טור אירעי – מן מבטו של הכלב / דן רוזנבלום

טור אירעי – מן מבטו של הכלב / דן רוזנבלום

עדיין מוקדם בעונה שנפתחה, אך כבר ישנם כמה היבטים והסתכלויות שאוכל לאבחן ולהרחיב עלייהם.

ראשית, נדמה ומרגיש שישנה רוח חדשה בליגה ובכדורסל. זה מתבטא בדרכים כלכליים, חברתיים וכמובן מקצועיים וספורטיבים. 

השמות הגדולים לצד החוזים המפוצצים כבר לא מבטיחים דבר ואנו עדים לתקופה בה ישנם עשרות שחקנים עם חוזיי ענק, שבתחילת עונה זו, נראים יותר כמו שחקניי קט-סל מבולבלים. בין אם בשל פציעות או יכולת, ישנם עשרות שחקנים בעליי חוזי מקס שאינם תורמים מספיק למועדונים שלהם. ווסטברוק בראשיתם, אנטוני דיוויס, קוואי לנארד, רודי גובר, הארדן, וכמובן הצרה קיירי.

——————————הדולרים לייבוש—————————-


ראו והביטו בסן-אנטוניו. שוב, כמו תמיד…פופוביץ' מתגלה כגאון כדורסל. לא רק טקטי על הפרקט כמאמן אלא גם ברמת הניהול הארגוני והכלכלי של המועדון. למי שחושב שפופ אינו ה-GM, הנשיא, מנהל Basketball Operations ועוד תפקידים במועדון, הוא פשוט טועה. האיש הוא המרקם החי והנושם של המועדון. ידו ודעותיו נוגעים כמעט בכל מה שקורה בספרס. 

כל כך מצחיק (או עצוב) לראות את הלייקרס מנסים איכשהוא לנצח משחק עם שכר כולל של $170,376,160 אל מול סן-אנטוניו שלמרות 5 הפסדים רצוף ניצחה אתמול את מילווקי עם שכר כולל של $94,696,447 מינוס בחירת דראפט מספר 12 של 2021.

העונה עוד ארוכה והכל עלול להשתנות, אך טוב וראוי בשלב הזה להחמיא שוב לפופוביץ' ולהראות לכל אוהדיי הספרס שרצו בעזיבתו, למה הם שוגים.


שאפו ע-נ-ק לדני איינג' ביוטה. עד לפני חודשיים כולם דיברו על טאנקינג של המועדון מסולט לייק. היום הם מובילים את המערב ומציגים את אחד הסגלים המאוזנים והמוכשרים בליגה. סגלים כמו של יוטה וקליבלנד הם המודל החדש שעליו ישאפו להישתת עליו. לא סתם 12 שחקנים טובים, אלא למעשה 12 שחקנים שיכולים לפתוח בחמישייה. קבוצות ללא סופרסטאר מהותי אחד שבוהק מעל אחרים (מלבד מיטשל אולי) היוצרים איזון אימתני ועמוק עד קצה הספסל. פורמט שלא רק ירווח את תשלומי השכר עבור המועדונים לשחקנייהם, אלא גם ירווחו את התפקידים והאגו של השחקנים, שכאמור נועדו להתחרות הכי חזק שהם יכולים כדי לנצח. לא משנה מי אתה ומה אתה.

"Ive been accused of building teams to lose before. Its never been true"

כמו שמנחם ציין…אנו כנראה עדים ל"דור הנפילים האחרון". שבו השחקנים (מותגים) המובילים מפסיקים להוות את מעוז ההכנסה והענײַן בליגת הכדורסל הטובה בעולם. זהו בשל ריבוי אפשרויות המכירה והתפוצה של המותגים (שחקנים) כיום, באמצעות הטכנולוגיה והמדיה החברתית. 

אמנם, בעבר…היו הרבה "רגעיי מחלף" שכאלו, שבו דור אחד נשק והתגפף בשני ואז נוצרו שינויים, חידושים והתאמות…אך כעת זה מרגיש קצת אחרת.

שחקניי "משנה" כמו טייריס מאקסי (בין עשרת החולצות הנמכרות בליגה), טיילר הירו ופרד וואן ווליט (שניהם בטופ 20 במכירת חולצות בליגה) מכניסים לא פחות כסף למועדון מאשר הכוכבים הבכירים בליגה וכל ההתבוננות ב"מה ריווחי ויעיל" עבור בעליי המועדונים, משתנה. 

