פור על הפיינל-פור – חלק א' / אהרון שדה

לקראת הפיינל-פור, אפתח בסדרה של ארבעה מאמרים לקראת המאורע הגדול שצפוי לנו באמצע החודש הקרוב. ונתחיל במאמר על ייחודיות השיטה והפילוסופיות  של המאמנים השונים ביחס להכנה לפיינל-פור.

הקדמה:

לפני כמספר שבועות הערכתי שמכבי תעבור את מילאנו ותגיע לפיינל-פור. טענתי אז שלמרות שמכבי מהווה אנדרדוג מוחלט לא כדאי לבטל את סיכוייה. עוד אמרתי כי לאחר שמכבי תבטיח את מקומה בפיינל-פור אנמק למה יש לה סיכוי ללכת עד הסוף והוספתי שאני חושב שגם אם לא אוכל לשכנע אתכם, אז לפחות אגרום לחלקכם לחשיבה מחודשת. אני מתכוון לעשות זאת במבט על כללי ללא מאצ'-אפים ,מיס-מאצ'ים וכדומה . אני חושב שמי שיקרא בעיון מאמר זה ואת המאמר השני בסדרה, ישקול מחדש את סיכויה של מכבי ת"א.

שיטת הפיינל-פור של היורוליג היא שיטה ייחודית ויוצאת דופן (והיא יוצאת דופן אפילו ביחס למכללות ונרחיב על כך) ובתור אוהד שעקב באדיקות אחרי כל הטורנירים שנערכו ב 25 השנים בהם הוא קיים – אני מוצא כמה מאפיינים יוצאי דופן שגורמים לכך שישנו בטורניר זה הפתעות רבות מאד ביחס לממוצע. ברצוני להסביר באופן שיטתי את הדברים הללו במאמר זה וכיצד זה משפיע על האלופות השונות.

מתחילים:

1. הייחודיות בשיטה:

לא שכחתי שגם בכדורסל המכללות משוחקת שיטת הפיינל-פור גם לא שכחתי שכך הוכרעה האליפות בארץ . ובכל זאת במובנים מסוימים פיינל-פור היורוליג ייחודי . הוא ייחודי בעיקר בנקודה שבה בין השלב המקדים לפיינל-פור, לבין הפיינל-פור עצמו יש הפסקה של כשלושה שבועות (לעיתים קצת פחות ארוכה …אך לפחות שבועיים ומעלה). את ההפסקה הארוכה הזו לא נמצא למשל במכללות, שם יש בקושי מספר ימים בין סיום שלב רבע הגמר לאירוע הפיינל-פור. הפסקה של כ"כ הרבה זמן בין שלב לשלב היא דבר נדיר מאד. היא זכורה לי למשל בכדורגל בין סיום מפגשי חצי גמר הצ'מפיונס לבין הגמר, אלא ששם אין שני משחקים בשלב הגמר.

במילים אחרות: לקבוצה יש זמן רב מאד להתכונן ליריבתה בחצי הגמר … אך במידה ותנצח יהיו לה בקושי יומיים עד למשחק הגמר שיכללו הרגעות והכנה שתמשך אולי יום בודד במקרה הטוב. במילים אחרות, שלושה שבועות הכנה לחצי גמר ואז ….יומיים בודדים לגמר. המשוואה ההזויה הזו יוצרת תוצאות מעניינות מאד אותם נראה בפרקים הבאים.

פיינל פור המכללות. פה מדובר בסיפור אחר לגמרי.

2. כיצד נכון להתכונן לאירוע? (או כיצד המאמנים מתכוננים בפועל לאירוע ייחודי זה ? ).

למיטב הבנתי ישנם שלוש שיטות, אם תרצו פילוסופיות, להכנה לאירוע.

השיטה הראשונה גורסת לא להתכונן באופן מיוחד אלא להתכונן למשחקים כאל משחקים רגילים לחלוטין.

השיטה השנייה טוענת כי יש לנו שלושה שבועות ועל-כן רצוי שנגיע מוכנים באופן מושלם למשחק חצי הגמר…מה הלאה ? כשנגיע לגשר נעבור אותו.

השיטה השלישית מאמינה כי בוודאי שצריך להתכונן …אך לכל היריבות בשווה ולא רק ליריבה בחצי הגמר.

לשם שינוי נתחיל דווקא בשיטה השנייה (היות ומצדדי השיטה הם בעיקר מאמני מכבי ת"א). בראשית פרק זה רציתי להביא נתונים מעניינים מאד על מכבי ת"א באירוע. זה יהיה הפיינל-פור ה 12 שלה מכאן שהיא שיחקה כבר 11 פעמים בחצי הגמר. ובכן מה המאזן של מכבי בחצי הגמר? התשובה היא  9 ניצחונות ושני הפסדים ששווים 82% אחוזי הצלחה מדהימים בשלב זה !

כמה זה מדהים? הלכתי ובדקתי את כל הקבוצות שהצליחו להגיע למעמד זה 5 פעמים ומעלה ושימו לב לתוצאות: היחידה שמתקרבת למכבי היא אולימפיקוס היוונית שהגיעה עד כה 8 פעמים למעמד ומחזיקה במאזן של 2-6 (75%!). פנא עומדת יל מאזן של 4-6 (60%). ברצלונה מחזיקה במאזן 7-6 (46%), צסק"א עומדת על 7-5 ( 42 %). וריאל על מאזן של 3-2 (40 %). בקיצור, ב'מועדון השש' המכובד הזה מכבי מוליכה ובצורה מרשימ .

נתון שני : הלכתי ובדקתי מה מאזנה של מכבי ת"א בגמרים . התשובה : 3 ניצחונות וששה הפסדים המהווים 33% אחוזי הצלחה. שמתם לב לשינוי הקיצוני?! לא הסתפקתי בכך ובדקתי את כל אותן יריבות ממועדון השש והוספתי להם כל קבוצה שהגיע לפחות 3 פעמים למעמד הגמר. והנה פלא גדול, מכבי ירדה בבת אחת מהמקום הראשון לתחתית ולמעשה למקום האחרון משותף בבדיקת אחוזי ההצלחה בגמרים.

הנה לפניכם הרשימה: פנא מחזיקה במאזן של 1-6 (86% אחוזים מדהימים (לעומת 60% בחצי הגמר …מדהים …אפילו יותר ממאזנה המדהים של מכבי בחצי הגמר). אולימפיקוס עומדת על 3-3 (50% …לעומת 75% בחצי הגמר). צסק"א עומדת במאזן 3-2 (40% …לעומת 42% בחצי הגמר). ברצלונה עומדת על 4-2 (כמו גם מכבי 33% …לעומת 46% בחצי הגמר). ריאל הגיעה רק פעמיים לגמר …זה עדיין לא מדד …בכל אופן מאזנה1-1 (50% …לעומת 40% בחצי הגמר).

בנוסף ישנם שתי קבוצות נוספות שהגיעו למעמד 3 פעמים: הראשונה, ספליט שמחזיקה ב 0-3 בגמר (ולמעשה גם בחצי הגמר והיא אוחזת במאזן בלתי נתפס של 0-6 בייחוד שמדובר בקבוצה שלא הייתה פייבוריטית בזמן אמת ובקבוצה צעירה). השנייה, קינדר בולוניה שמחזיקה במאזן של 2-1 (לא כולל הזכייה בסדרה בשנת  2001… 33%  אחוזי הצלחה לעומת 100% אחוזי הצלחה בחצאי הגמר).

בשורה התחתונה אין ספק שיש כאן תופעה שדורשת הסבר …איך קבוצה שכל-כך מוכנה ומצליחה לנצח משחק בחצי הגמר …מפסידה את הגמר? מעבר לסטטיסטיקה היבשה ברור לכל מי שראה את המשחקים שרמת המוכנות של מכבי בחצי הגמר הייתה טובה בהרבה מהגמר. בייחוד אני נזכר בשנת 2006, כדתי לא יכולתי לראות יותר מהרבע הראשון ….אך זה הספיק. לא הייתי צריך להיות מודאג בשבת כי מכבי עוד לפני הדלקת נרות שחטה את ויטוריה בתצוגת על של פיני גרשון וחבורתו…אך בגמר מול צסק"א הם לא יכלו לעשות סל קל…וכמובן הפסידו.

שמעון מזרחי. תמצאו אותו מחייך אחרי חצאי הגמר, אחרי הגמר, פחות…

במובן מסוים גם בשנת 2011 קרה מקרה דומה : בחצי הגמר מכבי שיחקה נפלא וקרעה את ריאל …אך נראתה חסרת אונים בגמר מול פנא. פנא לעומת זאת הגיעה הרבה פחות חדה למשחקי חצי הגמר (ולא בכדי מאזנה הוא טוב …אך לא ברמת מאזנה בגמר) …אך בגמר היא נראתה הרבה יותר טוב.

ובכן מה ההסבר לתופעה זו ? תשובה : במילה אחת 'פילוסופיה'. הרציונל של השיטה השנייה (כאמור מאמני מכבי ת"א). ה "הגיון " של מאמני מכבי פשוט מאד. מכבי לא מעל אירופה ועל פי רוב היא לא מגיעה בעמדת יתרון לחצי הגמר. מאמני מכבי מנצלים את "המתנה " בשיטה מתוך הבנה שמוכנות מקסימלית תאפשר להם ליצור יתרון ובכך להגיע לגמר וללא ספק הרבה מאד פעמים אותה הכנה מיוחדת עושה את כל ההבדל בין הפסד לניצחון. כשאתה שואל אותם על הגמר אתה מקבל תשובה שאומרת "קודם נגיע לגשר ואז נעבור אותו". והכוונה שלהם היא ….אלמלא אותה התכוננות כנראה שכלל לא היינו בגמר. בפועל הקבוצה אכן מגיעה אל הגשר ….אך בדרך כלל לא חוצה אותו….

החיסרון:

כפי שראינו גביעים זה כמעט לא מביא …זה אמנם מאפשר הופעות מכובדות במשחק הגמר אך כאלו שנגמרות על פי רוב ללא הגביע. מתי מכבי כן לקחה את הגביע? למשל בשנת 2001 אז מכבי באה לשם שינוי "פייבוריטית " מול צסק"א דאז ובאמת פיני לקח סיכון "מחושב" ופחות התכונן לחצי הגמר ואכן הוא כמעט הפסיד אותו לקבוצה פחות חזקה על הנייר. בסופו של יום כושר האלתור של גרשון (הכניס את שלף שהיה המצטיין) מחק פיגור גדול בדרך לניצחון 80-86 …הדיבידנד הגיע בגמר בדמות ניצחון מרשים על פנא  (67-81 ) שהיה למעשה הפסדה היחיד של פנא ומאמנה אוברדוביץ בגמר המפעל.

פיני גרשון. "אמא, הבאתי את הקבוצה לגמר בשיטה שלי"

נעבור ליתר השיטות:

שיטה ראשונה: לא להתכונן באופן מיוחד לאירוע …אלא להתייחס לכך כאל משחק רגיל. "מייסדי השיטה " הם בעיקר מאמני הליגות המקומיות הבכירות, מאמני הקבוצות הספרדיות ובעבר האיטלקיות . מהו רציונאל השיטה? יש בהחלט הגיון לכאורה בשיטה זו …וייתכן שגם קצת יהירות. רמחשבה מתחלקת ל-2:

1. אותם מאמנים אומרים לעצמם כמו שכל השנה אני מתכונן בצורה מסוימת למשחק …ומצליח בכך (ולראייה אני בפיינל-פור) כך אעשה גם באירוע עצמו.

2. לזה נוספת מחשבה שאומרת …ככל שנתכונן יותר ממילא נוסיף עוד לחץ מיותר על השחקנים …. אז בואו נגיע רגועים לא נשנה דבר ונצליח כפי שאנו מצליחים כל העונה.

לשתי הסיבות הללו ניתן לצרף סיבה שלישית, מאמנים אלו מתמודדים בליגה תחרותית וקשה …פרק הזמן הזה הוא למעשה האחרון בעונה הסדירה ועל פי רוב קבוצותיהם עסוקות במאבקי מיקום לקראת הפליאוף בליגות האלו …בקיצור הם מעדיפים להתמקד במנרסה, בדאלונה וסראגוסה בליגה מאשר הכנה נוספת לפיינל-פור.

תרצו תראו בזה יהירות , תרצו תראו בכך סדר עדיפויות שונה (אני שמעתי פעם מאמן ספרדי אומר …שזכייה באליפות הליגה המקומית עדיפה בעיניו על זכייה מקבילה ביורוליג). מה אומרים המספרים? במילה אחת – 'כישלון'. בשתי מילים –  'כישלון מהדהד'.

הנה לכם כמה נתונים:

1. מאזן הקבוצות הספרדיות בחצי הגמר עומד על 11-7 קצת פחות מ 39% (לא כולל ארבעה מפגשי כל-ספרדיות בחצי הגמר).

2. מאזן משנת 2006 ואילך עומד על מאזן עלוב מאד של 8-1 (11%הצלחה ).

ברצלונה היא זו שעומדת על הניצחון היחידי של קבוצה ספרדית בחצי הגמר על יריבה לא ספרדית (ניצחה את צסק"א ב חצי גמר 2010 ).

3. חידה: הידעתם מתי השיגה קבוצה איטלקית ניצחון בפיינל-פור ….על קבוצה שאיננה איטלקית ?

מסופקני אם הייתם יודעים שצריך ללכת עד לשנת 1998 עת ניצחה קינדר בגמר את אא"ק אתונה בתוצאה 44-58 (בחצי הגמר היא ניצחה את פרטיזן)

מכאן ואילך במשך 16 שנה ..פעמיים בלבד ניצחו קבוצות איטלקיות בחצי הגמר. טוב, לא הייתה להם ברירה… בנטון ניצחה את סיינה בחצי גמר כל איטלקי בשנת 2003 (71-76 ולאחר מכן נוצחה בגמר מול ברצלונה 65-76 ) וסקיפר בולוניה ניצחה כעבור עונה את סיינה 102-103 בשביל לקבל את ההשפלה הכי גדולה אי פעם בגמר מול מכבי כמובן (74-118 ).

נתונים נוספים בשביל לחזק את מה שאמרנו :

מאזן הספרדיות בגמר הוא 7-4 (קצת יותר מ 36% הצלחה).

מאזן הספרדיות הכולל בפיינל-פור הוא 18-11 שמהווים 38%. (כמובן לא כולל את המשחק על מקומות 3-4 ).

מאזן האיטלקיות בחצי הגמר עומד על 5-3 ובגמר על 5-2 סה"כ באירוע 10-5 (33%).

היוצא מן הכלל:

בספרד זוהי ברצלונה שלקחה את הפיינל פור אצלה בבית בשנת 2003 . קבוצה מדהימה עם מאמן לא מקומי (פסיץ') וסגל שכלל את בודירוגה ,שאראס ופוצקה. גם זה שהם פגשו בקבוצה מרוסיה בחצי הגמר ואיטלקית בגמר לא הזיקה. וכן, בשנת 2010 שהקבוצה המדהימה ברשות נבארו לקחה את הגביע. אך הסה"כ מראה שהחל משנת 1996 ועד היום במשך 18 שנה אלו היו שני הזכיות היחידות של קבוצה ספרדית שהיא הליגה המקומית הטובה ביבשת כמעט ללא תחרות. וזה מדבר בעד עצמו …

סבטיסלב פסיץ'. היוצא מן הכלל שלא מעיד על הכלל.

השיטה השלישית אומרת שיש להתכונן, אך לכל הקבוצות במידה שווה. מייסד השיטה: עיקר אובראדוביץ' ,אך הוא הנחיל אותה לכלל הקבוצות היווניות. הרציונל של השיטה: "פיינל-פור " זה כמו תכנית ריאלטי …"מארבע יוצאת אחת " בסופו של יום ישנן ארבע קבוצות ,ארבעה מאמנים וקפטנים שלכולם מטרה אחת – להניף את הגביע. זה שאני מקבל קבוצה איקס בחצי הגמר לא משנה את בסיס החשיבה שהיא רק קבוצה אחת מתוך שלוש שמתמודדות איתי על הזכייה בגביע. בקיצור אנו מדברים על משחק אחד ארוך בו ישנם שלוש מפסידות ומנצחת אחת. זה אומר להיות מוכן, אך לא בפינצטה, לחצי הגמר …אך באותה מידה להיות מוכן לגמר.

מה אומרים המספרים:

1. ביוון מאזן כולל של 7-11 בחצי הגמר המהווים 61% (לא כולל שלושה מפגשים כל יוונים בשלב זה).

2. מאזן חצי הגמר של הקבוצות מאתונה עומד על 3-11 (79%….הקבוצות מסלוניקי עומדות על 4-0).

3.. מאזן הגמר של היווניות הוא 5-9 המהווים 64% (והמאזן גדל ל 1-5 מאז 2002 ).

4. אוברדוביץ', השועל הגדול, אימן ב 13 פיינל-פורים . מאזנו בחצי הגמר 4-9 (69%). מאזנו בגמר 1-8 (89% מדהימים …למעשה הוא הפסיד רק לפיני). בשורה התחתונה : המספרים מוכיחים אין ספק זוהי הדרך הנכונה לקחת גביע….אמנם תיתכן פרידה מוקדמת, אך זה חלק מהמחיר…

במאמר הבא אנסה להסביר איך קבוצות המכונות אנדרדוג ….מרוויחות מהסיטואציה.

זליקו 'השועל' אוברדוביץ'. פיענח את השיטה הכי טובה בשביל להביא את הגביע

מנחם לס

בעל האתר ועורך ראשי

לפוסט הזה יש 29 תגובות

  1. נתונים מעניינים בהחלט.
    מעניין שבכל אחת מהזוכות היה לפחות שחקן אחד שנחשב לכוכב על אירופי לכתחילה או בדיעבד למעט 3 זוכות: לימוז' 93 שכוכבה הגדול היה דאקורי, חובנטוד באדלונה שכוכבה היה ג'ורדי ויאקמפה, וז'לגיריס קובנה שכוכבה היה שטומברגאס. שלושתם היו שחקנים טובים אבל וודאי לא כאלה שנכנסו לרשימת הגדולים בכל הזמנים. לא בכדי אלו 3 הזוכות המפתיעות ביותר בתולדות המפעל. שלושתן גם הביאו סגנון אחר – לימוז' ובאדלונה היו קבוצות הגנה אדירות, שעצרו קבוצות התקפה מצויינות ריאל ואולימפיאקוס בהתאמה. ז'לגיריס בהנגדה הייתה קבוצת התקפה אדירה שניצחה קבוצת הגנה מצויינת כמו קינדר בולוניה. בהחלט חומר למחשבה עבור מכבי שהיא קבוצה מוגבלת למדי. בלאט צריך להחליט במה הוא מתמקד, ולאור הסדרה מול מילאנו וחומר השחקנים המוגבל שעומד לרשותו, הגנה בלתי מתפשרת יכולה להביא גביע מפתיע לת"א

    1. ההפתעה הכי גדולה היא הזכיה של פארטיזן בלגרד
      ללילוז' של מאלקוביץ הייתה שיטה שמבוססת על התקפות ארוכות וסקור מאוד נמוך + כוכב מייקל יאנג שהיה תופר שלשות ללא הרף ( נדמה לי ששיחק בגבעת שמואל ) .
      באדולנה הייתה קבוצה בשלה שהפסידה את הגמר המפורסם לפרטיזן ב 92.
      הכוכב של זלגירס היה תיוס אדני( הMVP של הפיינל פור) אנתוני בואי וזידיק הצ'כי הענק

      1. אתה צודק, שכחתי את מייקל יאנג שהיה שחקן נהדר. אכן בסוף הקריירה הוא שיחק בגבעת שמואל. בכל מקרה גם הוא וגם זדובץ' שהיו שחקנים מצויינים, ניצחו גם את ריאל מדריד של סאבוניס ואת בנטון של קוקוץ' אי אפשר לומר שהם היו פייבורטים לזכיה, וזו הייתה הפתעה גדולה.
        אדני היה שחקן נהדר שהוביל אח"כ גם את בנטון. לפיינל פור. אגב אם אני זוכר נכון ucla שלו הדיחה את קונטיקט של שפר. בכל מקרה אולימפיאקוס וקינדר היו הפייבוריטיות הברורות לגמר כשקינדר הייתה מועמדת ברורה לזכיה.
        חובנטוד של 92 הייתה קבוצה שסיימה עונה במאזן 2:12 מצוין. ב94 זו הייתה קבוצה טובה, אבל הפייבוריטיות היו שתי היווניות אולימפיאקוס ופאו בוודאי לא חובנטוד.
        פרטיזן בדיעבד הייתה קבוצב עם שחקנים אדירים, ולכן כתבתי שבדיעבד היו לה כוכבים אדירים.
        עם כל הכבוד ליאנג וזדובץ' או אנתוני בואי אלה לא כוכבים שמישהו זוכר היום. אדני באמת היה שחקן אדיר והוא היוצא דופן.

      2. אגב אני לא יודע למה אתה חושב שהזכיה של פרטיזן הייתה מפתיעה יותר מזו הראשונה של ספליט למשל. מכבי הגיעה אז עם מאזן של 2:12 וניצחה פעממים את ספליט. גם ברצלונה נחשבה לפייבוריטית לגמר. רק בדיעבד התברר כמה גדולה הייתה הקבוצה הזו בדיוק כמו שבפרטיזן התברר בדיעבד שגדלו שני כוכבים אדירים כדנילוביץ' וג'ורג'ביץ'.

  2. על המפתיעות אדבר בל״נ במאמר הבא . בכל אופן בלימוז הייתה גם הגנה רצחנית והכוכב הגדול היה הפארווד האמריקני מייקל יאנג והרכז הסלובני הנפלא זדובץ .
    בקובנה הכוכב הגדול היה תיאוס אדני הרכז הנפלא מארה״ב שהיה לפני כן אלוף מכללות ועזר לו בואי הסמול פורוד אף הוא מארה״ב.

  3. מאמר מאוד מעניין.
    אבל אני חושב שנגעת בעיקר אבל לא דיברת על הסיבה האמיתית שמכבי מצליחה במשחקי החצי והיא שמכבי מגיעה רעננה למשחקי החצי (כי היא נחה מול קבוצות הליגה הישראלית במשחקים לא ממש חשובים) ואילו יריבותיה עובדות קשה בליגות הרבה יותר אינטנסיביות שלא תמיד אפשר להקריב בהן משחק.
    בגמר שהרעננות פגה, האחוזים שלה יורדים בצורה ברורה.

  4. יאיר תודה :
    בשנים האחרונות זה כבר לא כ״כ רלוונטי .
    ביוון למשל אין כל תחרות לאותנאיות .
    ברוסיה הפליאוף מחכה . באיטליה בשנים האחרונות אין רמה … בקיצור למעט ספרד … המצב דומה בכל הליגות המקומיות .

  5. מאוד מעניין. אני לא בטוח לגבי התיאוריות, אני מאוד מסכים עם יאיר שהליגה הישראלית(בשנים האחרונות פחות) חלשה מאוד ביחס לאחרות. כמו כן בדרך כלל מכבי מסיימת בין השתיים הראשונות בתום הליגה הסדירה בקביעות. הרעננות גורם משמעותי.

    1. אסי תודה רבה :
      בקשר לליגה הישראלית זה היה נכון לעבר אך פחות לשנים האחרונות.
      הנה למשל בשנת 2008 : מכבי הגיעה לפיינל פור כאשר היא בעיצומו של הסיבוב הכי גרוע בתולדותיה (והיחיד אי פעם אותו סיימה במאזן שלילי …ובדקתי זאת …אני מדבר על הסיבוב השלישי ).
      ומולה התייצבה סיינה ששייטה בליגה ללא כל הפרעה …ובכל זאת מכבי ניצחה.
      בכלל בשנים האחרונות הליגות המקומיות למעט ספרד (והליגות הפחות חזקות של טורקיה ,גרמניה וצרפת) הם ליגות לא תחרותיות בעליל.
      השנה איני בטוח שבכלל קיימת ליגה רוסית (נראה לי שכל הקבוצות משחקות בליגה הצפון אירופאית) .
      אך בשנים האחרונות צסק"א שלטה בליגה זו ללא ערער למרות הסגלים המרשימים של כל היתר …מכיוון שהחוק הרוסי הקיים בליגה זו נתן יתרון משמעותי ביותר בשנים עברו לטובת צסק"א בתחרות על השחקן המקומי.
      כמדומני שאת האליפות האחרונה איבדה צסק"א בסביבות שנת 2000 לקבוצת אוראל גרייט .

      ביוון : אמנם אנו מקבלים כל שנה דרמה ענקית בגמר הפליאוף..אך חוץ מהשתיים הללו הליגה שם חלשה ביותר …אין שם שום קבוצה שיכולה לדגדג את מכבי חיפה או הפועל ירושלים …והמאזן של פנא ואולימפיקוס נגד שאר הליגה השנה הוא 1-43 .

      באיטליה : סיינה הדי בינונית לקחה שם אליפות 7 שנים ברצף למרות שחלק מהזמן היא לא הייתה כזו ענקית.
      גם בליגות המזרח אירופאיות המקומיות יש תחרות של לכל היותר 2 קבוצות בליגה.
      בקיצור הליגה הישראלית בשנים האחרונות קצת מתקדמת והליגות האחרות קצת יורדות.

