישהו ישלם לו על כך, ראוי להמשיך לשחק עד שאחד משני המשתנים ישתנה. ג'ורדן, לדוגמא, נתן בוושינגטון תקופה לא רעה יחסית לכל מי שהוא לא ג'ורדן. יודוניס האסלם יכול להמשיך לשחק מבחינתי עד גיל 80, וגם פניני בגזרתינו.
    אבל, וזה אבל גדול, מאמן הוא לא שחקן, ואי אפשר למצוא לו 'פינה' במערכת, או תחום שבו הוא עוד יכול לתרום. עצוב ככל שיהיה, ייתכן שלפופ אין כבר את האנרגיות שדרושות לתפקיד הראשי, כי ניסיון ואינטיליגנציה יש לו מן הסתם.
    תודה רבה על הטור המצויין. כיף לקרוא אותך, בכל אכסניה שלא תהיה, אבל כאן זה מרגיש נכון יותר 🙂

  6. כיף תמיד לקרוא אותך רועי. אבל הפעם הבאת לי קצת את הסעיף (הכל בגבולות הדיון הכייפי, כמובן).

    מאוד לא מבין מה אתה רוצה כאן, ולדעתי זה גם נגוע באייג'יזם. העונה הזו הלכה לפח במודע ובצדק ולשפוט את ההישגים של הספרס השנה זה לא מאוד הוגן. הם אמורים להראות רע, ואין לזה שום קשר לזהות המאמן.

    לגבי ההעדרויות שלו (1) זו עונת זבל שמותר להבריז אם יש משהו יותר חשוב לעשות, ו(2) אני בטוח שקר נעדר הרבה יותר מפופ ואני לא רואה שקוראים לקר ללכת הביתה, ו(3) צריך להכיל גם אנשים עם צרכים שונים וכן, אנשים מבוגרים צריכים לראות רופא פה ושם וזה לא אומר שצריך לפלוט אותם מהמערכת. זה כמו לטעון שנשים יולדות + עושות הרבה איסוף מהגנים ובלתמים כי הילד חולה ומה לא, ולכן לא צריך להעסיק נשים.

    לעניין פרימו, גם כאן אתה מאוד לא הוגן ואני לא מבין מה אתה רוצה מכל הנוגעים בדבר. היו צריכים להטיס את פרימו על טיל, וזה שהפסיכולוגית משכה את התביעה דווקא מעיד לטובת הספרס.

    הוא יהיה בן 80 עוד שבע שנים? נו אז מה. ממתי ממנים מאמנים על בסיס מה יהיה עוד שבע שנים. רובם עפים אחרי עונה אחת או שתיים גם ככה.

    יש קטע בטורי דעה כאלו שנוטים להציג רק את העלויות ומתעלמים מהתועלת. החלטה האם להשאיר או להעיף צריכה להוות שקלול של תועלת אל מול עלויות ואתה מציג את זה כאילו אין שום תועלת בפופ כרגע, רק עלויות.

    כמו שאמרו מעל, הטעות היתה כשלא פרקו ברגע שהיה ברור שאלדרידג' ודרוזן זה לא זה. אבל זה לא קשור לגיל ואחרי שנים של בניה טובה ונכונה אפשר לתת לפופ קצת קרדיט ולא להפיל אותו על הימור שלא צלח.

    1. בסוף הספרס יקבלו את הבחירה הראשונה ובעוד 2-3 עונות הם פתאום יהפכו לקונטנדרים כולם יהללו אותם ואת פופ על הקבוצה, ויסבירו איך היה צריך לעשות את הירידה הזו למען עליה חזרה לצמרת

    2. יכול לקבל את הכל, גם את הביקורת על האייג'יזם (שקצת מוצדקת). יש הרבה תועלת בפופ, אבל יש להם 14% לקבל את וומבי (וזה אותו אחוז במקרה של 3 המאזנים הגרועים ביותר). אם זה נגמר בבחירה השלישית והם לא עושים כלום? בעיה

      1. הם לא הלכו לכיוון הזה רק בגלל וומבנימה. זה התחיל עוד בשנה שעברה כשהבינו שאין להם מספיק כישרון בידיים. ועדיין איך זה קשור לפופוביץ' כן או לא?

  7. יש לו חוזה, לא?
    עם הסגל הזה אין יותר מדי מה לעשות אז מה הטעם ללהפוך שולחן ולהביא מאמן חדש?
    ובנוסף, כפי שציינו, מגיע לפופ להמשיך עוד שנה שנתיים ולו רק בגלל מה שעשה בשביל המועדון.
    אם לא השנה יימאס לו שנה הבאה. אני די בטוח שהוא חושב על זה ואיך לפרוש בכבוד
    🤷🏼‍♂️

  8. תודה רועי, כיף לקרוא אותך כמו תמיד.
    אני לא מסכים איתך. ראשית, אני חושב שפופוביץ' עדיין מאמן טוב, למרות ההישגים הגרועים שאולי בעצם, לפי מאנו, הם טובים (?)
    בתחילת העונה היו לא מעט משחקים בהם הקבוצה שיחקה יפה מאוד (והפסידה).
    ומעבר לזה, איך יודעים מתי לפרוש, איך יודעים מתי זה נגמר? הרי בקריירה של רוב הספורטאים ישנן עליות וירידות ואתה לא יודע מתי הכיוון מטה הוא סופי בהחלט.
    מה שהספורטאים הגדולים עושים הוא למשוך כמה שהם יכולים, ולפרוש ברגע האחרון לפני שהם מבזים את עצמם. פופוביץ' עדיין לא מבזה את עצמו. יש לו גם איזה שיא היסטורי נוסף לשבור, לא?
    באופן אישי? הייתי רוצה להמשיך בעבודתי לנצח או עד שיבעטו אותי החוצה, מה שיבוא יותר מאוחר.

      1. למה? כי הוא מאמן.
        כשקבוצה משחקת רע, והקבוצה מכילה כמות שחקנים לא טובים גדולה מדי בשביל תיקון זריז, הכיסא של המאמן מתחיל להתחמם.
        זה סימפטום מוכר של קבוצות חלשות, ובתור אוהד ס"א כואב לי לראות את הדפוס הזה אצלי במועדון.

          1. ממש לא, להפך
            אני חושב שהחלפת מאמן לשחקנים צעירים היא בעייתית (כמו במניסוטה למשל)
            שמע אני גם ראיתי את ההפסדים האלה מגיעים עוד מהקיץ, אבל מודה ומתוודה שאני אוהד שזכה להמון פרבילגיות ושעוד לא התרגל לסטטוס החדש

            1. אני יכול להעיד שכיף גדול זה לא

  9. לפרוש בזמן זה מיתוס. אנשים שמרגישים עליהם שפרשו בזמן כמעט תמיד פרשו מוקדם מדי כאשר עוד יכלו להיות רלוונטיים ולתרום. הרצון לא לראות מישהו כביכול מבייש את עצמו כמשהו שהוא משמעותית פחות מהשיא שלו הוא בקשה עקומה של האוהד שמנסה לדמיין את הגיבור יוצא לדרכו החדשה כאשר הוא עדיין כביכול מושלם בזכרונו תוך כדי התעלמות מהמציאות של חיי האדם שבו יש בסופו של דבר הזדקנות וירידה ביכולות ושאין פסול ו/או בושה בחלק של המורד הבלתי נמנע הזה.
    אין שום כתם על מורשת של אדם שנשאר לעשות משהו שהוא אוהב ותורם בו את כל מה שהוא יכול גם כאשר מה שהוא יכול הוא פחות ממה שיכל לתת בעבר.
    אישית אני מעריך את המורשת של קרטר שכאילו גרר את עצמו כצל חיוור של השיא שלו עד הפרישה על פני המורשת של ג'ורדן שפורש אחרי האליפות השישית (אפילו בלי החזרה (שכולם גם ככה מתייחסים אל זה כאילו היא לא קרתה באמת))
    .
    לגבי המצב של הספרס ספציפית. איזה מאמן קיים כרגע שיתן לשחקנים שלהם יותר מפופוביץ'?
    לגדול עם הקבוצה כמאמן זה לא ממש תופעה שאפשר להתייחס אליה כמודל להצלחה. דווקא מקרים של מאמן שבא והחליף מאמן שגדל עם הקבוצה ואז יצאו למעין דרך חדשה מוצלחת יותר יותר שכיחים בליגה.

