עיתונות ספורט לא בליגה/מאת אלכס רבינו

אמש עלתה מכבי חיפה לליגת האלופות בכדורגל. אין לשער את האושר שהציף את אוהדי הקבוצה ואני בתוכם. על המגרש הוכיחו שחקני חיפה שהם קורצו מחומר של אלופה. אבל מה שצרם לי הוא הכיסוי של המשחק ע"י עיתונות הספורט בישראל בטלוויזיה, ברדיו ובעיתונות הכתובה בימים שלפני המשחק. כמעט אף כתבה או דיווח שעסקו במשחק לא הייתה מקצועית על המשחק עצמו. כולם דיווחו על אצטדיון ה"מארקנה" בבלגרד ועל אוהדי הקבוצה הסרבית שהופכים כל משחק לגיהינום עבור הקבוצה היריבה. מעט מאוד דווח על ההיערכות הטקטית ועל העימות בין שחקני שתי הקבוצות.

ראשית "מארקנה" הוא שם פרובינציאלי לאצטדיון. הרי כולנו יודעים שהמארקנה האמיתי והמקורי נמצא בברזיל. גם אינני רואה את מופע הפירוטכניקה של אוהדי הכוכב האדום כעידוד. בסופו של דבר העשן הלך לכיוון שער בלגרד והיקשו על השוער המקומי לראות את הנעשה במגרש. אבל העידוד הקולני של אוהדי הכוכב האדום לא היה משהו בייחוד במחצית השנייה. יש לי מינוי למשחקי מכבי חיפה באצטדיון סמי עופר ואינני מחמיץ אף משחק בית. אני יכול להעיד שהעידוד של אוהדי חיפה הוא הרבה יותר קולני ונמשך לאורך 90 דקות במשחק ויעידו על כך השכנים בשכונת נאות פרס.

אם להתייחס לשחקנים עצמם, כל שחקן של חיפה היה יותר טוב מכל שחקן מקביל בקבוצה הסרבית. חיפה שיחקה כקבוצה מאומנת הייטב. הייטיב להגיד זאת הפרשן אלי גוטמן לאחר המשחק. אין לאף שחקן בכוכב האדום מקום ב 11 של מכבי חיפה. בעמדת המאמן יש לחיפה את המאמן הטוב ביותר בארץ לא רק היום אלא לאורך 15 השנים האחרונות. היריעה קצרה מלהכיל את השגיאות שעשה המאמן הסרבי סטאנקוביץ. בחיפה קלעו בינגו עם שחקני הרכש שתורמים המון לקבוצה. גם כאן לא נפקד מקומה של עיתונות הספורט בארץ שקטלה את החלוץ פרנטזי פיירו אחרי 2 משחקים והגדירה אותו ככישלון.

לסיכום, על עיתונות הספורט בארץ לעשות חשבון נפש ולהתחיל לעסוק בכדורגל ולא במה שמסביב. ועוד מילה אחרונה. יעקב שחר !! אין בעל קבוצה בארץ שמתקרב אליו ברמה.

לפוסט הזה יש 68 תגובות

  1. תודה על הכתיבה אלכס.
    בתור אוהד מכבי חיפה, אני אזכיר כאן כמה דברים שאני לא מסכים איתך לגביהם:
    1. התקשורת אמנם עסקה הרבה בנושא הביתיות, שגם הוכיח את עצמו כמשמעותי, אבל היה גם עיסוק לא קטן בשאלות המקצועיות.
    2. הקהל של הכוכב האדום נותן עבודה. הבעיה אצלם היא האקוסטיקה של האיצטדיון שמזכיר קצת את האיצטדיון הלאומי ברמת-גן.
    3. מבחינת סגל שחקנים, הקבוצות די שקולות, ויש כמה שחקנים שהיו נכנסים להרכב של חיפה (5-6 לדעתי), ובחוליית ההגנה בוודאי יש יתרון לכוכב האדום. הם טעו הרבה פחות לאורך שני המשחקים.
    4. סטאנקוביץ' שגה בחילופים, אבל בחירת ההרכב הפותח שלו הייתה טובה מאוד, והוא אמנם היה פחות טוב מבכר, אבל לא כל כך נוראי כמו שמנסים להציג את זה.

