ציון VS לברון / אבי טרכטמן

השדרוג בקריפטו לעומת הסטייפלס עבור העיתונאים, מדהים. אבל על כך עוד מעט

ראשית – למה עזבתי את איזור המפרץ וחזרתי ללוס אנג'לס, למרות שאני אוהד את הווריורס:

א. בגלל שאשתי לא שאלה אותי את מי אני אוהד, ובואו נגיד שלא אני זה שקובע בבית הזה.

ב. אבל האמת היא שלוס אנג'לס למרות חולשותיה, שאליה עוד מעט נגיע היא בגדול מקום הרבה יותר שווה מסן פרנסיסקו. ואני אסביר, שני מרכזי הערים מלאים בהומלסים, ומגעילים את השועלים, באמת. סן פרנסיסקו היא עיר מגעילה וגם דאון טאון אל.איי מגעיל. קקה ברחובות, עכברושים מתים בכל עבר, סירחון, מה שלא תרצו. ההבדל הוא, שבעוד בלוס אנג'לס הדאון טאון הוא רק אחד מבין אזורים רבים שווים יחסית (ה GROVE, סנטה מוניקה, מנהטן ביץ' היפהפיה, וניס ביץ', בוורלי הילס, סנצ'ורי סיטי ופיקו רוברטסון, ונטורה בולוורד שבוואלי ועוד ועוד) מה שהופך את הדאון טאון ואת הסחי ורפש שלו לזניח, הרי שבסן פרנסיסקו ואחיותיה, זה באמת רק סן פרנסיסקו (או אוקלנד, המגעילה אפילו עוד יותר) ופרברים. וכשאני אומר פרברים, אני מתכוון למקומות שבהם אתה יכול לשכב על הכביש ולחכות ימים למכונית שתדרוס אותך.

ג. העיר פשוט ישראלית או יהודיה יותר. תהרגו אותי, אבל טוב לי עם זה. על כל יהודי בסן פרנסיסקו, יש שלושים בלוס אנג'לס. ועל כל כיפה בסן פרנסיסקו, יש 300 בלוס אנג'לס (אני לא חובש כיפה ,ועדיין…)

תוסיפו לזה מזג אוויר טוב יותר. כלומר, במפרץ מזג האוויר טוב יחסית ל 90% מהמקומות בעולם, בלוס אנג'לס מזג האוויר מדהים יחסית ל 99.9% מהמקומות בעולם, יוקר מחיה מעט נמוך יותר (מעט, כן. עדיין יקר בטירוף), וגם העובדה שהעיר פשוט אקלקטית יותר (שזאת מילה אנגלית, שבה משתמשים רק בעברית), יותר DIVERSE (שזאת מילה אנגלית, שבה לא משתמשים בעברית, אבל אומרת את אותו הדבר), מחייכת יותר. בסן פרנסיסקו, תמיד אמרתי שיש רק שלושה סוגי אנשים – הומלסים, אסיאתים ודושים, הרבה דושים, הרבה הרבה הרבה דושים. הרי שבלוס אנג'לס המגוון פשוט רחב הרבה יותר. אז נכון, יש פה כל מיני אמהות בנות 58 מנותחות עד העצם (ציצים, שפתיים, בוטוקס, שמוטוקס), בגן של הילדה שלי, אבל בקטנה, אם זה המחיר. מה גם, שאפשר לחשוב שאשתי לא מבוטקסת (מזל שהיא לא קוראת עברית, כפרה עליה).

נחזור לקריפטו – שלוש שנים לא הייתי פה, ובזמן הזה המון השתנה, ובעיקר:

א. המזנון, אותו מזנון בגדול, רק שפעם הוא עלה 7 דולר והיום הוא בחינם חינם, איזה כיף. ממש כמו בצ'ייס. ההבדלים: (1) בצ'ייס בר הסלטים טוב יותר (2) אבל בקריפטו יש בר גלידה ואם יש לך מזל (היום לא היה) יש סנדביצ'ים PB&J מוכנים שזה יאם יאם רציני. (3) יש גם בר נקניקיות וגם בר נאצ'וס, שאת זה אין בצ'ייס. (4) המקום מעט גדול יותר ומעט הומה יותר, וכן, אקלקטי יותר . בסך הכל, אני חושב שהקריפטו, עכשיו שהכל בחינם מנצח את הצ'ייס בנקודות. שזה כבר טוב.