הדחף והרעב להצלחה מונעים ע"י נפשות צמאות וכל ההסתכלות ומאזן הכוחות בליגה משנה כיוון. הרעיון הוא כזה שה"כוכבים" האמיתיים הם אלו אשר משקיעים יותר על הפרקט, סוחפים את הקהל, עוזרים לקבוצה לנצח ולהתחבר, מנגד לתרומם של הנפילים. כי הוכח עם דוראנט, אמביד וגם סטף קארי, שלא משנה אם קלעת הכי הרבה מבין שני הקבוצות, זה לא שווה כלום אם לא יצאת עם נצחון. בסוף, זה אפילו לא ריווחי כלכלית. אז עדיף לקלוע פחות ולנצח, מאשר לעשות פוזות, "לככב" ולהפסיד.

בשיאה, החולצה דורגה במקום הרביעי במכירות! רביעי!

אם טריי יאנג, שלא מתעלה או יוצא דופן באופן משמעותי מן האדם הממוצע במימדיו הפיזיים, מתגלה להיות אשף כדורסל מוביל…? אני מאמין שזה טוב לספורט ולילדים אשר מעריצים ומשחקים את המשחק. כי זה מסיר את הפוקוס על הטובים ביותר לבדם ומאיר דווקא אל כלל אוכלוסיית הכדורסל בהתהוותה. "רול פליירים" שהם לבעצם גם, "כוכבים" ואולי אפילו חשובים יותר מהם. זו התנודה שמתרחשת היום בליגה וזה לבעצם השינוי שקורה. הקונספט של מיהו כוכב? מהו שווה? ומה הוא אמור לתרום לקבוצתו? אולי כל הנושא הזה של "כוכבות" הולך להתבטל לחלוטין…וכל אחד מבין 510 השחקנים בליגה, הוא כוכב?

זה פותח את המשחק עבור מליוני ילדים השואפים לקחת חלק בבימה המרכזית ומכניס השראה לרבבות ברחביי העולם! כאדם שמעריך אנדרדוגים ופועלים שחורים, אני חושב שזה פשוט נהדר לכדורסל!

בסוף העונה הקרובה, תמים סעיפים מסוימים בהסכם של אגודת השחקנים אל מול הליגה וישנם רחשים שבעליי המועדונים מאסו בסכומיי העתק שמשולמים לכוכבים, אשר לבסוף…לא חתומים על הצלחות ברי מעשה. 

ככל דבר בטבע, הנטייה היא ליצור איזון, הרמוניה וצדק בסביבת החיים. הרי כי (גם אם בשל פציעה) קוואי נכנס לעונתו הרביעית כמעט במקסימום כסף ואפס כדורסל. זהו מצב לא הוגן ובלתי טבעי, כאשר כוכביי על מרוויחים סכומים עונתיים שעמם אפשר להחתים 5 שחקניי נ.ב.א שפופוביץ' יעשה מהם אולסטארים.

כסף לא קונה נצחונות. שמות ומותגים גם כן אינם מובילים בהכרח להצלחות, את הניקס וג'ים דולן הנוראי זה לא מעניין. כי גם אם יסיימו במקום האחרון בליגה, עדיין יהיו ברווח…אך לא כולם כאלו. 

כן, ברור שרחמנא הנצלן להפסדים הפעוטים של מיליארדרים, אך אם מדובר באיזון טבעי שעולה על כדורסל ועלול בעצם לסייע לו לצמוח ולהתפתח…גם זה חשוב.

אני חושב ומאמין שכעת ישנה תקופה שממשיכה את הסאגה של משחק הכדורסל אל מול החיים.

אם בסוף שנות השמונים, עד תחילת האלפיים, השחקנים היו אלו שעשקו אותם, כעת הם אלו שעושקים ומתוך זה ירקם עוד פרק בסיפור והסאגה החברתית והאנושית של השחקנים ומועדונייהם בליגת הכדורסל הטובה בעולם.

מן נצחונות ההיפ-הופ, חוזרים קצת אל הבלוז והג'אז שהנביעו אותם. מן מביאי הבשורה, אנו חוזרים להמונים שהיו זקוקים להם.

אולי כאלו הם הגלגלים של החיים, אשר גם עם תכנון, צדקנות והתמדה…הם לבסוף משקיטים את הכל ושבים אל מקורם המאוזן, הצודק, הנכון, הראוי, הישר והחכם.

אני אקווה שכן, אך כתמיד…נותר לנו לגלות זאת עם הזמן.


שבוע טוב ומוצלח לכולם.

דן רוזנבלום

יליד ניו-יורק, שטותניק מדופלם. מקווינס לאילת. גנן מקצועי. אומן רב תחומי באעוונטה. מעריץ מס.1 של פי.ג'יי בראון.

לפוסט הזה יש 27 תגובות

  1. דן, תודה רבה. מעניין מאוד. אכן אין להפריז בערכו של פופוביץ' בתרומתו למועדון שלו, לעוזריו לשעבר ולשחקנים לא מעטים בליגה.
    יוטה מסתמנת כאחת הקבוצות החזקות בליגה ויפה לראות את התקדמותו של מרקאנן במדיה.

    1. תודה אלכס על תגובתך המהירה.
      אכן, אני חושב שפופוביץ' מכיר גם את אנשיי האחזקה, המנקים, אלו שמכינים נקניקיות וגם עושים כביסות בשלב הזה. כל אוהד ספרס שאומר שכאדי לו לפרוש, לא מבין באמת מה יקרה למועדון הזה בלעדיו.

      אכן, כאוהד הבולס…היו לי תקוות גדולות עבור מרקאנן אך המועדון איבד בו עניין לאחר פציעתו.
      אני מאמין שהוא יכול אף להמשיך להשתפר. הוא אחד השחקנים שאוהבים את חדר המשקולות ואם יישאר בריא עוד שנה שנתיים, כבר יתפוס נפח פיזי שיהפוך אותו לשחקן כמעט בלתי שמיר.

      וכן, אם לאמר גם את האמת הבלתי קורקטית…אז הייתי אומר גם שאני בטוח שהקהל הלבן ביוטה אוהבים מאוד את הכוכב החדש שלהם. זה יהא טוב למועדון, לקהל ולמרקאנן.

  2. אוהב לגמרי מה שקורה ביוטה, מקווה שזו לא הבלחה זמנית או חד פעמית
    האליפות האחרונה של דטרויט הייתה בפורמט דומה
    אחלה טור
    🙏

  3. מעולה דן
    הסוף נפלא!
    לאחרונה חשבתי האם עוזרי המאמן לשעבר של פופ שעכשיו מאמנים קבוצות אחרות בליגה עושים לו גסטות לפעמים ונותנים לספרס לנצח את הקבוצות שלהם. לעולם לא נדע…

  4. אחלה פוסט. אני חזיתי השנה שהספרס אחרי ששיחררו את כל כח האש שלהם יהיו הסמרטוט של הליגה והטלתי ספק ביכולת של הקבוצה הזאת להגיע אפילו ל 10 נצחונות. אמרתי גם שהעונה הזאת תטיל כתם על המורשת של פופ שהולך לעשות טנקינג הכי מגעיל שיש עבור המיפלץ.
    בנוסף אמרתי שדני איינג' השחיל את מיני עם הבחירות תמורת גובר ופחות אבל דומה את קליבלנד ואמרתי שעכשיו יש לו כמה שנים של שקט כי הקבוצה לא תהיה תחרותית והוא יוכל לצאת לפנסיה בנחת. כמובן שמרוב בחירות לא ראיתי את היער כלומר את השחקנים שהוא קיבל בתמורה.
    שני כובעים שבכוונתי ללעוס באופן יסודי ועד תום.
    תכלס יוטה – אם העניין אמיתי יכולה בקלות להביא עוד כוכב על תמורת חלק מהבחירות שלה וללכת השנה עד הסוף.
    הספרס סביר שיחלשו אבל זה בעיקר בגלל האובדן של פרימו וזה גם פופ לא ידע.
    תודה דן אחלה פוסט.

    1. חחחחחח כן, אני זכרתי אותך במפורט על מה שאמרת בנוגע לפופ. כבר אז שכתבת את התגובה חשבתי שהגזמת. בלי קשר, גם אינדיאנה ממש רחוקה מטנקינג ומשחקת כדורסל תחרותי.
      האמת? חחחח, הקבוצה שהכי נראית כמו טנקינג זה הלייקרס משום מה…הזוי.

