יום ראשון, 9.10.22, צ׳ייס סנטר, סן פרנסיסקו.

הקדמה:

שוב אנחנו כאן, איזה מרגש להגיע למשחק (היי היי…אני יודע, פרי-סיזן פרי-סיזן בסדר….) הראשון של העונה החדשה אחרי עונה שבה לא יכולתי לבקש יותר.

הצלחות, מעט נפילות, פלייאוף מותח ואליפות מתוקה שאליה התלווה המצעד אליפות הראשון בו נכחתי כאוהד nba.

אז קודם כל בואו נלך מעט אחורה וננסה לראות מה השתנה?

כל מיני שחקני-אופי שהלכו וקור מרכזי שנשאר כשלצידו שערוריה אחת גדולה ואני בוחר דווקא ללכת מהקרוב לאחור.

האגרוף של דריימונד גרין לפרצופו הצעיר והחמוד של ג׳ורדן פול במהלך אימון.

אני באמת לא בטוח שהשמועות על בדיחות מצידו של פול ״אני ארוויח מלא כסף ואזמין אתכם לבריכה(פול) שלי וזו תהיה הבריכה של הgoat״ או דברים דומים הם אלה שבאמת הצליחו להעלות את הסעיף אצל דריימונד גרין.

מצד שני, זה דריימונד, הבחור הרגוע והשלו ביותר שראתה האנושות הוא ממש לא.

האמת?, זה גם לא באמת משנה.

דריימונד עשה משהו שלא עושים ויכול לפרק קבוצות בגלל פגיעה קשה בכימיה, ההתנצלות שלו שהגיעה אך ורק לאחר פרסום וידאו של המקרה מעצבנת אותי.

״אני רוצה להתנצל בפני המועדון, ג׳ורדן, אבל מעל כולם כאב לי שההורים שלו ראו את הוידאו אז אני רוצה להתנצל גם בפניהם״, סליחה, מה?!?

זאת אומרת שאם הוידאו לא היה יוצא הכל היה טוב אבל פתאום כואב לך שההורים של פול ראו את זה? לא מפריע לך שהתנהגת כמו אחרוני העבריינים ויש לך משפחה וילדים שזה עלול (וכנראה גם ככה הם מחונכים בבית) להשפיע עליהם ועל ההתנהגות שלהם?

בכל מקרה, למדתי עם השנים שלא צריך להתרגש יותר מידי מהתנהגות של ספורטאים כאלו ואחרים, הם בני אדם ובני אדם טועים, הם פשוט מוכרים. יש כאלה שאי אפשר לסלוח להם על מעשיהם ובואו נודה על האמת רגע, יש כאלה שנסלח להם מתוך אהבה והערצה אליהם ומה שהם מביאים לקבוצות שאנחנו אוהדים.

אני לא צריך לחפש הרבה דוגמאות (ולא חסר), בתור אוהד לייקרס אני מוחק מהזכרון שלי לחלוטין את אשמת האונס לכאורה, שזהו מעשה חמור בהרבה מזה של האחרון, שהופנתה כלפי קובי בריאנט אהוב ליבי, האם זה הופך אותי לפחות מוסרי? לא יודע. אני רק יודע להגיד שאני פשוט בוחר ללכת עם הצד של הכסף הפעם שהצליח להשתיק את הפרשה – אם קרתה או לא. כמו-כן סביר שהייתי מחמיר הרבה יותר בתגובתי אם לא היה מדובר בספורטאי שאני מעריץ.

נחזור לענינינו, אני מקווה בשביל הווריורס שקודם כל, הליגה לא תשעה את דריימונד ליותר מידי משחקים אם בכלל ודבר שני, שהכימיה בינו לבין פול לא תהפוך לכזו של – או אני או הוא. ואפשר להבין גם תגובה כזו בדומה למקרה בובי פורטיס ומירוטיץ׳ בשיקאגו. אגב במקרה ההוא שמירוטיץ׳ היה זה שחטף אגרוף הוא גם זה שעזב ראשון.

נקווה שפול ישאר לעוד שנים רבות ויצליח לדלג מעל המקרה הזה שהוא כמובן פוגע נפשית הרבה יותר מפיזית, עם כל הכבוד לאגרוף של דריימונד, נכון לעכשיו דריימונד לקח לעצמו פסק זמן מהקבוצה ונראה מתי הוא מתכנן לחזור.

מתקדמים.

מה קורה עם קליי?

אני באמת לא מבין, קליי שחזר לכושר מלא במהלך החצי השני של עונה שעברה, שיחק את כל משחקי הפלייאוף ופתאום משום מקום הוא נח כל הפרי-סיזן ועכשיו בספק לפתוח את העונה?

על מה ולמה?, טענות ההחלמה והמנוחה מהפציעות הקשות שקדמו לחזרה שלו נראות לי מגוחכות בהתחשב בזה שהיו לו מספר חודשי מנוחה להפליג ולהעלות סרטונים לאינסטגרם. תמוהה מאוד בעיניי.

אז מי בא ומי הלך?

נפרדנו מאהוב ליבי – חואן טוסקנו אנדרסון, רק מה יפה? שלא באמת כי הוא עבר מהקבוצה שאני מסקר (ומחובר אליה באופן טבעי עכשיו) לקבוצה שאני אוהד הלא היא אל איי לייקרס (:

מלבדו, גארי פייטון עזב לפורטלנד לטובת חוזה גדול שכל כך מגיע לשחקן הותיק הזה, פורטר הלך לראפטורס.

דאמיון לי הצטרף לפיניקס המתפרקת (פרשנות שלי), ונמנייה בייליצה החליט לעבור לפנרבחצ׳ה ולעזוב את הnba אולי לתמיד.

מי הגיע?

במקומם של בייליצה/אוטו פורטר הצטרף על אותה משבצת וטרן אחר בשם ג׳מייקל גרין, גם לאחרון יש הגנה סבירה ובעיקר יכולת קליעת שלשות ובעמדת הגארדים הגיע דונטה דיוינצ׳נזו, גם שחקן מוכשר שנקווה ויצליח לסגור את החור שהותיר גארי פייטון השני.

הרוקי פטריק בולדווין ג׳וניור או בכינויו pbj הוא שם חם שבונים עליו הרבה אבל צריך לראות אותו משתלב בליגה של הגדולים, דבר שלהרבה שמות מבטיחים במכללות קשה לעשות.

תכלס?, אנחנו צריכים בעיקר להסתכל על מי שהיה פה מאז ומעולם ומי שהגיע ועשה את הקפיצה שנה שעברה.

מיותר לדבר על סטף ומיותר לציין מה היכולות של קליי.

מי שקפץ – אנדרו וויגינס, קודם כל מגיעות לוויגינס המון מחמאות על האליפות, מבחינתי תואר הפיינלס mvp שנחטף מסטף בעבר הפעם ניתן לו ולא בטוח שבמאה אחוז צדק, וויגינס היה כל כך משמעותי בסדרת הגמר ולתחושתי האישית עשה את ההבדל האמיתי וגרם להמון תסכול אצל בוסטון שלא ציפו ליכולת כל כך מרשימה של הפורוורד הקנדי.

היכולות של וויגינס גורמות לבלאגן של דריימונד להרגיש מעט פחות חשוב כי כבר בעונה הקודמת הוא חיפה על דריימונד גם ביכולות ההגנתיות לשמור חזק על סנטרים קשוחים ובטח שביכולות ההתקפיות.

שחקן החמישייה השני שנתן קפיצה ויהיה חייב לשמור על המומנטום הוא הסנטר קוון לוני, לוני קיבל הארכת חוזה והוא תמיד הגיע לעבודה, 82 משחקים בעונה הסדירה וגם כשהיה צריך לעלות מהספסל בפלייאוף הוא עשה את שלו.

כן, הוא לא השחקן המלהיב ביותר בשכונה וכן גם לא הכי אתלטי או מוכשר אבל הוא ללא ספק חלק משמעותי בחמישייה לדעתי והפיזיות שלו והיכולת לקטוף ריבאונדים ולחלק מסירות חכמות עושה את ההבדל בין לוני של עונות קודמות ללוני שתפס מקום של קבע בחמישייה של קבוצה אלופה.

הבעיה של לוני היא הבריאות של וייזמן, וייזמן נתן סאמר ליג לא רע ונראה טוב במשחקי קדם העונה ביפן נגד וושינגטון.

אם וייזמן ימשיך לשמור על בריאות ויכולת קליעה גבוה הוא עלול להזיז את לוני מעמדת הסנטר הפותח אבל זה עוד רחוק מאיתנו, לפחות בשלבים הראשונים של העונה אני צופה שהחמישייה שנקבל אכן תשאר עם לוני ב-5.

ג׳ורדן פול, אין מה להרחיב, כולם מכירים, כולם ראו איזה שלשות משוגעות הילד הזה יודע לתפור עם יד קשורה מאחורי הגב ועיניים מכוסות, סטף הבא השמועות אומרות אבל צריך לראות את האופי שלו מתגבר על תקרית דריימונד ומקווה שהוא גם יהיה שלם עם התפקיד ששוב מצפה לו והוא השחקן השישי, כן, הדקות שלו יהיו כמעט כמו של שחקן חמישייה אבל יש שחקנים שלא מוכנים להשלים עם העובדה שהיכולת שלהם תואמת תפקיד של חמישייה פותחת והם לא מקבלים את העמדה הזו.

ג׳ונתן קומינגה, יא חביבי, כמה ירדתי עליו שנה שעברה.

קומינגה כמעט ולא ראה פרקט בפלייאוף וחבל לי עליו, אבל הוא עוד צריך ללמוד ואין ספק בכך.

כן הראה מגמת שיפור לאורך העונה אך אני אישית לא קיבלתי ממנו את מה שרציתי, יותר מידי קפיצות (מטורפות) לגובה ומעט מידי קליעות ותנועה נכונה במהלך המשחק.

נחכה ונראה אבל אם דריימונד יעדר מהמשחקים הרישמיים אני דווקא צופה שקומינגה יקבל הזדמנות לפתוח בחמישייה.

בכל מקרה, מה שחשוב לזכור זה שהקבוצה הזאת תתבסס על היכולות של סטף שוב, כי לדעתי בלי ה״מוג׳ו״ הזה של קרי הקבוצה הזו תהיה טובה, אבל לא מצויינת ובשביל לזכות באליפות צריכים להיות מצויינים בליגה שבה התחרות כל כך קשה והקבוצות השונות מתחזקות כל עונה עם תוספות של כשרון שנכנס לליגה בדראפטים השונים.

טרום משחק:

יום חורפי היום בסן פרנסיסקו, אני אוהב את האווירה הזאת, רגוע בבית לפני המשחק, ברוני הכלב לצידי זורקים עוד כמה מילים לתוך הכתבה לפני שיוצאים לצ׳ייס.

תאמת?, אני קצת מתרגש, כן הייתי שם בקליפורניה קלאסיק, אותו טורניר קטנטן שקדם לסאמר-ליג (שגם בו, לשמחתי, נכחתי) אותו טורניר בו גבי שלנו שיחק כמה דקות והראה דווקא יכולת נחמדה, אבל לא משהו שהספיק כדי לקבל חוזה ולו הקצר ביותר. לא נורא שימשיך לעבוד קשה ויש מצב שנראה אותו מתישהו מגיע לליגה.

אז כאמור, מרגש, וכיף ועכשיו אני גם במתכונת שונה וחדשה בשבילי מגיע עם אישור עבודה רישמי בארה״ב וגם עבודה קיימת כבר חודשיים+ אז כל משחק שאני יכול להגיע אליו זה עוד ״ווין״ מבחינתי כי לצערי אני יכול להניח שיהיו גם כאלה שארצה נורא ללכת לראות ולסקר עבורכם אך העבודה תתנגש.

עכשיו 11:50 בבוקר שעון מערבי (pst ליתר דיוק – פסיפיק סטנדרט טיים), בסביבות 16:00 אצא לכיוון לחפש חניה.

כרגע ברקע רץ הרד-זון המפורסם של הפוטבול, אצלכם זה ב-20:00 שזוהי השעה האידאלית לרצף משחקים שכזה אך פה זה מוקדם!! מאוד מוקדם (: 10:00 בבוקר מתחיל הבלאגן, נמשך עד שעות הערב וכל זה נופל על יום ראשון יום החופש, מיותר לציין שלא מעט רד-זונים מפוספסים לטובת בילוי משפחתי וטיולים מהנים לא פחות אבל לחלוטין אני מתגעגע לימי ראשון בארץ, מגיע 20:00 בערב, מעט אחרי שחוזרים מהעבודה, בטלוויזיה כל המהלכים המכריעים וביד הטלפון פתוח על הפנטזי לראות בכמה פספסתי השבוע.

בשביל זה הרי המציאו את הפנטזי, שגם אנחנו נסבול קצת (:

אני פה!, איזה כיף, כמה התגעגעתי.

מכירים את התחושה הזאת שאתם יודעים שאתם הולכים לקראת משהו שמרגש אתכם ואתם מכינים את עצמכם נפשית ואז זה מגיע וזה עושה הרבה יותר נעים ממה שיכלתם לדמיין? אז זה זה.

אבל נתחיל מהסיפור שמסביב כרגיל (:

מצאתי חניה במרחק רבע שעה הליכה, די בקלות, בדיעבד ראיתי בדרך עוד כמה חניות אבל איך שמרפי אוהב לעשות לנו את זה, בטח אם הייתי מתקדם עם הרכב החניות האלו לא היו קיימות (:

הגעתי לשער, אותו דון (השם של הבחור בכניסת המדיה שמחלק את התגים) מחכה, מדהים אותי שלמרות שיש לו שם עשרות תגים הוא יודע לזהות אותי כבר לפי השם.

אין יותר נעים מאוד שגב, ולהתחיל לאיית, כי מי שמע על השם הזה בארה"ב?! לא עוד, דון מזהה אותי, איזה תענוג.

בירכתי אותו בברכת ה "האב א גוד וואן" והמשכתי פנימה.

עובר את הבדיקה הבטחונית, נכנס דרך חדרי ההלבשה של הצוות שמתפעל את האולם (לא זה של השחקנים), רואה את ברט, האחראי הראשי פה על כל מה שקשור למדיה וקומיוניקיישן לוחץ לו את היד, מברך אותי בברכת ברוך השב ויאללה לעניינים.

הראשון שאני רואה מתחמם זהו לא אחר מאשר חואן טוסקנו אנדרסון, איזה גבר, הרגיש בבית, כשסטף עלה להתחמם בצד השני הוא ישר ניגש אליו והביא לו חיבוק. חולה על החט"א הזה!

ניגשתי למאחורי הקלעים, חדר המדיה כדי להבין איפה אני יושב.

מייק שרושם את כל המדיה בכניסה לחדר האוכל וסידר לי חולצה מאחד השלבים של הפלייאוף שנה שעברה שחולקו לאוהדים עומד שם מנופף בידיים ומספר לי שהוא התקבל למכללה ללימודי תקשורת ושהנה עוד שנה-שנתיים הוא מצטרף לצד שלנו, בחור חמוד וחייכן ואני שמח מאוד בשבילו.

עזבו הכל רגע, אה כן, יושבים באותם המקומות של שנה שעברה, אחלה זוית, אחלה מיקום לעומת הפלייאוף שדחק אותנו לקומה השישית, קומה שלוש נראית פתאום כמעט על הפרקט (:

אבל אמרתי עזבו הכל! הגלידה שוקו-וניל!! אחח….כמה התגעגעתי לזה.

הפינוקים של העיתונאים פה זה משהו, ויתרתי על אוכל כי היה לי שאריות הודי בבית ולהעמיס עוד כדורי בשר היה נראה לי הגזמה אבל לא אוותר על קולה ופופקורן קצת לפני ההתחלה.

עכשיו 16:50, האולם ריק יחסית, אבל הוא גם ככה לפני משחקים רגילים בעונה אז בואו נראה מה קורה 5 דקות לפתיחת המשחק, אני מהמר על ⅔ אולם מלא מבחינת אוהדים.

קדם העונה היום ממש כמו משחק פתיחת העונה בעוד שבוע וחצי –  לוס אנג'לס לייקרס מגיעים לצ'ייס לפגוש את גולדן סטייט ווריורס.

החמישיות יהיו כמובן חסרות וגם מי שיפתח היום וביום שלישי הבא בטח ירד לנוח די מהר ועדיין יהיה מעניין לנסות לקלוט שחקנים שינסו להראות שמגיעות להם יותר דקות משחק בעונה הסדירה.

חמישיות:

לייקרס: ריבס, לוני ווקר, טוסקנו אנדרסון, קריסטי, דייויס.

ווריורס: סטף, פול, וויגינס, קומינגה, לוני.

מהלך המשחק:

גולדן סטייט נטולת דריימונד שהשעה את עצמו וקליי שעדיין נח מ-אלוהים יודע מה, בהרכב מלא.

לעומתם, הלייקרס עם דייויס וריבס שלפי התחושות גם יפתח בחמישייה בעונה הרגילה.

לברון, ווסטברוק, מקבלים מנוחה.

יאללה מתחילים!

רבע ראשון:

ג'ורדן פול חוטף בלוק מקריסטי אחרי תנועה יפה.

בינתיים החטאות ואיבודים לשני הצדדים.

אנתוני דייויס פותח עם קליעה יפה מחצי מרחק.

מוסיף אסיסט לשלשה של ווקר וזה 5-0 לייקרס.

עכשיו בלוק של דייויס על ניסיון של וויגינס מקרוב ואפשר לראות מי הגיע למשחק מהרגע הראשון.

סטף מעלה את גולדן סטייט על לוח התוצאות, מי אם לא הוא. 5-2.

לוני ווקר עם שלשה נוספת ואם דיברנו על שחקנים שרוצים להוכיח כדי לקבל יותר דקות בעונה הנה לכם אחד.

נקודות ראשונות של וויגינס מגיעות מחוץ לקשת השלוש, זריקה יפה שצוללת פנימה.

הקהל מתחיל להתחמם אחרי שוויגינס מוסיף סל ועבירה, מוסיף עוד אחת מהקו.

ווקר עוד שלשה, הפעם גם סוחט עבירה ויש לו 10 נקודות ב-4 דקות משחק. לא רע.

וויגינס ראה את ווקר מגיע ל-10 נקודות והוא עונה לו עם שלשה ועבירה משלו, אם הוא שם את זה מהקו גם הוא מגיע ל-10 נקודות מוקדמות….מחטיא.

דייויס נראה טוב וחד והזריקה שלו נראית כמו הזריקה של דייויס הטוב ולא זה שקיבלנו (לכשהיה בריא) שנה שעברה.

6:48 לסיום הרבע הראשון, טיים אאוט סטיב קר, 17-15 ללייקרס.

מוזס מודי נכנס במקום פול, שתיים יפות של סטף נפסלות בעקבות עבירת תוקף של לוני.

קנדריק נאן מחליף את קריסטי וצולף שלשה בזריקה הראשונה שלו, עוד שחקן שנעדר שנה שלמה בגלל פציעה, בואו נראה האם הלייקרס של העונה נראית קצת פחות מביכה ממה שקיבלנו מהם שנה שעברה.

ג'מייקל גרין הרכש החדש נכנס לדקות ראשונות בצ'ייס במקומו של לוני שירד לנוח אחרי 3 עבירות תוך 6 דקות.

סוללת אסייאתים יושבים בשולחן שלפני, מלאים בטכנולוגיה ומצלמות ואני…אני מסתפק בטלפון מעונה שעברה (:

אגב, השולחן שלי מלא מדבקות של אנשים שהיו אמורים להגיע אבל כל כולו אך ורק שלי.

סטף בינתיים צולף את השלשה הראשונה שלו להיום.

וייזמן נכנס, הקהל מריע לצד שריקות בוז לדייויס שעומד על הקו ומתעלם מהם, 2/2 שלו מהקו (5/5 סך הכל בינתיים) בדרך ל-11 נקודות.

וייזמן מהצד השני גם הוא על הקו, מחטיא את הראשונה, מצליח בשניה, ברוך השב וייזמן!

קנדריק נאן תופר עוד שלשה ומהצד השני סטף עונה לו עם לייאפ יפה וסוחט עבירה מגבריאל.

3:30 לסיום הרבע הראשון, 28-24 ללייקרס, אחלה משחק בינתיים.

מסירות יפות בין פול לוייזמן וקליעה יפה של האחרון מחצי מרחק.

2:30 לסיום הרבע, טיים אאוט לייקרס, 28-28.

סטף עם 10, וויגינס עם 9, מהצד של אל איי- דייויס עם 11 ולוני ווקר עם 9. (דרך על הקו בשלשה האחרונה שלו בה הוא סחט עבירה).

דיוינצ'נזו מצטרף לחבורה על הפרקט לדקות הראשונות שלו בצ'ייס.

קנדריק נאן ממשיך לצלוף ויש לו כבר 10 נקודות ב-4/4 מהשדה.

סיום רבע ראשון, 35-33 ללייקרס.

רבע שני:

פתיחה טובה של דייויס ווייזמן לרבע השני, דייויס צולף שלשה, וייזמן עם לייאפ קל מתחת לסל.

קומינגה בניסיון לחסום את דייויס עושה גולדטנדינג ודייויס כבר עם 16 נקודות ב-11 דקות, ועם השורות האלו שנכתבות הוא עולה ל-19 עם שלשה יפיפיה מהאמצע.

דייויס רומז שהוא מתכוון להגיע לעונה ולזכות בתואר כלשהו, אמויפי, שחקן ההגנה…נכון שזה קדם עונה אבל חביבי, דייויס נראה אש. 22 נקודותת לבחור ואנחנו בתחילת הרבע השני.

7:56 לסיום המחצית, טיים אאוט של סטיב קר אחרי פתיחה מהוססת של הווריורס לרבע הזה, 48-39 ללייקרס.

גולדן סטייט לא פוגעים על אף שגם סטף חזר.

קומינגה לא תורם המון בהתקפה בינתיים אבל יש לו כבר 5 כדורים חוזרים ועכשיו הוא חוטף עבירת תוקף וזו השלישית שלו.

2:59 לסיום המחצית הראשונה, טיים אאוט לייקרס, 55-47 לאל איי.

דייויס ירד ואני צופה שלא יחזור לפרקט היום, לרוב השחקנים המשמעותיים מקבלים דקות רבות יחסית במחצית הראשונה ונחים בשניה, נראה מה לייקרס עושים, בינתיים יש לבחור 24 נקודות, 2 ריבאונדים ו-2 אסיסטים, 8/8 מהקו, 7/13 מהשדה עם שתי שלשות.

מחצית: 60-52 ללייקרס.

16 נקודות לסטף לצד 11 מוויגינס, אצל לייקרס דייויס כאמור עם 24, 14 לנאן שעלה מהספסל ובכללי זה משחק קדם עונה אז צריך לקחת הכל בערבון מוגבל אבל לייקרס נראים לא רע בכלל בשביל ההרכב שעלה לשחק וגולדן סטייט צריכים להיות קצת קשוחים יותר בצד ההגנתי.

יש השבוע פליט-וויק בעיר וזה אומר בגדול שכמעט כל יום יש מטס וחיל האוויר המקומי מדגים את היכולות שלו ואת כלי התעופה הרבים שיש לרשותו אז קיבלנו את הלהקה המקומית שלהם, חבורת כלי נשיפה שעושים אחלה גרוב ואחלה וייב, אהבתי.

מה שפחות אהבתי זה שהלכתי עם אישתי לראות את המטס השבוע ביום שבת רק שבמקום לראות מטוסים בשמים ראינו בעיקר ערפל שגם גרם לכמה מהמטסים לדחיות, פאן פאקט שגילית בזכות אישתי והגיע הזמן שאדע אותו – לערפל שיש כמעט תמיד באיזשהו חלק של העיר (גם אם 80% מהעיר עם שמיים כחולים ונקיים, יתר ה-20% יהיו מלאים ערפל) יש שם! וקוראים לו "קארל". מעניין מה אנטוני טאונס חושב על זה.

רבע שלישי:

בניגוד לציפיות שלי החמישיות שפתחו את המשחק פותחות גם את המחצית השניה.

לוני ווקר כמו בפתיחת המשחק תופר שלשה גם עכשיו.

לוני וויגינס עושים את ההתקפה ברבע הזה לווריורס ולוני הולך לקו אחרי סל ועבירה, פוגע, 65-58 ללייקרס.

ג'ורדן פול עם שלשה ועוד שתיים מהקו בהתקפה הרודפת, פוגע בשתיהן 65-62, הפער מצטמצם, האם נקבל מהפך ברבע השלישי?

לא כל עוד זה תלוי בדייויס שממשיך להראות מעולה וצולף עוד שתיים מחצי מרחק, הפעם מצד שמאל.

הנעת כדור מרשימה של הווריורס מביאה ללייאפ יפה של לוני מתחת לסל וטיים אאוט של דארווין האם והלייקרס, 67-65 לאל איי.

דייויס מגיע ל-28 נקודות ופול עונה לו בעוד שלשה שלו.

סטף עם אנד וואן יכול להשוות את המשחק מהקו, 71-70…..נכנס, שוויון!

והנה סטף פה בשביל להעביר את ההובלה למקומיים, 73-71 לווריורס.

נאן עונה בשלשה ושוב הלייקרס מובילים לעוד התקפה אחת בלבד שם סטף צולף שלשה משלו, איזה קצב!

סטף כבר עם 24 נקודות ב-50% מהשדה (9/18).

4:44 לסיום הרבע השלישי, 78-76 ללייקרס וזה הזמן של סטיב קר לקחת עוד פסק זמן ולנסות לנווט את השחקנים שלו לניצחון.

ג'ורדן פול חוזר לוהט מפסק הזמן ועם שני סלים רודפים מחצי מרחק הוא מעלה את גולדן סטייט ליתרון 82-81.

וייזמן הערב נכון לעכשיו עם 3 מ-8 מהקו, חייב לעבוד על זה!

ג'ורדן פול מעביר את הכדור מאחורי הגב בדרך לעוד שתיים נפלאות! 

המחצית הראשונה שלו לא היתה מדהימה, עכשיו הוא כבר עם 20-4-5 ב-21 דקות משחק ועם 50% מהשדה.

אני כותב והוא שם עוד שלשה, לא יאמן הילד הזה.

מאט ראיין! וואו, מאיפה הוא הגיע, שתי שלשות רצופות! כמה הלייקרס צריכים שחקנים שפשוט יודעים לקלוע מרחוק.

פול עונה עם עוד שתיים (25 נקודות) ואנחנו בשוויון 89.

35 שניות לסיום הרבע, כדור של הווריורס, פול עם אסיסט שישי שלו הפעם לדאנק קל של וייזמן.

נאן לא פוגע והרבע מסתיים בהובלה של הביתיים 91-89, שוב, אחלה משחק, בחיי!

רבע רביעי:

ברוך הבא דונטה דיוינצ'נזו, נקודות ראשונות, צולף לשלוש.

מאט ריאן! שוב עונה בשלשה. מעניין מאוד…

לייקרס עם עוד שלשה, הפעם של קריסטי והיתרון חוזר אליהם. 95-94.

איזה קצב אדיר!

מאט פאקינג ריאן! עוד שלשה, 12 נקודות, 4/5 מהשלוש.

מוזס מודי מצמצם ל-4 הפרש בלבד, 100-96.

פטריק בולדווין ג'וניור, הרוקי המדובר של הווריורס נכנס לדקות ראשונות וצולף שלשה במשחק עם המון שלשות, 100-99.

החמישיות כמעט לחלוטין בחוץ פרט לקריסטי אצל הלייקרס והמשחק הזה ילך לשחקני הספסל שירצו יותר.

תומאס בריאנט שגם מקבל דקות ראשונות נראה טוב מתחת לסל ולא מתקשה עם החמישייה היחסית נמוכה של הווריורס שנמצאת על הפרקט.

בולדווין ג'וניור מוסיף עוד שלשה, שוויון 104, 8 דקות לסיום המשחק.

עוד שלשה של הלייקרס, מיותר לציין מי שם אותה.

הגנות רכות כמצופה, טיים אאוט לייקרס, 6:38 לסיום, 111-109 לצהובים-סגולים.

קומינגה משווה עם 2 מ-2 מהקו.

הקהל צועק: "לטס גו ווריורס" אבל הלייקרס עדיין מובילים, 3:04 לסיום 115-113 לאורחים.

מאט ריאן! אלוהים! עוד שלשה, 118-114.

תומאס בריאנט חודר לסל עם כל הכוח וזה כבר 6 הפרש, וויתרספון עונה לו עם שלשה ומצמצם לפוזשן אחד הפרש.

פיפן עונה, קומינגה עונה לתשובה של פיפן ואנחנו שוב ב-3 הפרש 1:20 לסיום.

חטיפה של ספנסר (מי?!) וריצה כל הדרך ללייאפ קל אבל השופטת שורקת לדאבל דריבל.

נראה שהמזל לא עם המקומיים הערב.

סל של בריאנט נפסל בעקבות התערבות התקפית, השופטים ילכו לצפות במהלך שוב.

השופטים מאשרים, אופנסיב באסקט אינטרפירנס. אין סל.

טיים אאוט סטיב קר, 45 שניות לסיום, 122-119 ללייקרס.

איבוד כדור מהטיים אאוט, כמה חבל. כאילו לא באמת, כולה קדם עונה.

מאט ריאן זורק כמעט מהחצי בצורה לא ברורה, עוד טיים אאוט של הווריורס, שוב הזדמנות להשוות 12.4 שניות לסיום הפעם, בואו נקווה בשבילם שזה לא יהיה איבוד נוסף.

קומינגה נכנס עם כל הכוח לסל, אין לי מושג למה?1 אבל הוא כן השיג את העבירה, הבעיה שהוא לא הצליח לקלוע את החדירה לסל, ראשון בפנים, שני…… גם. טיים אאוט לייקרס, 6.8 שניות לסיום. נקודה הפרש לאל איי ומה קומינגה ניסה לעשות לעזאזל ויותר מזה האם זו ההוראה של סטיב קר?! תמוה.

עבירה מהירה של וויתרספון על ריאן שילך לקו לשתיים.

האם הוא טוב גם מהקו, הראשונה בפנים על אף שריקות בוז רועמות מהקהל המקומי, השניה…..מאט ריאן…..בפנים קל. 3 הפרש, וזה נגמר! ניסיון לייאפ נוסף, למה?!!? לא מצליח 124-121 ללייקרס.

סיכום המשחק:

הפסד קדם עונה ראשון לווריורס אחרי שני ניצחונות על וושינגטון ביפן ואולי כדאי להם לעבור לשחק רק ביפן (:

היה מותח ומעניין יותר משציפיתי אז כבר היה שווה לבוא.

דייויס נתן משחק מצויין וסיים עם 28 נקודות ב-50% מהשדה ומשלוש, לצד 3 ריבאונדים ו-3 אסיסטים.

קנדריק נאן תרם 21 משלו ב 8/13 מהשדה לצד שבעה אסיסטים וארבעה ריבאונדים.

מאט ריאן לא הפסיק לצלוף שלשות במחצית השניה וסיים עם 20. (6/9).

אצל גולדן סטייט ג'ורדן פול סיים כקלע המוביל עם 25 נקודות ב- 10/19 מהשדה ו-3/9 מהשלוש, 6 אסיסטים, 4 ריבאונדים ב-23 דקות משחק. (מה יהיה עם היצור הזה, גם אגרופים לא עוצרים אותו).

סטף סיים שני בנקודות על הווריורס עם 24 ב-50% ו-2/8 קצת פחות מרשים מהשלוש, 4 ריבאונדים ו-4 אסיסטים.

וייזמן שלא היה ממש בטירוף במשחק הזה בכל זאת מצליח לרדת עם 13 נקודות ו-5 ריבאונדים ב-18 דקות בלבד.

סיום לא ברור בקבלת ההחלטות, הסיבה היחידה לחדירות האלו ב-3 נקודות פיגור פחות מדקה לסיום לדעתי זה שסטיב קר לא רצה הארכה כדי לא לעייף את השחקנים.

ניצחון מעודד ללייקרס ובעיקר מעודד בגלל איך שדייויס נראה, סטף ופול מהצד השני גם הם נראו מצויין ובמילים אחרות – – – יאללה כבר! שתתחיל העונה!

נתראה בקדם העונה הבא ביום שלישי נגד פורטנלנד עד אז חג שמח לכולם בארץ וגם לאלו מכם שגרים פה בארה"ב.