1.מי הוא דונובן מיצ'ל? עשו הכרה עם השחקן החדש של קליבלנד קבליירס

לפני שבוע הקליבלנד קבליירס עשו טרייד בומבסטי עם היוטה ג'אז כדי להביא אצ דונובן מיצ'ל לקבוצתם. הם שילצו מחיר יקר על כך: את הפורוורד לאורי מרקנן, הרוקי גארד אוצ'אי אגבג'י, SIGNED-AND TRADED קולין סקסטון, 3 בחירות דראפט סיבוב ראשון בלתי מוגנות ב-2025, 2927, ו-2029, ושתי PICK SWAPS ב-2026 ו-2028. למרות המחיר הכבד הקאבס לא ויתרו כל אף CORE PLAYER, האול סטארס דריוס גרלנד וג'רט אלן, או רוקי השנה אבן מובלי. מה שיוטה עשתה זה להבטיח שחקנים צעירים לשנים הבאות במטרתה המוצהרת 'להיבנות מחדש'.

.כדי להבין בדיוק איזה מין שחקן קליבלנד מקבלת, כתב הקליבלנד קאבס שוחח עם כתב היוטה ג'אז ל-THE ATHLETIC טוני ג'ונס.

קלסי רוסו: לך היה מושב בשורה הראשונה לחזות בשחקן שהקאבס מקבלת משך חמש שנים תמימות. איזה מין שחקן היא ממקבלת?

טוני ג'ונס: לקאבס ישנו עכשיו את אחד השחקנים הדינמיים ביותר בליגה. הוא נפלא OFF THE DRIBBLE. הוא מסוגל לקלוע מהפרימטר, ניד ריינג', או תחת הסל. שליטתו בכדור מאפשרת לו להגיע לכל מקום שהוא חפץ מהכידרור המעולה ביותר שלו. הוא שחקן עליון בפיק-אנד-רול והוא שוטר מצויין. אני מאמין שאחוזי הקליעה שלו יעלו כשלצידיו גרלנד ומובלי. אני מטמין שהוא יתאים את עצמו מיד למשחק של הקאבס. מחוץ למגרש הוא איש קהילה מטבעו. מתאים את עצמו לסביבה באופן טבעי כאילו נולד בה. הוא טיפוס נהדר בחדר ההלבשה, והוא יכול להפוך לפנים של הפרנצ'ייז מבלי לדחוף את עצמו. זה סתם קורה. הוא GREAT GET עבור הקאבס, ויהיה השחקן והטיפוס הסחיר ביותר מאז לברון ג'יימס.

KR: אחת הדאגות בקשר לדונובן היא ההגנה שלו, במיוחד כשהוא ישחק מאחור עם גאנד נמוך – 1.86 מ' גרלנד. עדיין, לקאבס יש את אלן ומובלי כשחקני חמישייה בפרונט קורט שיהיו בין מגיני הטבעת הטובים בליגה, אבל חסרונות ההגנה של הגארדים די מדאיגים.

TJ: אין ספק שדונובן חייב להשתפר ולהיות יותר תחרותי בהגנה. הדאלאס מבריקס חיפשו אותו כמעט בכל פוזשיון בסוף הסיבוב הראשון נגד הג'אז. אחת הסיבות להגנה הבלתי מספקת שלו הייתה שהוא היה בכושר גופני גרוע. אבל הוא מבלה את כל הקיץ במיאמי תחת מאמן כושר, הוא הוריד כמה וכמה פאונדים, ואני מאמין שהוא יגיע בכושר שיא למחנה האימונים ופתיחת העונה. מה שיעזור לו הם גרלנד ומובלי שייקחו לחץ הגנתי ממנו, דבר שחסר לו ביוטה. ביוטה הוא היה המגן בכל פוזשיון. בקליבלנד יהיו לו גרלנד ומובלי לעזור לו. דבר נוסף שיעזור הוא שביוטה, בעיקר בחצי השני של העונה, הוא היה היוצר בהתקפה בכל פעם. הוא לא יצטרך להיות האיש היחיד בקאבס היוצר בהתקפה וזה יחסוך לו את האנרגיה שביוטה לא הייתה לו בסוף העונה, להשתמש בה בהגנה. מלבד זאת הוא יידע שמאחוריו ישנם 'שומרי טבעת' מהטובים. כמובן שביוטה היה לו את רודי גובר. אבל בקליבלנד יהיו לו אלן, מובלי, קווין לאב, ומגיני קרנות מצויינים עם אייזק אוקורו ולמר סטיבנס.

מעתה אשאיר את השאלות של KR באנגלית ואתרגם רק את התשובות:

 I wanted to touch on something you brought up with Mitchell having to create most of Utah’s offense as a way to think about how he might look playing next to Garland. Obviously, they will make up Cleveland’s starting backcourt, and I think it has the opportunity to work really well. They can both generate offense off the dribble, but they can also each play off-ball. You’ve watched Mitchell play with Mike Conley. What elements of that pairing do you think will translate for Mitchell playing next to someone like Garland?

TJ: הדבר המלבב במשחק של דונובן הוא שהוא לא חייב את הכדור בידיו כדי לקלוע. אחת המעלות שלו כשחקן התקפה – מעלה שביוטה לא נוצלה כמעט – היא יכולתו העליונה ב-'CATCH-AND-SHOOT'. עכשיו בקאבס, עם גרלנד, זה שהכדור יהיה בידו יוכל ליצור מהצד בו הוא עושה את השטיק שלו ואז השני ימשוך את המגן אליו וזה יפתח מרחב למכדרר. שניהם – מיצ'ל וג'רלד הם עליונים ביצירת פיק-אנד-רול בתנועה ובכך הם מסוגלים לפצח את ההגנה OFF THE DRIBBLE.גרלנד הוא מוסר טוב יותר מדונובן, ודונובן הוא טוב יותר כ-PULL-UP SHOOTER (גם בגלל גובהו). שדניהם יהיו טובים ממאד בפיק-אנד-רולים בתצנועה כשאלן יוצר את הסקרין. זה פלוס גדול לקאבס כששניהם על הפארקט יחד, או כל אחד לחוד, כי שניהם טובים מאד ב-RUNNING P&R.

. .

KR: Something else I wanted to touch on is that Mitchell obviously has playoff experience with the Jazz. The Cavs are still young, with their three top players all aged 24 or younger. Mitchell turned 26 years old on Wednesday. As the Cavs look to take that next step into the playoffs, how can Mitchell’s experience help this younger group?

TJ: דונובן היה בפלייאוף בכל עונה מאז הפך למקצועני, ובכל עונה הוא רומם את משחקו בפלייאוף בהרבה ממשחקו משך העונה. ב-2018 הוא היה טוב יותר בפלייאוף נגד ראסל ווסטברוק ופול ג'ורג'. ב-2020 הוא היה השחקן הטוב ביותר בפלייאוף נגד הנאגטס עם ניקולה ג'וקיץ'. ב-2021 הוא היה השחקן הטוב על הפרקט בסידרה נגד קוואי לינרד וג'ורג'. משך העונה זה הרבה יותר מערך קבוצתי, אבל בפלייאוף, כשקבוצות מחליפות את החסימות ויודעות את על התרגילים שלך זה הרבה יותר 'מאנו נגד מאנו', והשחקנים המצטיינים הם אלה שיכולים לגבור על האיש שלהם בכידרור. דונובן מיצ'ל משגשג בכדורסל כזה. ראיתי אותו נושא את כל היוטה ג'אז על כתפיו במשחקי פלייאוף רבים. הוא יעשה אותו דבר עם צעירי הקאבס.

KR: The Cavs made this move to accelerate their progress and officially move out of the rebuild. With Mitchell on the roster, what do you see as Cleveland’s ceiling?

TJ: אני חושב שחסרה להם חתיכה אחת להשלים את הפאזל. חסר להם קלעי מצויין מהפינה. אבל היופי בקבוצה הזאת הוא שהגרעין שלה הם צעירים דינמיים עם יכולות מרובות ברמה של ALL-NBA, וכל אחד מהם הוא על חוזה של לפחות שלוש שנים. הגרעין הזה הוא טוב מספיק למשוך וותיק מצויין ברמת ALL STAR עם ה-MIDLEVEL EXCEPTION. אולי אפילו שניים. הם עתה האחרונים בטופ 6 במזרח, אבל מה שעומד לטובתם היא העובדה שה-5 לפניהם מתחילות להזדקן.

KR: Exactly. I think that is the beauty of this trade for the Cavaliers. While they made this move to advance now, they have a bit of wiggle room with the three years left on Mitchell’s contract to get their feet wet in the playoffs first. They don’t have to go to the NBA Finals this season. But in time, they should be in that conversation at the top of the East.

TJ: אתה יחכול לצטט אותי שהם בטופ 6 של המזרח. ה-TALENT בקבוצה פשוט יוצא מגדר הרגיל.

KR: Last thought: I want to circle back to something you mentioned about Mitchell being a key figure in the locker room. Last season, Cleveland played with genuine joy on the floor. They talked all season about how they rooted for one another and wanted to see each other succeed. Some equated the feeling to that of a college basketball team. The front office prides itself in bringing in good character guys to add to their roster, and Mitchell seems to fit that mold.

TJ: הוא תמיד היה כזה. הוא נראה כזה מין חבר עם כל הליגה. אחת הסיבות שהניקס כל כך רצתה אותו הייתה האמונה שהוא מסוג השחקנים שהכוכבים הגדולים רוצים לשחק איתו, ואולי הוא יצליח למשוך את אחד הסופרסטארים הגדולים ביותר של הליגה.

TJ מסיים:

Mitchell is engaging and easy to get along with. I think he will fit in seamlessly with the Cavaliers on and off the floor

2. "בוודאי שהייתי רוצה שקווין דוראנט ישחק אתנו בווריורס"

סטפן קרי לא היסס לקגע כשבריאיון עם THE ROLLING STONE https://library.sportingnews.com/styles/crop_style_16_9_desktop/s3/2022-06/Kevin%20Durant%20Stephen%20Curry.jpeg?itok=HzXieDY0 Rolling Stone, the Golden State star said h play with Durant again.

כוכב הווריורס אמר שלא היה איכפת לו לפצח את הרוסטר של הקבוצה אם זה מה שדרוש כדי לשחק שוב עם קווין דוראנט.

“If you said, ‘Oh, KD’s coming back, and we’re gonna play with him,’ I had so much fun playing with him those three years, I’d be like, ‘Hell, yeah!’” Curry said.

בקשר ל-'פיצוח' הקבוצה, הוא אפילו הזכיר שמות אם כי לא אמר בפרוש שהוא היה מסכים להיפרד מכל אחד עבור דוראנט:

“You tell me I’m playing with [current Warriors teammates Andrew Wiggins, Jordan Poole, and Draymond Green], I’m like, ‘Hell, yeah!’ There’s all types of emotion and things that happen to the league.”

ואז:

“If anybody’s saying that you wouldn’t entertain that conversation — no disrespect to anybody on our team — but you don’t know how things work. But you also understand, like, if we run this thing back, I’ve got complete confidence in my team that we can win it again, as constructed.”

כמובן שדוראנט זכה עם הווריורס ל-BACK-TO-BACK אליפויות לפני שהוא עזב לפתע לברוקלין..

סטפן אמר בריאיון שהוא "נהנה ביותר לשחק עם קווין דוראנט", ושהיה מוכן להרבה כדי לשחק איתו שוב

Curry told Rolling Stone there was an internal conversation among the Warriors about potentially bringing Durant back to San Francisco. 

אני מצטט מהראיון עם הרולינג סטון:

“I was never hesitant. The idea of playing with KD and knowing who he is as a person, from our history in those three years, I think KD’s a really good dude. I think he is misunderstood,” Curry said.

סטפן מאמין שקרה לדוראנט משהו (או כמה דברים) שבגללו(ם) הוא איבד את הבטחון לבטוח באנשים:

“I think he has had certain things happen in his life that hurt his ability to trust people around him, in a sense of making him feel safe at all times. So all of those things, I understand, having played with him and gotten to know him. I love that dude.”

3. מאנו גינובלי בהיכל התהילה

על הכניסה של טים הרדאוויי להיכל התהילה כבר כתבתי. הגיע תורו של מאנו ג'ינובלי. האחד ניכנס עם ה-"EURO-STEP" והשני עם ה-"UTEP TWO-STEP

ג'ינובלי, הארגנטינאי שזכה בארבע טבעות עם סן אנטוניו ספארס, הגיע בלוויית טים דנקן, דייויד רובינסון, טוני פרקר, והמאמן גרג פופוביץ' כשהקהל פוצח במקהלה 'מא-נו', 'מא-נו'. ג'ינובלי, בחייו הפרטיים מעט ביישן ומופנם )את זאת אני יודע מכמה פגישות איתו בחדרי הלבשה שונים), לא ידע אם לצחוק או לבכות מרוב התרגשות. לא היו הרבה שחקני NBA זרים שניכנסו להיכל, וכניסתו של ג'ינובלי נראתה חשובה יותר בגלל סיבה זאת.

.אחרי שג'ינובלי הקריב את מקומו בחמישייה כ-OVERQUALIFIED SIXTH MAN, מאנו, היום בן 45, מיהר להודות לכל שחקן בסאנס ששיחק איתו, ולכל מאמניו, כי – לדבריו לפחות – הוא לא היה שחקן-טיפוס של MVP, והעובדה שהוא הגיע להיכל "היא תוצאה של כל העזרה שקבלתי מבני קבוצתי וממאמני"

מאנו היה השחקן הבלתי צפוי – UNPREDICTABLE – מכולם. שינוי התנועה שלו, הצעד המיוחד שלו, הכניסה לסל מהצד הבלתי צפוי, וקליעת הג'אמפ המשהו-מוזרה שלו עשו ממנו את השחקן הפחות קלאסי מכולם, אבל אחד המסוכנים כקלעי מקרוב ומרחוק הטוען עד היום ש'המשחק שלו' – כדורגל כשהיה צעיר – נטע בתוכו MOVES בכדורסל שהיו לא מצופים ולמי שלא הבין, אפילו קצת מוזרים.

אחרי שהפך למקצוען באיטליה עוד בשנות הטין שלו (נדמה לי גיל 19), הוא טוען שהיה זה 'SHEER LUCK' – מזל בלבד – שהביאו לספארס שבחרו בו מספר 57 בדראפט של 1999, בלי שראיינו אותו, בלי שראו אותו, ובלי שהזהירו אותו. כיצד זה קרה, וכיצד החליטו לבחור בו (ועל סמך מה?) אין לי מושג. העובדה החשובה היא שהוא בילה את 16 העונות הבאות בסן אנטוניו, עם זכיות אליפות ב-2003, 2005, 2007, ו-2014.

"WE HAD OUR PRIORITIES STRAIGHT" הוא אמר בטכס הכניסה להיכל. "אף פעם לא נתנו ל-EGOES שלנו לעמוד בדרך. ידעתי מתי זה היה 'טוני פרקר טיים', ולפעמים ידעו מתי זה 'מאנו טיים'. גם ידענו מתי זה 'דנקן טיים' מה שהיה רוב הזמן…".

בינתיים, מאנו ג'ינובלי היה גם 'הפנים של נבחרת ארגנטינה' שזכתב בשתי מדליות זהב אולימפיות ב-2004 ו-2008.

משפט הפרידה שלו היה:

“I’m not here because I was super special,” he said. “I’m here because I was part of two of the most important teams of the 2000s.”