11-14.7.2022, לאס וגאס, נבאדה

זה הולך להיות ארוך חברים, קחו נשימה עמוקה (:

אני סוגר שנה וקצת בארה״ב והנה מגיע לו ביקור שני שלי בעיר ההימורים לאס וגאס, הפעם פחות בשביל להמר (גם ככה למזלי אני לא מהמהמרים הגדולים) ויותר בשביל לראות פרוספקטים רגע לפני שהם מתגלים ומהצד השני גם לצפות בילדים שרובם לא יקבלו דקת משחק ב-nba, מה שבטוח זה שאזכה לחוויה נוספת בעולם הליגה הכדורסל שטרם חוויתי וזו בהחלט סיבה מספיק טובה כדי לקחת טיסה ב- 16:30 מסן פרנסיסקו, עירי האהובה, אל עבר המדבר הלוהט של לאס וגאס לצפות בכמה ימי – ליגת הקיץ הלא היא ה״סאמר ליג״, הפעם הרשמית והמעניינת יותר מאשר זו שביקרתי בה לפני כשבוע ה״קליפורניה קלאסיק״ שהיתה באמת משהו מאוד קטן ונישתי.

סיבה אחת לנסוע לסאמר ליג ה״משעמם״ בעיני רבים- זו הזדמנות נהדרת לפגוש כל מיני דמויות מרכזיות מעולם ה-nba אם אלו שחקנים, מאמנים, אנשי תקשורת ועוד שמגיעים ״להתמנגל״ אחד עם השני/ה.

הסאמר ליג הינו מקום ידוע שאליו נוהרים הפרצופים המוכרים ביותר אבל בקטע יותר נינוח.

השחקנים הבכירים באים לצפות בחבר׳ה הצעירים ובעיקר לבלות.

אנשי התקשורת באים להכיר קולגות חדשים ולנסות להשיג כמה שיותר מגע וראיונות עם מי שאפשר או במזל הזדמן לך להיות קרוב אליו.

כל זה כמובן, נכון לי רק משמועות, אני אוכל לספר יותר לעומק מה באמת חוויתי, עד כמה הקרבה לאנשים המרכזיים בליגה היתה משמעותית וקרובה או שבכלל בסופו של דבר יצא שסתם נסעתי לראות כמה משחקים של ילדים (ברובם) לצד כמה וייזמנים, קיגאן מארים ו-ג׳יידן אייבים (בתקווה שיהיה בריא הבחור).

הסיבה השניה לנסיעה היא באמת קצת לנפוש לקראת אולי בקרוב התחלת עבודה חדשה, כזו שמרוויחים בה כסף, אם הייתי יכול להשאר בסטטוס המתנדב שהולך לכל משחקי הליגה, פלייאוף והאירועים השונים לאורך השנה (סאמר ליג, אולסטאר וכו׳) לחלוטין הייתי נשאר בעמדה אבל גם צריך לעבוד בעולם הזה, אז רגע לפני שאני חוזר לשוק העבודה (אני מקווה לפחות) החלטתי לקחת חופשה קצרה בת 4 ימים, רק אני והלפטופ בסאמר ליג הלוהט (41 מעלות בלילה!!!) של 2k23.

כעת אני עדיין בסן פראן, עוד כשעתיים אזמין לי אובר לשדה התעופה ואעלה על טיסת יונייטד לעבר וגאס, שעה ו-41 דקות ואתה בעולם חדש ומאוד אחר ממה שיש לי פה.

הכיף הענק הזה של להכנס לרכב ולעשות נסיעה או לחלופין – טיסה, ובתוך כמה שעות ספורות להיות במקום חדש שבעבר היה נחשב ״בילוי יקר בחו״ל״ הוא אחד הדברים שאני הכי אוהב במעבר שלנו למגורים בארה״ב בכלל ובקליפורניה בפרט.

דקל קינן, חבר ילדות שלי מבית הספר (הוא מראש הנקרה ואני מגשר הזיו – קיבוצים שכנים ולמדנו באותו בית ספר) העלה תמונות בטוויטר שלו ושל משפחתו נהנים באגם קסום – הגבתי לו לתמונות שאיזה מדהים זה שאפשר להכנס לרכב, לא משנה איפה אתה בקליפורניה, לנסוע שעה לכל כיוון שהאוטו יכול להגיע אליו ואתה תגיע לאגם.

גם בארץ ישנם הרבה מקומות נסתרים (ופחות) מהממים ביופים אבל אין מה לעשות שיש הבדל בין מדינה של 9 מיליון איש למדינה של 40 מיליון.

השטח, האקלים והתוואי המשתנה פשוט עושים קסם ונותנים מקום לכל מטייל למצוא את הפינה שלו.

כן, שוב, גם בארץ יש מקומות נפלאים ויש לנו שלג בצד אחד ומדבר בצד השני לאורך ים תיכון חמים וקסום וללא ספק, בתור תייר – ישראל היא אחת המדינות המקסימות עם ריבוי נופים ותרבויות….קליפורניה כרגע יותר קוסמת לי אישית (:

אז כאמור, אצא לשדה SFO, שדה תעופה גדול ואיכותי עם דגש על מהירות ושירות, המכונות החדישות שלא מצריכות חליצת נעליים והוצאת המחשב מהתיק עושות את הכל מהיר ויעיל יותר.

צ׳ק אין כבר יש, הבנה לאן אני מגיע עם הנחיתה יש בערך, בכל זאת מעולם לא הייתי באולם thomas & mac center, ויהיה מעניין להגיע ולנסות להבין מאיפה לוקחים את האקרדיטציות ומאיפה הולכים ולאן, מה מקומות הישיבה והאם בכלל יש עמדות הטענה למחשב וכל התנאים הטובים שהתרגלתי אליהם או שמא זה הרבה יותר מאולתר וכל אחד מוצא כסא ואיך שאומרים בעברית – שיהיה לו בהצלחה.

ההיכרות עם הצ׳ייס במקרה הזה, לאחר 32 משחקי ליגה ו-10 משחקי פלייאוף, מקלים מאוד את כל ההתנהלות פה בבית, עכשיו אני הולך לראשונה למשחק חוץ כאיש מדיה לכל דבר ועניין, קצת מתרגש, קצת חושש כי בכל זאת פעם ראשונה ובתור קיבוצניק חצי פולני אם יש איזו חצי סיבה להילחץ אז למה לא?! (:

הגעתי לשדה, ניסיתי לעשות צ'ק-אין מוקדם, אני מגיע בלי מזוודות רק עם תיק גב מצוייד בלפ-טופ, קצת בגדים קצרים (41 מעלות בלילה כבר אמרנו?) וציוד הגיינה בסיסי ביותר, ולא הצלחתי.

קניתי את הכרטיס הזול ביותר דרך אתר צד שלישי שסיפק לי כרטיס הלוך וחזור במחיר המופקע של 127 דולר, לעומת כ-200 דולר באתרי חברות התעופה השונות.

יש כמה טריקים בלרכוש את הכרטיס הזול ביותר:

1. אין טרולי, גם התיק שלי בנופחו מוטל בספק אבל נקווה לטוב.
2. מסתבר שאי אפשר לעשות צ'ק  אין מוקדם, מה שאומר לחכות בעוד תור לפני הבידוק הבטחוני
3. משוכנע שיש עוד כמה נקודות שמקשות עליך את התהליך אך אני חושב ש-1 ו-2 הכי נוגעים למרבית הטסים.

בקיצור, יש לי סטטוס פרימיום ביונייטד ויצא שטיסת ההלוך היא אכן ביונייטד, התקשרתי, שאלתי האם אפשר לעשות צ'ק אין מוקדם ולמנוע ממני את התור הגם ככה מיותר בשדה?

הנציגה ענתה כי בגלל שרכשתי את הכרטיס הזול ביותר אינני יכול לעשות צ'ק אין מוקדם ועלי לעשות זאת בשדה התעופה בלבד.

לא ולא ידידיי, כמו שאתם כבר מכירים אותי, אני אוהב להתעקש, בדרך כלל זה לא מצליח בארה"ב…הפעם כן (:

ביקשתי מהנציגה הנחמדה שתבדוק עם האחראי שכן, אני לא מבקש פה קידום למחלקת עסקים ואם רק שיאפשרו לי בתור מישהו עם סטטוס מסוים בחברה, לקבל צ'ק אין מראש.

הפלא ופלא זה אשכרה עבד והיא אמרה לי שזה התאפשר לשמחתה.

הגעתי לשדה, 26 דולר ו-12 דקות נסיעה מהבית, הכבישים היו פתוחים והתנועה זרמה.

בשדה להפתעתי היה תור לא קצר לבידוק הבטחוני, כן כן זה המהיר שדיברתי עליו, לא רק שהיה תור ארוך מאוד הפעם גם נאלצנו לחלוץ נעליים ולהוציא מחשבים.

התלוננתי הרבה פעמים על חוסר היעילות האמריקאי, הפעם זה היה שונה.

אז נכון שהיה תור ארוך מהצפוי ונכון שזה היה משהו כמו 15-20 דקות של המתנה עד שהגעתי לבידוק פיזית אבל היעילות פרחה.

ברגע שהאחראים ראו שהתור גדל, מיד נפתחו עוד עמדות בידוק. 

התור, ארוך ככל שיהיה, כל עוד העומד בו מרגיש התקדמות – הוא לא נורא כל כך.

ההתקדמות היתה מהירה והבנתי שזה ההבדל הענק בין להיות מיואש לבין הבנה שלפעמים יש זמנים שבהם יש עומס נקודתי שיוצר תור והצורך המוזר להשתמש בתכונה העוד יותר מוזרה ששמה היא – סבלנות.

עכשיו 15:23, העליה למטוס בעוד 27 דקות, יש זמן לכתוב, לשתות קפה ומאפה ולהתרגש עוד קצת לפני ההגעה לוגאס.

16:10 – עליתי למטוס, נראה שהדברים מתקתקים ונקווה שלא יהיה עיקוב, יש לי להגיע לתערוכת טכנולוגיה חדשה בליגה ב-18:30, מאמין שאגיע סביב 19:00.

המסכים, שלרוב כבויים לפני טיסה, דלוקים ומשדרים את הסאמר-ליג. 

משחק של יוסטון נגד סן אנטוניו, לא מרגש מידי אבל עוד קצת ג'אברי סמית' ג'וניור זה נחמד, להזכירכם עד כרבע שעה לפני תחילת הדראפט הוא היה אמור להבחר ראשון בדראפט, רק בדקות האחרונות ווז' ושאמס דיווחו שיש מהפך ובאנקרו יבחר ראשון.

בינתיים ג'אברי נראה נחמד, לא מדהים.

באנקרו וצ'אט הולמגרן לעומתו נראים חמים מאוד.

מעניין אותי אם בכל הטיסות משדרים את המשחק הזה או שזה מכוון עבור הטיסה לכיוון וגאס שכמובן מארחת את הסאמר-ליג.

קצת צפוף בין שני אנשים אבל מתנחם בעובדה שזו טיסה של שעה וחצי בלבד, שמתי באוזניות "דה-רינגר" מדברים על הסאמר ליג ומקווה שההמראה תגיע בקרוב כי מבחינתי מיציתי את ההמתנה.

סבלנות…דיברנו על זה, לוקה בחסר אבל משתפר לאט לאט(:

המשחק היחיד שבאמת מסקרן אותי היום הוא בין שני הנבחרים הראשונים בדראפט האחרון שציינתי מעלה- אוקלהומה "מארחים" את אורלנדו.

צ'אט עושה הרבה רעש, הוא גם מדבר כמו סופרסטאר על אף ממ….איך נגיד את זה…"קלות משקלו"?!

הבחור נראה כמו נוצה, משהו כמו חברו לקבוצה פוקושבסקי שראינו שנה שעברה בהזדמנויות המעטות שהוא קיבל שזה לא פשוט נגד התותחים הכבדים של הליגה.

הילדים שמשחקים בסאמר ליג זה נחמד ומאוד חיובי להיות טוב גם כשאתה נגד גרועים אבל בוא, על מי אתה עושה שרירים(שאין לך)?

מהצד השני באנקרו המאוזן, נראה גם בנוי טוב ועם קבלת החלטות נכונה הוא באמת יכול להיות אחלה קלף ולזכות בהרבה יוסג' וניסיון באורלנדו השנה.

שניהם יכולים לאכזב באותה מידה שהם יכולים להפתיע ולהוביל קטגוריות בליגה אך זה דבר שרק הזמן ילמד אותנו, התחושה שלי?

באנקרו יאכזב ובעוד 3 עונות הוא יהיה מקסימום רול-פלייר.

הולמגרן יהפוך לסנטר פותח ואולסטאר בהמשך, הוא יתחזק, הוא נחוש ומלא מוטיבציה.

אני רואה אותו נבנה פיזית ואת הכשרון והטיימינג כבר ניתן לראות שיש לו.

עדכון טיסה, דיברנו על ההבדל בין התקדמות יעילה לעמידה במקום, אז המטוס שלנו החליט להתקדם למסלול ופשוט לעמוד שם חצי שעה, באסה קיוויתי להספיק להגיע למשחק של אוקלהומה-אורלנדו ועכשיו, במידה ונמריא בחצי השעה הקרובה, אני אגיע למחצית השניה, בתקווה.

18:30 – נחתתי לחום בלהות של 45 מעלות צלזיוס, לפחות מדבר אז יבש ולא לח כמו בארץ אז עם כמה שמרגיש כאילו הכניסו אותי לאיזה טוסטר לפחות לא מזיעים.

הגעתי, האולם מרשים מבחוץ, מצאתי די מהר (אחרי הכוונה כמובן של אנשי צוות כמובן) את המקום בו מקבלים את האקרדיטציות ובדומה לאירועים הגדולים של הליגה (גמר ה-nba, אולד סטאר ומסתבר שגם סאמר ליג) התג כולל כבר תמונה והוא כזה רשמי ויפה ומספק כניסה לכל הימים בלי צורך להוציא תג חדש (בדומה למשחקי העונה הרגילה שצריך להרשם כל פעם מחדש).

הספקתי לראות קצת ג׳וש גידי מוסר אלי הופים לצ׳ט הולמגרן, המדיה יושבים ממש קרוב אך מאחורי הסל, אם לומר את האמת, היו שולחנות כמו בצ׳ייס כדי שנוכל לכתוב תוך כדי המשחקים אבל אין לי באמת מושג אם התיישבתי במקום שלי או במקום ששייך רק לאי אס פי אן או משהו בסגנון, ראיתי הרבה כסאות ריקים, ראיתי שזה מקום קרוב ונוח, התיישבתי.

האווירה טובה, האולם לא מלא ורחוק מלהיות כזה אבל כן יש אווירה כיפית באוויר, השחקנים הבולטים של הקבוצות יושבים בצד ומעודדים.

באנקרו כאמור לא שיחק וזכה למנוחה, דבר שאכזב רבים שציפו לראות קרב בין הבחירה 1 לבחירה 2, לא נורא, יהיו להם כאלה בעונה הסדירה שתבוא עלינו לטובה.

גידי וצ׳ט היו טובים אבל אני באמת מחכה לראות את אוקלהומה בהרכב מלא ונגד שחקני nba אמיתיים, בכל אופן היה כיף.

יש בימים האלה שאני פה תצוגת טכנולוגיה חדשה שמנסים להכניס, ניסיתי לגשת הרצאה שאליה קיבלתי הזמנה אבל גם הגעתי ב-5 הדקות האחרונות וגם אמרו לי שהתג שלי לא מאפשר לי כניסה והיה מיותר להתחיל להתווכח ולהראות הזמנה בשביל 5 דקות אחרונות של הרצאה, למזלי יש יום מרוכז וארוך בנושא ביום רביעי ומאוד מקווה שלשם אוכל להגיע.

החלטתי לחתוך למלון אחרי קצת זמן, לנוח ולהתכונן ליום שלישי מלא במשחקים.

אשתף אתכם שהחדר במלון שהזמנתי עלה מעבר לכל ציפיותיי, תצפית על המזרקה המפורסמת של הבלאג׳יו ומגדל אייפל ברקע, חדר גדול ומרווח אבל שוב הדגש הוא על הנוף עוצר הנשימה באמת….אחלה התחלה לחופשת סאמר ליג הזאת.

יום שלישי:

קמתי מתכונן ליום משחקים, ירדתי להביא קפה מסטארבקס, התור היה ארוך, ביקשתי קפה בגודל בינוני, קיבלתי ליטר קפה, ביקשתי סנדוויץ׳ דאבל בייקון עם גבינה וביצה כדי לחסוך המתנה בהמשך לארוחת הבוקר ולצד הקפה רציתי קוראסון שקדים, עליתי לחדר וגיליתי שבמקום קוראסון שקדים קיבלתי קוראסון האם אנד צ׳יז. יופי שגב, ממש וגאס סטייל להתחיל לטחון גבינה וחזיר בכל ביס שתכניס לגוף שלך…מאמין שבהמשך זה יתאזן קצת ונוסיף גיוון של המבורגר ופיצות (:

רשימת המשחקים היום לפי שעון מקומי:

14:00 – טורונטו נגד שיקאגו, מארקו סימונוביץ׳ אחד מעניין אצל שיקאגו, ארמוני ברוקס ה״ותיק״ אצל טורונטו. או מה שנקרא אצלנו….נקסט!

15:30 – ברוקלין נגד ממפיס, אז בברוקלין יש את קאם תומאס, אמנם הוא בן 20 סה״כ וזו תהיה עונתו השניה אבל מרגיש שגם הוא פשוט שלוש רמות מעל שאר החבר׳ה שרצים על הפרקט בוגאס.

בממפיס יש לנו את ההולמגרן סטופר – לופטון ג׳וניור, שמאז הספיק קצת להרגע אבל עדיין מעניין לראות את הביסט הקטן הזה מקפץ ונע על הפרקט.

16:00 – מיאמי נגד אטלנטה, מייקל מאלדר נותן סאמר ליג טוב אצל מיאמי ואותי מעניין גם אורלנדו רובינסון הסנטר הצעיר שאני עוקב אחריו עוד מטורניר ה״קליפורניה קלאסיק״, רובינסון בן ה-22 נחשב לא צעיר בקרב החבורה יליד וגאס ששיחק 3 עונות בפרזנו שם העמיד ממוצעים של 15 נקודות ו-8 ריבאונדים ומעניין אם יצליח להוכיח שהוא שווה הזדמנות של חוזה.

אצל אטלנטה מעניין אותי לראות את העונה הסדירה עם דז׳ונטה אז….נקקקססטטט!

18:00 – גולדן סטייט נגד בוסטון, אוקיי, זה אחד המפגשים המעניינים.

נכון, לבוסטון אין מישהו מעניין לעקוב אחריו באמת, מאט ריאן?! סבבה, קלע שלשה ניצחון פסיכית על הבאזר נגד מילווקי. אחלה, לא מרגש יותר מזה.

בגולדן אנחנו צפויים לקבל (אני מאוד מקווה) את שלישיית הצעירים המבטיחים משחקים לראשונה העונה, וייזמן, קומינגה ומוזס מודי, לאחר שמודי נח במשחק האחרון בו וייזמן היה לא רע וקומינגה הוביל את הווריורס לניצחון אחרי 7,000 החטאות מהקו ו-28 נקודות סך הכל, אני מזכיר שמודי במשחקו האחרון קלע 34 נקודות ויהיה מעניין לראות את המפגש שמחזיר אותנו למה שקרה רק לפני כחודש וכדי לצפות בו מהאולם הייתם צריכים להפרד מלפחות 500$.

18:00 – אינדיאנה נגד דטרויט, אם אייבי היה משחק – היתה סיבה טובה ללכת לראות אבל לדעתי אייבי סיים את הסאמר ליג שלו עם הפציעה במשחק האחרון, מקווה שאני טועה אבל מניח שירצו לשמור עליו קצת.

בכל מקרה המשחק הזה מתחרה עם גולדן סטייט אז 0 סיכוי שאלך לראות אותו על חשבון המשחק גמר שאני מקבל (: 

*אגב למי שלא יודע, יש שני פרקטים בתוך האולם:

תומאס אנד מאק וה- קוקס פאביליון.

המשחקים משוחקים אחד רודף את השני, ברוב המקרים כל שעה יתחיל משחק, מה שהופך את החוויה לעוד יותר מהנה כי ממש אפשר ללכת ברגל מאולם לאולם (עדיין לא הלכתי לקוקס אז אעדכן לאחר מכן) ובקיצור אשאיר את הסיקור לאינדי-דטרויט למישהו אחר (:

19:00 – לייקרס נגד קליפרס, משחק מעניין רק ברמת הדרבי ואני שאני אוהד לייקרס…אפשר לצפות קצת בפיפן ג׳וניור מחלק אסיסטים ושאריף אוניל מטביע ב-8-10 דקות שהוא יקבל, חוץ מזה אין פה איזה פרוספרט שאפשר ממש לעקוב אחריו ולהתלהב מהביצועים שלו.

20:00 – דאלאס נגד פיניקס, שחזור חצי גמר המערב, אי ג׳יי לוסון מדאלאס הוא שחקן מעניין, הקנדי שהגיע מטורונטו ושיחק בדרום קרוליינה בינתיים מעמיד ממוצעים של 21.5 נקודות ו-8.5 ריבאונדים למשחק אז ניכר שיש שם פוטנציאל למרות שאיפה תכנס עם לוקה וספנסר דינווידי בסגל?! עם זאת כיף לראות שחקנים שמגיעים עם בטחון ונותנים סטט׳ על ההתחלה. אצל פיניקס לא התלהבתי בינתיים ממשהו בקרב הצעירים.

שבעה משחקים סך הכל, בהחלט יום גדוש ועמוס, נראה עד מתי אחזיק את עצמי שם ואיך תהיה האווירה של יום מלא בסאמר ליג.

מבטיח להשתדל להעביר את החוויה מנקודת מבט אישית של אוהד/כתב שמגיע לאולם בוגאס, דבר אחד אני כבר יכול להגיד בוודאות – ממש כיף ואני שמח ומודה על ההזדמנות שילד קטן מהקיבוץ מוצא את עצמו פתאום בין כל השחקנים שהוא תמיד ראה בטלוויזיה והרכיב בפנטזי ועד לאירועים הקטנים והשוליים כמו הסאמר ליג והקליפורניה קלאסיק ומכולם אני כל כך נהנה! אז כאמור – תודה על ההזדמנות ותודה שאתם קוראים.

14:05 הגעתי למשחק הראשון, טורונטו נגד שיקאגו, בנטון שחקן השנה השניה שאפילו לא רשום ברשומות הסטטיסטיקה של המקום נותן תצוגה, 12 נקודות בפחות מ-7 דקות משחק ברבע הראשון ופותח פער של 10 נקודות משיקאגו של סימונוביץ׳.

סינדריוס ת׳ורנוול עוד שחקן ״ותיק״ עם חטיפה וניסיון דאנק שברגע האחרון הופך ללייאפ.

דיג׳יי ווילסון שהחליף את בנטון מראה שגם הוא קצת יותר טוב מכל השאר פה.

זה מדהים לראות איך שחקני שנה שניה שבעונה הרגילה הם שחקני סוף סוף ספסל שלפעמים רק במקרה של פציעות מרובות זוכים לעבור את 10-15 דקות המשחק, פתאום מגיעים למקום בו הם מרגישים רמה אחת מעל כל השאר.

זה גורם בעיקר להבנה שהרמה בליגה היא פשוט מטורפת וכמה קשה זה לעשות את מה שצריך כדי ״לזכות״ בחוזה גם אם הנמוך ביותר.

סוף רבע ראשון 24-19 לשיקאגו, איזה מהפך, התרגשתם? כן…גם אני לא.

אבל תיכף כשתגיע המחצית אצא לסיבוב לתור את האולם קצת יותר ואחר כך גם לקפוץ לקוקס פאביליון שבו טרם ביקרתי.

מאקור מייקר, אח של ת׳ון, הוא פשוט בחור עצום, כמו אחיו. מספר 99 בשורות הבולס, 6.11 של אנדרפאטד פלייר – נראה אם שיקאגו יציעו לו להשאר, אני בספק.

מארקו סימונוביץ׳ נראה לא רע, לא מדהים, אבל זה גם מה שיכלנו להגיד על הרבה אירופאים בתחילת דרכם, אני מאמין שהוא יהיה כזה נמניה בייליצה אולי בעצם יותר לכיוון של מאריו הזונייה.

לוח התוצאות שלידי התעדכן, מסך טאבלט כזה שלא הראה את השחקנים שמשחקים, אז אני יכול לעדכן שלא רק שבנטון מוביל את הקלעים במשחק הוא גם עושה את זה עם 3 מ-3 לשלוש אבל מעבר לזה הוסיף רק אסיסט אחד וללא כדורים חוזרים, מאכזב.

ארמוני ברוקס שעד עכשיו כיכב לא מצליח לקלוע נקודה ב-9 הדקות שלו על הפרקט, מזל ששלכו אותו לקו שם הוא פוגע בשתי הזריקות.

ניצלתי את המחצית לעשות קצת סיבובים, הגעתי למאחורי הקלעים, הכל פה מאוד חופשי ו״קליל״ בניגוד לצ׳ייס ו/או לעונה הסדירה שם הכל מוקפד ומהודק.

פה אם יש לך תג כנראה שאתה יכול להתהלך לאן שבא לך.

הגעתי לאיזור כניסה לשחקנים, איזור הראיונות שאחרי/לפני משחק ולכל מיני דוכנים ועמדות של כל מיני סופנסרים כאלו ואחרים, סך הכל מאוד חביב.

הקוקס פאביליון נמצא במרחק דקה הליכה ואפילו לא צריך לצאת מהמתחם לחום הנורא מה שהופך את החוויה לטובה ונעימה מאוד.

הקוקס הרבה יותר קטן ואינטימי, מרגיש כמו מגרש הכדורעף של הפועל מטה אשר, יודעים מה, בעצם יותר קטן.

שני יציעים אחד מול השני וזהו.

היה כיף ללכת צמוד לכל שחקני ברוקלין וממפיס.

עוד מעט אעבור לשם לראות קצת את המשחק, כרגע מסתפק בבנטון וחבריו, הגעתי הישר לשלשה של ברוקס עם הבאזר במשחק שהתחיל נפלא לטורונטו ועכשיו כבר 20 הפרש לשיקאגו אותם מובילים טרי (14) וג׳ונס (17) לא, אל תשאלו אותי מי אלו, תודה.

היה קשה למצוא מקום נורמלי לשבת בו בקוקס הקטן.

ממפיס פותחים מצויין למרות השחקנים הותיקים שמשחקים בשורות ברוקלין.

דאיירון שארפ, קאם תומאס וקארסן אדוארדס לא מצליחים לתת מספיק אימפקט בהגנה וגם בהתקפה מהצד השני דווקא צ׳אבייר טילמן הוא זה שמוביל את ממפיס עם 6 נקודות.

אלאדמה מממפיס שהספיק לעבור את טילמן ועכשיו עם 7 נקודות חוטף בלוק משארפ.

זאייר וויליאמס עם נקודות ראשונות שלו, עוד שחקן שמוכר לנו כמישהו עם פוטנציאל להתקדם ולקבל יותר דקות העונה, הוא היה לא רע בחצי גמר המערב נגד גולדן סטייט.

לופטון נכנס למשחק ועם כמה שהוא איטי בהגנה הוא חופר לצבע עם כל הכוח והמאסה שלו ל-2 קלות אנד וואן, פוגע גם מהקו. 27-13 לממפיס, 2 דקות לסוף הרבע הראשון.

הרמה במשחק הזה הרבה יותר גבוהה ממה שראיתי בטורונטו – שיקאגו, הרבה יותר לחימה, תנועה מהירה ונראה שגם…כשרון.

קסלר אדוארדס פתאום נראה לי ממש כמו אר ג׳יי בארט, הוא גם בחור מאוד מוכשר ונראה אם הוא יצליח לעשות את האקסטרה סטפ כדי להפוך לשחקן באמת משמעותי, נראה לי שכל שחקני ברוקלין צריכים בגדול לקוות ששני הכוכבים יעזבו ושבמקומם יגיעו בעיקר בחירות דראפט עתידיות.

המשחק בין שיקאגו לטורונטו הסתיים, 93-83 לבולס, הקלע המצטיין לבולס – קארליק ג׳ונס עם 100% מהשדה ו-17 נקודות סך הכל, כן, ממש ממש לא יודע מי זה.

אצל טורונטו היה זה בנטון שסיים כקלע המצטיין עם 18 נקודות ב-60% מהשדה.

דייויד רודי, שיחק 3 עונות במכללת קולורדו סטייט ונבחר בדראפט האחרון ע״י ממפיס במקום ה-27 נותן פה תצוגת שלשות ליד דאנקים ונראה מצויין.

זה הכיף של הסאמר ליג לראות פתאום שחקנים שלא ציפית מהם לכלום להוכיח לך שאולי שווה לשים עליהם עין.

רודי עם 15 נקודות ב-11 דקות משחק, 85% מהשדה.

ממפיס בכללי מניעים את הכדור מאוד יפה, עושים הגנה והכדורסל שלהם זורם לגמרי.

ג׳ה יושב בצד ומעודד.

שלשה של זאייר וויליאמס מעלה את ההפרש ל-21, 51-30 לגריז.

ברוקלין כמו ברוקלין, התקפה מוכשרת…אין הגנה.

מחצית פה, עוברים לאטלנטה-מיאמי שם ההוקס מובילים 34-19.

מדהים אותי שוב הזכויות שאנשי התקשורת מקבלים במגרשי הכדורסל, עברתי בדרך להביא לי צהריים – צ׳יקן נאגטס וצ׳יפס, התיישבתי על שולחן מידיה מאחורי הסל כרגיל וראיתי בחור שאומר למישהו אחר עם תג (זה יכול להיות תג קבוצה, סקאוט, עובד ועוד) שהוא צריך לקום כי זה מיועד אך ורק למדיה.

נבהלתי לרגע במחשבה שאי אפשר לשבת פה לאכול כי זה מלכלך או לא יודע מה…הבחור הסתכל עלי, שאלתי אותו אם זה בסדר שאני יושב פה לאכול, הוא צחק, שאל אותי אם אני מה״מידיה״, ראיתי אותו כבר לפני כן במשחק הקודם אז הוא זיהה אותי, אמרתי לו שכן, הוא המשיך לצחוק ואמר ״יש לך את תג הזהב, כל עוד יש לך אותו אתה חופשי לעשות מה שבא לך״, מדהים הכוח שהליגה נותנת לאנשי התקשורת, זה גם מדהים וגם מובן כי בסך הכל התקשורת היא זו שמעבירה את הליגה ללקוח הלא הוא הצופה וזה לא משנה להם אם אתה מעביר את ״חדשות ה-nba״ לקהל של 20 איש, 200 איש או 2 מיליון, אתה תקבל את אותו היחס.

קריס קלמונס ששיחק שנה שעברה ביוסטון ב-33 משחקים וזכה לממוצע של 8.8 דקות בלבד נראה לא רע במחצית הראשונה והוא עומד על 9 נקודות ב-8 דקות משחק, לא יודע, גם פה הוא לא מתחיל את המשחק, אני חושב שעל אף הקליעה היחסית טובה שלו ספק אם הוא ימצא מקום של קבע ב-nba, הוא יותר שחקן יורוליג מוביל כזה, אם אני מכבי אני שם עליו את הכוונת אחרי שהוא לא יקבל הצעה בתום הסאמר ליג.

בין כל ההליכות פה מאולם לאולם, מאולם לאוכל, מאוכל לשרותים וכו׳… נתקלים בהמון אנשים גבוהים, אני לצערי לא עכבר כדורסל וכזה שיכיר כל פרצוף ופרצוף של שחקני/מאמני עבר אבל אני בטוח שחלפתי ליד כמה שמות גדולים מההיסטוריה.

במשחק בינתיים ההפרש צומצם, דקה למחצית, 47-42 לטובת אטלנטה.

חוזרים לברוקלין-ממפיס, לא פיזית, אין כוח לעוד סיבוב כרגע (:, שם אלאדמה וקאם תומאס עושים מלחמה ראש בראש ולמרות שהגריזליס מובילים ב-17 הפרש דקה לסוף הרבע השלישי כל אחד מהקלעים עבר את סף ה-20 נקודות.

אלאדמה – 22 נקודות, 9/11 מהשדה, הוסיף גם 8 ריבאונדים 10+ וכאמור יש עוד רבע שלם.

קאם תומאס – 20 נקודות, 7/16 מהשדה לצד 2 אסיסטים, 23- הפלוס מינוס הכי שלילי במשחק כרגע.

ספולסטרה עבר מקום ישיבה ומהקורט-סייד הוא יושב עכשיו כמה מטרים מתחתי, נגיש לאוהדים ובכללי עושה רושם של בחור מאוד נחמד, ראיתי את דוויין וייד בטוויטר אז אנסה לצוד אותו בעיניים, בינתיים בקפיצה מהירה לבאק-סטייג׳ קלטתי את קומינגה ושאר הצוות של גולדן סטייט מגיעים למקום, המשחק שלהם בעוד כשעה.

חוזר לברוקלין-ממפיס, שם הקרב בין אלאדמה לתומאס ממשיך (ללא קשר לתוצאת המשחק שיסתיים בניצחון של ממפיס), 30 לאלאדמה, 29 לתומאס.

כבר ציינתי שסנטי אלאדמה הוא סנטר? הוא עם 12/14 מהשדה ו-4/5 משלוש.

אחרי עונה אחת עם ממפיס בה זכה לממוצע של 11 דקות משחק על פני 34 משחקים אני מקווה בשבילו שיהיה לו מקום לקצת יותר זמן משחק, אולי הפציעה של טריפל ג׳יי תעזור לו קצת בתחילת העונה.

פה אצלנו בתומאס אנד מאק סנטר, השחקן המוביל הוא טייריס מרטין, אפילו באתר של הnba אין תמונה שלו ואני לא באמת יכול להעיד איך הוא היה הייתי עסוק בלזוז יותר מידי (: בכל אופן, המרטין הזה עומד על 19 נקודות, 8/12 מהשדה, סמול פורוורד חמוד שכזה.

שחקן נוסף לעקוב אחריו היום במשחק של גולדן סטייט ובוסטון יהיה מאק מקלאנג, שחקן שעד היום יש לו 2 משחקי nba בהם שותף, תואר רוקי העונה של הג׳י ליג במדי קבוצת הג׳י ליג של הלייקרס והרבה הייפ בתור שחקן אתלט בצורה יוצאת דופן, בינתיים הוא נותן תצוגות יפות בסאמר ליג הנוכחי ויהיה מעניין לראות האם הוא מצליח לקבל חוזה (ודקות) באחת הקבוצות גם אם זו לא תהיה גולדן סטייט שכידוע מפוצצת בשחקנים.

תסלחו לי שאני עובר למשחק המעניין יותר בין גולדן סטייט לבוסטון, אטלנטה מובילה ב-7 ויש סיכוי למתח קטן אבל סביר שמיאמי בדרך להפסד ואף שחקן פה לא באמת פורח או מראה איזה יכולת מיוחדת.

מה כן כבר ידוע לנו?

פעם ראשונה שקומינגה, מודי וג׳יימס וייזמן ישחקו יחד, הם יפתחו לצד מקלאנג וקווינדרי ווית׳רספון שגם הוא מרגיש כי הוא כבר בשל לעלות רמה ולהיות שחקן רוטציה קבוע בליגה הטובה בעולם.

השחקנים של הסלטיקס והווריורס עלו להתחמם ומכל השמות שזרקתי, עזבו אתכם שטויות, הכי חשוב זה גבי שלנו צ׳אצ׳אשווילי, שאומנם לא ראה דקת משחק בסאמר ליג הנוכחי בוגאס אבל אולי יהיו הפתעות בהמשך…נקווה.

יאללה מתחילים.

תומאס של הסלטיקס, מספר 97 פותח עם שלשה.

ועוד אחת של תומאס, 6-0 בפתיחה.

וייזמן עם דאנק מוזר מקבל גם את השריקה והוא ילך לקו בניסיון להשלים 3, מחטיא.

קאבנגלה עם אלי הופ ועבירה, בוסטון פותחים טוב מאוד.

טיים אאוט ווריורס, 15-4 לבוסטון כשאנחנו פחות מ-5 דקות במשחק.

קומינגה זוכה להקנטות מאחד האוהדים שיושב מאחורי ולא מפסיק לצעוק שמות של כל שחקני גולדן סטייט בתוספת המילה – טראש – אז קומינגה דפק לכבודו דאנק, הסתכלתי אל האוהד וצחקתי, הוא אמר – רואה רואה….

הופה!! 5 וחצי דקות לסיום הרבע הראשון וגבי שלנו נכנס לדקות ראשונות בוגאס!

מקלאנג מתעופף אבל מחטיא, מי שם? גבי עם כדור חוזר בהתקפה, יופי ילד!

צ׳אצ׳א עם נקודות ראשונות מאסיסט של מקלאנג. מדהים!

ג׳סטין ג׳קסון אצל בוסטון כבר עם 10 נקודות והולך לקו לעוד זריקה, פוגע, 11, 28-11 לבוסטון.

גוי סאנטוס נותן דקות טובות עם 2 שלשות רצופות שלו ועדיין 49-29 קשוח מאוד לבוסטון.

האוהד המקלל שלידי, שאני חייב להגיד שאני אוהב את מה שהוא עושה, זה מרים את האווירה, לא מפסיק והקהל נגרר אחריו ועכשיו כבר יש 3 אנשים שונים שצועקים כמוהו, עכשיו זה סאמר ליג, לא עונה רגילה, אף אחד פה לא מעודד כמעט או צועק חוץ מהתלהבות במהלכים נקודתיים, אבל זה מצחיק אותי נורא ורק שימשיך.

הוא התווכח עם אנשים ואמר שלברון הוא הקינג והוא הגדול ביותר, הוא פנה אלי ושאל אותי מה אני חושב בתור ״איש nba" עניתי לו – קובי, בשבילי יש רק אלוהים אחד.

מודי היחיד שהופיע למשחק מהשלישייה הגדולה שלהם פה בסאמר ליג, יש לו כבר 11 נקודות.

מחצית 64-44 לבוסטון.

אני מתחיל להתמנגל, הכרתי בחור ניו זילנדי בשם דייויד במצלם ועורך וידאו עבור ה-nba ועבוד top-shot ה-nft של הליגה, אם לא שמעתם על זה לכו לשמוע.

מחצית שניה, מודי ממשיך בשלו וכך גם ההגנה הלא קיימת של גולדן סטייט.

גבי כפרה עליו חוזר לשחק, אני מאוד שמח בשבילו כי ברור לכולנו שזה לא משהו שימשך לתוך העונה.

ג׳סטין ג׳רסון ממשיך לקבור את גולדן סטייט עם עוד שלשה שלו, בדרך ל-22 נקודות, מתוכן 4 מהשלוש.

איזה בלוק של גבי!! איזה גבר.

סימן שההגנה של גולדן סטייט לא טובה?

כל אחד מחמשת השחקנים הפותחים של הסלטיקס בדאבל פיגרז, עכשיו בואו נפרט כדי שתראו שאתם כמעט ולא מכירים אף שם:

ג׳יי די דוידסון – 14 נקודות

ג׳והאן בגארין – 13 נקודות

מיופונדו קאבנגלה (מוכר) – 13 נקודות

ג׳סטין ג׳קסון (מוכר) – 22 נקודות

ברודריץ׳ תומאס – 16 נקודות

אצל גולדן סטייט מודי וקומינגה היחידים מהחמיישיה שקלעו מעל 9 נקודות.

וייזמן על אף 2 חסימות יפות במשחק לא מדהים עם 4 נקודות ו-4 ריבאונדים.

ריצה טובה של הווריורס ויותר מזה הגנה טובה סוף סוף ואנחנו ב-11 הפרש ומודי לעוד אחת מהקו יכול להוריד ל-10, עושה את זה יפה מהקו. 85-75, 7 דקות לסיום.

שלשה של מודי, אנחנו ב-7 הפרש, 21 נקודות למודי.

5:36 לסיום המשחק, 85-78 לבוסטון, נראה שיש אפשרות להגיע פה לסיום צמוד אבל גולדן סטייט גם יהיו חייבים להמשיך עם ההגנה הטובה שהם נותנים (רק) ברבע האחרון וגם להזכיר לוייזמן שאם כבר לקחת ריבאונד התקפה תשים את הכדור בפנים, הוא מאוד מתקשה עם זריקות מחצי מרחק היום.

קומינגה בריצה משל עצמו, 24 נקודות סך הכל, חטיפה של גוי סאנטוס ולייאפ קל וזה 7 הפרש.

איבוד כדור של בוסטון אחרי כמה התקפות בהן הם היו פרודוקטיביים.

3:10 לסיום, גולדן סטייט עם אפשרות להוריד ל-5/4 הפרש בלבד.

קומינגה החלש מהקו הלך ל-2 זריקות אחרי שנעצר בעבירה, הצליח לקלוע 1 מתוכן, 6 הפרש.

דקה לסיום, 97-90, גולדן סטייט לא מצליחים לעבור את המחסום וניסיון ריבאונד התקפה של וייזמן נגמר בעבירה שלו, דחיפה מתחת לסל. כדור לבוסטון, 2 זריקות מהקו, קאבאנגלה.

סיום המשחק, 103-92 לבוסטון, לגולדן סטייט לא היה את הכוח בסוף אבל הם יכולים להיות אופטימיים כי התוספות שהם יקבלו מהשחקנים הצעירים השנה יהיה יותר משמעותי עם עזיבתם של חלק משחקני הרוטציה מהעונה האחרונה.

קומינגה עם ריצה מדהימה במחצית השניה מסיים את המשחק עם 29 נקודות ב-11/22 מהשדה.

במשחק של אינדיאנה ודטרויט הפייסרס מנצחים 101-87.

באדי בויהיים (מי?!) כיכב אצל הפיסטונס עם 18 נקודות ואצל הפייסרס היה זה בנדיקט מאת׳ורין עם 20-5-3 ו-3 חטיפות. הבחירה ה-6 בדרפאט נראה לא רע בינתיים, קנדה מתחילה לצבור נכסים.

לייקרס – קליפרס! 

איזה דרבי יא חביבי, גם פה לא ניתן לזהות הרבה שמות מהחמישיות הראשונות.

פיפן שם כמובן.

סוף רבע ראשון קליפרס מובילים 27-19 אבל משחק די רדום או שזה אני שרדום.

בכל מקרה, הלכתי למאחורי הקלעים, נתקלתי באדם סילבר, זה כזה אדיר שהכל כל כך נגיש פה בוגאס.

נעמד ליד שחקנים שהרגע סיימו משחק וכולם בביגוד יום-יומי. מאק מקלאנג והתיק גוצ'י או שזה דולצ'ה וגבאנה…קיבוצניק, מה לי ולאופנה?!

החלטתי לחתוך למלון במחצית, שמח שלייקרס השכילו לנצח 83-72 ולהשיג את ניצחון הבכורה שלהם בוגאס.

פיניקס השפילה את דאלאס (105-78) כמעט כמו שהאחרונה עשתה בזמן אמת ומתי שחשוב (:

את סיקורי יום רביעי וחמישי אעביר בכתבה נפרדת כי בואו, אני הספק כמה יצליחו להגיע לשורה הזאת בלי לדלג קצת כי בכל זאת יש פה חפירה נאה (:

ברביעי גם יש את הדוכני טכנולוגיה של כל מיני חברות שבאות להציג את החדשנות בליגה מהבחינה הזו ויהיה מעניין לראות איזה דברים מציעים לנו שם.