      יאללה, אני שולח לך קצת טבסקו בדואר כי לאכול קובע בטקסס בלי Hot Sauce זה אסור.
      ואז אשלח גם קצת כרוב כבוש, בשביל הכובע השני ביוטה. בתאבון. 🙂
      תודה על התגובה טרול. שבוע מוצלח.

        1. חחחחח, אתה מצחיק.
          צודק אבל, בשלב הזה אני יכול לשתות טבסקו.
          חובב חריף ומכיר את התכנית.
          עוד לפניי שיצאה הזדמן לי לנסות את Da Bomb הנוראי. זה פחות מרגיש וטועם כמו אוכל, אלא כמו עינוי כימי בלתי מוסבר. לא אנסה את זה שוב. שבוע טוב.

  5. מסכים.
    אני אוהב את הקבוצות המאוזנות.
    'חקנים נותנים 25 דקות וקולעים בדו סיפרתי. משחקים במאה אחוז מאמץ.
    ודוראנט או כל כוכב אחר, מגיע לרבע האחרון עם 30 דקות משחק ונופל מהרגליים…..

  6. אני חושב שאתה קצת מבלבל חוסר הצלחה עם הפסדים כספיים.
    זה ששחקן מרוויח המון ולמרות זאת הקבוצה שלו לא מצליחה לזכות באליפות או אפילו להתקרב לזה, לא אומר שבעלי הקבוצה מפסיד כסף או אפילו מפסיד מזה שהכוכב בסגל שלו – מה שיכול לתרום מאד למכירת כרטיסים, מרצ׳, ושידורי טלוויזיה.
    .
    שלא לדבר על זה שהקבוצה הכי מצליחה בשנים האחרונות היא דווקא זו שכן משלמת הכי הרבה שכר…
    .
    לגבי יוטה וסאן אנטוניו – עוד נראה כמה הן יהיו מחויבות להצלחה העונה.
    בגדול – מדובר בפאשלה של שתי הקבוצות ולא בהצלחה.
    הם ממש לא ציפו או רצו לנצח, וכרגע הם ״מוכרים״ את העתיד תמורת ״כיף״.
    אז סבבה – שיהנו.
    .
    שום מספר נצחונות לא יביא אף אחת מהקבוצות האלה יותר קרוב לאליפות מאשר טנקינג מדוייק שבו הן שומרות על 3-4 צעירים מוצלחים ונפטרת מכל שחקן תורם אחר תמורת גוויות ובחירות.
    .
    אם להשתמש בביטוי אהוב משם של פרק בסדרה של האווטאר שלי –
    .
    no half measures

      1. ממש אה. כל כך מביך. אם זה ממשיך עד כריסמס הייתי מפרק את כל הקבוצה הזו. לברון, איי.די. , ווסטברוק, הכל.

        שירימו טלפון לאיינג' לשאול אותו איך מרכיבים קבוצה מטריידים…

  7. טור מצוין, וחשוב.
    יוטה. ספרס. פורטלנד – שלוש דוגמאות לטרנד שמתפתח השנה של ק-ב-ו-צ-ו-ת שמאומנות, מתאמצות ומשחקות יחד, קולקטיב שעולה על סך החלקים, בניגוד ל"קבוצות הכוכבים" כמו הלייקרס, פילי, נטס ועוד.

  8. תודה דן
    פוסט מעניין מאד וילה יצאתי לבת גלים, פתיחת עונת המזרחיות, אולי אצליח להגיע מהגשר לחוף השקט.

  9. בהתאם לפוסט, נראה שהוושינגטון וויזארדס מסתדרים יפה מאד בלי בראדלי ביל. אולי יש פה שועל סטטיסטיקות שידע לומר מה המאזן שלהם איתו ובלעדיו השנה?

  10. לדעתי הקבוצות שיבנו בNBA דווקא ינסו להיות דומות לגריזליס, כלומר קבוצה טובה עם הרבה שחקני חמישיה, בתוספת היילייטר אחד, שיטביע, יזרוק לייאפים מתוחכמים ושלשות טיפשיות מהלוגו, בשביל הקהל.
    יצירת היילייטס חיוביים (לא ליקרס, למלא תכנית של שאקטין א פול זה לא חיובי) כנראה הכי ריווחית היום.
    היילייטר טוב לדוגמא הוא ג׳ורדן פול, ג׳ורדן ואני בטוח שיש מספיק שחקנים כאלה לקבוצות שיבנו כך.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט