שלום, ולהתראות! / מנחם לס

היי לכל הגולשים!

 

 
 
חוזרים הביתה עוד כמה שעות. הזקנה לא יכולה כבר לחכות. היא מתה על ישראל, ועל הישראלים, אבל היא תמיד טענה
ששלושה שבועות זה הגבול. אחרי זה היא כבר רוצה את המיטה שלה, העתון שלה, והחברות שלה, ואחרי 3 שבועות
הטרוף הנקרא ישראל מתחיל להיכנס לה לעצמות.
אני כמובן מוכן להישאר כאן לנצח כי 'הטרוף' הנקרא ישראל מתאים לי כמו כפפה ליד כי אני מטורף בדיוק כמו כל
אחד מכם. אלה שפגשו אותי (ואלה שמכירים אותי מפגישות קודמות) יודעים שאפשר להוציא אותי מישראל, אבל אי אפשר להוציא את ישראל ממני.
זוכרים שכתבתי לכם שכבר בנסיעה הראשונה משדה התעופה בן גוריון לבית של בתי בהוד השרון הראיתי פעמיים את האצבע האמצעית לנהגים, ובכניסה להוד השרון כמעט היתה לי תאונה, ולא יכולתי להתאפק והייתי חייב לתת תאוצה, לחתוך את הנהג המטומטם, ולתת לו באבי-אביו?
ובכן, מאז נהגתי 3890 ק"מ (מכונית מושכרת חדשה לחלוטין שהתחילה עם 19 ק"מ אז אני יודע בדיוק כמה נסעתי ב-30 יום) ולא הרמתי אצבע יותר אפילו פעם אחת! ישנן שתי אפשרויות: או שנהגי ישראל הפכו פתאום אדיבים, או שהפכתי לאחד מהם. האפשרות השנייה היא הרבה יותר סבירה.
.
למזלי (אחרת לא הייתי מצליח להתקיים!) אני אדם המסתגל לכל מצב ומוצא תמיד את הטוב, ודוחק את 'הרע' ולכן אני מסתכל קדימה לחזרה הביתה ללא מועקה מיוחדת, כי אלף אני מתגעגע לעיזות שלי, ובית אני מסתכל FORWARD לרגע בו אוכל לחזות בוושינגטון – אינדיאנה, ואוקלהומה-קליפרס ב–70" שלי בלי להיות תלוי בלינקים ובליג פאס שעשה לי כאן בעיות שלא נדע.
 
בארבעת הימים האחרונים הייתי עסוק 18 שעות ביממה ולכן נעדרתי מהאתר. קודם הכנס שאירגנתי בקרית טבעון לספורטאי המקום מגיל 70 ומעלה (מה בועז ינאי עשה שם אין לי מושג; אני לא חושב שהוא שיחק בקרית טבעון ואני לא בטוח שהוא בן 70). תכננתי ל-20 והגיעו בספירה אחרונה 78. היה נפלא. את הכנס אירגנתי כי שלושה מחברי ילדות  הלכו לעולמם וחשבתי שחשוב להיפגש כי מי נודע מתי ניפגש שוב. ככה זה. צריכים לחכות למנחם שיארגן כנס בקרית טבעון. בבת גלים חייתי מגיל אפס עד 12. בקרית טבעון מ-12 עד 24. ז"א שאם שואלים אותי מהיכן אני, יש לי שתי תשובות, ואני בוחר אחת מהן לפי מה שאני מאמין מתאים יותר לשואל.
הערה: לפני כמה ימים פתאום חשבתי שאולי אלוהים ברא אותי כדי לראות כיצד אדם מסוגל לחיות עם שני ניגודים, ובחר בי לנסיון. הנה, יש לי שתי עיירות/שכונות שאני מחשיב "מקום ליגה ובית" – בת גלים וקרית טבעון. היו (ויש לי) לי שתי נשים בחיי ואת שתיהן אהבתי (ואני אוהב) עד כלות: רינה ז"ל, אשתי הישראלית מקרית טבעון שהייתי מאמן הכדורסל שלה, והתאהבתי בה. הגענו לארה"ב וקבלנו את הדוקטורטים. היא הפכה אם לשתי בנותי, היום סיגל בהוד השרון, ואפרת באטלנטה, ואז ניפטרה מסרטן דם לפני שהספקנו לחזור ארצה. ואז גייל שכמה מכם פגשתם, אשה נפלאה שהיא 99%. האחוז היורד הוא אהדתה היוקדת ללייקרס, ואילו הלייקרס היתה משהו להתחשב בו, אז היו יורדים לה 5%; כל זמן שהלייקרס הם הקקה של ה-NBA, מצידי שתאהד אותם עד בלי די. לא ניגמר: אלוהים נתן לי גם שתי מדינות להיות אזרחן: ישראל וארה"ב. את שתיהן אני אוהב. בשתיהן אני רוצה לחיות. ואז הוא נתן לי שתי לשונות: עברית בה אני כותב לכם, ואנגלית בה כתבתי את ספרי ומאמרי המקצועיים, ואותה אני מדבר עם אשתי ויום יומית. אפילו בדגה הוא הציב לי שני אתגרים: ב-12 שנים דגתי במים מלוחים; עתה עלי לעבור לדיג במים מתוקים באגמים שמסביב גרינוויל! רק בקבוצת NBA הוא לא הציב לי אתגר: הוא נתן לי את מיאמי לטוב או לרע ב-14 השנים האחרונות.
(סוף ההערה)