  10. תודה רועי. העניין זה בהחלט לאו דוקא השנה הזאת או אם יפרוש או לא יפרוש. הספרס נמצאים כבר מספר שנים בדשדוש בינוני שבליגה שאין בה יורדות לליגה נמוכה יותר זה המצב המתסכל ביותר להיות. והנה דוקא כשהתחילה להתגבש שם סוג של קבוצה ומארי נתן הופעות של אולסטאר דרק וויט וכ' הם החליטו לפרק הכל ולהתחיל מחדש. כלומר לפחות עוד כמה שנים של בינוניות. וזה נורא בעייני למועדון שהיה רגיל להיות בטופ של הליגה והפך להיות כבר כמה שנים סוג של כלום ודוקא בעת שהתחילו ניצוצות הם פרקו הכל לגמרי ומעמידים קבוצה מגעילה ולא תחרותית בכלל. בתחילת השנה חזיתי שהם יהיו הכי גרועים אחרי שהסתכלתי בהרכב. ואז הם התחילו את השנה בנצחונות שגרמו לי לכתוב התנצלות בפני פופ שאותה אני מושך כעת שוב. לא מתאים. מגעיל. לא יפה. אולי באמת הגיע הזמן לארוז. כי אין שום אור בקצה המנהרה החשוכה הזאת ואם יש הוא כל כך רחוק ולא רלוונטי. לבנות על המפלץ הצרפתי עם ה 25% סיכוי לקבל אותו או מה שלא יהיה זה עתיד והימור נורא בעייני לארגון בסדר גודל הזה.

    1. להשלים: במילים אחרות הכעס והטרוניה על פופ הוא על כך שהוא פשוט הפך את הארגון הזה לפני לכתו לגל חורבות שספק אם שנים ארוכות של שיקום יעזרו לו. למיטב זכרוני הדלוח הם אפילו לא קיבלו יותר מידי בחירות דראפט כדי לפצות על השחקנים שפיזאו לכל עבר.

  11. אריה אריה הוא לא יגמור אף פעם. אינשאללה ימשיך לקחת את הספרס על החאסקה שלו. ואם כבר ים אז הוא כמו הדייג שכבר דג משהו היסטורי בעבר תמיד ימשיך לחפש את הויקטור שלו.

  12. בס"ד
    תודה רבה רועי, הכיף לראות אותך פה.
    אני חושב שבסוף השנה נהיה חכמים יותר.
    אם הם יג, לו את ויקטור מצויין,
    אם לא, פופ יפרוש והם ימשיכו בבניה מחדש.

  13. בגדול, אני מסכים איתך.
    מאז שביופורד עזב והבעלים התחלפו. זה לא זה. פופ אף פעם לא היה עילוי כמו שעשו אותו. היה את דאנקן והשאר לרוב הסתדר (2013, ואולי עוד כמה נרשמות לחובתו).
    מילא להפסיד השנה, אבל מה עם לשפר את הצעירים? ליצור משחק הגנה ראוי ( קל יחסית בקבוצות צעירות עם כישרון מוגבל). יש הרגשה שלאף אחד לא אכפת. ברט בראון שמונה כעוזר מאמן, ההתנהלות על המגרש, התנהגות ההנהלה, אז גם השחקנים מבינים שהם יכולים לעשות מה שגראש שלהם.אין שום סמכות או מצפן לקבוצה וזה רע מאד.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט