ניצחונות, תבוסות ונמבהארד אחד מרחוק בסיקור משחקי שני / דובי עופר

עשרה משחקים הלילה מעבר לים בNBA, ואתם יותר ממוזמנים לקפוץ איתי היישר למים הנפלאים והמרעננים של סיקור משחקי ליל יום שני. שוחים שוחים שוחים ובסוף קנדי אחד מוריד הכל בצ'אקה אחת.

וושינגטון וויזארדס (10-11) 142 – מינסוטה טימברוולבס (11-10) 127

הוולבס הגיעו לבירה ונתקלו בקבלת פנים צוננת במיוחד של המכשפים, ובתוספת איבדו את קארל אנטוני טאונס., שיצא מדדה ברבע השלישי עם פציעה שדווחה כמתיחה בשוק. גם עד אז זה לא היה משחק הקריירה של קא"ט, ושימו לב לשימוש בהשתלמות האנדרסטייטמנט שעברתי לאחרונה, אבל כן בהחלט המופע של האיש הגדול מלטביה.

29 נקודות קלע קריסטאפס לבית פורזינגיס כבר במחצית, כל הדרך ליתרון שיא, 46-73, עם דקתיים ורבע להפסקה. הוולבס סגרו את המחצית עם ריצת 4-12, וברבע השלישי אדוארדס עם 10 נק' ניסה להוביל קאמבק, אבל ברבע האחרון ברדלי ביל ופורזינגיס מעמיד את הדברים על דיוקם, גאפורד מטביע ל-111-139 עם ארבע דקות על השעון, והוויזארדס מנצחים 127-142 במשחק בו הובילו החל מבעיטת הפתיחה.

41 נק' היו לפורזינגיס, כולל 10-6 משלוש, וקוזמה, 23, וברדלי ביל, 22, סייעו לצדו במלאכה בצד הוויזארדס, שפגעו ב48% מרשימים מחוץ לקשת. אבדיה, אחרי רצף משחקים מצוינים, התרווח לאחור ועם 6 נק' ב-19 דק' השאיר את הבמה לאחרים.

אצל הוולבס אדוארדס עם 29 נק' ונוול עם 23 מהספסל היו נקודות האור הבודדות. טאונס הסתפק בשני סלי שדה ל-8 נק' לפני שנכנע לאיי איי כואבת לי הרגל ויצא להסתתר מהבושה.

בוסטון סלטיקס (4-17) 140 – שארלוט הורנטס (15-6) 105

הסלטיקס יצאו מחייכים ב-12 מ-13 המשחקים האחרונים, והלילה לא התקשו מול ההורנטס החלשים, אפילו שהצרעות הגיעו אחרי שני ניצחונות רצופים.

ג'יילן בראון קיבל מנוחת הלוחם, אבל גם בלעדיו פתחו הירוקים בסערה, טסו ל-16-43 בתוך פחות מעשר דקות, ומכאן העבירו לקרוז קונטרול ושייטו בנחת עד הסיום, פותרים תשבצי היגיון של עדי תוך כדי המשחק. אם אתם לא ניסיתם, מומלץ. הם מחדדים את המוח. זה נגמר 105-140, ואת אגלי הזיעה בשני הצדדים אפשר היה לאסוף במזרק קטן של נובימול.

בצד הירוק טייטום אמנם זרק לבנים מחוץ לקשת, אבל צבר 35 נק' ב-30 דקות. סמארט החכים לקלוע 22 ולמסור 15, וברוגדון עלה מהספסל עם 21 נק', 6 פינוקים לחברים ו-5 קטיפות מהקרש.

אצל האורחים מקדניאלס קלע 24 ואוברה הוסיף 22. הייווארד הפצוע ורוזייר הנח לא שיחקו מול קבוצתם לשעבר.

