קולי נאלם ליבי נרגש, בא לשכונה בחור חדש. תכירו את החבר החדש בהיכל התהילה של המייג'ור ליג בייסבול – פרד מגריף. אך עם ההיכרות נחכה מעט, לפני כן בואו נבין מה קרה פה השבוע. נתחיל בשורה התחתונה: "ועדת העידן הנוכחי בבייסבול", שהתכנסה ביום ראשון האחרון, קבעה פה אחד כי מגריף ייכנס לקופרסטאון. ורק הוא.

שחקן הבסיס הראשון, שרשם את הופעתו האחרונה במייג'ורס ב-15 ביולי 2004, היה רשאי לנסות להתקבל להיכל התהילה לראשונה ב-2010. אך מאז, ולאורך עשר הבחירות עד 2019 הוא לא הצליח אפילו להתקרב ל-75 האחוזים הנדרשים כדי להיכנס להיכל, כשהכי קרוב הוא הגיע בניסיון האחרון, עם 39.8. עדיין, מאוד רחוק.

קיבל 100

השנה, לאחר המתנה של שנתיים בצד, נכנס מגריף לראשונה לוועדה המדוברת, שבוחנת שמות מ-1980 ועד היום, כאלה שכמובן שלא הצליחו להיכנס לקופרסטאון בדלת הראשית. כל 16 המצביעים נתנו את קולם למגריף, כשגם כאן היה צורך ב-75 אחוזים כדי להיכנס. הפעם, זה היה די קל.

למעט מגריף, שבעה שחקנים נוספים נרשמו לוועדה הזו, כשארבעה לא קיבלו קולות בכלל: אלברט בל, בארי בונדס, רוג'ר קלמנס ורפאל פאלמיירו, לרובם נצמדה כוכבית כזו או אחרת. הכי קרוב הגיע דון מטינגלי עם שמונה קולות, אך היתה זו ההזדמנות השלישית והאחרונה שלו בוועדה הזו, כמו גם של דייל מרפי (שישה קולות). קורט שילינג סגר את הרשימה עם שבעה קולות.

כמעט הגיע צ'ופר מ-צ'יפר

חשוב לציין שלהבדיל מהוועדה הרגילה, בה חברים בעיקר עיתונאים, כאן מדובר בהרכב שונה, כשלדוגמה, אחד המצביעים הוא חברו של מגריף לקבוצה במהלך הקריירה, גרג מדוקס. צ'יפר ג'ונס, חבר נוסף של מגריף לקבוצה מאטלנטה, אמור היה להיות גם הוא בין המצביעים, אך נדבק בקורונה והוחלף.

כזכור, בעונה שעברה היה זה דייויד "ביג פאפי" אורטיז שנכנס להיכל, כבר בניסיונו הראשון, עם 77 אחוזי הצבעה, והיה ליחיד שנכנס ב-"כיתת 2022". מאחוריו ניתן היה למצוא את בונדס (66%), קלמנס (65.2) ושילינג (58.6) בניסיון העשירי והאחרון שלהם.

ארבעת השמות המעניינים בוועדה הבאה, שתפרסם את תוצאותיה ב-24 בינואר 2023, יהיו: סקוט רולן (קיבל 63.2 קולות בניסיון החמישי בשנה שעברה), טוד הלטון (52 ברביעי), בילי ווגנר (51 בשביעי) ואנדרו ג'ונס (41.4 בחמישי). שם מעניין נוסף הוא אלכס רודריגז, שקיבל בניסיון הראשון 34.3 אחוזים. שמות חדשים מעניינים? קרלוס בלטראן, ג'ון לאקי, פרנסיסקו רודריגז וג'ייסון וורת'.

אביב נעורים

אז מי היה פרדריק סטנלי מגריף? הוא נולד ב-31 באוקטובר 1963, בטמפה, פלורידה, וגדל בסמיכות ל-Al Lopez Field, מתקן הספרינג טריינינג של הסינסינטי רדס, שם הוא התאהב במשחק. הוא נבחר על ידי היאנקיז בדראפט 1981, אך נשלח מייד לבלו ג'ייז בטרייד, ששילב לא מעט שחקנים שלא עשו יותר מדי בקריירה…

מצד אחד, מדובר היה באחד הטריידים שבדיעבד נחשבים ליותר חד צדדיים שנראו. מצד שני, ליאנקיז של אותם השנים היה את דון מטינגלי (זה שלא הצליח להיבחר ביום ראשון האחרון…) בבסיס ראשון, כך שהעמדה היתה תפוסה לאורך שנים רבות. מצד שלישי, זה לא אומר שניו יורק לא יכולה היתה להמתין ולקבל יותר עבור מה שמגריף הפך להיות…

שלושים פלוס

את הבכורה שלו רשם מגריף במאי 1986, אך לא ממש קיבל צ'אנס בעונה הזו, ונאלץ להמתין ל-1987 כדי לקבל את הבמה האמיתית. ואז? הוא החל להראות מה הוא שווה, עם 20 דינגרס שלוו ב-34 כאלה עונה לאחר מכן – העונה הראשונה מתוך שבע רצופות בהן הוא מעיף 30 הום ראנס או יותר.

לשיאו הגיע מגריף ב-1989, כשהוא מוביל את הליגה עם 36 הום ראנס (רגע לפני עידן ההפצצות), כולל ההום ראן הראשון שנחבט ב-SkyDome הקנדי. כל זה סייע לבלו ג'ייז לסיים ראשונים את העונה, בדרך ל-4:1 כואב בסדרת ה-ALCS מול אוקלנד, שתמשיך לזכיה באליפות.

ביוש טורונטו. היוש סן דייגו

ב-5 בדצמבר 1990 נרשם טרייד די משמעותי, כשמגריף וטוני פרננדס עברו לסן דייגו, בזמן שהפאדרס שלחו את רוברטו אלומר וג'ו קרטר לטורונטו. כל החברים בטרייד הזה יהיו בעתיד אול סטארס, והול אוף פיימרס, או ב-MLB או בקנדי. בחמש עונות במדי הבלו ג'ייז העיף מגריף 125 הום ראנס, חבט 278. והגיע ל-OPS של 919..

במדי הפאדרס המשיך מגריף עם היכולת הטובה, כשבשתי העונות המלאות היחידות שלו הוא ירה 31 ו-35 הום ראנס (בעונה השניה הוביל את הנשיונל ליג בהום ראנס), ורשם הופעה ראשונה באול סטאר. במהלך עונת 1993 שלחו הפאדרס, שניסו לרענן את השורות, את מגריף לברייבס, תמורת שלושה שחקנים ששוב, לא יעשו יותר מדי בקריירה. וכאן, למעשה, מגיעה התחנה החשובה מכל – אטלנטה.

אמיץ לנצח

כבר במשחקו הראשון במדי אטלנטה העיף מגריף (אחלה חרוז) הום ראן, ובהמשך אותה העונה סייע לקבוצה מג'ורג'יה לסיים את העונה בריצה של 19:51, ולעקוף את הג'איינטס בפסגת הנשיונל ליג מערב (כן כן, אטלנטה היתה במערב….). את אותה העונה הוא סיים עם שיא קריירה של 37 הום ראנס, וסיים רביעי בהצבעה ל-MVP.

לצערו של מגריף עונת 1994 נחתכה במהלך חודש אוגוסט בשל שביתה, כשעד לאותו הרגע הוא העיף 34 הום ראנס וחבט 318. – שיא קריירה נוסף. נותר רק לדמיין מה היו המספרים שלו אם העונה היתה מגיעה לסיומה.

Summer Of 95' 

את עונת 1995 פרדי שלנו כנראה לא ישכח. הוא הפך להיות ה-Clean-Up בקבוצה מלאת כוכבים, כמו צ'יפר ג'ונס, דייויד ג'אסטיס, ראיין קלסקו, מרקיס גריסום וחאבי לופז. ומגריף, עם 27 ההום ראנס שלו, 27 הדאבלס ו-93 RBI הוביל את הברייבס, בדרך למקום הראשון ביתרון 21 משחקים על פני המטס.

בסדרת הדיוויז'ן גברה אטלנטה 1:3 על הרוקיז, כשמגריף חובט 333. ומעיף שני הום ראנס, בדרך ל-OPS של 1.067. בסדרת הצ'מפיונשיפ הביסו הברייבס 0:4 את הרדס, ומגריף, אמנם בלי הום ראנס, חבט 438. מפחיד עם OPS של 1.214. בלתי ניתן לעצירה.

גם לוורלד סירייס הוא שמר תחמושת, כשב-2:4 על האינדיאנס הוא שוב העיף שני הום ראנס עם OPS של 955.. היתה זו האליפות הראשונה והאחרונה של מגריף בקריירה, והאחרונה של הברייבס עד לעונה שעברה.

בלדה לסוכן החופשי

זה, כמובן, היה זמן מצוין להפוך לשחקן חופשי, כשמגריף חתם על חוזה חדש במדי הברייבס – ארבע עונות עם 20 מיליון דולר. סכום מרשים לימים ההם. היום? פחות. גם בעונה הבאה הגיעו מגריף ואטלנטה לוורלד סירייס. שוב החבר שלנו ירה שני הם ראנס עם OPS של 1.023, אך הברייבס ראו את היאנקיז חוזרים מ-2:0 ל-2:4 וחוגגים את תחילתה של שושלת.

מכאן הקריירה של מגריף החלה לשנות כיוון, ובתום עונת 1997 הברייבס ויתרו על שירותיו, והדוויל רייז מטמפה ביי, עיר הולדתו של מגריף, החליטו לנסות את מזלם. מדובר היה בקבוצה חדשה, לה היתה זו העונה הראשונה במייג'ורס. ועדיין, גם בגיל 35 הצליח מגריף לחזור לעצמו, כשבעונתו השניה בפלורידה הוא ירה 32 הום ראנס.

מעיר הרוחות לגבעתיים

לקראת הטרייד דד ליין של 2001 הקאבס, שניסו לשבור את קללת 1908, שלחו את מאני אייבר לטמפה ביי בתמורה לסלאגר הוותיק, שאמנם העיף 12 הום ראנס ב-49 משחקים, אך הקבוצה מצפון שיקגו נותרה מחוץ לפוסט סיזן. ועדיין, 30 הום ראנס בעונתו המלאה היחידה בשיקגו סידרו למגריף חוזה במדי הדודג'רס ב-2003.

במדי הקבוצה מ-LA ניסה פרדי להשיג את הדינגר ה-500 בקריירה, אך פציעות עצרו אותו ונראה היה שמגריף בן ה-40 קרוב לקו הסיום. מעבר נוסף הביתה, לטמפה ביי, לקראת עונת 2004 כבר היה ממש שירת הברבור, כשהוא חבט 181. עם שני הום ראנס בלבד. במהלך העונה הוא נחתך, כשהוא רחוק שבעה הום ראנס בלבד מה-500 הנכסף.

השורה התחתונה של 19 העונות? ממוצע חבטות 284., עם 493 הום ראנס, OPS של 886. ו-WAR של 52.6. תסכימו שזה נופל תחת ההגדרה של גבולי פלוס להיכל התהילה. הוא רשם עשר עונות עם 30 הום ראנס או יותר, כשהוא וגארי שפילד הם שני השחקנים היחידים בהיסטוריה של המשחק עם עונה אחת לפחות של 30 הום ראנס בחמש קבוצות שונות. הוא הוביל את המייג'ורס בסך ההום ראנס שנחבטו בין 1989 ל-1994, והיה שלישי בעשור שבין 1988 ל-1997, מאחורי בארי בונדס ומארק מגווייר.

"זה כבוד גדול", אמר מגריף בן ה-59, בשיחת זום לאחר שגילה שנבחר. "זהו לילה נפלא פה בטמפה ביי. עשיתי זאת! אני מרגיש שבורכתי לאורך כל חיי, וכך זה ממשיך. זהו כבוד עצום להיבחר להיכל התהילה". כעת נותר רק להמתין לנאום שלו בקופרסטאון בקיץ הקרוב.