ברוב ענפי הספורט התחרותי הגיל הוא פרט משמעותי מאוד בהסתכלות על שחקן – בין אם מדובר ביכולת פיזית, מיומנויות או פוטנציאל התפתחות. כדורסל לא שונה בהיבט זה, ולאור כך בכל עונת NBA נתונה ניתן לראות לא מעט דיבור סביב שחקנים צעירים, מדידה שלהם אחד כנגד השני והערכה מי ישלוט בליגה בעתיד. לכבוד תחילת העונה הממשמשת ובאה, הנה הסתכלות על שלושה שחקנים צעירים ששווה לשים עין או שתיים על ההתקדמות שלהם בעונה זו.

1. אר ג'יי בארט (ניו-יורק ניקס)

השחקן הראשון ברשימה הזו מגיע אלינו מהניקס, איתם חתם על הארכת חוזה אשר במסגרתה יקבל עד 120 מיליון דולר בארבע השנים הקרובות. עם חתימת חוזה זה בארט הפך לשחקן הראשון מאז צ'ארלי וורד ב-1999 שנבחר בסיבוב הראשון על ידי הניקס ומאריך חוזה בקבוצה. בארט מתחיל את עונתו הרביעית בליגה הטוב בעולם, ולמרות ששלוש הראשונות היו מלאות בעליות ומורדות, אני מאמין שהשנה הוא יראה שהחוזה שקיבל מוצדק לחלוטין.

הקנדי בן ה-22 נחשב לכישרון הגדול ביותר במחזור התיכונים שלו ואף זכה במקום הראשון בדירוג הפרוספקטים של ESPN, אך לאחר שהגיע למכללת דיוק המצב היה שונה לחלוטין. במכללות מי שהכתיב את הקצב וקיבל את מירב תשומת הלב היה דווקא חברו לקבוצה, אחד בשם זאיון וויליאמסון. זה לא הפריע לבארט לקלוע 22.6 נקודות, לקטוף 7.6 ריבאונדים ולמסור 4.3 אסיסטים למשחק (כשוויליאמסון מסיים עם 22.6 נקודות, 8.9 ריבאונדים ו-2.1 אסיסטים למשחק ב-70.8% אפקטיבי), מה שהוביל לכך שנבחר עם הבחירה השלישית בדראפט 2019 והגיע אל הניקס.

מעונה לעונה בארט קיבל יותר ויותר אחריות תחת אימונו של תום ת'יבודו, כאשר מ-13.0 זריקות למשחק התקדם עד ל-17.1 בעונה החולפת. עם 20.0 נקודות למשחק נראה שלפחות על הנייר בארט התקדם, אך כשהוא מידרדר ביעילות (46.6% אפקטיבי לעומת 49.9% ב-2020/21), לא מתקדם באף מדד שהוא לא נקודות למשחק ומביא את הקבוצה רק אל המקום ה-11 במזרח עם 37 ניצחונות, קשה לי שלא לראות בעונה זו אכזבה.

העונה שלפנינו היא הזדמנות נהדרת עבור הבחירה השלישית לשעבר לפרוח. ההגעה של ג'יילן ברונסון משמעותית, בעיקר בגלל שזו הפעם הראשונה בקריירה הקצרצרה של בארט בה הוא ישחק לצד גארד התקפי איכותי שמסוגל ליצור לעצמו ולרווח את המגרש. הימצאותו של הרכז בן ה-26 יכולה להוריד לחץ מהכתפיים של בארט, לאפשר לו להתמקד בשיפור נוסף של ההגנה שלו ופשוט לתת לו מרחב לעשות מה שהוא יודע. עצם כך שהוא יצטרך לייצר פחות לעצמו ויוכל יותר להסתמך על אחרים עשוי להחזיר אותו לאחוזים מצוינים מעבר לקשת, וזהו בהחלט דבר ריאלי לאור כך שבעונה האחרונה קלע 36.8% משלשות הקאץ' אנד שוט שלו.

הפורוורד לא סתם נחשב לאחד מהכישרונות המבטיחים ביותר של השנים האחרונות ביציאה מהמכללות, ואני מאמין בלב שלם שהשנה נראה אותו סוף סוף מגשים את מה שחלמנו לראות ממנו מאז שהגיע לליגה.

2. ג'יילן גרין (יוסטון רוקטס)

השחקן השני שאאזכר כאן הוא דווקא שחקן שיפתח את עונת ה-NBA השנייה שלו, אך אני מאמין שהפריצה הגדולה מצידו תגיע מוקדם אפילו יותר משחושבים.

גרין בן ה-20 היה הפרוספקט העצום הראשון שהגיע לליגה מהג'י ליג איגנייט, הקבוצה הניסיונית שנפתחה ב-2020 ונועדה לשמש כתחליף למכללות/ליגות בינלאומיות עבור שחקנים צעירים. גרין חנך את הניסוי הזה כאשר קלע ב-15 משחקים במדי האיגנייט 17.9 נקודות למשחק, אותן גם ליווה ב-4.1 ריבאונדים, 2.8 אסיסטים ו-1.5 חטיפות. כל אלו הובילו לכך שהגארד המוכשר נבחר עם הבחירה השנייה והגיע אל הרוקטס.

אחת מהתופעות היותר ידועות בליגה היא ה-Rookie Wall – האטה של שחקני שנה ראשונה עקב הסתגלות הקבוצות בליגה אליהם לאחר שהחלו את העונה הראשונה שלהם עם מומנטום טוב, לצד שחיקה של הצעירים אשר לא מורגלים לאינטנסיביות ולאורך של העונה. במקרה של גרין, לא רק שהוא לא פגע בחומה זו, אלא הוא גם הצליח להשתפר בחלק השני של עונת הבכורה שלו ב-NBA.

ב-35 המשחקים הראשונים שלו בליגה גרין קלע רק 14.1 נקודות למשחק ב-37.0% מהשדה ו-28.7% משלוש, התקשה להסתגל לרמה בליגה ולא פגע בזריקות שלו מבחוץ, בניגוד לאיגנייט שם קלע 36.5% מהשלשות שלו, גם אם במדגם זעום. למרות פתיחת העונה הפושרת, שלא לומר קפואה, ב-32 המשחקים באים הוא כבר הצליח לעלות ל-20.7 נקודות ב-47.4% מהשדה, לצד 3.0 שלשות למשחק ב-39.3%. במקרה של גרין, הוא היה זה שהסתגל לליגה, ולא היא אליו.

בעונה הקרובה ככל הנראה היריבות יתייחסו אליו ככוכב הבלתי מעורער של הרוקטס, כך שסביר להניח שנראה הגנות מתרכזות בו הרבה יותר, אבל אין לי ספק שגרין ינצל את ארסנל הכלים ההתקפי העצום שלו על מנת לגבור על הגנות האלו. הגארד הצעיר אמנם עדיין לא הראה יותר מדי גיוון התקפי מעבר לסקורינג, אבל בתחום זה הוא עשוי להיות אחד המובילים בליגה כבר בעונה הקרובה. ההשתפרות שלו במחצית השנייה של העונה האחרונה הייתה משמעותית מאוד, ואני מאמין שבדומה לאנתוני אדוארדס אשר חווה עונת רוקי דומה, נראה גם את גרין ממשיך לעונה שנייה בה יקבע את מעמדו ככוכב של ממש.

3. ג'יימס וייזמן (גולדן-סטייט ווריורס)

השחקן האחרון ברשימה הוא שחקן שכמעט בלתי אפשרי לדעת אם יפרוץ או לא, בעיקר בגלל העובדה הפשוטה שלא ראינו אותו משחק כדורסל תחרותי מאז אפריל 2021. מאז שנבחר עם הבחירה השנייה בדראפט 2020 לפני כמעט שנתיים וחצי ועד היום וייזמן שיחק רק ב-39 משחקי NBA, ולקראת פתיחת העונה השלישית שלו בליגה לאחר שפספס את השנייה עומדות לא מעט שאלות סביב הסנטר המוכשר.

גולדן סטייט הייתה אחת מקבוצות ההגנה הבולטות בליגה בעונה החולפת וסיימה במקום השני במדד הרייטינג ההגנתי כשספגה 106.6 נקודות ל-100 פוזשנים במהלך העונה הסדירה, כאשר רק הסלטיקס מסיימים מעליה. בהובלת דריימונד גרין ואנדרו וויגינס היא נראתה פשוט נהדר בצד האפור של המגרש והראתה יציבות מרשימה מאוד, אך אם יש נקודה שהיה ניתן לשפר אצלה זו הייתה הגנת הצבע. תחום זה לא היה חלש, וקוון לוני הצליח למלא את תפקידו בצורה הטובה ביותר שיכל, אך לא ניתן להשוות בין הפוטנציאל העצום של וייזמן לבין מה שלוני סיפק.

כרגע אנחנו לא יודעים מה נקבל מוייזמן ובעיקר מסתפקים בהצהרות ותחזיות, אבל למזלם של גולדן סטייט גם אם ייקח לנפיל הצעיר זמן להסתגל בהגנה וללמוד איך לתפקד בסכמות של הקבוצה, לוני תמיד יוכל לחפות עליו ובמקרה הצורך לסגור משחקים חשובים. בניגוד להרבה שחקנים צעירים בקונטנדריות, לוייזמן דווקא כן יש מקום ואפשרות לטעות, וזהו דבר מאוד חיובי שאני משוכנע שיסייע גם לו וגם לקבוצה.

למרות שבקושי שיחק בליגה, לא הראה יותר מדי בעונת הרוקי ורק עכשיו חוזר מפציעות, וייזמן עדיין אחד מהשחקנים עם הפוטנציאל הכי גבוה כרגע בליגה. הנתונים הפיזיים המפלצתיים שלו (גובה 2.16 מ', משקל 108 ק"ג ומוטת ידיים של 2.29) עדיין שם, ויש סבירות גבוהה שלצד תהליך ההחלמה שלו מהפציעות גם עבדו איתו בווריורס על שפשוף המשחק שלו והפיכה לשחקן פחות בוסרי.

אף שחקן לא יהפוך לאחד מהשמות הגדולים בליגה רק דרך אימונים ללא התמודדות מול רמת NBA בכל משחק, וכרגע זו ההזדמנות של וייזמן להתמודד ברמות האלו. סביר להניח שיהיו קשיי גדילה ושהוא לא יהיה התאמה מושלמת בקבוצה כבר מההתחלה, אך זה תהליך שהווריורס יצטרכו לעבור כדי לשפר את וייזמן ולהשתפר כמועדון.