      בנוסף קשה לי לקבל שהרעננות כ"כ אפקטיבית בחצי הגמר …ופתאום אין לה פקטור מתמשך בגמר.

  6. בלי כל קשר (ואולי קצת עם…)
    העומס בספרד הוא באמת יוצא דופן.
    הנה ריאל עברה סידרה מתישה מול אולימפיקוס כשהמשחק החמישי משוחק ביום שישי זה…והנה בחלוף 40 שעות בדיוק בשעה 13.30 בצהריים משחקת ריאל משחק ביתי מול …סגנית המוליכה ולנסיה.
    אגב יצא לי לראות חלקים מהמשחק המהנה הזה שולנסיה ניצחה 110-105 ללא כל הארכות …וכמעט ללא הגנות. ובכך ריאל סופגת הפסד ראשון בספרד בסמוך לסיום הליגה.
    ובכל זאת אם מדברים על רעננות
    בכל זאת זה לא הפריע לריאל כל השנה לשחק ולסיים במאזן הטוב ביותר ביורוליג ולהית …בלתי מנוצחת בליגה הכי קשה ביבשת כשהיא משחקת 48 שעות אחרי משחק יורוליג משחק ליגה.
    אם כך למה שזה יפריע לה ביורוליג ? בייחוד שלשבוע הפיינל פור מגיעות הקבוצות הכי רעננות באופן יחסי ?

  7. אהרון רק עכשיו קראתי את הפוסט אז קודם כל אני לא בטוח במסקנות שלך קשה לי להאמין שמאמן כמו בלאט שנחשב למאמן קפדן וחרוץ לא מתכונן בצורה טובה ליריבות הפוטנציאליות שלו מה עוד שמדובר בכמה וכמה מאמנים עם פילוסופיות שונות ולא נראה לי שזאת הנחיה של המועדון.מה שכן הפתיע אותי לחלוטין שלמעט פנא וספליט אין אף מועדון שמחזיק מאזן חיובי בגמר שלה פיינל פור מאוד מוזר

    1. יניב : ז ..
      זה עניין של סדר עדיפויות.
      הרי דווקא קפדן כמו שרף …היא מתבטאת אצלו בכך שהוא לא מוכן בכלל להסתכל על הגמר לפני שהוא מגיע אליו .
      בקיצור …דווקא ככל שאתה יותר קפדן אתה יכול להגיע לתובנה שאני מקפיד עד הסוף בחצי הגמר.
      לענ"ד זה בדיוק ההיפך קפדנות יתרה עלולה לגרום לכך שלא תהיה מסופק מההכנה של קבוצתך למשחק הראשון ותחזור ותדבר איתם ותכין אותם …ותשכח להכין את הגמר.
      לכן צריך קצת לרסן את הקפדנות הטבעית והכי חשוב לקחת סיכון.
      כשלוקחים סיכון אז עלולים ליפול כבר בחצי הגמר …אפילו לאוברדוביץ זה קרה כמה פעמים…מצד שני אתה מקבל יתרון בגמר.
      דבר אחרון : הרי היה ניכר למשל שבפיינל פור 2006 ו 2011 הייתה רמת מוכנות גבוה לחצי הגמר…אך לא היה כל מענה לגמר …

  8. אני חושב שזה גם ענין של יכולת ניהול משחק ויכולת של מאמן להגיב להתפתחויות תוך כדי. לא כל המאמנים יודעים להגיב נכון ובזמן. אוברדוביץ' הוא אמן בענין הזה, והיכולת שלו להשיג משחקניו 100% מחוייבות בכל רגע נתון מאפשרת לו לשלוף שפנים מנצחים גם במעמדים הכי מלחיצים. לא בכדי השיחוב של פיני ובלאט היה היחיד שהצליח להכניע אותו בגמר. פיני מנהל משחק בחסד, ובלאט הכי יסודי בהכנה. הפעם יש שלושה מאמנים של שיטה קבועה כמעט ללא שינויים – לאסו ופסקואל, כשגם מסינה הוא מאמן של שיטה מאד ברורה. בלאט צריך להכין כמה שפנים במידת האפשר, במיוחד שמכבי נחותה מבחינת איכות הסגל ועומקו.

    1. אלעד זה נכון יחד עם זאת בלאט בשנים האחרונות הראה שהוא יודע להגיב יפה מאוד תוך כדי משחק והרבה פעמים( בעיקר שלא הולך) הוא מנסה כל מיני דברים לא קונבנציונליים מבחינתו

    2. דעתי היא :
      1. שמכבי הפסידה לאוברדוביץ בשנת 2011 בהכנה…מכבי ובלאט הגיעו הרבה פחות מוכנים בטח ביחס להכנה מול ריאל מדריד.
      2. לא נראה לי שבגמר צריך להפיק 100 אחוז מחויבות זה דבר מחייב (ת"מ ) המציאות.
      3. ההכנעה את אוברדוביץ בגמר נבעה לענ"ד מההימור בחצי הגמר.
      4. מסינה לדעתי כבר לא אותו מסינה …לא כ"כ מדברים על כך אך מאז עזיבתו את צסק"א לפני כ 5 שנים מסינה נכשל פעם אחר פעם.
      אמנם כישלונות "מתונים "אך כאלו שכבר העיפו מאמנים מתפקידים.
      ראשית הוא נכשל בריאל מדריד באופן ברור.
      שנית אשתקד בצסק"א הוא התרסק בחצי הגמר מול אולימפיקוס …אגב קוזלוסקאס קודמו בתפקיד הפסיד בנקודה בשנייה האחרונה בגמר וטס הביתה.
      5. אשר ללאסו ופאסקוול אני מסכים מאד הם לא הוכיחו חשיבה מחוץ לקופסה.
      בכלל ריאל מדריד נראית לי קצת מעבר לשיא אליו הגיעו בשלב מאד מוקדם בעונה.

      1. אהרון 100% מחוייבות זה מחוייב מהמעמד, אך מעט מאמנים מצילחים להפיק מהקבוצה גם 100% תוצרת או לפחות קרוב לזה בנוסף למחוייבות, וזו הייתה הכוונה
        לגבי גמר 2011 אני מסכים. רק כתבתי שהציוות בין בלאט וגרשון היה אידאילי. טוב שהפעם השועל לא נמצא ואולי זה ישחק לטובת מכבי.

  9. אני מתחזק בדעתי שהייתה עוד הרבה לפני שמכבי הגיעה לרבע הגמר…ושלא השתנתה גם כשמכבי הובסה לירושלים .
    מכבי אלופת יורוליג 2013-2014
    לא כי היא הכי טובה …היא הרבה פחות טובה מחברותיה למעמד.
    אלא כי פיינל פור זה משחק שונה מיתר העונה ושם מכבי תביא לידי ביטוי המון יתרונות .
    ארחיב על כך אך כגון
    1. ביתיות (הקהל שלה יהיה הגדול ביותר שם ו…היא מכירה היטב את המגרש).
    2. המאמן : (הטוב ביותר בין הארבעה כולל מסינה).
    3. האופי של הקבוצה.

  10. אהרון בוא נסגור עסקה:
    מכבי אלופת היורוליג תמורת אליפות להפועל ירושלים. יניב אתה פחות תאהב את זה אבל אולי גם תקנה

    1. מקווה שהתכוונת לאליפות "סדרת הגמר"
      כי בליגה הרגילה מכבי המשיכה את יכולתה ההגנתית וזיזיץ מראה שאולי הוא יוכל להפתיע ולהיות פקטור מסוים עוד העונה.

    1. 2001 הסברתי
      2004 קיבלו את היריבה החזקה בחצי הגמר …בגמר קבוצה איטלקית.
      2005 אובראדוביץ כבר בחצי הגמר …בגמר ספרדית.
      שמח שקראת והגבת.
      אך אמור מעתה לא למרות הפילוסופיה …אלא דווקא בגללה .

  11. לא רוצה להתרברב ….בגלל זה אני כותב את זה כאן רק לבודדים שיעברו פעם בארכיונים.
    היה מישהו שאמר מכבי תהיה בפיינל פור …ותיקח אותו.
    היה מישהו שאמר ש….רק ארבעה מועמדות לאליפות הנבא….אחרי חודשיים שלושה כל הארבעה בגמר האזורי.
    היה אחד שאמר שחיפה תיקח את ירושלים …..
    תעקבו על אותו אחד….שגם אמר שאתלטיקו תדיח את צ'לסי.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט