כשאתה מסיים עונה עם ERA של 2.89 ב-32 משחקים, כנראה עשית משהו לא רע. כך יכול מרטין פרז, הסטארטר של הטקסס ריינג'רס, לסכם את עונת 2022, מה שסידר לו חוזה לעונה הבאה תמורת 19.65 מיליון דולר. אבל רגע, מה היה ה-ERA שלו ב-2021? 4.74. ולפני כן? 4.50. ובקריירה לפני 2022? נעצר על 4.71.

אז יש מצב שהעונה שעברה היתה יוצאת הדופן? יש מצב, אך דבר אחד ברור – פרז אינו יוצא דופן. לא חסרות דוגמאות של שחקנים שהתעלו על עצמם בעונה  ספציפית, ונעלמו לאחריה. חיפשתי את הסיפורים הטובים ביותר, וזה מה שמצאתי (מסודרים לפי ה-א-ב):

שם: אסטבן לואייזה, Estaban Loaiza

תפקיד: סטארטר

קבוצה: שיקגו ווייט סוקס

עונה: 2003

מספרים: מאזן של 9:21, עם ERA של 2.90 ו-207 סטרייק אאוטס (הכי הרבה במייג'ורס)

הסיפור: לואייזה שיחק 14 עונות במייג'ורס, כשהוא עובר בין שמונה קבוצות שונות. אך 2003 התעלתה מעל לשאר בפער עצום, כשאם לא רוי הלאדיי ז"ל, לואייזה זוכה בסיי יאנג. העונה הזו סידרה לו טרייד ליאנקיז, שם הוא כמובן לא הוכיח את עצמו, ובין 2004 ל-2007 הוא עבר בין חמש קבוצות שונות, ברובן נכשל. ERA קריירה? 4.65.

שם: ארון סמול, Aaron Small

תפקיד: סטארטר

קבוצה: ניו יורק יאנקיז

עונה: 2005

מספרים: מאזן של 0:10, עם ERA של 3.20

הסיפור: עד לעונת 2005 סמול עבר בלא מעט תחנות: טורונטו, פלורידה, אוקלנד, אריזונה, אטלנטה ושוב פלורידה. אך לא מצא את עצמו, כשלרוב ה-ERA שלו היה מעל 5, ובכמה עונות גם מעל 7. או אז הגיעה עונת השיא, כשהיאנקיז, עמוסי הפציעות, היו רעבים לסטארטר יציב, וזה בדיוק מה שהוא נתן להם. עונה לאחר מכן? ניחשתם נכון, ה-ERA נסק בחזרה ל-8.46 והקריירה הסתיימה.

שם: ביל ג'יימס, Bill James

תפקיד: סטארטר

קבוצה: בוסטון ברייבס

עונה: 1914

מספרים: מאזן של 7:26, עם ERA של 1.90

הסיפור: וויליאם לורנס "סיאטל ביל" ג'יימס שיחק רק ארבע עונות במייג'ורס, כולן במדי הבוסטון ברייבס. אחרי עונה טובה ב-1913 התעלה על עצמו ג'יימס, עם מספרים משוגעים ב-1914, שהובילו את הברייבס לאחת העונות הבלתי נשכחות – מקום אחרון ב-4 ביולי, ובסיומה – אליפות. ג'יימס עצמו ניצח שני משחקים בוורלד סירייס מול הפילדלפיה את'לטיקס של קוני מאק. אך אז הגיעה מלחמת העולם הראשונה, ג'יימס גוייס, ומאז לא הצליח לשחזר את המספרים ההם.

שם: בילי גרבארקביץ', Billy Grabarkewitz

תפקיד: אינפילדר

קבוצה: לוס אנג'לס דודג'רס

עונה: 1970

מספרים: 17 הום ראנס, ממוצע חבטות 289.

הסיפור: בילי שלנו רשם שבע עונות במייג'ורס, בלא מעט קבוצות. אך הוא יזכור את 1970 בלבד. הופעה באול סטאר, כש-17 מתוך 28 ההום ראנס שהעיף בקריירה נורו במהלך העונה הזו. אך מה שעצר אותו בהמשך הקריירה היו בעיקר פציעות, כשהוא לא צלח את המשחק ה-87 באף עונה.

שם: בראיין להייר, Bryan LaHair

תפקיד: בסיס ראשון

קבוצה: שיקגו קאבס

עונה: 2012

מספרים: 16 הום ראנס, OPS של 784.

הסיפור: לחבר שלנו היתה עונה מלאה אחת בודדת במייג'ורס. הוא שיחק ב-45 משחקים ב-2008 וב-20 ב-2011, אך ב-2012 הוחלט בשיקגו להשאיר את אנתוני ריזו במיינורס, ולתת ללהייר את הבמה. הוא הוכיח את עצמו, ואף קיבל זימון לאול סטאר. ומאז? נעלמו עקבותיו. הוא חתם בליגה היפנית, חזר, אך לא הצליח לעבור את המיינורס באף תחנה.

שם: ג'אסטין תומפסון, Justin Thompson

תפקיד: סטארטר

קבוצה: דטרויט טייגרס

עונה: 1997

מספרים: מאזן של 11:15 עם ERA  של 3.02

הסיפור: תומפסון שיחק ארבע עונות בלבד במייג'ורס, אך השיג 15 מתוך 36 הניצחונות שלו באותה העונה, כשה-ERA שלו בשאר העונות טיפס ל-4.55. בין 2000 ל-2005 הוא בכלל לא שיחק בשל פציעות, כשגם הקאמבק בגיל 32 היה קצר ולא מוצלח.

שם: ג'ו קארבונו, Joe Charboneau

תפקיד: אאוטפילדר

קבוצה: קליבלנד אינדיאנס

עונה: 1980

מספרים: 23 הום ראנס, ממוצע חבטות 289. עם OPS של 846.

הסיפור: עד היום יש לא מעט אוהדי קליבלנד שמחכים שקארבונו יחזור לעצמו. עונת רוקי מופלאה ב-1980, עם 23 הום ראנס והרבה מאוד רגעי שיא, הסתיימה בתואר רוקי העונה ועם הבטחה אדירה. שלא קוימה. בשתי העונות הבאות פציעות הגבילו את ג'ו שלנו ל-70 משחקים ביחד ושישה הום ראנס, כשממוצע חבטות בשתי העונות באלה ביחד נעצר על 211.. בגיל 27 הוא הודיע על פרישה…

שם: ג'ון פצ'וראק, John Paciorek

תפקיד: רייט פילד

קבוצה: יוסטון קולט 45

עונה: 1963

מספרים: 3 מ-3

הסיפור: זה לא פלא של עונה. זה פלא של משחק. כשהוא בן 18, קיבל האדון פצ'וראק צ'אנס במשחקה האחרון של יוסטון באותה העונה, וניצל אותו עד תום. 3 מ-3, פלוס הולכה אחת, כשהוא מביא שלושה הביתה. ממוצע חבטות 1000., ממוצע עליה על הבסיסים 1000.. אך במשחקי הספרינג טריינינג של 1964 הוא לא הוכיח את עצמו (הרבה בגלל פציעה), ומאז לא הצליח לעלות למייג'ורס.

שם: דייב פלמינג, Dave Fleming

תפקיד: סטארטר

קבוצה: סיאטל מארינרס

עונה: 1992

מספרים: 17 ניצחונות, ERA של 3.39

הסיפור: עוד סיפור של רוקי שלא הצליח להמריא. פלמינג כבש את ליבם של אוהדי סיאטל כבר בתחילת עונת 1992, כשהוא מנצח תשעה משחקים ברציפות ומוביל את הרוטיישן של המארינרס. עונה לאחר מכן הוא אמנם ניצח 12 משחקים, אך ה-ERA התחיל להמריא, והמשיך, והמשיך, וב-1995 הוא פרש סופית, בגיל 25.

שם: ווארן מוריס, Warren Morris

תפקיד: בסיס שני

קבוצה: פיטסבורג פיירטס

עונה: 1999

מספרים: 15 הום ראנס, ממוצע חבטות 288.

הסיפור: מוריס היה כוכב מכללות, ועלה בקול תרועה גדולה למייג'ורס. בעונת הרוקי הוא אכן הצדיק את ההייפ שהיה סביבו, וסיים שלישי ברשימת הרוקיז של הנשיונל ליג (לא שהשניים האחרים הגיעו לאנשהו). אך זו גם היתה העונה האחרונה בה הוא הצליח לייצר בייסבול איכותי, כשבשאר ארבע העונות הוא העיף עוד 11 הום ראנס ביחד ב-73 משחקים בסך הכל. פרש בגיל 29, בקול ענות חלושה.

שם: מארק פידריך, Mark Fidrych

תפקיד: סטארטר

קבוצה: דטרויט טייגרס

עונה: 1976

המספרים: מאזן של 9:19, עם ERA של 2.34

הסיפור: The Bird היה תופעה שכבשה בן לילה את כל הליגה. הרוקי של הטייגרס היה כל כך מיוחד, בכל כך הרבה צורות, לא רק ביכולת הפנומנלית שלו. הוא היה מדבר אל הכדור, מתלהב מכל סטרייק, ומטריף את היציעים בכל משחק ליגה רגיל. אך הפציעות היו קצת יותר מדי עבורו, כשמעבר ל-19 הניצחונות שרשם בעונת הרוקי הוא הוסיף עוד עשר בלבד, וב-1980 נאלץ לפרוש, בגיל 25 בלבד.

שם: סיטו גאסטון, Cito Gaston

תפקיד: אאוטפילדר

קבוצה: סן דייגו פאדרס

עונה: 1970

מספרים: ממוצע חבטות 318. עם 29 הום ראנס  ו-93 RBI

הסיפור: גאסטון זכור בעיקר זכות האליפויות שזכה כמנג'ר הבלו ג'ייז בתחילת שנות ה-90. אך עוד לפני כן היתה לו קריירה ארוכה ובינונית. כבר בעונתו המלאה השניה העיף גאסטון 29 הום ראנס, מספר אליו לא יתקרב יותר (העיף עוד 60 בשמונה עונות). גם ממוצע החבטות, שנעצר על 318., לא דומה בכלום ל-245. שהיה לו בהמשך הקריירה.

שם: פרננדו טטיס סיניור, .Fernando Tatis Sr

תפקיד: כמעט בכל עמדה, ואבא של ג'וניור

קבוצה: סיינט לואיס קארדינלס

עונה: 1999

מספרים: 34 הום ראנס, ממוצע חבטות 298.

הסיפור: לטטיס היתה קריירה לא רעה בכלל, מה שהפך אותו למקרה גבולי. 11 עונות, אך 1999 היתה היחידה בה הוא עבר את 18 ההום ראנס, עם 34 כאלה, פלוס שני גראנד סלאמס באותו האינינג, שניהם על צ'אן הו פארק!!! הוא לא התקרב ליכולת הזו בהמשך הקריירה, אך היה מספיק איכותי בהגנה כדי לקבל עבודה ברחבי הליגה (מונטריאול, בולטימור וניו יורק מטס).

שם: ריק ווילקינס, Rick Wilkins

תפקיד: תופס

קבוצה: שיקגו קאבס

עונה: 1993

מספרים: 30 הום ראנס, ממוצע חבטות 303., עם OPS של 937.

הסיפור: מה שדי יוצא דופן בסיפור של ווילקינס, להבדיל מרוב האחרים, זו העובדה שלמרות הירידה במספרים לריק היתה קריירה ארוכת שנים. אולי, בזכות ההגנה, בתפקיד התופס הכל כך חשוב. ב-1993, עונתו השלישית בקריירה, ווילקינס התעלה על עצמו עם 30 הום ראנס, מספר שהוא לא הצליח להתקרב אליו בשאר עשר העונות בהן שיחק. גם OPS של 937. בלט משמעותית בעמודת המספרים שלו בקריירה.

שם: שון אסטס, Shawn Estes

תפקיד: סטארטר

קבוצה: סן פרנסיסקו ג'איינטס

עונה: 1997

מספרים: מאזן של 5:19, עם ERA של 3.18

הסיפור: זו היתה עונתו המלאה השניה בליגה, כשגם הראשונה היתה לא רעה. אך מכאן והלאה רשם אסטס עוד עשר עונות, כשה-ERA שלו לא יורד מתחת ל-4.02, ולרוב סביב ה-5.5. ועדיין, החבר אסטס הצליח להישאר הנוף של הליגה עד גיל 35.