דרמות וצללים מהעבר בסיקור ליל שני / דובי עופר

לילה אחד, כל הקדושים, שבעה משחקים, פתק אחד וים של מוזיקה נפגשים לדבר על מה שקרה מעבר לים בזמן שאגרתם כוח לבחירות. הצבעתם כבר? נהדר. ואם לא הצבעתם אל תבואו להתלונן שדופקים אתכם. אשמתכם. יו.

לרגל יום הבוחר, פס הקול שילווה אותנו היום מתבסס על שיתופי פעולה. ככה בא לי טוב. לא תמיד הם דומים, לפעמים אפילו שונים כמו קרלינג וספורט, אבל כשהמוזיקה והבמה הן המכנים המשותפים, אז זה ועוד זה שווים וואו. טוטאל וואו. קבלו את החתן והכלה במחיאות כפיים סוערות!

שארלוט הורנטס (4-3) 108 – סקרמנטו קינגס (4-2) 115

שתי קבוצות נפגשו בשארלוט לחפש ניצחון שני ברצף. המארחת עם קו אחורי פצוע זה מכבר וללא מיילס ברידג'ס שהיה בתכניות עד שהרים יד על אישה, המנוול, האורחת מצידה איבדה את הרכז הראשון כבר אחרי 9 דקות, אחרי שדיארון פוקס השיק ברכיים עם מקדניאלס ונפל מפרפר על גבו. בצר לו נזכר מייק בראון שבעצם יש לו אלוף על הספסל, וזרק לפרקט את הטיגריס מביילור, דביון מיצ'ל. וכשזה לא הספיק, הקינגס מעלים באוב, לרגל ליל כל הקדושים, אלוף נוסף, אוסטרלי. זה לא אומר שאנחנו הולכים להאזין לניק קייב, אבל כן ניקח אתנחתא מוזיקלית.

בליל כל הקדושים אין ירח מלא, אבל אפילו התירוץ הקלוש להקדיש קצת יותר משש דקות לערן צור וגבע אלון נותנים ברוק, תופס.

חזרה למגרש, וכאן דווקא המארחים פתחו כראוי, הובילו בבטחה, וחצי דקה למחצית פלאמלי קובע יתרון שיא, 52-67, הורנטס, ואצל הצרעות הכל דבש ותותים. הרבע השלישי מתחיל דומה. מארי ומיצ'ל עושים מאמצים כנים, וושינגטון לא מוותר, וההפרש נשאר דו ספרתי, 66-76, עם 6:55 על השעון. ההורנטס מהדקים את ההגנה, תכף תבינו, הרטר מצטרף למטווח בהתקפה, מארי ומיצ'ל ממשיכים, ואז, עם 3:43 על השעון, הגונג נשמע, האורות מתעמעמים, ומהעבר מופיעה דמות…

האנדרטייקר….

דווקא לא מארק קאלוויי, אבל לא הרבה יותר הגיוני… מתיו דלבדובה וואט דה פאק?? האוסטרלי מ-2016 צולף מהעולם שמעבר, ופתאום המלכים אין פרונט, 77-79! הרטר אומר תודה רבה וממשיך מכאן לבד, ולמרות מאמצים של ילד אחר משארלוט, ג'יימס בוקנייט, האורחים מנצחים את הרבע 18-37 ומסיימים בפלוס 4, 85-89.

ברבע האחרון המארחים עושים הכל כדי לחפור את עצמם החוצה מהקבר ועם 7:41 לסיום זה אוברה עם השלשה הפעם, והנדנדה חוזרת לצד המארח, 96-98…. הספיק לכם? לקווין הרטר לא. הג'ינג'י קולע 4 ברצף, מארי מצרף שלשה אייווה מייד, פלאמלי נוגח פנימה מקרוב ומצמק לאחד, ליילס המקו, מקדניאלס משווה מחוץ לקשת.. 1:39 לבאזר, ואת המתח אפשר לחתוך בסכין. אבל אז מיצ'ל קולע חמש רצופות, ובארנס מהקו עושה שקט ורוגע בצד האורח. 108-115, הקינגס מצרפים שני ניצחונות, ההורנטס יחכו למשחק הבא כדי לשקול צעדים.

הרטר עם 26, כולל 5-10 מחוץ לקשת, היה המלך בראש, ומייד אחרין מיצ'ל עם 23 ו-5-6 משלוש. בארנס, 16 נק', ומארי, 12, היו נושאי הכלים הנאמנים, ודלבדובה הסתפק באותן שלוש מדוברות.

בצד המפסיד פי ג'יי וושינגטון, כבר אמרנו, מנצל 100 אחוז מהקרדיט וקולע 28, אוברה מוסיף 16, ודניס סמית ג'וניור, שחקן שעבר יותר מדבר אחד בליגה, החל בדאלאס ועבור בניקס, קולע 15, מוסר 8 וקוטף 7 כדי להגיד הנני כאן והייתי שמח להישאר.

וושינגטון וויזארדס (4-3) 111 – פילדלפיה 76' (4-4) 118

והרי לנו קבוצה בהתאוששות. הסיקסרס כבר עם ניצחון שלישי ברצף, והפעם בחוץ וללא ג'ואל אמביד. כמובן, כשממול ניצבים שבריהם של הוויזארדס החיים קלים הרבה יותר. וכשטייריס מקסי צועק שואו מי דה מאני לקראת הארכת החוזה בסוף העונה, והארדן מוסר כמו רוחו של ג'ון סטוקטון, וריברס מעלה חמישיית נמוכים עם פי ג'יי טאקר קשישא בסנטר, דברים הולכים להסתדר.

שברים אמרתי למעלה, אבל העסק היה צמוד מאוד לאורך כל החצי הראשון, וגם ברבע השלישי, עם 9:18 לסיומו, הסיקסרס פתחו פער צנוע בלבד, 54-61. המארחים גירדו שאריות של כבוד עצמי, חזרו למשחק, צמצמו לנקודה, מקסי מחטיא, וקוזמה יוצא למתפרצת לקראת דאנק חופשי ויתרון נקודה. אבל היי, קוזמה מאל איי, למה לא לעשות את זה פנסי… נגיד וינדמיל פאמפ לאחור ואז צוקהארה? יאללה גבר לך על זה.

ראיתם לבד, הארדן שם לזה סטופ בצד השני, ועם כל הלגלוג המתבקש לקוזמה שיצא טמבל אינדיד, בואו דווקא ניתן לו חיבוק ואז נחזור.

הקלטה לא אידיאלית, אולי לא הביצוע המושלם, אבל גבע אלון ועמיר לב ביחד… איך אפשר שלא?

שבנו אליכם, והוויזארדס בכל זאת עלו ליתרון כי אנטוני גיל דווקא כן קולע משלוש, וזה כבר היה פלוס 3 עם 5:08 לרבע, אבל אז טוביאס האריס, והראל לוקח אחריות, ושתי שניות לזמזם הארדן מחזיר את היתרון לאזור הבטוח, 73-86, סיקסרס, וברבע האחרון כל שנותר לוויזארדס זה צמצום נזקים. בסיום 111-118 לאורחים, שממשיכים בהתאוששות.

מקסי עם 28, הארדן 23 ולא פחות מ-17 אסיסטים, ולצידם מלטון והאריס עם 16 לראש וטאקר עם 13 משלים חמישייה דו ספרתית היו מאוזנים מדי בשביל הוויזארדס.

אצל המארחים פורזינגיס עם 32 היה ראש מעל כולם, ווינק ווינק, וברדלי ביל עם 20 לא הסביר מה בדיוק עושה ממנו סופר מגה סטאר כמו שטוען החוזה. אבדיה ירד לספסל מפני אנטוני גיל, ונתן הופעה חיוורת עם 0 נק' וזריקה אחת בלבד ב-17 דקות על הפרקט.

ברוקלין נטס (5-2) 116 – אינדיאנה פייסרס (5-3) 109

ללא הצורך להתייחס לשלל הרגישויות והאלרגיות של בן סימונס (שנח הלילה עם ברך כואבת), עלו הפייסרס לניסיון שני בברוקלין, אחרי שניצחו את הראשון. הפעם המארחים פתחו בסערה ומהר מאוד השאירו את הפייסרס הצעירים הרחק מאחור. עם תשע וחצי דקות למחצית, קיירי צולף שלשה והנטס לא רק כפול מהפייסרס בגודל, אלא גם בפלוס 24. נגמר? אפשר ללכת לנוח לשלושה רבעים ושלושה רבעים? נוט ג'סט יט.

המארחים מתקשים לשמור על ריכוז לאורך זמן, האליברטון שהניקס העדיפו לבחור את טופין על פניו מראה למה יש עתיד באינדיאנה, והתוצאה מצטמצמת לאיטה. דוארטה שהיה רוקי קשיש בן 24 מצטרף להאליברטון, וקולע… וקולע… וקולע… ואיכשהו על כל שני זגים של הנטס הפייסרס מחזירים שלושה זיג, ואל תתפסו אותי בחישוב כי זיג לא זהה בגודל לזג, הילד בשלשה מצמק ל-7 לקראת המחצית, 54-61, וברבע השלישי ההתמודדות תמשיך, אבל לא לפני שעת חינוך. כי לפעמים צבע עור, גיל ואפילו סגנון הם לא גורמים שמרחיקים ומפרידים, לא כשיש מכנה משותף ובני אדם מקסימים משני הצדדים. תראו למשל את הזוג המוזר על פניו, עמיר לב וטדי נגוסה, וכמה יפה הם מסתדרים.

שום דבר לא מחבר בין טדי נגוסה ועמיר לב, חוץ מהמוזיקה. ותראו כמה טוב להם, טוב להם יחד.

חוזרים לברקליס סנטר, וכאן הנטס נותנים את המושכות לקיירי ודוראנט ואלה אומרים דיו ורצים, והפער שוב גדל, והנה KD בדאנק עושה את זה 19, 63-82, עם 5:20 לסוף הרבע. תוותרו פייסרס! עזבו אני אומר לכם, תביאו כבר לנוח… שום דבר. הרוקי הנהדר מתורין צולף, דוארטה חם כמו גחלי תפוח ביום העצמאות, ושנייה לסוף הרבע הקנדי דומיניקני הולך אחורה עד אינדיאנפוליס ומהבית צולף שלשה… הפייסרס רק במינוס 7, 85-92.

והנה הם ממשיכים… מקונל והילד מצטרפים , הפער רק 4 עם 10 דקות לסיום… מלט דאון של הנטס, זעקו כותרות העיתונים… קלקסטון מטביע, מקונל מצמק ל-2, דוארטה נכנס… שיוויון 100, 6:54 לבאזר! הנה באים הפייסרס! אז זהו, שמה שרציתי לספר זה שבסוף זה לא כל כך עבד. קלקסטון התחיל לעבוד מתחת לסל למרות מיילס טרנר, דוראנט בא לעזרת חבר, ולמרות שמתורין עוד צימק לשלוש עם 1:43 לסיום, קיירי עם הפלואטר הראה שבכל זאת יש עוד מקום לכדורסל בראש המסוכסך הזה, ו-42 שניות לפוס משחק הולכים הביתה, זה 109-114, האליברטון מחטיא, ודוראנט מהקו סוגר את הדלת ושולח את הילדים הביתה רק עם מחמאות. 109-116, הנטס עם ניצחון שני העונה, ואולי סימונס ינוח עוד קצת בעצם.

דוראנט עם 36 נק', 9 ריב' ו-7 אס' היה הנט הראשי בניצחון, ואחריו קיירי עם 28, 6, 6 ו-4 חטיפות במקום 6 כמו שהיה רוצה, בשביל הקטע. קלקסטון הראה לטרנר מאיפה משתין הסנטר עם 19 נק', 9 קטיפות וארבע במסירות וחסימות.

בצד השני דוארטה היה שם כל הזמן עם 30 נק' ו-5-10 משלוש. הילד עם 22 ניסה לעזור, ומתורין עלה מהספסל עם 16, אבל האליברטון, 11 נק', 8 ריב' ו-5 אס', ובעיקר טרנר, עם 7 נק' בלבד, ו-3 מתוך 8 זריקות מהשדה מחוץ לקשת, יכלו לעזור יותר.

טורונטו ראפטורס (3-4) 139 – אטלנטה הוקס (3-4) 109

עם פרד ואנווליט פצוע במקצת ולא משחק, אמר ניק נרס לעצמו שטויות, מי צריך רכז. עדיף אורך. אז הרוקי קולוקו עלה בחמישייה, ואיתו טרנט ג'וניור, סקוטי בארנס, אנונובי וסיאקאם. כשהם נותנים ידיים בשרשרת הם עושים חוף לחוף כנרת לים תיכון, אצבע אחת בטבריה והשנייה טובלת בשפך הקישון. יודעים מה, עבד.

במחצית הראשונה האורחים מאטלנטה עוד היו בתמונה,, ולמרות שלהפסקה ירדו השתיים ביתרון 11 לקנדים, 53-64. יאנג ומארי פתחו היטב את המחצית השנייה, האנטר צירף שלשה למאמצים, ואז עוד אחת, והאקינה דגול! 8 ורבע דקות לסוף הרבע יאנג מוצא את האנטר מחוץ לקשת, באנג! 69-70, והעיניים נשואות לעתיד בתקווה. אנחנו צריכים עוד קצת כוח סקוטי!! רוצים לזוז… תביאו לנו קצת אינדינגב ביט! בום איזה קישור מעולה.

טדי נגוסה חוזר למגרש הביתי, במה, קהל, בלאגן, ותומר יוסף אחד לצידו. ואף אחד שלא יבלבל במוח. הם לא נולדו בבית חולים. טדי ותומר נולדו על הבמה.

כמה מתאים היה שדווקא סקוטי בארנס ייתן פה בראש, אבל מכולם זה היה… קם בירץ'? כאילו מה… שם גרוע, לא קשור לחיבור, איך אתה הגעת פתאום? בכל מקרה, קם קם ועושה מעשה, צולף חמש, לפני שהאנטר מנסה להחזיר, מצמק, אבל המפולת כבר התחילה גם אם לא שמתם לב. הרפטורס רצים 7-22, מגדילים ל-16, ועולים לרבע האחרון ביתרון 17, 80-97. ברבע האחרון המחליפים מפגינים רעב בלתי פוסק, הניצים מתחשמלים ונופלים על האדמה מפרפרים ומתחבטים, ובסיום זה פלוס שלושים, 109-139, רפטורס.

קולוקו קלע 9 וחסם 3 למנצחים, ומעליו עוד שישה בספרות כפולות, בראשם סיאקאם מככב עם 31 נק', 12 ריב' ו-6 אס'. בארנס וטרנט קלעו 21 כ"א, כשסקוטי גם מוסר 8 וקוטף 7. אנונובי קלע 14 וקטף וחטף 6. 14-34 מחוץ לקשת נתנו 41% קבוצתיים.

אצל ההוקס מאריי קלע 20 ומסר 9, ויאנג נעצר על 14 ב-3-13 מהשדה, ועשרה פינוקים לחברים.

מילווקי באקס (0-6) 110 – דטרויט פיסטונס (6-2) 108

הבאקס עדיין לא מנוצחים, ועדיין ללא מידלטון הפצוע, והובילו לאורך כל המשחק. מתי יותר, דו ספרתי לאורך המחצית הראשונה, ומתי פחות, 61-62 בפתיחת המחצית השנייה אחרי שלשה של ביי, ואז שוב פתחו פער 15, ושוב הבייבי פיסטונס לא מוותרים ומצמצמים, והנה 80-89, דקה לסוף הרבע השלישי, ועכשיו מישהו כבר מוזג משהו לפויקה, ומישהו אחר צועק היידה…

פלד וכהן מחזירים אותנו לספורט. היידה בי היידה בו היידה מכבי יפו!

ואפילו נרלנס נואל מצטרף ליאללה בלאגן… וארבע וחצי דקות לסיום בוגדנוביץ', בום, רק מינוס 2, 95-97… הבאקס מתאמצים, זיג וזג, מחליפים מהלומות, 58 שניות… סטיוארט משווה! שיוויון 105!

כל אחד צריך הולידיי. כל אחד. 45 שניות לסיום… בום, שלשה. איזה באסה לפיסטונס, ומה עושות האיילות בלילות, קל, קולעות שלשות מבאסות. קאנינגהאם מחטיא את השיוויון, לופז מגדיל לחמש בשקל תשעים, ובוגדנוביץ' רק ממתיק את הגלולה משלוש. 108-110, הבאקס עם הניצחון השישי ברצף, הפיסטונס חוזרים לנתח עוד שלב בפרוסס.

יאניס היה הבאק הראשי בהתקפה עם 31, אבל קיבל עזרה ראויה מלופז, 24ף והולידיי, 25 נק', שלשה בדיוק בפוני, 10 אס' ו-7 ריב'.

אצל הפיסטונס קאנינגהאם עם 27 היה המנהיג, וקיבל עזרה מבוגדנוביץ', 23, ואייבי הצעיר שהוסיף 19 ו-7 ריב'.

יוטה ג'אז (2-6) 121 – ממפיס גריזליס (3-4) 105

אוקיי, זה כבר נהיה רגיל, הג'אז מנצחים. ולא סתם, הקבוצה מסולט לייק סיטי כבר 0-4 בבית.

האורחים מממפיס עוד הובילו בנק', 32-33 עם 9 דקות למחצית, אבל אז הג'אז התחילו לנגן. יש פה שיר, זה הקשר.

ובכל זאת, כי בחירות. שם טוב האבי הוא האזרח הקטן, ג'ימבו ג'יי הסניגור, ובית המשפט הוא הבמה. חפשו את "עם אחד" כדי לדעת מה עלה בגורלו של מי שבסך הכל רצה לחסוך קצת ליום שאחרי.

11-28 עד המחצית, 44-60 בירידה להפסקה, ובלי דזמונד ביין הפצוע, ועדיין ללא ג'ארן ג'קסון, הגריזלים הרימו ידיים והתרכזו בקידום מועמדותו של ג'א לפרס האישי הגדול בסוף העונה. זה נסגר על 105-121, והג'אז לא חוגגים ניצחונות עם קרח בחדר ההלבשה, לתשומת לב מי שצריך לשים לכך לב.

הפיני המעופף ניגן 31 פעם לזכות המנצחים, ביזלי כרסם 18 פעם מהספסל, וקלקסטון עלה לצידו עם 15. 26 אסיסטים של המנצחים הם לא נתון יוצא דופן, אבל מול 14 בלבד של הגריזלים…

ג'א עם 37 אישיות היה היחיד שנראה קצת כמו גריזלי, אבל שיתף את החברים רק 4 פעמים. ברוקס עם 19 עזר במעט.

לוס אנג'לס קליפרס (4-3) 95 – יוסטון רוקטס (7-1) 93

וגם בל.א. עולם כמנהגו נוהג. קוואי בשנת יופי בחר שלא ללכלך רגליים על הפרקט, וימשיך לסוך בשמן את גופו המשתקם גם במשחקים הקרובים. למזלם של המקומיים פול ג'ורג' דווקא כן משחק, ולמעשה מכאן מגיעה התקווה. הממ… תקווה…

מתקרבים לסיום, ומחפשים קצת תקווה לעתיד. לפני בערך שלוש וחצי מאות שנים, בגרמניה, כתב יוהאן פכלבל את הקאנון ברה מאז'ור. מנגינה כל כך יפה ומלאת תקווה. קצת אורך רוח לקלאסיקה, ותזכו לחייך על הבוקר.

לא הקשבתם, נכון? כי זה קלאסי. כדאי לכם. זה אמנם בנאלי, אבל יפה.

בכל מקרה, משחק צמוד, לא המון רמה, אחוזים נמוכים, והיי, תראו מה זה… 1:27 דק' לסיום ג'יילן גרין עושה את זה פלוס 5, רוקטס, 88-93.. קצת התבלבלתם חברים, ושכחתם את את הוומבנמניה…

אז זובאץ מטביע, קיי ג'יי מרטין מחטיא, ואז PG13 עם פצצה מחוץ לקשת, בום, שיוויון 93. 40 שניות, טיימאאוט, פי ג'י חוטף… טיימאאוט, חוזרים, שניות רצות… ואז הכוכב היחיד של הקליפרס נכנס על גורדון, חג, מועד וכמעט נופל… בורח לפינה…

יאפ, קליפרס ווין. גורדון עוד מחטיא אבל בסיום 93-95, הקליפרס שורדים עוד משחק.

בלי קוואי וג'ון וול היה פול ג'ורג' האיש, עם 35 נק', 9 ריב', 8 אס' ו-6 חטיפות. זובאץ עם 16, 12 ריב' ו-4 חס' היה הסגן, אבל על הניצחון הזה כתוב 13 לכל אורכו.

מרטין הג'וניור עלה מהספסל עם 23, אבל זכה למעט מדי עזרה מהצעירים גרין ופורטר, 13 לראש, ובעיקר מהרוקי המתקשה, ג'בארי סמית, שתרם 4 נק' ב-30 דקות על הפרקט.

ואתם, לסיום, נשארים עם זאב טנא.

הפנים מוכרות וגם הקול, את המילים כבר שמעתם וגם את השיר אתם מכירים, אבל זאב טנא עם ביירות בביצוע שעוד לא השמעתי לכם? הרי לכם חידוש.

דובי

אנטומולוג, עובד סוציאלי ומטפל.. גר בערד וגם במייל dubiduofer@gmail.com

לפוסט הזה יש 30 תגובות

  1. האווי לאסוף

    1 נוב 2022 09:55:57

    מעולה, תודה רבה
    (הוא אולי לא יכול להצביע שם בניכר, אבל זה יום טוב לאבדיה לחשוב קצת על הבחירות שלו במהלך המשחקים, ועל מה שהוביל אותו לכאן. בהצלחה לנו ולו)

  2. zivovivo

    1 נוב 2022 10:31:27

    תודה דובי!! מעולה. נהנה לראות את הקינגס השנה כשרק שניים מתוך כעשרה שחקנים טובים הגיעו לעונה באופן עקבי.פוקס והרטאר.

  7. Berch

    1 נוב 2022 10:56:15

    אחלה סיקור + מיוזיקאל טור
    יום יפה בעיר אחוות האחים, נראה שכיף להארדן שהוא יכול גם למסור ומקסי בכלל מהמשפחה מכוון לחוזה מקס….
    לאבלי דיי
    😍

  9. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

    1 נוב 2022 12:00:26

    מעולה, תודה רבה דוביהו.
    .
    ה"פלאמלי נוגח מקרוב פנימה" פשוט גאוני, ומראה כמה הכל עניין של פריימינג – כל מה שצריך לעשות זה לחשוב עליו כעל בלם – סוג של יאפ סתאם, פאולו מאלדיני, אפילו שיראה – והכל נהיה הרבה יותר ברור.
    .
    בכיתה י"א שיחקנו כדורגל נגד הביולוגית, אפילו הבנות משתי הכיתות באו לצפות ולעודד. הכנסתי "שער אנגלי", כלומר מהמשקוף פנימה, בוולה! ברגל שמאל!! וניצחנו. חגגתי לא פחות מפול ג'ורג' והקליפרס. אני מספר לכם את זה כי סל ניצחון על הרוקטס של 2023 זה די דומה לשער ניצחון נגד הביולוגית… זה הישג נאה לחובבנים צעירים. למקצוענים? קצת פחות… אבל יאללה, שיהנו.

  12. שדות פופ לנצח

    1 נוב 2022 13:41:18

    דובי, אין עליך, הכתבות שלך ממתקים לגבות. חייבים לקרוא הכל הכל כי אי אפשר לדעת איפה תסתיר איזו פנינה…הכי צחקתי מביזלי כרסם 26 מהספסל ופורזינגיס היה ראש מעל כולם…וכל האזכורים לליל כל הקדושים והשחקנים החיוורים…נפלא, תבוא כל יום

    1. דובי

      1 נוב 2022 13:56:41

      אתה יודע, בשביל זה אני כותב. כי כשאתם מכירים אתם קוראים כל מילה, אז בכל מילה, כמעט, יש משמעות.
      ואז גם אם יש אחת או שתיים בלי, נראה שגם בהן יש

  13. petibear

    1 נוב 2022 14:54:46

    סיקור מופתי! תודה רבה דובי
    בלי רובין ואלברט קשה לנצח גם (הגם הזה פה קצת דיסריספקט פול ביחס לזה שהם משקיפים עלינו מלמעלה בטבלה) את הג'אז, בטח אם אתה משחק iso-ja.

    מדד הברוקס על שם רודי גיי:
    בניצחונות 5 נק למשחק
    בהפסדים 16 נק למשחק

כתיבת תגובה

סגירת תפריט