  2. תודה אלכס
    אי אפשר להגיד שכל שחקן חיפה היה יותר טוב משחקן הכוכב, לפחות רק במחצית השנייה. אני לא חושב שפיירו היה יותר טוב מפשיץ׳ למשל

  3. תודה אלכס. העפלה מוצדקת לגמרי של חיפה. עיתונות הספורט בישראל כבר כמה שנים הולכת ומתרדדת זה עוד נדבך בעניין.

  4. לגבי עיתונות הספורט בארץ – זה ביב שופכין עכור של טיפשות, רוע, זחיחות, חוסר או היעדר מוחלט של כישרון כתיבה בכלל והבנה בספורט בפרט, עילגות, רדידות ועצלנות. אפילו בכדורגל, שאמור להיות הפורטה של כל הצולעים האלה שקוראים לעצמם עיתונאים. זה נכון לגבי עיתונות בכלל וזה לא שאבינועם פורת או נח קליגר או העיתונאים הזקנים של פעם היו טובים יותר (הם לא), אבל באמת שעם המעבר לעידן הדיגיטלי והקליק בייט הנוראי זה הפך להיות כמעט בלתי ניתן לעיכול. נכון שיש אתרים ועיתונים יותר מושקעים מאחרים, אבל אם להסתכל על התמונה הגדולה, האתר הזה הוא באמת נזם זהב זוהר נדיר ואדיר באף החזיר הענק שהוא פח האשפה שהיא תקשורת הספורט הישראלית. בלאעכס

    1. חושב שקליגר ז"ל ואבינעם פורת יבדל"א הם טובים יותר ממרבית העיתונאים כיום. מה שגם שקשה להשוות בין התקופות, כי בעידן האינטרנט והטלפונים – כל אחד הוא עיתונאי ומטבע הדברים, אמות המידה יורדות.

      לגבי יתר דבריך, בהחלט מסכים ונדמה שכתבת עוד בעדינות.

  5. תודה אלכס
    בכיוון החיובי, אם יש אדם שלוקח את תקשורת הספורט למקום טוב (חוץ ממנחם והאתר המופלא שלו ושלנו) זה פיני בראל מעמוד היוטיוב ספורט באיכות גבוהה. הוא פשוט מייצר תוכן ספורט איכותי שמתמקד במשחקים עצמם ולא במסביב הצהוב והרדוד. קחו קישור לערוץ שלו: https://youtube.com/c/%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%92%D7%91%D7%95%D7%94%D7%94
    וגם לראיון איתו:
    https://www.haaretz.co.il/sport/nba/2022-04-18/ty-article-magazine/.premium/00000180-5beb-dc1d-afc2-fbef50900000

    1. +1
      יכול להיות שיש לי הטיה כי אני חובב כדורסל, אבל יש תחושה שאתרי\ערוצי ספורט ימשכו בסוף או לצהוב או לכדורסל.
      חוץ מפיני בראל (שהשתפ שהשיג והיה חשוב לו היה עם היורוליג), גם הספורטס רבי ממוקד כדורסל, ואתרי הספורט מתעסקים בצהוב בכדורגל ובכדורסל מעלים כתבות שנראות כאילו הכותב אפילו לא ניסה להראות השקעה.

  6. אני לא אוהב את ה"סקנדל או פסטיבל" שנגזר כל כולו מהתוצאה, ולצערי גם כאן חוטאים בו.
    חיפה שלנו העפילה בזכות. היא לא היתה הרבה יותר טובה (אם בכלל) בסיכום שני המשחקים, ובעיקר היה לנו הרבה מזל עם כל מיני הזדמנויות שלהם כמו הקורה בחצי הראשון.
    אני למשל חושב שבסיכום המשחק, הם היו טובים הרבה יותר בחצי הראשון, ואנחנו היינו טובים בקצת בחצי השני. סך הכל הבקענו משתי טעויות רציניות שלהם. קשה להגיד שהיינו טובים יותר

    1. להם הייתה קורה ולנו 2-3 החטאות של אחד על אחד. כן, היה מזל בעיקר בשער השני אבל בסיכום שני המשחקים חיפה הייתה עדיפה. והאמת? למי אכפת.. 🙂

  7. אני אוסיף עוד משהו – יש מה לבקר בתקשורת הספורט בישראל, אבל יש גם המון דברים חיוביים, בדיוק כמו שהספורט הישראלי נמצא בתקופה של התקדמות אדירה, וזה לא סותר את זה שיש הרבה דברים טעוני תיקון.

  8. תקשורת הספורט בישראל מורכבת מחלטוריסטים, טוריסטים ואינטרסנטים.
    יש ״בתי ספר״ לעיתונאות, אחד מהכותבים לשעבר בהופס היה בבית הספר של נדב יעקבי, כשנפגשנו הוא הציג את עצמו ככתב מס 1 בארץ אחרי רסקין …
    הוא אמר שנדב יעקבי אמר לו שצפוי לו עתיד גדול
    הייתי קצת בהלם ומזועזע שלא רק שיש בית ספר שהוא לא יותר מהונאה אלא גם מבטיחים הבטחות תלושות מהמציאות
    בערוץ הספורט יש במה לאנשים כמו רז זהבי, קופמן, צנציפר ועוד.
    יש בעיקר ברברת ב 5 ערוצים.
    מלבד הכדורגל גם בכדורסל המצב לא מזהיר
    אם אתה מחפש ניתוח טכני, מקצוענות וכתבות איכות לא הגעת למקום הנכון.
    גם אבי מלר שבזמנו היה עיתונאי אדיר התקלקל מאוד לאורך השנים.
    עת לכתו של מודי בראון מאיתנו … גם אולפן ערוץ הספורט עם אווט את גוטמן הרגיש רע מאוד
    והס מלהזכיר את האינטרסים האישיים וחיסול החשבונות של מאמנים/שחקנים ע״י ״אנשי״ מקצוע
    אופס, ולא הזכרתי את האתר מס 1 במדינה … ואיך אופירע פלסה את דרכה לשם

    1. מאוד נהניתי לשמוע את רן מלובני עם הד"ר ויינגרטן משדרים את אליפות אירופה האתלטיקה. לעומת זאת אילדיס בשחייה ומירי נבו בג'ודו זו זוועה אמיתית.

    2. דוו-א בכדורסל מליניאק ושלח לדעתי הם טובים מאוד, וכן ערן סורוקה וערן סלע בסגנונו.
      בתוך כל עיתונאי הספורט ישנם עיתטנאים טובים בהחלט. ומהעבר למשל יש את לוניה ודני דבורין, אב ובנו, ועוד.

      1. *דווקא

        גם בעתונות הרגילה ישנם הרבה עיתונאים לא רציניים ולא הגונים שפועלים מתוך אג'נדה ומתוך איטרסים ולא עניינים אותם האמת והעובדות.

  9. באופן כללי, אני חושב שכדורגל זה ספורט שקשה מאוד לפרשן לעומק. הסיבה היא שהתוצאה בכל משחק בודד מאוד תלויה במקרה ובמזל, בטח יותר מספורט כמו כדורסל או טניס, שם כמעט תמיד מי שמשחק יותר טוב גם מנצח במשחק. זו גם נגזרת של מיעוט ה"נקודות" בכדורגל ביחס לשאר המשחקים, כאשר גול שמובקע מהווה לרוב 25% ומעלה מכל צבירת הנקודות באותו משחק.
    ולכן קליעה מזליקית מתוך משחק כדורסל שלם תהיה בעלת השפעה אפסית, וגול מקרי יכול להביא לך ניצחון במשחק, ומשם הדרך לקביעת הנראטיב קצרה מאוד.

    1. אבל כשאתה קורא כדורגל בעתונות הספורט הבריטית המצב שונה לחלוטין, אפילו שבכדורגל המזל משחק יותר מאשר בכדורסל או פוטבול. עובדה שבסיום הליגה הקבוצות הטובות הן הראש והחלשות בתחתית, אז IN THE LONG RUN ניתן לפרש כדורגל בצורה מקצועית.

    2. ינון, תראה כדורגל אנגלי בsky או ב itv ותיהנה מהשידור כמו מהמשחק בערך. אפילו בnbc יש שידורים לא רעים של הליגה האנגלית

    3. קליעה מזליקית בסוף משחק שלפחות משווה ובטטדאי אם מבעאה ניצוון היא בעלת השפעה עצומה על המשחק.

  10. לפעמים אני מצטער שהפסקתי לעקוב אחרי כדורגל בכלל. פעם זה היה מבחינתי שווה ערך לכדורסל. היאוש שבין חוסר ההלימה בין היכולת של הקבוצה לתוצאה גרמה לי להרגיש שזהו ספורט בו כל פעולה מקרית יכולה לזרוק את המשחק לכיוון אחר לגמרי או לטובה או לרעה. אבל למרות שזה הספורט שגרם לי הכי הרבה מועקב ותסכול (אני מאוהדי הפועל באר שבע שעוד רק חלמה על אליפות באצטדיון וסרמיל הכעור), זה גם הספורט שגרם לי להכי הרבה היי. אבל מכרתי את ההיי בשביל לשמור על עצמי מהלאו. כי ליבי חלש מהלכיל את הקיצונות הזו (גם באופן פיזי וגם מטאפורי). למעט גמר NBA 2016 שגרם לי למועקה דומה בקריסה של הווריורס אחרי שהובילו 3-1 ושיחקו כדורסל מושלם (אני יכול לכתוב על זה נאום של 3 שעות), שום משחק NBA לא הותיר אותי בהיי כה גבוה או לאוו כזה מאז וככה זה מתאים לי. אני לא באמת אוהד אף קבוצה ויכול לדלג לי בין הקבוצות שעושות לי טוב. אבל אשקר אם לא אומר שמדי פעם צובט לי כשאני שומע אנשים המתארים קבוצות בגוף ראשון רבים ויכולים לראות משחק דרך משקפיים של אוהד אמיתי. מישהו שנקודות המשבר בנו אותו כדי להעריך את נקודות השיא כראוי. תהנה מההשיג אלכס!

  11. יש לנו נטייה דפוקה במדינה שלנו לשנוא כל מה שהוא שלנו בלי הבחנה.
    יש קבוצות מצוינות בארץ ויש עיתונאים שכיף לקרוא.

    וחיפה נתנו מחצית שנייה מדהימה למשחק חוץ

  12. תודה אלכס כתבת יפה.
    1. לגבי המשחק – נאמר הרבה ברמה המקצועית. שני השקל שלי – ראו בבירור בחצי השני ששחקני חיפה יותר רעננים מאלה של הכוכב האדום. המארחים נפלו מהרגליים. זאת תעודת כבוד לברק בכר, הכדורגל המודרני מבוסס על תנאי-סף פיזיים שאין בארץ ומסתבר שגם אין בבלגרד. בחיפה דווקא היו.
    2. לשתי הקבוצות יש הגנות חלשות. כל חיבור של שלוש-ארבע מסירות מעבר לקו החצי כבר מביא למצב מסוכן ברחבה. חיפה גם הולכת כנראה לאבד את פלאניץ' – זה קצת מפחיד.
    3. חיפה הראתה אופי מדהים. לחזור מ-0:2 בחוץ מראה על הרבה אמונה בעצמה ועל חוסר פחד. לדעתי גם זה מגיע מבכר.
    .
    4. התקשורת – צריך להפריד. באולפנים יושבים אנשי כדורגל שבהחלט מדברים לעניין, גם אם לא תמיד נוצץ (אפק, נמני). גוטמן בסדר למרות שכבר קצת מסתאב ואוואט לטעמי לא מספיק מעניין. יותר מדי "מחושב". בגדול הם בסדר ולא הם הבעייה.
    עכשיו אהיה לא פופולארי – הבעייה מתחילה אצל אנשים כמו קופמן מצד אחד, ומודי בראון ז"ל מהצד השני.
    אנשים נערצים כמו קופמן ואינשטיין הכניסו לשיח הספורט ולשיח בכלל את ההתלהמות והאלימות המילולית הנוראית. פעם כתבתי איפה שהוא שיש להם חלק בהתבהמות של החברה באופן כללי. הם ו"זהבי עצבני", ואראל סגל, וכל החקיינים שלהם שהטיקט שלהם זה ניבול פה ותוקפנות אין קץ. אבי רצון היה כזה אך התעדן ועזב את הדרך הזאת.
    יש גם "מלבי אש" כמו ניב רסקין ועמיחי שפיגלר שנתפסים חביבים ונעימי הליכות אבל תמיד מתלהמים. ואז באה גם מירי נבו וצועקת כמו משוגעת כשלינוי זוכה במדליה, וכולם עושים תחרות מי יתלהם, מי יצרח, מי יגנוב את ההצגה מהספורטאים. "אני פה! אני כאן! אני משדר! אני אצליח להכניס "ככה לא בונים חומה" לפנתיאון.
    חשוב לי לציין שיורם ארבל מעולם לא היה כזה! הוא עשה את זה בחן, בלי התלהמות, בשירה.
    .
    ואני מגיע למודי בראון ז"ל שאסור לומר עליו מילה רעה, ובכל זאת – הוא הכניס לשידורי הספורט את העיקרון שהשדרן והפרשן יותר גדולים מהמשחק. ערוץ הקיבוץ הוא שיר הלל לאנשי ערוץ הספורט – לא לספורט עצמו.
    תראו כמה סרטונים מושקעים הם עשו על עצמם, כמה הצגות, כמה חידושים – תכנית ספורט עם זמרים, ואפקטים, ואורחים מחו"ל, והגרלות.
    הכל חוץ מספורט!
    אבי מלר ונדב יעקובי כבר מזמן איבדו את הדרך, בחסות הדרך החדשה של בראון הם איבדו הפכו לעיקר, לדבר החשוב והמרכזי. הספורט נדחק הצידה.
    לפני שאתם אותרים לעצמכם "איזה שטויות הוא מדבר" – תספרו עד עשר ותחשבו על זה קצת. זה לא "לכלוך" על בראון ומורשתו, זאת ביקורת, וכל חבריו לאולפן לא חפים ממנה. הם תמיד במרכז, הם תמיד העיקר.

    1. גרם אחד על כדורסל –
      תספרו פעם במשחק אנ בי איי כמה פעמים שימי וגיל ברק מדברים על עצמם.
      תספרו כמה פעמים בזמן שיש משחק שימי וגור מדברים על דברים לא קשורים.
      כנ"ל ירון טלפז.
      שי האוזמן הוא פסיכולוג אבל זה לא מתאים לשידור משחק.
      גור שלף מקצוען אמיתי. מדבר על כדורסל. גם אדלשטיין בזמנו.
      גם אייל לחמן ואורי אוזן (בכדורגל).

      1. בהקשר של התקשורת – התפקיד של צוות השידור הוא גם לתאר את מה שקורה ולנתח את זה, אך זה חלק מהתפקיד העיקרי שהוא לעניין את הקהל. מכיוון שלספורט יש קהל מגוון, גם הדרכים לעשות את זה הן מגוונות, וזה כולל לפעמים גם אנקדוטות ודברים שקשורים בצורה עקיפה, או להתלהב בצורה לא פרופרציונלית.

      2. כתבת ששימי וגור מדהרים על דברים לר קשורים ובהמשך כתבת שגור שלף מדבר רק על כדורסל.
        מי זה הגור הראשון?

    2. לגבי המשחק – הכוכב האדום פשוט עוד לא שיחקו נגד יריבה אמיתית העונה (ניצחו ברצף יריבות מקומיות מאז מרץ עד לצמד המשחקים נגד חיפה), ככה שהם עוד לא הספיקו להיכנס לכושר משחק. חיפה סבלו מאותה בעיה נגד קייראט בעונה שעברה, והפעם התחילו את ההכנות לעונה מוקדם יותר בדיוק מהסיבה הזאת.
      דווקא ההגנה של הכוכב הייתה יחסית סולידית, אם כי השוער נתן כמה הצלות גדולות וספג שערים מטופשים. זו של חיפה סובלת מחוסר תיאום כשחצי ממנה חדש בקבוצה (קורנו וסונדגרן) ורוב הטעויות בהגנה היו כתוצאה מזה.

      1. לגבי המשחק – הכוכב האדום היו שחצנים כל השבוע, לא התכוננו כראוי, זלזלו. כשהגיע הקושי הם לא ידעו להגיב. לא הגיעו למצב אחד ראוי כל החצי השני.
        לגבי התקשורת – יש הבדל בין להתלהב ולהתלהם.
        מירי נבו למשל רק חיכתה שלינוי תשיג את הזהב כדי להפציץ עלינו את עצמה.

    3. מסכים בגדול שאנשי ערוץ הספורט הולכים בדרך ה-ESPN של "העיקר זה אנחנו", למרות שקצת היית דרמטי פה. לא רואה שום מקום ראוי לקרוא על ספורט בעברית חוץ מהופס וקצת הארץ (למרות שכבר ויתרתי גם עליהם) וקצת קצת וואלה. מבחינת שידורים יש ויש, בכדורגל הכל באמת גרוע ומתלהם אבל בחלק מהענפים אחרים לא

        1. לא ממש הבנתי אבל טוויטר זה לא עיתונות.. אם אתה רוצה הגדרה יותר מדויקת ל"קום ראוי" זה כזה שאפשר לקרוא בו פוסט ולא לצאת ממנו אחרי גג חצי דקה כי מיצית או איבדת עניין

            1. אני לא רואה את זה ככה, לדעתי רוב האנשים בארץ נכנסים לאתרים הגדולים וזהו, תראה לי עיתונאי ספורט (או אפילו ספורטאי) ישראלי עם כמות עוקבים לא זעירה

            2. אנשי תקשורת הספורט המובילים עם כמה עשרות אלפים עוקבים להערכתי, וגם באתר של ערוץ הספורט נותנים במה לטוויטר.

        2. וכמובן שכל דבר שהכותרת שלו היא קליקבייט (שזה לצערי רוב המקרים, גם בארץ וגם בארה"ב) כבר גורם לי לבחילה ועושה לי אנטי להיכנס ולקרוא

      1. חחחח גם אישתי כל הזמן אומרת לי שאני יותר מדי דרמטי…
        הדיון שלך עם עמיחי אחלה אבל דובר כאן על התקשורת המשודרת, לא הכתובה ואני התייחסתי יותר לצורה ופחות לתוכן.
        מבחינת התוכן – כמו שאמרתי ורואים גם בסרטון למטה – העיקר זה לא האירוע הספורטיבי. העיקר זה האגו של המגישים למיניהם. לא יודע לגבי espn אבל לא זכור לי שם פרומו לליגה שכל כולו מוקדש לשדרים עצמם.

        1. כל דבר שם מוקדש למגישים עצמם, כולל סגמנטים כמו "תגובתו של פרקינס לדברים שאמר סטיבן איי סמית", אתה קולט..

          1. אני רואה בזהבי, קופמן, אינשטיין וסגל את אבות המתלהמים. מהם נגזרים כולם ובראשם רסקין, שפיגלר ונבו (רצון וסהר עשו זאת אחרת, יש לי ביקורת עליהם אבל הם לא היו מתלהמים).
            אני רואה בבראון, מלר ויעקובי את אבות הנרקיסים. מהם נגזרים השאר (היום פחות או יותר כולם, למעט אנשי מקצוע בודדים כמו אלה שציינתי למעלה).
            ארבל, לוי וקיוויתי (אפילו וייץ) שייכים לדור אחר. קריטריונים אחרים.

            1. התהליך הזה בתקשורת הוא לא רק בספורט

            2. אראל סג"ל אינה בוטה וגס רוח כמו קופמן ואומר דעתו כפי שהיא בלי ליפות אך חא כזה בטטה וגס רוח כמו קופמן, כך דאין מה להשוואה.

      1. כתבת פה הרבה דברים…אני לא מסכים אתך בכלל ( למעט היחס לקופמן סגל וחבריו).
        ערוץ הקיבוץ הוא גיוון מבורך, אבל…השטויות שכתבת על מודי מצדיקות התייחסות
        מודי בראון הציב רף שידור מהגבוהים בארץ. אולפן ליגת האלופות לא אותו הדבר בלעדיו.
        שפיגלר ורסקין אומנם מתלהמים אבל עדיין סך הכל עושים את תפקידם עם רצון להכניס את האישיות שלהם לתפקיד וזה הוגן לחלוטין.

  13. העובדה ש 98% מהתגובות על סיפור הדרכון של שגיא כהן הן משהו בסגנון של "חבל שלא נשאר שם".. אומרות כמעט הכל על תקשורת הספורט בכלל וערוץ ה"ספורט" בעיקר. ערוץ שאוהב את עצמו ובהחלט מסכים חלקית עם דה שוט על תרבות ההלל לשדרנים והפרשנים ולא לספורט עצמו. לא משוכנע שמודי הוא האשם הבלעדי לכך , אני סבור שזה משהו שהשתרש שם והתכניות כגון יציע העיתונות ובובה של לילה רק מחזקות את הנושא. הם פשוט מביאים אנשים שיעוררו עניין מדומה וילהיטו את הרוחות ואין לכך שום קשר עם הספורט עצמו. לא מבין במה שימי ריגר תורם לשידורי ה NBA, מדוע יעקובי צריך לצווח מכל כדור שמגיע לאיזור הרחבה ואיך קופמן מסייע במשהו לשידור כדוריד. על רסקין ודומיו שנמצא על המסך מתוכנית הבוקר, דרך הנינג'ה ועד למשחקי מכבי, נבחרת וכו' צריך לעסוק בבחינת התופעה הזו של ה"טאלנטים" על המסך בכלל.. אחד מרגעי החסד הגדולים שהיו לי בשידורי האולימפיאדה היה לצפות בהם באפליקציית יורוספורט, לבחור מה שאני רוצה לראות, מתי שאני רוצה לראות ועם שדרים מקצועיים. יום ולילה לעומת סוללת השדרים והפרשנים שערוץ הספורט כופה על צופיו.

  14. אלכס היקר תודה רבה על הטור
    דבריך נכונים גם בלי ההוכחה מדבריו של הבלון הנפוח העונה לשם אלי גוטמן, כל-כך מתאים לו לדבר אחרי המשחק על זה ש ה11 של הכוכב פחות מוצלחים מה 11 של חיפה
    הייתי מצפה לשמוע את זה לפני המשחק ולא אחריו…אבל זה גוטמן מלך החכמת בדיעבד, אם היו מפסידים אז היה מדבר על זה שההגנה לא תפקדה בחצי הראשון
    וכאוהד חיפה חייב לומר מילה על זה שהגול שלנו הגיע אחרי שאצילי לא הצליח להרים כדור פשוט לרחבה….הוא אפילו לא היה קרוב לראש ירוק כלשהוא, גם בקרן שהוא הרים כמה דקות קודם הוא אפילו לא היה קרוב…מקוה שנשכיל להביא מחליפים ראויים יותר..אצילי מאז הפרשה שהתפוצצה שוב בקיץ מתאים לליגה

    1. דווקא לא זוכר מתי היו לחיפה סגל כזה רחב עם כ"כ הרבה מחליפים איכותיים. מן הסתם בעונה ראשונה של העפלה הם לא יהיו ברמה של ליגת האלופות, אולי אם איכשהו יצליחו להפוך את זה למשהו יותר קבוע ואז ברז הכסף יתפרץ

      1. ה11 של חיפה בסדר גמור ברובם
        המחליפים הם יותר ברמה לליגה שלנו
        אגב הקלישאה שטוענת של הצלחה יש אמא ואבא והכשלון יתום מעולם לא הייתה ברורה יותר…חיפה נשחטה במחצית הראשונה ללא תנאי, אצילי צל של עצמו, אבו פאני עדין מחפש את הארי קיין על ה*** שלו וגולדברג אחראי לגול הישראלי הטיפוסי שיש בכל משחק גם גוש כהן לא זוכר מתי הוא נתן הצלה מדהימה באמת (מקנא במכבי מאד על השוער שלהם) אבל למי אכפת עלינו לצמפיונס
        אני כותב את זה בכאב כאוהד הקבוצה וכחובב כדורגל ישראלי…חיפה נאיבית אם היא חושבת שהיא מתקרבת לרמה של הצמפיונס….מי יתן ואתבדה

        1. כנראה לא קראת מה רשמתי.. לא נורא
          .
          אחזור על זה בקיצור – הקבוצה לא ברמה של הצ'מפיונס בהשוואה לשאר הקבוצות שם (אבל עלתה בזכות) אז בוודאי שלא המחליפים, וזה מובן מאליו כל עוד לא נעלה הרבה לצ'מפיונס מה שיגדיל את התקציב משמעותית. ובכל זאת, ביחס לקבוצה ישראלית אני לא זוכר מחליפים ברמה כ"כ גבוהה. זה הכל

        2. אני דווקא חושב שהקבוצה של חיפה לגמרי ברמה של האלופות ביחס לקבוצות האחרות של דרג ד', מה שלא יעזור להם בשלב הבתים נגד 3 יריבות עדיפות בהרבה. לגבי גולדברג, הוא מאוד סולידי וממעט לשגות (במשחק שלשום למשל זו הייתה טעות של סונדגרן שהשאירה את גולדברג בסיטואציה בלתי אפשרית). יש פער מסוים בין ההרכב הפותח ובין המחליפים כרגע, אבל הרבה מזה תוצאה של כושר משחק והרכב יחיד שרץ באופן כמעט רציף, ככה שהפער הזה אמור להצטמצם בהמשך.

  15. תודה לכל המגיבים. הביקורת שלי הייתה בעיקר על העיתונות הכתובה אך גם גם על המשודרת ברדיו ובטלוויזיה. המסר העיקרי שקיוויתי להעביר הוא שרוב עיתונות הספורט בארץ היא תת רמה. לגבי זאת המשודרת ברדיו או בטלוויזיה, יש לי הרבה מה להגיד. ראשית לא ייתכן שמאמנים או סוכני שחקנים פעילים יתפקדו כפרשנים (ע"ע אבי נימני, איווניר וכו'). גם תפקיד הפרשן נתפש בארץ לא נכון. כבר כתבתי על כך באתר בעבר שבניגוד לעמיתיהם בחו"ל, הפרשנים בארץ לא מפסיקים לדבר. שאני צופה בשידור שבו מפרשנים אייל לחמן, שגיא כהן ועוד אני בד"כ משתיק את הקול. בכדורסל המצב קצת יותר טוב. לבסוף למרות אהדתי למכבי חיפה אני לא כזה אופטימי לגבי שלב הבתים בליגת האליפות בייחוד ללא פלאניץ.

    1. תודה אלכס. יש אנשי תקשורת איכותיים יותר ופחות בכל הפלטפורמות, ובסך הכל יש לא מעט מקומות למצוא תקשורת ספורט איכותית, גם זו הכתובה וגם זו המשודרת, ובעיקר ברשתות החברתיות. הרבה פעמים התכנים האיכותיים פחות הם אלו שזוכים ליותר חשיפה, אבל זו בעיה אחרת.

  16. אתחיל ממה שהכי קפץ לי לעין – זה לחלוטין בסדר גמור לקרוא לאיצטדיון המראקנה. ככה כולם במדינה קוראים לאיצטדיון כבר יותר משישים שנה. כמו שאני לא אצפה ממישהו שכתב בעבר על מכבי נתניה לכתוב על איצטדיון שר-טוב, אלא על הקופסא למרות שכולנו יודעים שקופסא זה מה שיש לנו במדף העליון בארון שאליו דחפנו כל כך הרבה שטויות לאורך השנים שאנחנו קצת מפחדים לבדוק מה באמת יש שם. או שמי שכותב על מכבי חיפה לא יכתוב על סמי עופר, אלא על איצטדיון מזהם העיר.
    לא יכול להגיד שנתקלתי בהקשר למשחק בכתבות שאתה מדבר עליהן, אבל זה בעיקר בגלל שהפסקתי לעקוב אחרי הענף שכורת את עצמו. אבל זה גם כי אם אני כבר עוקב זה אחרי הכמה בודדים שעדיין כותבים טוב על המשחק. אני די בטוח שאורי קופר כתב על המאבק הטקטי, ואני לא בטוח מה בדיוק אתה מגדיר כצבע ומסביב ומה לא, אבל גם מיכאל מיכאל יוכין, דסקל ועוזי דן כתבו דברים טובים. הבעיות בעיתונות הספורט הן עצומות וקשורות גם לבעיות בעיתונות עצמה והן הרבה יותר גדולים ממה שאפשר לסקר כרגע, בטח לפני הקפה השלישי של הבוקר. אבל באיזשהו מקום תמיד היו ועדיין יש מקום לכתבים וכתבות טובות, גם אם חלק גדול ממנו היום בגלל נסיבות חיצוניות נשלט על ידי צרחנים כמו קופמן או בעלי אינטרסים שבחיים לא היה להם משהו מעניין להגיד כמו נימני (כמה הפוך מאדם כמו מודי בר און, שרק בא כדי לקדם את המשחק שהוא אוהב ועדה מה שאפשר כדי לתת לו את הבמה).
    אבל כן מסכים שזה קצת כמו לעקוב אחר הכדורגל הישראלי ולראות רק את המשחקים בין מכבי חיפה למכבי תל אביב. מה שמעביר אותי לנקודה האחרונה, שלי ושלך: יעקב שחר הבעלים הכי טוב בכדורגל הישראלי. ביג פאקינג תחרות. יש איזה חמישה מועדונים שמנוהלים סביר ומעלה ולשניים מהם יש בעלות אוהדים. רוב מוחלט החלטי ביותר מהבעלים פה בענף הם עלוקות שבאו לנצל את חוסר הרגולציה כדי לשתות את הכסף של המועדון או להשתמש בו לצרכים פחות חוקיים או עוקפי מס (דוגמא אחת: https://m.calcalist.co.il/Article.aspx?guid=rjao5ls05). שזה קצת מתחבר לנסיבות דומות של הסטנדרטים העיתונאיים. מה שבטוח אבל שגם בתחרות הלא ממש צמודה של חמשת הבעלים הסבירים ומעלה, הוא בהחלט עושה עבודה טובה. בקטגוריית א"ם רק נבחר מלך טוב", היה לכם מזל שם בחיפה. רק חבל שעל כל הצלחה של המועדון, כל הישג שלו, עומד כרגע ענן קטן שמטיל צל גדול בדמות פדופיל אחד שמקבל הגנה בלי לדרוש ממנו שום אחריות.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט