יום חמישי בלילה, שלושה משחקי פלייאוף, שניים מהמערב ואחד מהמזרח, בשלושתם התוצאה אחרי שני משחקים זהה, 1-1, בשלושתם הפייבוריטית הפסידה במפתיעה את יתרון הביתיות ותרצה לזכות בו בחזרה במהרה על אדמה עוינת. זהו ללא ספק, יום חמישי גדול.

אז בלי הקדמות נוספות, בואו ניגש לאקשן.

אטלנטה הוקס 98– אינדיאנה פייסרס 85

קולעים לאטלנטה: טיג הגדול 22, מילסאפ 14, טיג הקטן 10

קולעים לאינדיאנה: סטפנסון 21, ג'ורג' 14, ווסט 5

אטלנטה מובילה 1-2

סיכום (עדו מוריה) – טוב זה כבר לא מצחיק… עד הרבע השלישי היה שיוויון , ווגל עלה על קומבינה שעובדת. היברט יושב בחוץ וסקולה מצוות יחד עם ווסט. בסוף הרבע השלישי ג'ף טיג התחיל להכניס כל דבר שנכנס ומשחק ההתקפה של אינדיאנה השתנה לפולג'ורג' מכדרר על הפרימטר סטיבנסון עושה תנועה לסל, הוא מקבל את הכדור ועושה 2 נקודות. זה עבד בדיוק ל-3 התקפו ואז פרו אנצ'יץ ומילסאפ עלו על התרגיל וזהו! אינדיאנה לא התקדמה יותר בנקודות. מהצד השני ג'ף טיג פשוט לא הצליח להחטיא למרות "ההגנה מספר אחת בליגה" …

כמה מילים על ג'ורג'יה שהרבה לא ממש מעריכים. אתם אולי חושבים שאינדיאנה יותר טובים כי הם עשו משהו בחודשים נובמבר ודצמבר ולעומתם ג'ורג'יה עדיין עשו ניסויים. אבל בחודש אפריל מתי שהכסף על השולחן ג'ורגיה ב -9 נצחונות מתוך ה-10 האחרונים ואינדיאנה ממש לא.

למעשה את מצב העיניינים אפשר להמשיל לזינוק בעלייה של BMW (אינדיאנה) מול פורד פוקוס (ג'ורג'יה). פוטנציאלית לBMW יש יותר כוח ומהירות רק שנכבה לו המנוע והוא בעלייה ולעומתו הפוקוס נוסע כבר בשיא המהירות ומשיג את ה BMW . מי יגיע ראשון לראש הגבעה זה מי שהמנוע שלו עובד על פול כוח.

—

(לפני) אינדיאנה פייסרס סיימה את העונה הסדירה במפולת, אבל הצליחה לעצור אותה בזמן כדי לסיים במקום הראשון במזרח, אך עם לא מעט סימני שאלה.

סימני השאלה האלה הפכו לסימני קריאה מהדהדים עם ההפסד במשחק הראשון לאטלנטה, ממנו הצליחה אינדיאנה להתאושש עם ניצחון במשחק מספר שתיים ולהשוות את הסידרה ל 1-1 לפני שזאת עוברת לאטלנטה ג'ורג'יה.

דיברנו לא מעט על החשיבות של רוי היברט, בהגנה ובהתקפה עבור הפייסרס, ואכן פרנק ווגל ניסה להכניס את הסנטר שלו לעניינים בתחילת המשחק השני, כשזה לא עבד עבר הפוקום לפול ג'ורג' והפעם הסופרסטאר היחיד של אטלנטה סיפק את הסחורה עם 27 נקדוות כולל 5 שלשות. גם ג'ורג' היל נהנה ממשחק טוב ולואיס סקולה סוף סוף ניצל את הדקות שלו עם 20 נקודות משלו, בעיקר מחצי מרחק.

הפייסרס גם הצליחו להגביל את טיג מה שהתברר כמפתח עבורם. מ-28 נקודות בניצחון במשחק הראשון טיג ירד ל-14 במשחק השני תחת השמירה של פול ג'ורג', יהיה מעניין לראות האם ווגל ילך עם אותה גישה גם במשחק השלישי, וכיצד טיג יתמודד עם ג'ורג' הפעם.

הימור: 8 לאינדיאנה.

ממפיס גריזליס 96– אוקלהומה סיטי ת'אנסר 95 (הארכה)

ממפיס מובילה 1-2

קולעים לממפיס:

קונלי 20, רנדולף 16

קולעים ל-OKC:

דוראנט 30, ווסטברוק 30

סיכום (עדו מוריה) – WELCOME TO THE GRIND HOUSE ! ממפיס העלו מפלצות הגנה. אם נחזור למשל הזינוק בעלייה המשאית של הדובים דוהרת במומנטום מלא. 2 נצחונות רצופים והם עלו על השיטה של אוקלוהומה. יש מצ'אפ בסידרה שפשוט מנצח משחקים אחד אחרי השני וזה זיבו מול איבקה. זיבו גדול חזק ומלוכלך מול איבקה שהיה רוצה להיות כזה. הצבע  שייך לממפיס. היום דוראנט עבד קשה בהגנה ומשחק ההתקפה שלו לא היה משהו ו-8 דקות לסיום היה +17 לממפיס! בזכות ריצה של בנו אודריך (?!) שהחליף את מייק קונלי הגדול. אז ראס נכנס וכנגד נבואות הזעם שלי בתגובות הוא חתך את הגנת הדובים כאילו היו בובות לילה מקרטון. הוא שבר קירות כאילו הוא גר במקדש יפני , ושרף את המגרש כאילו היה פירומן בבוש האוסטרלי. ( עזר גם שמילר בפעם הראשונה בחיים החטיא זריקות ל-3 פנויות.) ראס במהלך מטורף השחיל שלשה אנד וואן! וקבע נערכה……….. אבל, ראס נתן ראס  לקח… בהארכה ראס משחיל 2 נקודות מתוך 10 נסיונות גומר ל OKC את הפוזשנים ואת משחק מספר שלוש.

MVP. מייק קונלי

לפני (ד"ב)  הגריזליס יהיו מאוד מרוצים לחזור הביתה משתי סיבות, הראשונה היא גניבת יתרון הביתיות במשחק מספר 2 אחרי הארכה ומשחק אפי באוקלהומה, השנייה היא שממפיס חוזרת לאולם בו ניצחה 14 משחקים רצופים בליגה, ובו גם הצליחה לנצח את אוקלהומה במשחק האחרון בין השתיים בממפיס בינואר, אבל מול קבוצת החוץ השנייה הכי טובה בליגה, לא יהיה פשוט לשמור על יתרון הביתיות שהדובים השיגו בעמל כה רב.

אחד המפתחות כדי שהגריזליס יצליחו להפתיע את אוקלהומה שנה שנייה ברציפות הוא בוודאי ההגנה של טוני אלן, שהקשתה על דוראנט בשני המשחקים הראשונים. ברור שאין מה לעשות כשהוא קולע סלים משוגעים כמו הסל בדקה האחרונה של המשחק השני לפני ההארכה, אבל אפשר להגביל את הזריקות הנוחות שלו ולהכריח אותו להעביר את הכדור לאחרים.

ההופעה המפתיעה של משחק 2 הייתה שייכת למיודעינו בנו אודריך שקלע 14 נקודות מדהימות ב-14 דקות ונתן לקונלי הנפלא לכשעצמו דקות מנוחה יקרות. ממפיס תצטרך הופעות כאלה משחקן או שניים בנוסף לרנדולף, גאסול וקונלי ששומרים על היציבות המאפיינת אותם העונה.

לעומת זאת אוקלהומה תצטרך להגביל את הזריקות של… ראסל ווסטברוק. ההתפראות וחוסר המודעות העצמית של ה-PG, שהשליך אבנים מהשלוש כל הערב ביום שני חייבת להיפסק אם אוקלהומה רוצה לעבור את ממפיס, שלא נדבר על לחזור להיות הקונטנדרית שהיא הייתה אמורה להיות. זה המבחן הגדול של סקוט ברוקס ושל הת'אנדר.

הימור: הת'אנדר ב-12

גולדן סטייט ווריורס 96 –  קליפרס  98 (קליפרס מובילה 1-2)

קלעו לגולדן סטייט:

תומפסון 26, גרין 11, קרי 15

קלעו לקליפרס:

גריפין 32, ג'ורדן 22, פול 10

(סיכום של רון טחן)

לאחר שאיבדו את יתרון הביתיות בסדרה ורמסו את הלוחמים במשחק מס' 2, הגיעו הקליפרס לאולם הרועש ביותר בליגה, במטרה ברורה להשתיקו.

אחרי רבע ראשון בו עברה ההובלה מצד לצד, הקליפרס נטלו את ההובלה בזכות בלייק גריפין שהתחיל להתחמם אך בעיקר בזכות תצוגה אדירה של הסנטר המשתפר בליגה העונה, דיאנדרה ג'ורדן, שעשה שמות מתחת לסלים וסיים את המחצית עם 10 נק', 13 ריב' ו 2 חס'. גולדן סטייט קיבלה במחצית 11 נק' בלבד מהצמד של תומפסון וקארי (שנשמר מצוין ע"י מאט בארנס), השתדלה להישאר צמודה, והצליחה לרדת למחצית בפיגור 3 בלבד , כאשר את טור קלעיה הוביל לא אחר מג'רמיין אוניל עם 10 נק' (אשר הוחלף באמצע הרבע השלישי ולא חזר לשחק).

במחצית השנייה, בלייק גריפין יצא לבדו לריצת 0-10 מול גולדן סטייט שנראתה חסרת אונים מולו. הקליפרס עצמם המשיכו לרוץ עד שרשמו יתרון שיא במשחק של 18 נק' (45-67). דריימונד גרין, שמשחק מצוין לאחרונה, שנראה למס' דקות השחקן היחיד בקבוצה שמצדיק את כינוייה ("הלוחמים") התחיל להילחם בהגנה ובהתקפה, קלע מבחוץ, מבפנים, והיה ליחיד שבאמת הקשה על בלייק גריפין. דאנק גדול של איגאודלה בסיום הרבע השלישי הדליק מחדש את הקהל לקראת הרבע הרביעי. ביתרון 11 לקליפרס 9 דק' לסיום המשחק (70-81) גולדן סטייט התחילה להתקרב עם התעוררות של קליי תומפסון ומלחמה אדירה של דיוויד לי על כל סל (סיים עם 9 ריב', 8 מהם בהתקפה!). קליי תומפסון שפיתח השנה משחק פוסט טוב מאוד, לקח את כריס פול לסיבוב והוריד להפרש נקודה אחת בלבד, אבל כאן פנתה הקליפרס לגריפין שקלע כמה קליעות קשות כולל אחת קשה במיוחד לאחר שנשמר נהדר ע"י דיוויד לי וגרין, ועם סיום שעון הזריקות נתן קפיצה קטנה אחורה כדי להתרחק מגרין וצלף ג'אמפ שוט קשה במיוחד מול עיניהן המשתאות של אנשי גולדן סטייט. איפה כריס פול? עכשיו זה היה תורו השתלט על המשחק כשקלע 7 נק' רצופות והגדיל את הפער ל 8  נק', פחות מ 2 דק' לסיום.

אפשר ללכת לישון? לא אם תשאלו את סטפן קארי. הרכז הנהדר שסבל מערב קליעות חלש נוסף בסדרה (אם לא לוקחים בחשבון את משחק מס' 2 בו קלע בעיקר כשהמשחק כבר איבד מערכו, הידית של קרי לא עובדת), עם שתי שלשות רצופות שהעירו את כולם, הוריד לנקודה בלבד.

כריס פול קלע רק אחת מהקו והשאיר לגולדן סטייט סיכוי לנצח עם 8.6 שניות לסיום.

גולדן סטייט ניצחה השנה 6 פעמים עם קליעה בשניות האחרונות, כאשר תומפסון זכור כשלקח את ג'ורג' היל לסיבוב בפוסט באינדיאנה, איגאודלה עשה זאת פעמיים, וכמובן, סטפן קארי עם 3 פעמים כאלו.

עם זאת, לגולדן סטייט היו לא מעט משחקים צמודים העונה, ולא פעם התכנית של ג'קסון היא "תמסרו לקארי בכל מחיר, אל תחסמו בשבילו יותר מדי, אל תעזרו לו יותר מדי, תנו לו לייצר לעצמו מצב זריקה ולקלוע קליעה קשה על הבאזר". זה אמנם כיף לראות, בטח כשזה מצליח:https://www.youtube.com/results?search_query=steph+curry+game+winner+vs+celtics

הבעיה היא שמול קבוצות עם הגנה טובה וחכמה יותר מבוסטון, בוא נגיד, מישהי כמו סן אנטוניו https://www.youtube.com/watch?v=YeFFS2pzCTc , שיודעות שכלל מס' 1 בלהקשות על קרי הוא להיצמד הוא לא לתת לו סנטימטר פנוי, הסיכויים להצלחה הם נמוכים יותר משמעותית.

כריס פול הצליח להיצמד אל חברו לפרסומות לאחר שקארי החליט ללכת בכוח על שלשה, כפה עליו זריקה בלתי אפשרית (ספק עבירה), והקליפרס לקחו בחזרה את יתרון הביתיות. את המנצחים הוביל גריפין הלוהט עם 32 נק' וסייעו בעיקר דיאנדרה ג'ורדן עם 14 נק' 5 חס' ושיא מועדון לפלייאוף של 22 כדורים חוזרים וכריס פול עם 15 נק' ו 10 אס'. אצל המפסידים בלטו קליי תומפסון עם מחצית שנייה מעולה בדרך ל 22 נק', דריימונד גרין הנפלא עם 13 נק' ו 11 ריב', וכן סטפן קארי ששקלע רק 16 נק' (ב 12 זריקות בלבד), אך חילק 15 אס'.

(לפני – דור בלוך) – בסידרה אולי עם הדם הרע ביותר בפלייאוף הזה (למעט ההזיה שהיא ברוקלין נגד טורונטו עליה אני באמת לא יודע מה להגיד בשלב זה), היו שני משחקים עם הבדלים קיצוניים. אם המשחק הראשון היה צמוד וקשוח, במשחק השני בלייק גריפין הצליח לשמור על קור רוחו, סיים ללא בעיית עבירות, והקליפרס רצו כל הדרך לניצחון ב-40 הפרש, שבוודאי לא הוסיף לחיבה הקטנה גם כך שהקהל הנפלא של גולדן סטייט חש כלפיי אורחיו במשחק הלילה.

זאת לא הייתה רק ההתקפה של הקליפרס שתרמה לשחיטה, אלא גם ההגנה שלה שכפתה 26 איבודי כדור, כשג'קסון ממשיך להתעקש על קארי כמוביל כדור, והקליפרס להינות מהיעדרו של אנדרו בוגוט בסנטר.

הקליפרס מגיעים לאולם בו הפסידו 15 מ-17 המשחקים האחרונים שלהם, כולל חמשת האחרונים, אם יש משחק שאתם לא רוצים להפסיד בסיבוב הראשון של הפלייאוף, הרי שזה המשחק בסידרה הזאת, באולם הזה.

הימור: הווריורס ב-5