ב. מצד שני, חולצות. בצ'ייס מוצאים לפחות עשרה פעם בשנה תירוץ לחלק חולצות בחינם. בחיי שאני לא זוכר חולצות לא במשחקי הלוס אנג'לס לייקרס ולא במשחקי הלוס אנג'לס קליפרס.

ג. גם במשחקי הלייקרס וגם במשחקי הווריורס, יש איזו אסיאתית ממש אטרקטיבית שמשדרת מהמגרש. לא יודע מה השם של הראשונה, לא יודע מה השם של השניה, אבל בחיי שהן קופי אחת של השניה. יפות, רזות, צעירות, מיני קצר. דה ניין יארדס.

ד. אבל הנה ההבדל העיקרי. המושבים במשחקי לוס אנג'לס (לייקרס וקליפרס ) בעבר עבור המדיה היו, סליחה, אבל בושה וחרפה. מכירים NOSE BLEED? אז במקומות בהם היינו לפני שלוש שנים, היה ל NOSE BLEED – NOSE BLEED בעצמו. האופן היחיד בו היינו יכולים להבדיל בין שחקן לשחקן הוא האם מדובר בשחקן בצבע שחור או לבן, ואולי גם סגנון הכדרור. לא עוד – אנחנו עכשיו במושבים של אלפיים דולר, ואני לא צוחק, בערך השורה ה-15 מתחילת האולם. מקומות טובים יותר מאשר המדיה של הצ'ייס (שהיא כשלעצמה סבירה למדי, למען האמת אבל לא מדהימה), מקומות טובים יותר מהמדיה של מיאמי (שהיא מעולה, אבל לא כל כך מעולה). עזבו, מדובר פשוט במושב מדהים, מושב שאפשר לראות ממנו את החצ'קונים של ציון. סחתיין סחתיין סחתיין על הלייקרס. מקווה שגם בקליפרס יהיה ככה, ואם נחיה והאישה שתחיה גם תרשה, גם נדע.

כן, זה המושב שלי 🙂

ה. חוץ מזה, התגעגעתי לקריפטו, למרות שבפעם האחרונה שהייתי כאן קראו לזה סטייפלס. הצ'ייס חדיש יותר, יפה יותר, משוכלל יותר אבל הקריפטו ביתי יותר, המרתף (כלומר, המקומות בהם המדיה נמצאת ומשם היא נכנסת) בסיסית יותר, פשוטה יותר להתמצאות, אמנם מסריחה קצת יותר, אבל זה ריח של טחב טוב ומוכר. באמת כיף להיות פה שוב. אני עוד אגיע לצ'ייס, אני בטוח (כי בכל זאת, כל עוד קרי שם, הלב שלי גם שם), אבל בינתיים מעולה לי כאן.

טרום משחק:

צילמתי את ציון הרבה (שמן, אבל לא כל כך . נראה די אתלטי) את וולנצ'יונאס, את מקאלם, ואת ד'אור פישר. כן, כן, אקס שחקן נבחרת ישראל ומכבי תל אביב. ממש רציתי לקבל הזדמנות לדבר איתו כמה דקות, אבל הוא היה נראה עסוק וחבל ממש. נדמה לי שהיה מאד מעניין לראיין אותו דווקא. אבל כשהוא עושה קולות של לשמור על ולנצ'יונאס באימון הקליעות (ומהצד השני קורי ברואר עושה קולות של לשמור על ציון באימון הקליעות של הכוכב היותר גדול) היה קצת קשה לגשת. לא נורא, אולי פעם הבאה. מה שבטוח במדיה היה עניין הרבה יותר גדול לצלם את ציון זורק לג'אמפ מאשר את לוני ווקר מהצד השני (עכשיו כשאני חושב על זה, אני לא בטוח שאני זוכר שאי פעם ראיתי את לברון עולה לאימון קליעות… אולי?

משחק:

א. תעשו עם זה מה שאתם רוצים, אבל כשווסטברוק עולה, הקהל כן מריע במיוחד. ותגידו מה שתגידו על ווסטברוק (בעיניי באמת לא גאון הדור), אבל תשוקה יש לו, ויכול להיות שהקהל מעריך את זה, או סביר יותר, שהם סתם מנסים לשכנע את עצמם שכן . גם אחר כך, כשהוא קולע שלשה שהוא לא היה צריך לזרוק ,הקהל מעריך. ואני מעריך את הקהל. אבל קשה לומר שזאת לא טרגדיה יוונית בלתי נמנעת. חבל לי על הקהל של הלייקרס, לו הם רק היו זוכים לאהוד את סטף קרי במקום… ובכלל, עושה רושם שלווסטברוק יש משחק לא רע בכלל, בטח ברבע השני. שוב, לא גאון גדול אבל גם אם מספרי הריבאונדים שלו מנופחים ב 40% הוא עדיין ריבאונדר גארד מצוין והוא מוכיח את זה במשחק הזה, וגם אם מספרי האסיסטים שלו מנופחים ב 40% הוא עדיין מוסר מעולה, וגם את זה הוא מוכיח במשחק הזה. ווסטברוק גם בגילו יכול באמת לתרום – כל מה שהוא צריך לעשות, זה לא לזרוק זריקות מפגרות מהשלוש. וגם כשאני חוזר על כך עם סוף המחצית, האמת צריכה להיאמר, ווסטברוק נותן משחק גדול, והוא נותן משחק גדול בו הוא לא מכריח את עצמו, מכניס את לברון ואת דייויס למשחק כמו גדול, שומר סביר, ובכלל משחק כמו אולסטאר לכל דבר ועניין, בדרך (אולי) לעוד טריפל דאבל. באמת שכל הכבוד לו, אם רק השתן לא יעלה לו לראש והוא יחליט לזרוק שלות במקום לעשות את מה שהוא כן יודע לעשות. לפחות עם סיום המחצית הראשונה, יש MVP ברור למשחק, והאיש הזה הוא ראסל ווסטברוק.

ב. ובעוד אוסטין ריבס עושה מהלך נאה ומפתיע, אני קולט מה הלייקרס מנסים לעשות איתו ועם מט רייאן. הם רוצים לעשות איתם מקס סטרוס ודאנקן רובינסון (או הירו). אבל מה לעשות, שזה לא אותו דבר. אחרת, לכו תסבירו חבורה של לבנים , לא אתלטיים במיוחד, לא חכמים במיוחד (במיוחד רייאן למרות שלשה מאד נאה על הבאזר בסוף הרבע הראשון) שמשום מה נמצאים על המגרש. אבל היי, אני לא מתערב. זה כאמור עבד במקבילה המזרחית של לוס אנג'לס, אז אולי גם בעיר המלאכים.

ג. טוב, אני לא חושב שתצא לי תובנה יותר חשובה מזאת שאני כותב כאן – אני לא אוהב את לברון, אף פעם לא אהבתי את לברון א-ב-ל, לברון בגיל 37 זה בערך אותו דבר כמו ציון בגיל 22. נכון, ציון היום קצת יותר אתלט, אבל לברון היום קצת יותר חכם. ציון קצת יותר חזק, אבל באמת שרק קצת, ושניהם אפילו לא טורחים לשמור, מה גם שלברון בכל זאת קולע יותר טוב מרחוק ומוסר הרבה יותר טוב אף אחד מהם לא ייקח קבוצה רחוק במיוחד (בטח שלא לברון) אבל בסופו של דבר – כן, לברון 37 = ציון 22, וכן, זה לא אומר דברים טובים על הבחור הצעיר (אך גם השמן) יותר.

ד. אני חייב לומר משהו , הקהל של הצ'ייס, נובורישי ככל שיהיה, הוא טוב בהרבה, מעורב בהרבה ורועש בהרבה מאשר הקהל של הלייקרס, שלמען האמת אני לא בטוח ממה הוא מורכב (אקלקטי כבר אמרנו? בחיי שאני חושב שזה קהל שבא בשביל לראות ולהיראות), וזה במשחק צמוד יחסית שבו הלייקרס מובילה – כן? נגדיר את זה אחרת, הקהל של הלייקרס הוא קהל של רבע 4 בלבד וגם זה בקושי, הקהל של הצ'ייס הוא קהל של לפחות רבעים 2-4

ה. כדורסל בשנות העשרים של המאה ה-21 הוא משחק של גארדים, ולפליקנס יש גארדים טובים יותר. מרפי, אלברדו ומקאלם נותנים יופי של רבע שלישי. בלייקרס? ווסטברוק בקושי משחק, ושאר הגארדים פשוט לא עושים כלום. אלוהים, כמה שהלייקרס נבנו מחורבן. אגב, קנדריק נאן לא משחק היום, (כמו גם הרב ג'ונס) … היה יכול לעזור, מן הסתם, ועדיין איכשהו יתרון לייקרסי בסוף הרבע השלישי, עדיין, למרות רבע מצוין מצד ניו אורלינס, הקבוצה הכי מזרחית בצד המערבי של הליגה.

ה. רבע רביעי צמוד עם 6 דקות לסיום, ומי לא ראה מגרש כבר המון זמן? נכון אנתוני דייויס. אה, רגע, נכון, גם ראסל ווסטברוק ,כאמור ה MVP של המחצית הראשונה, תעשו עם שתי העובדות האלה מה שאתם רוצים, ותסיקו מה שאתם רוצים מזה על הכדורסל של היום. למרות שמיד אחרי פסק הזמן הזה, שניהם חוזרים. ואז ווסטברוק יוצא. תעשו עם זה מה שאתם רוצים, האם לא סומך עליו באמת, וכנראה בצדק. טריפל דאבל לא יהיה היו, ל מרות המחצית הראשונה, הבאמת מפעימה.

ו. קשה שלא להשתחרר מהתחושה ,שאם פשוט היינו לוקחים את כל הצעירים הרעבים משתי הקבוצות – מרפי, מרשאל, ריבס, ווקר וכו' ושמים אותם מול כל הזקנים ו/או המפורסמים (ציון, לברון, ווסטברוק, מקאלם, דייויס), הצעירים היו מנצחים, ובקלות. היה צד אחד של אנרגיה, צד אחד של כשרון, ובמשחק הזה ,נדמה לי שהיתרון היה של הכשרון, ושם – לפליקנס היתה עדיפות (ואת זה אני כותב עם 7.8 שניות לסיום, הפל'ס מובילים ב-3)

ז. לבן אחד מוסר ללבן שני, שלשת שוויון על הבאזר, ובהארכה, לברון מראה לציון שיש לו עדיין מה ללמוד. הלייקרס מנצחים גם אם בשן ועין במשחק כדורסל סביר ומעלה, בחזרתי לקריפטו.

סיכום ומסקנות:

א. ווסטברוק במשחק טוב. באמת טוב, ועדיין לא מקבל שום הזדמנות במחצית השניה. בינינו, כנראה בצדק. קצת יותר דקות, והיה כאן טריפל דאבל מושלם (ואמיתי, לא כמו הפייק שהיה לו כל הזמן באוקלהומה), אבל בסופו של דבר, הלייקרס ניצחו, גם אם הם בחרו לשחק עם בברלי שלא זורק בכלל בדקות הסיום על פני ווסטברוק שזורק, בדיוק כשלא צריך.

ב. הפליקנס מצידם גם לא שיחקו עם שחקן אחד במשך רוב דקות ההכרעה – ולנצ'יונאס, שהיה טוב במחצית הראשונה, ולא חלק מהמשחק במחצית השניה. סיבות? כי הכדורסל כבר לא שם. זה סיבות.

ג. לברון עדיין טוב לפחות כמו ציון, ועוד ציון במשחק סביר למדי (כמה שהאיש הזה רחב…). זה עצוב, אבל זה גם נכון.

ד. ודייויס, לכאורה מספרים טובים. למעשה, הרוב מהאלי הופים וכאלה. הוא לא גו-טו-גאי בשום דרך שהיא בלייקרס ובשום סיטואציה שהיא. המספרים יגיעו כל עוד הוא יודע לשחק בלי כדור כמו שהוא יודע לשחק בלי כדור, אבל בלי גו-טו-גאי מובס, בלי ג'אמפ שוט, ועם הרבה פחות הגנה משהיתה לו בתקופות הטובות, אני באמת בדעה שימיו הטובים מאחוריו.

ה. והמשחק? טוב למדי, מותח למדי. הקהל הלייקרסי כבר התחיל לצאת עם כמה שניות לסיום המשחק, אבל מי שיצא הפסיד.

לפוסט הזה יש 25 תגובות

  1. יפה מאד

    היו רגעים שציון התעלל בלברון כמה התקפות רצוף עד שהאם העביר אליו את גבריאל ואז חוץ מסל 1 עליו ציון שותק
    התעללות בשקץ -מעניין אם הליגה אישרה לווילי גרין לעשות את זה. חשבתי זה לא חוקי עד היום לבודד על השקץ כי אף אחד לא עושה את זה
    https://youtu.be/PJ_DMU74ghg?t=98

    1. זאת הודאה בטעות? "חשבתי זה לא חוקי עד היום לבודד על השקץ כי אף אחד לא עושה את זה"

      כמה זיון וויליאמסון אתה מכיר בליגה שיכולים לעשות את זה ללברון?

      1. טעות? 🤣🤣🤣
        אני שנים אומר פה שצריך לבודד עליו הוא קונוס כל שחקן בליגה חוגג עליו. אם יתקפו אותו ישפילו אותו לעיני האומה. אתה חושב הוא יכול לשמור על איזשהו שחקן טוב? 🤣🤣🤣
        פשוט אף אחד לא מעיז כי לא רוצים להשפיל ולהביך את המלך. מאותה סיבה שלא לוחצים או מדאבלים אותו .

        בהחלט טעות. אם אני מאמן אני כל היום תוקף את השקץ עד שנגמר לו האוויר או סל כל התקפה. הוא מיסמאץ מהלך

  2. אבי, סקירה מצויינת.
    אתה כותב נהדר.
    הפליקנס אשכרה נתנו ללייקרס את המשחק.
    החטיאו את 2 קליעות מהקו 3 שניות לסיום.

  3. תענוג של סיקור מהשטח
    "בחרו לשחק עם בברלי שלא זורק בכלל בדקות הסיום על פני ווסטברוק שזורק, בדיוק כשלא צריך." גדולללל
    🙂

  4. רק בגלל שכתבת את זה כאן:
    מישהו יכול להסביר את הביטוי the whole 9 yards ?
    הרי צריך להגיע ל-10 כדי להתקדם. לא ברור העניין

    1. סקרנת אותי אז הלכתי לבדוק. ערך ויקי מעניין. בגדול, מקור הביטוי לא ידוע ומוגדר כתעלומה בלשנית-אטימולוגית קלה. שימושים ראשונים ברבע הראשון של המאה ה-20 במובן של מושא של סיפור או פרטים מלאים על משהו. קיימות כמה הצעות בדבר המקור לביטוי ונראה שהמובילה וההגיונית ביותר מדברת על מידת אורך של מוצר כלשהו, כנראה בד או אבני חן, ששימשה למסחר ונמדדה בכפולות של שלוש. לראיה, יש גם דוגמאות ל the whole six yards אם כי הן נפוצות פחות.

  5. טור מעולה, למען שלום בית אני מקווה שאף אחד לא יתנדב לתרגם אותו לאישתך… 🙂
    תודה רבה אבי ובהצלחה בעיר החדשה (נחמדה. הייתי שם אצל קרובים טחונים של אישתי, בווניס ומנהטן ביץ'. לא יכולתי להפסיק לחשוב על הדוקטור, שהגדיר אותה פעם כ'כפר מקסיקני')

  6. התגעגענו. איזה כיף של פוסט.
    גם מעט תגובות בלי שטויות אז לא צריך לסנן חצי מהן – מעולה.
    אבי, תמיד חשבתי שנולדת בארץ והתחתנת פה ואז עזבת כמו שגב, אבל אחרי מה שרשמת אני כבר לא בטוח. אתה במקור מארה"ב?

      1. סחתיין, מלא מקומות 🙂
        אז איך אשתך לא דוברת עברית?
        מתוך סקרנות, אני משער לפי הפוסטים שלך שלמדת כלכלה או מנהל עסקים. יש בזה עבודה בחו"ל ללא צורך בהתאמות בין סוג העבודה בארץ לחו"ל?

  7. אבי תודה. פשוט מעולה.
    "בגלל שאשתי לא שאלה אותי את מי אני אוהד, ובואו נגיד שלא אני זה שקובע בבית הזה."
    יש שני סוגי גברים בעולם, כאלה שמודים מי לובשת את המכנסיים בבית וכאלה שמודעים אבל לא מודים.
    אני כמוך בצד של אלה שמודעים ומודים.

  8. אשתי דוברת עברית אבל לא קוראת או כותבת. היא נולדה בארץ אבל גדלה בצרפת
    יש לי תואר ראשון מהאוניברסיטה הפתוחה בארץ, ותואר שני במנהל עסקים מארה'ב. וכן, יש עבודה. זה לא קל ןהתקופה האחרונה מזעזעת אבל יש

    1. אז ניחשתי נכון בנוגע לתואר.
      אני מניח שהכי קל לעשות את המעבר מתחום ההייטק ששם הכל כפר גלובלי (אם אתה יודע אנגלית טוב)

כתיבת תגובה

סגירת תפריט