אני יודע השם מפוצץ ובטח חשבתם שאני הולך לדרג את העונות הגדולות בהיסטוריה, אז לא… את האמת שהתכוונתי לעונה שתבוא עלינו לטובה בעוד מספר ימים, ורציתי להסביר למה אני חושב שהעונה הזו יכולה להיות הטובה ביותר.

לפני שנתחיל אזכיר את העונה שמבחינתי הייתה העונה הגדולה בהיסטוריה, שהיא במקרה, או שלא, גם העונה הראשונה שבה נחשפתי לדבר המופלא הזה שנקרא NBA.

העונה ההיא החלה כשגולדן סטייט רצה ל-24 ניצחונות רצופים, כשמי שעצרה אותם בסופו של דבר הייתה הקבוצה שלי, מילוואקי. אותה גולדן סטייט שברה את השיא האגדי של הבולס כשהם מנצחים 73 משחקים בעונה הסדירה.

בהמשך קיבלנו את תחרות ההטבעות הגדולה בהיסטוריה, כשזאק לווין וארון גורדון מבצעים דאנקים שלא יכולתי להעלות בדעתי.

העונה ההיא הייתה גם העונה האחרונה של שלוש אגדות של המשחק – קווין גארנט שחזר לפרידה ופרישה במינסוטה; הפאואר פורוורד הגדול בהיסטוריה, טים דאנקן, תלה את הנעליים אחרי תשע עשר שנים של כדורסל מפואר, ואיך לא – הבלאק ממבה קובי בראיינט שפרש בממבה סטייל עם 60 נקודות במשחק האחרון, כאשר את נאומו הוא חותם ב-""mamba out".

קיבלנו גם את אחד הפלייאופים הטובים בהיסטוריה, משופע בסדרות נהדרות, ובסופו סדרת הגמר הגדולה בהיסטוריה, כשלברון וקליבלנד שוברים את הקללה, והופכים לקבוצה הראשונה בהיסטוריה של הגמר שחוזרת מ-3:1 לניצחון.

אז למה אני חושב שהעונה שבפתח יכולה להתעלות על עונת 2016?

כי העונה הקרובה תהיה הכל או כלום – מחצית מהקבוצות יתחרו על האליפות, והחצי השני יתחרו על אחד מהפרוספקטים הגדולים ביותר שראינו (תרתי משמע) ויקטור וומבניאמה.

לכן המירוץ לתחתית יהיה מירוץ מטורף, כשכל קבוצה שלא יכולה להתמודד על האליפות תעשה הכל כדי לשפר את הסיכויים שלה בלוטרי על מנת לשים את היד על הבחירה הראשונה.

לכן המירוץ לאליפות יהיה הפתוח ביותר שראינו מזה זמן. קשה לי להצביע על עונה שבתחילתה יש כזו חוסר וודאות.

במזרח נסמן את בוסטון שהגיעו לגמר בשנה שעברה ולדעתי רק התחזקו מאז; את מילווקי ששמרו על הרוסטר, ויקבלו את קריס מידלטון בריא בחזרה; את פילדלפיה שמקבלת את הארדן בכושר, וביחד עם אמביד ומקסי יכולה ללכת עד הסוף;  את מיאמי שהגיעה עד למשחק שבע בגמר המזרח, וכמו תמיד תבוא להילחם; את קליבלנד הצעירה שהוסיפה את אחד הסקוררים הטובים בליגה בדמות דונובן מיצל ויכולה ללכת עד הסוף; את ברוקלין ששמרה על קווין דוראנט וחיזקה את הסגל; את טורונטו שעם בארנס סיאקם יכולה לעשות צרות גדולות; את שיקגו שבמידה ולונזו יחזור תעשה הרבה רעש, ואת אטלנטה שהוסיפה את אחד מהגארדים ההגנתיים הטובים בליגה, דג'ונטה מארי, ונראית נהדר במשחקי ההכנה.

במערב, למרות התקרית המכוערת, גולדן סטייט נראים נהדר, ויקבלו את ג'יימס וויסמן בחזרה לאחר פציעה קשה; פיניקס, למרות כל התקריות והשערוריות מעמידה רוסטר נהדר; הקליפרס מקבלים את קוואי בחזרה ונראים כמו הקבוצה העמוקה בליגה; הלייקרס שלאחר שתי עונות מאכזבות באים לתקוף; דאלאס ולוקה שקיבל את כריסטיאן ווד ינסו להפתיע; מינסוטה שהוסיפה כוח הגנתי אדיר בשם  גובר; דנבר נאגטס וה-MVP יוקיץ', שתקבל בחזרה את ג'מאל מארי ו-MPJ; החבורה הצעירה ממפיס שתקווה לקבל את טריפל J בהמשך העונה; והפליקנס שמקבלים בחזרה את זאיון ונראים מפחיד.

לקינוח, אנחנו נראה את שיא הנקודות האגדי של קארים עבדול ג'באר נשבר על ידי לברון במה שיהווה עוד הישג אדיר לקריירה של ג'יימס. אנחנו נקבל גם עונה סדירה תחרותית במיוחד בין הקבוצות שבטופ במאבק על המקום בפלייאוף ואולי נזכה גם לראות תחרות הטבעות נהדרת.