הפוסט הוא הזדמנות מצויינת לאחל שנה טובה וגמר חתימה טובה לעכברי האתר בכל חור שרק יהיו. זכות גדולה להיות חלק מהמפעל הגדול שלא נח לרגע בניצוחם של מנחם ועמיחי ועובר דרך כל הכותבים, העורכים, האנשים מאחורי הקלעים והמגיבים. זאת גם ההזדמנות להמליץ בחום לכל אלה שנרתעו מפוטבול להתחיל לקפוץ על העגלה ולעקוב אחרי העונה המטורפת הזאת ולקרוא את הסקירה המעולה בכל שבוע של צוות האתר. לא תתחרטו.

ועכשיו – לסיפור שלא מעט מביני עניין רואים כאחד האירועים החריגים שידע עולם השחמט בעשורים האחרונים. והוא ידע הרבה כאלה.

שעת מבחן

כל ענף ספורט, מנוהל היטב ככל שיהיה, עומד בפני סיטואציות כאלה. נקודות מבחן שבאות אליו משום מקום ומציפות נושאים שונים שהיו רדומים במשך שנים. מקרים שההד שלהם מגיע גם לתחומים שלא קשורים ישירות אל הסיפור שהוליד אותם. עולם השחמט של השנים האחרונות ניצב בפני לא מעט שאלות: משחקים באינטרנט, ירידת קרנו של המשחק הקלאסי על גבי הלוח, אליפות העולם, מבנה התחרויות וכמובן כסף. בענף מעונב ומאופק כמו שחמט נושאים כאלה יכולים בקלות לקבל פתרונות זמניים, להישאל באופן ידידותי ולהיות רוב הזמן מתחת לרדאר. כל חברה גדולה או קטנה, מדינה או ארגון מנהלים משברים קטנים עד שמגיע הרגע בו הכל צף ועולה מעל לפני השטח.

ענף השחמט עומד בפני הזדמנות. היא לא אידיאלית (בלשון המעטה) אבל היא ניתנה לו בשבועות האחרונים שיכולים להיות קריטיים עבור המשחק האהוב. בין אם האנס נימן הוא רמאי מדופלם ובין אם הוא שעיר לעזאזל הסיפור שלו מצריך טיפול בלא מעט תחומים שנזנחו לאורך השנים. השאלה היא לא כיצד למנוע סיטואציות כאלה בעולם שבו כמעט הכל אפשרי אלא איך לתפוס אותם מהר ויותר מכך איך להתנהל איתם מכאן ולהבא. האם מארגני תחרויות יקבלו את האמון של השחקנים בנוגע לתפיסת רמאים? האם בדיקות קפדניות ואולמות משחק הרמטיים יקשו מאוד על הרמאי הבא אבל יערימו קשיים אינסופיים על שאר השחקנים וייצרו תסכול מתמשך? מה יעשו התחרויות הענקיות שמשחקים בהם כמה מאות שחקנים חזקים? האם הכוח של שחקני העל מתחיל לצאת מפרופורציות? הרבה מאוד שאלות. אחד הקשיים המובנים בניהול ענף השחמט קשור בעובדה שמדובר במשחק כמעט מופרט: פיד"ה אמנם נמצאת רשמית מאחורי כמה תחרויות גדולות ואחראית על הדירוג אבל הרבה טורנירים חזקים מאורגנים על ידי ארגונים פרטיים והכסף שלהם מגיע מתורמים. שלא לדבר על התחרויות הרבות באינטרנט שמתחילות להכניס סכומים רבים ומאורגנות על ידי אתרים שונים שלכל אחד מהם סטנדרטים וצורת עבודה שונה. כשה NBA נכנסת למשבר האצבע מופנית לאדם סילבר שאמון עליה. פיד"ה, בעיקר מאז הפיצול בסוף המאה הקודמת, מחזיקה בכוח מוגבל אל מול השחקנים ומארגני התחרויות. היא לא יכולה להחליט מי ישחק באיזה טורניר מלבד אלה שהיא מארגנת בעצמה ויש לה יכולת מועטה להציב דרישות כמעט בכל תחום, מה שאומר שהסאגה שתלווה אותנו בזמן הקרוב חסרת כתובת ברורה. בפועל כל ארגון יסיק את המסקנות שלו ויעבוד לפי שיקול דעתו מבלי שתהיה איזו אמירה אחידה של כולם. זאת גם אחת השאלות שעולות בעקבות התקופה האחרונה ואולי גם המרכזית שבהם: מי לעזאזל בעל הבית.

תקציר הפרקים הקודמים

האמת, מדובר בסיפור נורא פשוט: בטורניר סינקפילד קאפ, אחד הטורנירים החזקים בסבב שמנוהל על ידי מועדון השחמט של סנט לואיס, היה אמור לשחק ריכרד ראפורט מהונגריה (השתתף במועמדים האחרון). מסיבות בירוקרטיות הוא לא השיג בזמן אישור כניסה לארצות הברית ולכן מארגני התחרות הזמינו במקומו את האנס נימן האמריקאי. נימן הוא שחקן בן 19 שבעבר עסק בעיקר בסטרימינג ובשנים האחרונות התחיל לשחק בהמון תחרויות ולצבור נקודות בקצב מסחרר. לקראת סוף 2018 הדירוג שלו היה בסביבות ה 2300 וכיום, לאחר 4 שנים שמתוכם תקופת קורונה ארוכה מאוד הוא טיפס במהירות אל אזור החיוג של 2700. קפיצה דרסטית לכל הדעות. כשנשאל מה התוכנית שלו בנוגע לטורניר הוא פחות או יותר אמר שהוא מגיע לזכות בו. מדובר באמירה נועזת מאוד עבור ילד בן 19 שרק עכשיו מתחיל את דרכו בטורנירים החזקים ביותר אבל לא מדובר במשהו חריג: נימן הוא לא ממש מאלה ששומרים לעצמם את מה שהם חושבים והכנות שלו לא פעם מרתיעה. בטורניר אינטרנטי חשוב לפני כמה חודשים הוא דיבר על הרצון שלו להינעל בחדר ולקנות אוכל ב 1000 דולר או לחילופין להיכנס לאוקיינוס ולא לצאת משם, כל זאת בעקבות כמה הפסדים לאניש גירי. בקיצור, טיפוס קצת קיצוני.

הטורניר התחיל עם משחק גדול בין אלוף העולם לסגנו יאן נפומנישצ'י בו קרלסן ניצח באופן מרשים. שאר המשחקים נגמרו בתיקו. בסיבוב השני קרלסן סיים בתיקו מול לבון ארוניאן ולהפתעת כולם נימן ניצח עם הכלים הלבנים את שחרייאר ממדיארוב החזק מאזרבייג'ן. נימן וקרלסן היו היחידים עם 1.5 נקודות אחרי שני סיבובים. ואז, הגיע הסיבוב השלישי. שני המובילים בתחרות נפגשו לראשונה למשחק קלאסי כאשר קרלסן שיחק בכלים הלבנים ובחר בפתיחה נדירה מאוד. די מהר היה ברור שנימן היה מוכן והעולם כולו הוכה בתדהמה כאשר הילד האמריקאי ניצח באופן משכנע מאוד עם הכלים השחורים את אלוף העולם. כמו שאמר בראיון לפני התחרות, נימן בא לנצח והוא עמד לבדו בראש הטבלה הקשוחה לאחר שלושה סיבובים. ועדיין, שום דבר לא הכין את עולם השחמט אל מה שקרה אחר כך: כשעה לפני הסיבוב הרביעי הודיע קרלסן שהוא פורש מהתחרות לאלתר. באבחת ציוץ טוויטר אחד הוא הודיע על הפרישה מהתחרות והוסיף קטע קצר מראיון של ז'וז'ה מוריניו בו הוא אומר שהוא יודע שלא כדאי לו לומר יותר מדי. הרשת התפוצצה: קרלסן הודיע דרך אביו לתקשורת שהם כבר בדרך חזרה לנורווגיה, ממדיארוב שהיה אמור לשחק מול קרלסן התייבש עשר דקות מול הלוח לפני שהוכרז כמנצח ובאולפנים אף אחד לא ידע איך להגיב. ההודעה של קרלסן תפסה את כולם בהפתעה גמורה, כולל את מארגני התחרות שנדרשו להסברים שלא ממש היו להם. היות וקרלסן שיחק פחות ממחצית המשחקים חוקי התחרות היו שכל המשחקים ששוחקו נגדו מבוטלים מה שגרם לנימן לאבד את ההובלה ולמפרע גם הביא לנפו את המקום הראשון יחד עם פירוז'ה (הפסיד לו בשובר השוויון).

חשוב להבהיר: כל התגובות, ממש עד אתמול אז שיחרר קרלסן הודעה רשמית, היו תוצאה של ציוץ תמוה בטוויטר. על אף שזה לא נאמר במפורש היה ברור שקרלסן פרש בגלל שהוא חשד שנימן רימה במשחק וכולם נדרשו לסוגיה: היקארו נקמורה צידד כמעט מייד בקרלסן והצביע על כמה דברים חשודים בנימן; גם נפו וקרואנה רמזו באופן עבה שהם מסכימים עם קרלסן וחושדים בנימן; לבון ארוניאן אמר ששחקני שחמט נוטים להיות פרנואידים ושצריך להתחיל ללמוד מהמשחק של הצעירים וווסלי סו החמוד דיבר על זה שלא הצליח לישון בלילה. נימן עצמו התראיין במהלך הטורניר ובמונולוג ארוך הסביר את עמדתו, את האכזבה שלו מקרלסן והיקארו (עליהם גדל כמובן) והודה שבצעירותו רימה בכמה משחקים באינטרנט. Chess.com, אתר האינטרנט הוותיק למשחקי אונליין, השעה את נימן כמעט לאלתר. הררים של ספקולציות, שמועות, רסיסי מידע הצטברו כאשר הכל עומד על הודעה לא ברורה של אלוף העולם ששמר על שתיקה במשך ימים רבים.

לפני כשבוע האנס הוזמן לשחק בטורניר באינטרנט של chess24 בו שיחק גם קרלסן. כולם תהו מה קרלסן יעשה כשיצטרך לפגוש את יריבו הצעיר שוב והתוצאה לא הייתה מפתיעה במיוחד: לאחר מהלך אחד קרלסן נכנע וסגר את מצלמת המחשב שלו. זה לא הפריע לו לנצח את התחרות בה היה סיכוי קלוש שיפגוש את נימן לסדרה של ארבעה משחקים. מה היה עושה במקרה כזה? לעולם לא נדע. בסוף התחרות קרלסן הודיע שיפרסם הצהרה ואתמול זה סוף סוף קרה: קרלסן אמר מפורשות שהוא חושד שנימן רימה ואמר שהוא חשד בהתקדמות המהירה של השחקן הצעיר עוד לפני סינקפילד קאפ עד כדי כך שחשב לפרוש מהטורניר עוד לפני תחילתו. ההודעה של קרלסן לא הפתיעה אף אחד אבל זאת הייתה ההתייחסות הרצינית הראשונה שלו אל הסערה שהוא עצמו חולל. מה יקרה בהמשך? אי אפשר לדעת. בעוד כשבוע נימן אמור להשתתף באליפות ארצות הברית ונכון לזמן כתיבת שורות אלה לא ידוע על שינוי בתוכניות. אני לא אופתע אם היקארו יחליט לא להשתתף במידה ונימן משחק. נמשיך לעדכן.

מילה על התנהלות

בין אם נימן לא רימה בכלל, רימה במשחק אחד, טורניר שלם או שהוא מחובר באופן קבוע למחשב יש דבר אחד די ברור – ההתנהלות של קרלסן הייתה פשוט נוראית. יצירת באזז בסדר הגודל הזה על ידי כמה מילים מבלי הבהרה היא שימוש רע מאוד בכוח שלו. אני מעריך שכל שחקן אחר שהיה מחליט לפרוש מהתחרות היה נדרש להסברים מנומקים ואולי גם משלם קנס כספי כלשהו. מדובר בתחרות עם יוקרה גבוהה בה משחקים 10 שחקנים אחד נגד השני במשך 9 סיבובים. פרישה של שחקן משמעה שינוי דרסטי בטבלה, יצירת מצב שבכל סיבוב יש שחקן שלא משחק (אם זה בצמוד ליום מנוחה זה יכול להוציא שחקנים מהקצב) ופגיעה כלכלית לא פחותה. פרישה של שחקן כמו קרלסן משמעה פחות צפיות באולם ואונליין וכשהיא נעשית באמצע התחרות היא פוגעת בכל השחקנים ששיחקו מולו סתם והמשחק מולם לא נחשב. פרישה בעקבות עניין אישי או בריאותי היא מובנת לכולם וגם אז היא דורשת הודעה רשמית מנומקת (גם בלי להיכנס לפרטים). פרישה מתחרות חזקה כזאת באמצעה על בסיס תחושת בטן היא נזק כלכלי ותדמיתי למארגני התחרות שקיבלו את ההתרעה ברגע האחרון. בין אם הוא צודק או לא, כך לא מתנהל האיש הכי חזק בענף. אדם שכל מילה שלו יכולה להפיל תחרויות או שחקנים לא יכול להשאיר סרטון של מוריניו ולתת לכולם לנחש לבד. אם הוא חשד בנימן עוד לפני התחרות (כמו שהוא כותב בעצמו במכתב שפרסם אתמול) הוא היה צריך פשוט לא להופיע אליה בכלל. פרישה מייד אחרי שהפסיד לו היא פעולה בעייתית מאוד ויכולה גם להתפרש כפעולה לא ספורטיבית. למרות כל הקושי אני חושב שהוא היה צריך להמשיך לשחק בתחרות ובסופה להעלות את החששות שלו. אחרי הכל מדובר בקריירה שחמטאית של בחור צעיר ואולי של עוד רבים שיבואו אחריו. מדובר בסיטואציה לא פשוטה אבל היא דורשת ממי שעושה את דרכו לקראת התואר "השחקן הטוב בהיסטוריה" להראות קצת בגרות וחשיבה. מאלוף העולם מצפים ליותר.

משהו פה מסריח

אין ספק שיש משהו מאוד מוזר ואפילו חשוד בהאנס נימן. ההתקדמות המטאורית בטווח זמן קצר מאוד היא רק חלק קטן מכל הסיפור. הראיונות של נימן לאורך התחרות ובעיקר זה שלאחר המשחק מול קרלסן היו תמוהים מאוד: כאמור קרלסן הפתיע עם ווריאציה נדירה מאוד של הנימצו-הודית כבר במהלך הרביעי של המשחק. כשנשאל על כך בראיון נימן אמר שהוא במקרה עבר על הווריאציה הזאת בבוקר של המשחק. מעבר לעובדה שמדובר בצירוף מקרים מוזר ניהול השעון של נימן דווקא הצביע על כך שהוא ממש לא היה מוכן: על פי רוב שחקנים שמכירים את הווריאציה מקרוב יעשו את המהלכים שלהם מייד. נימן בזבז לפחות רבע שעה כבר במהלך השישי מה שהצביע על כך שהוא לא באמת היה מוכן לגמרי. מלבד זאת, הניצחון של נימן היה כזה שאף שחקן בעולם עוד לא השיג מול קרלסן בשנים האחרונות: ברוב מוחלט של המקרים קרלסן מפסיד בעקבות טעות כלשהי שמנוצלת על ידי היריב. במשחק מול קרלסן נימן שיחק כאילו הוא מדורג הרבה מעל היריב שלו. נדיר מאוד שקרלסן משחק שלם בלי שום סיכוי או אפשרות להפוך את התמונה. המשחק של נימן היה מופתי, מופתי מדי.

לנימן יש היסטוריה בנוגע לרמאויות בעיקר באינטרנט: לטענתו הוא הושעה פעמיים מ chess.com לאחר שרימה בטורנירים אונליין עם פרס כספי (שככל שהשנים מתקדמות מתחיל להיות גדול יותר). הוא גם למד אצל אדם שנתפס כמה פעמים ברמאות אבל עד כה לא נמצאה ראייה מוצקה אחת שתצביע על כך באופן חותך על גבי הלוח. בראיונות שלו על המשחקים ששיחק לפעמים נראה שהוא לא בדיוק הבין את העמדה כמו שצריך גם כאשר מדובר במשחקים בהם ניצח. לאחר התיקו מול פירוז'ה בסינקפילד קאפ הוא הציע כמה אפשרויות מגוחכות מאוד שלא תאמו את רמת המשחק שלו. בהמשך נדון קצת יותר לעומק על המשמעות של רמאות וכיצד אפשר לעלות עליה אבל ככל הידוע לי נכון לעכשיו אין אף ראיה חותכת שנימן אכן רימה וייתכן מאוד שמארגני התחרויות לא עושים מספיק בשביל למנוע רמאות באמצעים של היום. אם הייתה הוכחה כלשהי על רמאות של האנס במשחק כלשהו במהלך השנים האחרונות ייתכן מאוד שקרלסן היה מביא אותה.

מה הלאה?

אני מעריך שהאנס נימן לא יוזמן לתחרויות בתקופה הקרובה מלבד אלה שהוא כבר הוזמן אליהן. אף תחרות לא תרצה את כאב הראש הנלווה לשחקן שמואשם ברמאות ושמחצית משחקני הטופ העולמי לא רוצים לשחק מולו. במובן מסוים, האנס נימן הוא לא באמת דמות חשובה בסיפור – קרלסן יתאושש מההפסד הזה מהר מאוד ובאופן עקרוני מלבד הידוק הבדיקות וניתוח מעמיק יותר של שחקנים עולם השחמט יכול להמשיך לחיות בשקט. השאלה המרכזית היא האם אפשר יהיה לנצל את הברברת האינסופית כדי לדון בכמה שלדים בארון שהסיפור של נימן, במודע או שלא, מעלה:

באחד הראיונות שלו נימן דיבר באופן גלוי על הקושי להיות שחקן שחמט בסביבות ה 2600 נקודות דירוג. שחקנים כאלה לא מקבלים כמעט אף פעם הזדמנות לשחק מול 30 השחקנים הראשונים והם צריכים לשחק בעיקר מול שחקנים ברמה שלהם ולהשיג לאט לאט נקודות דירוג. התחרויות הגדולות אליהן מוזמנים 10 שחקנים במקרה הטוב משמרת את הקריירה של אותם שחקנים שמוזמנים אליהם כמעט באופן קבוע. כאשר תחרות מאורגנת באופן כזה שוויון ההזדמנויות קטן והטובים ביותר ממשיכים לשחק מול הטובים ביותר. רק טורנירים בשיטת נוקאאוט כמו אלה שנהוגים בטניס יכולים לערבב את הסבב ולתת לשחקנים אלמונים לפגוש את שחקני הצמרת שמצידם צריכים לשמור על הדירוג שלהם כשהם יודעים שכל הפסד יעלה להם ביוקר. קיום הגראנד סלאמים בטניס הוא הזדמנות נפלאה לראות מאות שחקנים עם סגנונות משחק שונים ואתגרים לא צפויים עבור השחקנים הטובים ביותר. בשחמט הטורניר היחיד שמתנהל באופן הזה הוא גביע העולם אחת לשנתיים ומדובר בפורמט שמכיל בתוכו הרבה דרמה והפתעות מכיוונים לא צפויים (אגב, מדובר באחד הטורנירים הבודדים בהם קרלסן עדיין לא זכה). אם ווסלי סו פוגש את לבון ארוניאן בכל טורניר שהוא הולך אליו העניין של הצופים יורד והשחקנים שמכירים אחד את השני יכולים לשחק על אוטומט (יחסי). כשהטופ העולמי הופך להיות מועדון סגור עם סכומי כסף אסטרונומיים הוא משאיר מאחור הרבה מאוד שחקנים וגם מאבד קצת את התחרות. כל המשתתפים בסינקפילד קאפ קיבלו כסף על ההשתתפות שלהם ואף אחד מהם לא היה מסכן כלום במידה והיה מפסיד.

רבים מעלים את הצורך בבדיקות קפדניות יותר בטורנירים ובניסיונות למגר את הרמאות עד כמה שניתן. הבעיה היא שבטורניר של 10 שחקנים (לפעמים 6) אפשר לשים מצלמות בכל מקום ולבדוק כל תנועה חשודה או משהו שנראה בעייתי. הבעיה היא שזה פותר את העניין עבור התחרויות הכבדות אבל לא עוזר בכלל לתחרויות קטנות ברחבי העולם עם עשרות ומאות משתתפים. שחקנים צעירים מתחילים את דרכם המקצועית בעיקר דרך השתתפות בתחרויות כאלה ואם לא יינתן בהם מענה מספק בנוגע לרמאויות פחות צעירים ירצו להשתתף בהן. אם מדובר בנושא שכיח הוא יכול ליצור תסכול בקרב רבי אמנים מתחילים ולהבריח שחקנים מהענף. מדובר אמנם בתרחיש קיצוני אבל הוא צריך להיבדק לאור ההאשמות החמורות שמיוחסות לנימן. אם הוא הצליח לבדו להערים על מארגני אחת התחרויות המסוקרות ביותר של השנה המצב מדאיג.

כאן אנחנו שוב חוזרים אל מה שפתחנו בו: ההיסטוריה תשפוט את הסיפור של נימן לא ביחס לשאלה האם הצליחו לגלות האם ואיך הוא רימה ומה העונש שיקבל אם יתברר שאכן עשה זאת. היא תשפוט את הסיפור ביחס למענה שיינתן לשאלות העומק שסאגת נימן המתמשכת ממשיכה לשקף ככל שעובר הזמן. זאת הזדמנות מצוינת לחשוב מחדש על לא מעט היבטים בנוגע למבנים ויחסי הכוחות שנוצרו בענף ב 20 השנים האחרונות. מדובר בנושאים שגם הארגון הכי בריא ומתפקד נדרש להם אחת לכמה זמן. המבחן האמיתי של כל הנוגעים בדבר מקרוב ומרחוק יהיה האם כולם יצליחו להבין שהסיפור הזה הוא ממש לא רק האם ילד בן 19 רימה במשחק שחמט מול אלוף העולם. נדון בהם בפעמים הבאות.