ברוקלין נטס (11-11) 109 – אורלנדו מג'יק (16-5) 102

הנטס ממשיכים להתאושש ומגיעים למאזן 50% עם ניצחון חמישי בשבעה משחקים. המג'יק הצעירים, לילה אחרי התבוסה הביתית לפילי, נשארים עם המחמאות על משחקם הנאה ומלא ההשראה, אבל מפסידים בפעם החמישית ברצף.

דווקא האורחים היו אלה שהובילו בעשר ברבע הראשון, 18-28, תוך שהם מנצלים משחק אנמי של סימונס ופתיחה מהוססת של כל נט שאינו קיירי או דוראנט. המשך הריצה הנחושה של בנקרו לעבר תואר רוקי העונה ודקות מצוינות של הבכור לבית בול מביאות את האורחים להובלה דו ספרתית מחד, אבל לחשיפת שיניים של הנטס מהצד השני. קיירי והמחליפים לוקחים אחריות, חוזרים למשחק, ו-5:42 להפסקה וולמארט סטף צולף משלוש ליתרון מקומי 35-36. בנקרו ובול לא מוותרים, ואגנר מצטרף לתזמורת, רומיאו פוקסטרוט של ווי דנס, ובמחצית 51-52 מינימלי למארחים.

רבע שלישי, הקונצרט נמשך, וכרגע הטנור המוביל הוא דוראנט. בנקרו מנסה, בול לא מוותר, ואגנר עושה כל שביכולתו, אבל KD יש רק אחד. 17 נק' של 7 בשחור, ובצד השני הגנה על בנקרו, לוקחות את הנטס לפלוס 9, 76-87, כשנותרו 12 דקות אחרונות לשחק.

הם לא נשברים, המג'יק הצעירים. שלוש דקות בתוך הרבע האחרון אדמירל סקופילד, וואו איזה שם, מצמק בשלשה ל-87-91. דוראנט עונה בחמש נקודות, ואגנר והאריס, שוב דוראנט, ושוב ושוב, האריס משלשל נקודות כמו הגשם שיורד כרגע בערד, ובול בול בשלשה…. 102-106, דקה לסיום…. אבל קלקסטון מקלקלקסטון את הקאמבקסטון בדאנק, ואגנר מחטיא מהיציע ובסיום 102-109. המג'יק עם המחמאות, ה-W נשאר בברקליס.

דוראנט מסיים משחק ענק עם 45 נק', מתוך ה-109 של הנטס, ב-24-19 מהשדה, 7 ריב', 5 אס' ו-2 חט'. קיירי מסייע עם 20 וקלקסטון והאריס, ג'ו, משלימים 34 זוגיות בחלוקה שווה. סימונס הסתפק ב-11 דקות לפני שנכנע לכאבי הברך.

דור ההמשך של המג'יק היה נהדר, בנקרו ובול בול עם 24 לראש ופרנץ ואגנר עם 21. האריס, גארי, שיחק במקום סאגס וקלע 19.

טורונטו ראפטורס (9-11) 100 – קליבלנד קאבלירס (8-13) 88

משחק עתיר הגנות בטורונטו, עם פאסקל סיאקאם שחוזר אחרי עשרה משחקים בחוץ, ובארנס אחרי שני משחקים בחוץ עולה לראשונה בקריירה מהספסל. הקנדים משחזרים את ניצחונם ממחזור הפתיחה, וגוברים על הקאבס גם הפעם. האורחים הוציאו את העצבים על הטבעות המקומיות, ורק 7 מ-38 ניסיונותיהם מחוץ לקשת מצאו רשת ולא ברזל. או אויר.

אחרי רבע וחצי צמודים, הובילו ואנווליט וסיאקאם ריצה מקומית, ומשוויון 38 פתחו יתרון 43-52 עם הירידה למחצית. ברבע השלישי הריצה נמשכת, 49-65 חמש דקות בתוך הרבע השלישי היו פער שהאורחים הצליחו רק לצמצם במעט עד הסיום, אבל מול הגנה קנדית קשוחה וגבוהה לא היו לקו האחורי הנמוך של האורחים תשובות נאותות, וללא ג'ארט אלן, הם היו נחותים גם בצבע. הרפטורס המשיכו להוביל בבטחה, ובסיום הם מנצחים 88-100.

אנונובי פתח בעמדה 2 והיה גדול על שומריו, וסיים עם 20, סיאקאם עשה קאמבק נאה עם 18 נק', 11 ריב' ו-5 אס', טרנט עלה לראשונה בטורונטו מהספסל והוסיף 14.

אצל הקאבס מובלי וגארלנד עם 18 לראש הובילו את ההתקפה, כשמובלי גם קוטף 15 אשכוליות, אבל דונובן מיטשל נחנק ל-8 נק' ב-11-3 מהשדה. על 18% משלוש של האורחים כבר דיברנו.

פילדלפיה 76' (9-12) 104– אטלנטה הוקס (10-11) 101

עוד משחק דל נקודות, והפעם גם סיום מותח.

האורחים מאטלנטה כבר הובילו ב-16, 34-50, עם ארבע דקות למחצית, לפני שהסיקסרס, עדיין ללא מקסי והארדן, הוציאו את המיטב מהאריס, אמביד והצוות שסביבם, ו-1:47 לסוף הרבע השלישי אמביד מוצא את ניאנג מחוץ לקשת, והצרפתי צולף יתרון ראשון לאורחים, 77-80. ומכאן, לארמניה. תנו לחאצ'טוריאן להשמיע איך נשמעות החרבות כשהן מחוללות.

הסייפים נלחמים, הפרקט חורק, זיג לפה וסל לשם, 1:54 לבאזר, מארי מעלה את האורחים ליתרון 3, 97-100. אמביד לוקח אחריות ומצמק למינוס אחד, ההוקס נחנקים בהתקפה הבאה, שוב אמביד, חילוף, מולו מארי, מגן מצוין אבל קטן על אמביד, באמפ, סטפ בק, סוויש, 100-101, סיקסרס, 18.6 תיקים לבאזר. יאנג נכנס, מרים לקולינס לאלי הופ וונאבי.. יד זרה בדרך. נכון, ג'ו ג'ו גם שם. אמביד חוטף, אמביד לקו, 100-103, 4 תיקים. כדור מהצד. דוק ריברס, שועל זקן, לא לוקח סיכונים. טאקר קשישא נשלח להכות את קולינס כדי למנוע שלשה. קולינס מחטיא את הראשונה, קולע את השנייה, ואמביד חותם מהקו. הסיקסרס מנצחים בפעם השלישית ברצף, והפעם 101-104.

אמביד מסיים משחק חזרה נהדר עם 30 נק', 8 ריב', 7 אס' ו-2 בגניבות וגגות, האריס 24 ו-10 ריב'. שייק מילטון מחליק באלגנטיות לנעליים גדולות עם 21 נק', 7 אס' ו-5 ריב' ב-40 דקות. פי ג'יי טאקר מתבצר בעמדתו להימנע מהשתתפות בהתקפה, בגילו, ומסיים משחק שישי העונה עם 0 נקודות.

את הניצים מובילים יאנג והאנטר עם ח"י נק' לראש, ומאריי מוסיף 17 ומאבד 7 פעמים, חלק מ-19 פאמבלים קבוצתיים.

ניו אורלינס פליקאנס (8-12) 105– אוקלהומה סיטי ת'אנדר (13-8) 101

תוצאה דומה להפליא למשחק הקודם, וגם כאן סיום צמוד. הפליקאנס, ללא אינגראם ומקולום, כבר הובילו 86-93 עם 5:34 לבאזר, אבל גילגוס אלכסנדר ופוקושבסקי צלפו שלשות, דורט תרם את חלקו, ובתוך שתי הדקות האחרונות ציון מחטיא בצד אחד, שא"ג מדייק מהקו, והרעמים ביתרון 1, 97-98 עם 1:28 לסיום. מרפי ורובינסון ארל מבצעים דיאלוג בשלשות, ואז ציון מנצל את מלוא משקלו, נכנס עד הסוף בהתעלם מהדורט שבדרך, וזה 101-102, פליקאנס. הרשפון לטבעון מוסיף עוד אחת מהקו, 101-103, 44 תיקים לסוף. החטאות, עבירות, איבודים והרב ג'ונס עושה פיני לקומדיה מהקו, 101-105 פליקאנס.

וויליאמסון היה הכי שקנאי מכולם עם 23 נק' ו-8 במסירות וקטיפות. טריי מרפי, השלישי, הוסיף 20, אלברדו 15 והרברט ג'ונס היה שר ההגנה עם 4 חט' ו-3 חס', נוסף ל-12 נקודות.

גילגוס אלכסנדר דייק בשליש בלבד מהשדה, 21-7, אבל הצטיין מהקו עם 18-16. דורט, 14, פוקו, 11, ורובינסון ארל, 10, ניסו לעזור וכמעט הצליחו.

דנבר נאגטס (7-13) 129– יוסטון רוקטס (15-5) 113

בשבוע שעבר הנאגטס הפסידו לדטרויט מתחתית המזרח. מאז רושמים יוקיץ', מארי ושות' שלושה ניצחונות רצופים. הרוקטס לעומתם יורדים מנוצחים אחרי שני ניצחונות.

ניקולה יוקיץ' קלע 32 וקטף 12, ג'מאל מארי 31, והמקומיים התגברו על הרוקטס העקשנים, שנשארו צמודים במשך מחצית שלמה ועוד קצת. אבל אחרי שהרוקי ג'בארי סמית צימק בשלשה ל-80-81, המארחים החליטו שדי ומספיק ויש סוף לכל תעלול, יוקיץ' שחרר ניצרה והתחיל לצבור נקודות, ועל האפסים בירידה להפסקה האחרונה נאג'י פוגע מחוץ לקשת לפלוס 15, 91-106, כדי לסיים רבע שלישי של 23-36 לטובת המקומיים. לא הרבה השתנה ברבע האחרון, ובסיום הנאגטס שוב מנצחים, 113-129.

יוקיץ' ומארי כבר אמרנו, ובהיעדרם של מייקל פורטר ג'וניור ובונז היילנד הפצוע והחולה בהתאמה, עלה נאג'י מהספסל עם 15 וברוס בראון הוסיף 12.

שנגון הוביל את הרוקטס עם 18 ומייד אחריו ג'יילן גרין שקלע 17, אבל מחוץ לקשת מילא רק פעם אחת נכונה מתוך שבעה ניחושים.

יוטה ג'אז (12-11) 107– שיקגו בולס (11-9) 114

האם הג'אז חוזרים לגודלם המקורי, או אולי מתחילים לשפר עמדות לקראת ההמשך? הפסד חמישי ברצף לקבוצה מסולט לייק סיטי, והפעם בבית לבולס, שמתאוששים מההפסד באוקלהומה ומנצחים בפעם השלישית בארבעה משחקים.

דווקא המארחים היו אלה שהובילו לאורך כל חלקו הראשון של המשחק ועמוק לתוך הרבע השלישי, לפני שקארוסו ודרוזן משלימים מהפך, ועם חמש דקות לסיום הרבע האורחים ביתרון ראשון במשחק, 73-74. עם מסלול נקי לפניהם וללא סמנים אחוריים מעכבים, שעטו הבולס מלפנים, רוב הזמן מרחק ראש וצוואר בלבד מהתזמורת הדולקת מאחוריהם. מירוץ, אקשן, צליף צלוף, מבחינתי מתאים כאן רק דבר אחד.

בן חור נאבק ונלחם ומצליף, אבל דרגיץ' וקובי ווייט מתרוממים על הפרסות האחוריות, דראמונד מזכיר שפעם הוא היה החיה שתשלוט בליגה, והנה האורחים מעיר הרוחות כבר בפלוס 12, 82-94, עשר דקות לבאזר. המארחים לא מוותרים, אוליניק עושה מה שעושה מחוץ לקשת, והנה 94-98…. וממש כמו במירוץ שלמעלה, בכל פעם שהג'אז מצמצמים, מגיע עוד שור אחד ונותן עוד קצת כוח… עם דקה וחצי לסיום סקסטון מצמק ל-104-110, אבל דרוזן מוצא את קובי ווייט והפצצה משלוש היא הדאגר. 104-113, ומכאן אין חזרה. אוליניק רק מצמק על הבאזר, ובסיום 107-114, בולס.

דרוזן התגבר על פתיחה של 7-1 מהשדה, וסיים עם 26 ושישה בונבונים לחברים, ולצידו לאווין עם 20, 6 ריב' ו-5 אס'. ווצ'ביץ' הוסיף 16 דגשים משלו. אנדרה הענק הזכיר נשכחות עם 10-10 בנק' וריב'.

בצד הג'אז של הדברים מארקנן מנגן 32 פעמים, כולל 11-7 מרחוק רחוק. אוליניק צירף 23 משלו וסקסטון 17.

סקרמנטו קינגס (9-10) 117 – פיניקס סאנס (6-14) 122

ניצחון חמישי ברצף לסאנס, ששומרים על יתרון משחק בראשות המערב על פני הנאגטס הדולקים אחריהם. הקינגס לעומתם מפסידים בפעם השלישית בשלושה משחקים ויורדים למקום השביעי בקונפרנס.

על הניצחון הלילה רשום בגדול וברור שמו של דווין בוקר. בהיעדרו המתמשך של כריס פול, משחק עשירי על אזרחי, לקח הסקורר את המושכות, ולנוכח עינינו המשתאות הבוק הופך למנהיג של מובילת המערב… הלילה היו למספר 1 של הסאנס, תרתי משמע, 44 נקודות, ואת השתיים האחרונות, קר רוח כמו קרפיון אחרי ראש השנה, הוא שם מהקו כדי לקבוע 117-122 ולשים חותם אחרון על ניצחון חוץ מצוין.

אתם בטח שואלים למה אנחנו מזדרזים. כי נמבהארד. תכף תבינו.

רק 6-1 מחוץ לקשת, אבל 44 נקודות עם 8 ריב' ו-4 אס' היו למנהיג של הסאנס. ואת כליו נשא אייטון עם 17 ו-12 ריב'. ברידג'ס קלע 13, קטף 8, מסר 7, חטף 3 וחסם 3.

אצל המלכים המידרדרים מונק עלה מהספסל עם 30 ו-8 אס' והרטר תרם 18. סאבוניס קלע 17, מסר 10 וקטף 9.

ועכשיו, נמבהארד.

לוס אנג'לס לייקרס (12-7) 115– אינדיאנה פייסרס (8-12) 116

אוי כמה זה היה קרוב לניצחון השלישי ברצף של הלייקרס. אוי. הקבוצה הביתית הובילה לאורך כל המחצית השנייה, פתחה יתרון 17, 84-101, עם עשר דקות לסיום. אפילו הורדת הקצב הרגילה של הלייקרס העייפים לקראת הסיום נדמה היה שתעבור בשלום. מאתורין, טרנר, והילד צמצמצו ל-106-110 עם 2:35 לסיום, ואז לברון התשוש נכנס לסל והחטיא, טרנר השתלט על הריבאונד והאליברטון שהניקס בחרו במקומו את טופין מצא את הקנדי נמב-הארד על הקשת. הרוקי לא חשב ולכן לא התבלבל. כשאתה צריך לזרוק, תזרוק. אל תדבר. צ'אקה. 109-110. לא לא, טוקו באמבטיה לא יגיע כאן. יש לי משחק לשדר.

ווסטברוק פוגע מחצי מרחק. הילד מחזיר מקרוב. 1:24 לבאזר. 111-112.

הפעם ווסטבריק. לברון על הריבאונד. מוצא את ראס. בריק. בצד השני כולם מחטיאים הכל. טיפ טיפ טיפ. כלום. הכדור אצל דייויס. פאול! יותם אומר לי הוא מחטיא. אני אומר לו ילד, הוא קולע. מחטיא את הראשונה. הלכו חמישים שקל. השנייה בפנים. 111-113. טיימאאוט. האליברטון נכנס באין מפריע. שוויון. 39.8 שניות

לברון נכנס בשארית כוחותיו, קולע! 113-115, 20.9 שניות. לא 21. ממש לא. 20.9.

האליברטון מוביל התקפה, מבולבל, נתקע, מוסר, עבירה של שרודר. 8.7.

כדור מבחוץ… טרנר לשלוש… קלונג… הכדור עף החוצה, מגיע להאליברטון… 2.6 שניות… הוא עם 39 אסיסטים ואפס איבודים בשלושה משחקים האחרונים! נכנס, נעצר, חוזר, מסתובב… תראו ציפור! תראו קנדי על הקשת! תראו!!

הקשת גבוהה, לברון קצר. באזר, סוויש. אינדיאנה ווינז דה גיים. 115-116.

האליברטון סופר סטאר, 24 נק', 14 אסיסטים, 7 ריב'. 40 אסיסטים ואפס איבודים בשלושה משחקים האחרונים, מוביל את הליגה במסירות עם 11+ למשחק. ובינתיים, בצידו השני של המשחק, טופין. מאתורין המשיך מהספסל עונת רוקי אדירה עם 23 נק' ו-8 ריב'. אולי יהיה רוקי העונה, אולי השחקן השישי, אולי שניהם. טרנר זרק 7-1 לבנים משלוש, אבל קלע 15 וקטף 13. הילד קלע אותו דבר, ונמבהארד קלע 12, הכל בשלשות כולל שלוש האחרונות.

בלייקרס דייויס בזבז עוד משחק נהדר של 25, 13 ריב', 6 אס' ו-4 חס'. ווסטברוק עלה מהספסל עם 24 ולברון קלע 21, אבל פגע רק ב-22-8, כולל 10-3 משלוש.

דובי

אנטומולוג, עובד סוציאלי ומטפל.. גר בערד וגם במייל dubiduofer@gmail.com

לפוסט הזה יש 85 תגובות

  1. פשוט נפלא דובי, עונג צרוף.
    היה לי אתמול לילה ערוך מאוד בעבודה, עכשיו יכול ללכת לישון בכיף אחרי שקראתי את הסיכום המושלם שלך לאללה ערב של כדורסל.
    שלישי שמח!

  2. תודה דובי.
    שלושת הבאזר ביטרים האחרונים בליגה: ג'וש הארט, איי ג'יי גריפין ואנדרו נמבהארד מי אמר שצריך ללכת לכוכבים לסל המכריע…

  3. פי ג'יי טאקר עם אפס נקודות ב7 מ-8 המשחקים האחרונים כשהוא כמעט 30 דקות למשחק על הפרקט. המאזן של הסיקסרס בשבעתה המשחקים הנ"ל? 1-6…

  4. אחלה סיקור דובי, תודה רבה.
    נראה לי שיש קבוצות שנהנות לשחק כדורסל (מילווקי, אינדיאנה) וכאלה שסובלים ורק מחכים שתסתיים העונה (לייקרס) ובאופן לא מפתיע המאזנים בהתאם.

  5. יש לי יחס מורכב לכריס פול שנע על הספקטרום הרחב בין הערכה גדולה לכישרון ויכולת ניהול המשחק שלו לדחייה מהאופי הדי מעצבן. אבל כל זה רק כדי להגיד שכל משחק של טייריס הליברטון מכאיב יותר. כי המחשבה שיכולנו להיות איתו עם חמישיה צעירה של בוקר, אייטון, האלבירטון ברידג'ס וג'ונסון שיכולה לרוץ שנים קדימה יחד גורמת לרצות לדפוק את הראש בקיר. ג'יילן פאקינג סמית'….

            1. זה הקטע, שטופין תמיד היה רק טופין, ולבחור את האליברטון היה נותן תקווה.
              ובמקום שיש ניקס יש אכזבה

    1. עם כל הכבוד להאליברטון (ואין כבוד חחחח סתם סתם אחלה שחקן אבל עוד לא קרא זוג נעליים) – כריס פול עשה מכם קונטנדרית
      🙂
      .
      אור אם אתה קורא את זה – אתה צודק – העגלה של מיני גוררת אותי לתהום… מעניין אם אברי עוד שם אני כבר מתחיל להתייאש

          1. עם הליברטון במקום פול לא היו מגיעים בשנתיים האחרונות לאן שהגיעו. פול נתן להם "פרצוף", בלעדיו היו מתייחסים אליהם אחרת.

          2. תחשוב שגם לנו הייתה בחירת לוטרי בדראפט הזה ויכולנו לקבל חמישיה שניה של ג'ורדן פול + האליברטון. לא שאני לא מחבב את וייזמן – אבל הוא די פלופ שלנו עד כה.

            1. אהממ… כן
              🙂
              ניסיתי לעודד ועל הדרך להגן על כריס פול אבל אתה צודק. לא נורא תהנו מזה שאתם עדיין הטים-טו-ביט במערב. זה תואר נחמד מאוד בטח שבעונה הרגילה

        1. יותר גרוע מההגנות אתמול במשחק של קמרון נגד סרביה שהיה צריך להגמר 7:7
          מיני הפכו אותי לטרול של הופס… פארסה… פארודיה… חוכא ואיתלולה…

            1. הלכו מהר מדי להחלטה שצריך לבחור בין פוקס להלבירטון.היו צריכים לנסות למצות את הפוטנציאל של שניהם ביחד בייחוד שהלבירטון היה טוב גם אצלהם.זה מאוד מזכיר את דנוור עם יוקיץ ונורקיץ רק שהפעם פוקס הוא בדמות נורקיץ

            1. זכרתי 1951. בכלל קראו להם הרויאלס.
              אליפויות משנים לפני שנולדת לא יירגשו אותך. כמו שאני לא מתרגש האליפות שלנו ב-1975 (או מהשנים שלפני). 2015 לעומת זאת… חבל על הזמן. גם 2017 בתור הקבוצה הכי טובה בהיסטוריה. ואז הריפיט ב-18. והארחונה בכלל שובחת. איזו הרגשה מדהימה.
              איפה היינו?

            2. תנקה אחריך…
              לא דיברתי על ריגוש אלא על יסודות של מורשת.

            3. חושב שיש ערוץ בשביל מורשת. אני מחבב כדורסל בהווה.

            4. גם אני ,אבל כיהודי אתה צריך לדעת שהיסטוריה חשובה בשביל זכות הבכי.

            5. כן, אבל עכשיו הקמנו אימפריה קטנה וכבר כמה שנים שאנחנו מאפשרים לאחרים לייצר היסטוריה עצובה משלהם.

            6. יפה לכם/לנו.

            7. ל"יונתן": אך הם אשמים בהיסטוריה הזו עם כל השנאה והרצחנות שלהם הרבה לפני 67' וגם לפני 48' וזאת גשבוקאן שלהם כתוב שהארץ הזו שייכת ליהודים. אם היו מקבלים את מה שכתוב גם בקוראן ולא רק בתנ"ך, לא היו מגיעים למצב כזה!!!

            8. *וזאת כשבקוראן שלהם

            9. הציפור, רגע… אנחנו מדברים על הקאבס או על הרוקטס?

            10. מדברים על מדינת העם היהודי נגד הערבים כי גילאי דיבר על היסטוריה יהודית.

            11. אכן ההיסטוריה חשובה לאנשים מסויימים בשביל הבכי. לא כדי ללמוד ממנה. חלילה.

            12. *גילרי

            13. מי שרוצה לתת לערבים הפלסטיניים מגינה בלב ארץ ישראל אכן לא לומד מהיסטוריה והוא הורה ועם הארץ בהיסטוריה של הארץ הזו (וכל זאת כשהערבים ה"פלסטינים" מעולם לא שלטו כאן אף לא על חלק מהארץ ולא הייתה פלסטין שהם טוענים שנלקחה מהם וגם האימפריות המוסלמיות ערביות ששלטו כאן באו לכאן להרחבת האימפריה שלהם ולא שלטו כאן כעם בארצו וירושלים לא הייתה בירתם, וכשהייתה החלטת החלוקה של האו"ם הם התנגדו לה בגלל המדינה היהודית ורצו להשמיד את היישוב היהודי ורק בגלל זה לא מגיעה להם מדינה אך גם בגלל שאין להם כל זכות היסטורית ולאומית אמתית מהסיבות שמניתי בתגובה זו ובתגובה הראשונה שלי בעניין זה וזכויות כאלו עלישנם רק לעם היהודי ולכן אישים מוסלמיים שאינם שונאי יהודים כמו למשל האימאם עבדול האדי פאלאצי מאיטליה תומכים בבעלות היהודים על הארץ כולל ירושלים ובכלל זה הר הבית.

            14. *מדינה בלב הארץ

            15. +1 לכל מי שלא הגיב לציוץ הציפור

  6. בוקר אנדרייטד, בשקט בשקט פיניקס עושה את שלה כקבוצה הטובה במערב.
    .
    לבעיה של יוטה קוראים "הפציעה של מייק קונלי" , אבל כל הנמושות מתחילות לאט לאט לחזור לסורן.
    .
    לא יודע מה שארלוט ציפו, אבל הם פשוט גרועים. ג'ורדן ממשיך את הפרק המפואר שלו של "איך להיות בעלים גרוע.
    .
    הטימברוולבס סינדלו את עצמם עם גובר. זה נראה רע

  7. אמנם זו שארלוט (היה פעם סלוגן בתל אביב 'שארלוט כלבה טובה'. בטוח לא נאמר על ההורנטס), אבל כל הכבוד לסלטיקס. בדיוק המשחקים האלה, מול הביתר תל אביב של העולם, הם הפוטנציאל לנפילה.
    תודה רבה על סיקור מעולה

  8. סיקור נהדר
    תמיד אוהב לראות את הקליפ המוזיקאלי של סמואל אל ג'קסון עם שורת המחץ "רוץ צ'ארלי" (בתרגום חפשי).
    וניצחון של פילי בכלל משפר לי את היום.
    בקשר לאינדיאנה… השמות שם נשמעים לי כמו מספר של טולקין…מאט'ורין, נאמבהארד, גוגה ביטדזה ומעל כולן – טרוולין קווין….
    🙂

  9. עונג צרוף כרגיל, תודה דובי
    נמבהארד ענק ובצדק יקבל את הרבע שעה של תהילה שלו. אין כמו בוגרי גונזאגה בליגה. רכז חכם ואחראי. הגרסה הקנדית של האחים ג'ונס. יהיה בליגה 10 שנים לפחות ויעשה כמה עשרות מיליונים טובים.

  10. האם באמת השקץ ברח לחדר ההכפשה אחרי שקיבל באזזר ביטר על הראש?
    כנראה שלא ראיתי טוב. המצלמות האלה, פלא שהשחקנים שמים מגבת על הראש?

  11. הבעיה היא לא עם מי שלא בחר את האליברטון בדראפט , זה קורה כל הזמן
    הבעיה היא עם מי שהיה לו את האליברטון בקבוצה ושלח אותו לאינדיאנה בשביל סבוניס במקום לעשות טרייד על פוקס ולתת להאליברטון את הקבוצה
    כן , אני מסתכל עליכם סקרמנטו

כתיבת תגובה

סגירת תפריט