חזרה לכנס בקרית טבעון: השמועה צימחה כנפיים.  התחלתי לקבל טלפונים מ-"מנחם, אתה היית המאמן הראשון שלי לכדורסל; אני חייב לבוא" (מיקי גוטמן) או "מנחם, התחלת כמאמן שלי כשהייתי בכיתה ו' ובכיתה ח' כבר התנשקנו. אני חייבת לבוא!" (נילי טוקר שבאה מבאר שבע). לעשות מסיפור ארוך  – קצר, הגיעו מאילת בדרום ועד איילת השחר בצפון, ס"ה 78 אנשים במסעדת 'אוקטגון' המצויינת בכניסה לרמת דוד. הכנס היה הצלחה אדירה.

ואז יומיים אחרונים שביליתי בקרב שתי משפחות שהן צאצאים של שני אחים שהגיעו ארצה ב-1908. מלחמות עולם בין שתי משפחות  על ירושה גדולה עם הורים שניפטרו, נכדים המפוזרים בכל רחבי עולם, וחצי מהם לא מדברים אחד עם השני כשכל אחד בטוח שהשני רוצה רק לשדוד ולגנוב.

הצעתי את עצמי בתוך מתווך.
מדובר על שני בתים (אחד בניין גדול עם איזה 8 דירות ומסעדה) בבת גלים מול הקזינו ממש שבקרוב יהיו שווים הון.
עכשיו צריכים לחכות לאישור מכל היורשים, ואם כולם יאשרו אותי, אצטרך להגיע הנה כמה פעמים בשנה.
 
 טוב, נחכה ונראה.
 
 בינתיים, נוצר בי הרושם שבגללכם הגולשים, ובגלל צוות הכותבים המצויין, האתר זרם בארבעת-חמשת הימים האחרונים טוב יותר בלעדי מאשר איתי, דבר שגורם לי לחשוב…
שאולי עדיף שאהיה "בעל אתר 'שקט'"?
 
חומר למחשבה!
 
כיף היה לפגוש רבים מכם במייק פלייס ובמפגש ההופס שלדעתי היה מוצלח ביותר, וכיף היה לבלות חודש בארץ המדהימה הזאת הנראית בפיתוח מהיר יותר מכל ארץ אחרת בעולם.
 
הייתי ברמת ישי. לפני 15 שנה יכולת לקנות שם בית ב-$50,000. נסו לקנות שם היום. מיליון. החור הזה שפעם ניסו להופכו למין עיירה למרוץ סוסים (נשבע לכם! אני הייתי שם פעם במרוץ סוסים לפני איזה 30 או 35 שנה) הפכה למרכז בילויים ומרכז קולינרי. פשוט עיר. בששי בערב היינו ברמת פולג. אלהים מה שבונים שם. ואחד השוקים (מהמילה 'שוק') הגדולים שקרו לי היה היום בו הוזמנתי ע"י חבר יקר מבת גלים, בן למשפחה מיוחסת ביותר שעסקה בספנות (משפ' רוזנפלד הבת-גלימית), לביתו החדש ב…אור עקיבא. לפני איזה 30 שנה התרחצתי בחוף קיסריה ונשדדתי (הוריקו לי את כל מה שהיה לי באיומי סכין; ספור אמיתי לחלוטין!). החוקרים אמרו לי שאלה פרחחים ידועים מאור עקיבא, ושאמנע מהמקום. עבורי אור עקיבא הוא המקום המתאים למומי ולמשחקי הקוביות שלו, וכן עישון של ג'וינט אחד או שניים. "אור עקיבא?", שאלתי את המולטי-מיליונר. "בוא, תראה. לא תאמין!".  וואללה איזו שכונת יוקרה בנו שם! הוא החליט לעבור כי בגיל 81 הוא רוצה להיות קרוב למגרש הגולף בקיסריה, "הדבר האחרון בחיים שבאמת חשוב לי", כדבריו.
טוב, מה יש לי לספר לכם דברים שאתם יודעים טוב ממני?
בקיצור, אתם חיים במדינה מדהימה, ותפסיקו לקטרג כי אתם גרים במקום הטוב ביותר בעולם.
 
אז להתראות  בשנה הבאה, ותמשיכו להגיב וליהנות מהאתר. למרות שנראה לי שהאתר מתפקד טוב יותר בלעדי, אני כנראה אמשיך לכתוב כי אני עושה זאת כתרפיה עצמית יותר מכל דבר אחר, כי לכם בוודאי נימאס לכם לשמוע שאני אומר שבקרוב, כשאחזור הביתה,  שהדבר הטוב ביותר שקרה לכדורסל הוא 7 משחקי הרצח בכל סידרה. הלוואי שיימשך ככה, מלבד הסידרה בה נמצאת מיאמי. אני יודע שכולכם שכחתם ממנה, אבל תאמינו לי שבקרוב היא תחזור בגללי לכותרות הראשיות. שמשחקי ה-7 האלה יהרסו לכולם את הברכיים והנשמה, ואז מיאמי הרעננה תבוא ותיקח הכל בהליכה.

כן יהי רצון!

 
להשתמע מגרינוויל ביום שני בערב או שלישי בבוקר,
ידידכם,
מנחם
LET'S GO LAKERS!
 

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 27 תגובות

  7. בנדה

    4 מאי 2014 13:53:40

    נסיעה טובה מנחם,

    אל תדאג – אתה חשוב ביותר לאתר, וממילא הדיון תיאורטי: אתה לא באמת יכול לשבת בשקט – וטוב שכך!

  9. מומי שאוהב חציל בטחינה

    4 מאי 2014 14:06:55

    נסיעה טובה ד"ר מומי שמח לפגוש אותך ומאחל לך כל טוב
    מומי מוכן להכנס שותף 50% באתר אבל רק בתנאי שיש 50% בובס

    1. Berch

      4 מאי 2014 16:07:24

      זהו מומי ?? עכשיו אתה דוקטור ????
      שאתה תטעה בפיסוק ? אתה ????
      תריץ ביוטיוב קצת נדיה קומאנצ'י תראה מה זה פיסוק !!!

  10. ניב

    4 מאי 2014 14:38:11

    תודה מנחם, שקט או לא שקט עצם זה שאתה ממשיך לקיים את האתר הזה ונותן במה לאנשים המוכשרים שכותבים פה מסב לי עונג וכייף שלא היה לפני שגיליתי את קיומו של אתר זה .
    צר לי שלא יצא לי לפגוש אותך אישית (אולי חששתי לחשוף כמה רפה שכל אני ) אבל מי יודע אולי זה עוד יקרה.

  11. אהרון שדה

    4 מאי 2014 14:54:13

    מנחם …אתה מדהים.
    פעם הבאה כשאתה מגיע אעשה מאמץ מיוחד לפגוש אותך.
    …תהיה שקט עוד 43 שנה כשתגיע ל 120 ….עד אז אני מקווה ומאחל לך לעשות הרבה רעש…

  16. רועי ויינברג

    4 מאי 2014 15:43:37

    בועז ינאי יליד 1952, בן 61 (62 בנובמבר), לא שיחק בקריית טבעון, אבל אחד השחקנים הגדולים ביותר שהיו במדינה.

    האתר זורם חלק, ומגיע ח"ח ל-mbk, עורך האתר הזמני (בזמן שסגן העורך השני, הח"מ, מפוצץ בלימודים), ולכל המסקרים והכתבים שעושים עבודתם מעולה כרגיל. אבל הופס איתך בתור בעל בית שקט זה כמו הפילהרמונית בלי זובין מהטה-בחיים לא יגיע לרמה של המקור.

  18. שליימה

    4 מאי 2014 15:50:11

    בבקשה בבקשה בבקשה איש יקר תהיה בעל אתר שקט זה ישתלם לכל הצדדים… תעלה פוסטים מקצועיים שמסבירים על עבר המשחק/שיטות משחק/ בעיות רפואיות ולא פוסטים מתלהבים עם כתב בולט של ילדות…

  19. Berch

    4 מאי 2014 16:05:24

    סחטיין עליך מנחם.
    התיווך שאתה מנסה לעשות זו מצווה. כואב לראות משפחות רבות על ירושה (אצלי במשפחה אין את הבעיה הזו… אין כמעט כלום 🙂
    וכולם פה מתלוננים כמו שאתה אומר מהסיבה הפשוטה שאנחנו יהודים.
    אוהבים להתלונן על מר גורלנו
    ואפילו ההיסטוריה עדתנו
    אבל בסה"כ אתה צודק. אנחנו אואזיס פורח, עם קצת שורשים רקובים פה ושם
    🙂

  20. אופיר נ

    4 מאי 2014 18:01:44

    נסיעה טובה מנחם,
    היה כיף לפגוש אותך ואת המשפחה שנבנתה בו באתר.
    תמשיך לעשות רעש גם מגרינוויל הרחוקה.
    והלוואי ומיאמי תפסיד כבר בסיבוב הזה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט