יש שני תחביבים בעולם הזה שיקרים לליבי, כדורסל ומוזיקה. כדורסל שחקתי לאורך חיי במסגרת תחרותית עד סוף התיכון (נגר טיפוסי שנותן פה ושם דק' מהספסל- החיבה לנגרים נשמרה) וגם היום משחק אחת לשבוע עם קבוצת חברים בגילאים 35-45 ,המטרה הראשית לרוץ ולא להיפצע. מוזיקה לעומת זאת אני רק נהנה לשמוע, לצערי לא זכיתי ביכולות הדרושות לנגן למשל או לעשות מוזיקה. אז לרגל פתיחת העונה החלטתי לנצל את בימת הופס ולנסות לשלב בין התחביבים הללו ובעזרת מגוון זמרים וזמרות מקומיים להקדיש פזמון ו/או בית מתוך שיר  לכל קבוצה בליגה. החלק הראשון יוקדש לקבוצות המזרח ומחר יעלה החלק המוקדש לקבוצות המערב.

אמונה עיוורת- ברי סחרוף / ברוקלין נטס

"הכול או כלום כבר אין לי כוח, הכול או כלום אני דועך, מחבק את הלילה בזרועותי האוהבות, הכול או כלום כבר אין בי רוח, הכול או כלום אני זועק, מחבק את הלילה בזרועותי האוהבות. "

אין התאמה טובה יותר לפזמון מאשר ברוקלין נטס ואמונה עיוורת של סחרוף. אין קבוצה שמאפיינת אותה יותר תחושת הכול או כלום מאשר הנטס, הכול תלוי בברגים הלא תמיד מחוזקים של שלושה כוכבים: דוראנט, קיירי והאיש שמפחד לזרוק סימונס. עם הפסיכולוג/פסיכאטר/ מאמן מנטאלי הנכון שהקבוצה תעסיק זה יכול להסתיים באליפות ומנגד המרחק להתרסקות במקרה שלא ממש קצר.

תנו לגדול בשקט- גידי גוב / בוסטון סלטיקס

"תנו לגדול בשקט בערוגה בכפר, שם תזרח השמש גם מחר. תנו לגדול בשקט בלי לקפוא מקור,  רק קצת זבל, מים וגם אור."

בוסטון סלטיקס נראו בעונה האחרונה כקבוצה שהשלימה את הגדילה שלה בשקט, בנייה נכונה דרך שלד מוביל שנבחר ע"י הקבוצה בדראפט וצמח אתה, חיזוקים במקומות הנכונים והגעה מרחק פסע מאליפות. בתחילת הקיץ הם אף נראו כעושים כל מה שצריך כדי לעשות עוד צעד קטן קדימה לעבר הטבעת הנכספת כאשר הביאו את ברוגדון וגלינארי להרחבת הרוטציה . ואז התפוצצה שערוריית אודוקה שהושעה לשנה ע"י המועדון, רוברט וויליאמס נזקק לניתוח בעקבות הפציעה שסחב עוד מהפלייאוף ויחמיץ את פתיחת העונה וגלינארי במהלך משחק הכנה לאליפות אירופה קרע רצועה ויחמיץ את העונה כולה. אז כל מה שמייחלים כרגע בבוסטון זה להחזיר את השקט על כנו.

אנחנו לא צריכים- שלמה ארצי / מילווקי באקס

"את הגשם תן רק בעתו באביב פזר לנו פרחים, ותן לנו לשוב ולראותו – יותר מזה אנחנו לא צריכים."

רבים דיברו על כך שהבאקס בכשירות מלאה עם מידלטון בפלייאוף כנראה חוזרים לעוד גמר, גם הקיץ הבאקס לא עשו שינויים דרמטיים. אז מה בעצם הבאקס צריכים ? את הגשם בעתו, את יאניס ומידלטון באביב עת בא הפלייאוף בריאים ובשיא כושרם ושיתנו להם לשוב ולראותו (את גביע האליפות) . האם זה יעבוד? ימים יגידו

יושב על הגדר- אריק איינשטיין / וושינגטון ויזארדס, ניו יורק ניקס ושארלוט הורנטס

"יושב על הגדר, רגל פה, רגל שם, יושב על הגדר, משקיף על העולם דופק חיוכים לכל הכיוונים, ותמיד, תמיד נמצא בעניינים."

שלוש קבוצות מזרחיות שיושבות על הגדר , רגל פה ,רגל שם. יהיו בעניינים אבל בסופו של יום לא בפלייאוף ולא בתהליכי בנייה מחדש . במקרה הטוב אולי ימצאו את עצמן בטורניר הפליי-אין המזרחי ובמקרה הפחות טוב עוד עונה חסרת תכלית.   

גדל לי קצת זקן- עדן חסון / פילדלפיה 76

"גדל לי קצת זקן על הצלקות, ולמילים שלי התאמתי מנגינות.  הגיטרה היא זאת שפתרה לי בעיות, כמה בעיות, כמה בעיות,  רוב הזמן לבד, ארבעה קירות, ככה מהצד, למדתי איך לשחות. אף פעם לא שכחתי מה אני צריך להיות."

בעיניי העונה הזו היא עונת מבחן לפילי ובמיוחד לאחד מזוקן ג'יימס הארדן. אחרי עונה לא פשוטה עבורו , פילי תקווה שהגיטרה לצידו (אמביד) אכן תעזור לו לפתור את הבעיות שלו ואולי להשיג את הגאולה הנכספת לקבוצה ,לאמביד ולהארדן בדמות טבעת.

עכשיו אני- החברים של נטאשה / מיאמי היט

"עכשיו אני כי ההוא הלך, עכשיו אני כי הייתי מוכרח… לתפוס מעלית מלמטה למעלה, זה כמו חללית למעלה והלאה. התגעגעתי אז באתי -מגוחך לא השתניתי!"

בעונה האחרונה מיאמי הגיעה למרחק שלשה אחת של באטלר מגמר ליגה נוסף, בקיץ האחרון מעט מאוד השתנה בקבוצה ואצל כל אחד מהיריבות לצמרת יש סימן שאלה כזה או אחר אז האם עכשיו זה הם? ובמיוחד האם עכשיו זה הזמן של ג'ימי באטלר לאליפות שתשים סימן קריאה אדיר עליו?

טיפת מזל- זהבה בן / דטרויט פיסטונס, אינדיאנה פייסרס ואורלנדו מג'יק

"אלוהים תן לי רק טיפת מזל, תן אהבה בלבבי, מר גורלי והעולם אכזר, תן נחמה בתוכי. איני רוצה ארמונות של זהב, די לי בפינה חמה . תן לי בחור שאותי רק יאהב, אתן לו את הנשמה."

הקבוצות המובילות במזרח במירוץ אחרי הבחור הצרפתי שאותן רק יאהב (וואמבניאמה). חלקן ינצחו פחות ויהיו בטנקינג תמידי (דטרויט ואינדי) , חלקן ינצחו מעט יותר אך ישתדלו להישאר בטווח הסיכוי הסביר לזכות בו (אורלנדו). שלושתן ישאו תפילה אי שם ביוני לכדורי הגרלת הלוטרי.

נחמד- כוורת / טורונטו ראפטורס

"נחמד, נחמד, היה ממש נחמד. היינו אז חזרנו שוב, היה ממש נחמד. מאה שנה, דבר לא השתנה, נמשיך לבוא, גם אז יהיה נחמד."

כנראה ההגדרה הכי טובה לטורונטו, נחמדים. כן הם בעלי מקום של כבוד בפלייאוף המזרחי אך בהעדר סופרסטאר כנראה שהצפוי הוא הדחה בסיבוב הראשון או גג שני, סך הכול נחמד אבל לא יותר מזה כרגע .                                               

מזרח פרוע- טונה / אטלנטה הוקס

"המזרח הזה פרוע, יאללה בואו נתפרע! יאללה בואו נתכרע על הסט! מילא אין פה אף אחד רגוע, ואללה גם אני לא מאה, אני בא להשתגע ולצאת. אז בוא נמשיך את הוויכוח, יאללה יש לי מצב רוח, כי המזרח יהיה פרוע,  כל עוד כל אחד בטוח, שזה רק הוא שיודע את האמת."

אטלנטה תמשיך לעשות את מה שעשתה מעולה העונה וזה לרוץ , לקלוע הרבה , לזרוק שלשות ולתת לטריי יאנג להתפרע בהתקפה (גם כשהוא לא על מאה). בין לבין הביאו את מורי לצידו שיאזן בהגנה וינסה למצוא את הדרך להסתדר אתו גם בהתקפה כדי שבמזרח המתחזק ההוקס ימצאו את מקומם שוב בפלייאוף ועם ימבה מצב רוח חיובי.

לשיר איתך- שושנה דמארי ובועז שרעבי / קליבלנד קאבלירס

"הלבנה אשר תלויה מעל, מישירה עכשיו את מבטה. היא שלך הלילה אל תשאל, קח אותה. טוב לשיר אתך פתאום, לרקום חלום, לרקום חלום. שני קולות והבטחה, לשיר אתך, לשיר אתך."

יותר מהכל בעיניי העונה הזו של הקאבס עלולה לקום וליפול על השילוב של צמד הגארדים מיטצ'ל וגארלנד ובעיקר בחלק ההגנתי של המגרש. התקפית אני בהחלט רואה את זה עובד עם גארלנד מנהל יותר ומיטצ'ל מסיים יותר אבל כדי ללכת רחוק באמת הם יצטרכו מעט להשתפר הגנתית אחרת הגארדים מנגד יחגגו.

המחפשים בע"מ- הדג נחש / שיקאגו בולס

"איך איך איך איך איך פותרים את החידה, מי ,מי ,מי ,מי פיצח את השיטה, העולם צפוף צפוף והזמן קצר מה אפשר לעשות בשביל להיות מאושר."

כאשר הבולס החתימו את דרוזדן והביאו אותו לצד לאבין הרבה גבות הורמו ונשאלה השאלה איך שני שחקנים יוצרים שזקוקים לכדור יסתדרו? (מי אמר יאנג ומורי?) . אז את השיטה לשילוב בין השניים הם דווקא מצאו יחסית בהצלחה מרובה אבל את שאר השיטה להצלחה בפלייאוף הם טרם פתרו. אז האם הסגל היחסית בריא שלהם בפתיחת העונה + חיזוק בווטרנים בקיץ האחרון יצליח הפעם לפצח את השיטה להצלחה שכה מחכים לה בעיר הרוחות מאז עזב אותה אחד אלוהינו?