סיקור מהשטח : ניו-יורק נגד אטלנטה MLS / דן רוזנבלום

הפעם האחרונה שהייתי במשחק כדורגל היה מזמן.

ב-2009 הייתי באצטדיון רמת גן לצפות במכבי חיפה נגד באיירן מינכן במסגרת ליגת האלופות.  

חיפה הפסידה 3:0 ולמרות שקניתי כרטיס למשחק ה"בית" הבא נגד יובנטוס, לא ניצלתי אותו. 

אצטדיון רמת גן לא נועד לכדורגל. הכסאות שקיבלתי היו מאחורי השער, כמעט בגובה הדשא. לא ממש יכלתי לראות את המשחק וגם הקהל היה בלתי נסבל, אלים, קולני ולא נעים. העדפתי לראות את המשחק נגד יובה בבית. שם הפסידה חיפה "רק" 1:0.

הפעם, זה קצת שונה.

ליגת ה-MLS שרצה כבר מעל 20 שנה, הגיעה בשנים האחרונות לשיא וממשיכה לטפס למעלה. היציעים מלאים והקהל האמריקאי המגוון יצר שירים שהם נוהמים כמעט כמו באירופה. 

אמנם הרמה של הכדורגל לא עלתה פלאים ונותרה חלשה בהרבה מהליגות המובילות באירופה, חווית הצפייה והאווירה השתפרה בהרבה.

לניו-יורק יש שני קבוצות בקונפרנס המזרחי. ניו-יורק אף.סי והניו-יורק רדבול. אשר ממוקמות במקום הראשון והשני בקונפרנס בכבוד. 

היום, נסעתי לינקי סטדיום בברוקנס, שם משוחקים המשחקים של שני המועדונים כדי לראות במה מדובר.



יום קיצי חם של 33 מעלות הוא דבר יחסית נדיר בניו-יורק…אם כי בקיץ זה דווקא נורמלי.
הכסא שקניתי לא היה רחוק מהדשא. הייתי מספיק קרוב כדי להביט לשחקנים בעיניים והם יכולים להביט חזרה אל תוך שלי. האצטדיון היה ברובו ריק, אך הכסא שלי היה ביציע של "השרופים" ולמרות תפוסה של אולי %5, עדיין נהניתי מן החוויה.

המשחק התחיל לאחר שצנחנים קפצו ממסוק עם כדור המשחק, בדיוק לפני ההמנון. אני לא יגיד שלא התלהבתי. זה היה מגניב.

שריקת הפתיחה באה ואני לא מתכוון לייפות שום דבר. רמת המשחק הייתה נמוכה משציפיתי. למרות ששמעתי שהיציעים של המ.ל.ס מלאים ושהרמה השתפרה, במציאות התבדיתי. הייתי משווה את רמת הכדורגל לליגת הלאומית בישראל, כאשר הרמה של ליגת העל הישראלית בהשוואה…גבוהה בהרבה. השחקנים היו איטיים וכמעט לא זזו ללא כדור. היו כמה מסירות ובעיטות לשער, שהיו מביכים אנשים גם בליגת קט-רגל.

השחקנים נראו משועממים, לכאילו שהם לא רוצים להיות שם. דווקא הקבוצה האורחת של אטלנטה באה לשחק עם קצת יותר רצינות, אך במרבית שלביי המשחק ניו-יורק שלטה בכדור כמעט ללא עוררין.

1-0 לניו יורק בדקה ה-37 והיא יורדת למחצית ביתרון.

המחירים של הדוכנים ביציע לא היו נוחים ותקראו לי קמצן אך הסתפקתי במים מהקולר.



עשר דקות אל תוך המחצית השנייה ואטלנטה משווה. התיקו החזיק רק שתי דקות, כאשר ה"כוכב" ומלך השערים של ניו-יורק וולנטין קסטז'אנוס מכניס את השני שלו במשחק. 2-1 לניו-יורק.

ניו-יורק המשיכה להיות דומיננטית ורק שחקן אחד תפס לי את העין. המגן הימני של ניו-יורק אנטון טינרהולם השוודי בן ה-31. היה נדמה שהוא השחקן היחיד במגרש שיכול לשחק בפרמייר ליג וע"פ התנועה שלו, היה קצת יותר חכם מחבריו לקבוצה והיריבים.

האוהדים כבר היו בטוחים בנצחון שלהם ובעוד 3 נקודות בראש טבלת המזרח של המ.ל.ס אך לגורל דרך משלו.
בדקה ה-86' אטלנטה מבקיעה שער שנראה כמו מאימון של אקדמיית הנערים של שפילד וונדסדיי.
משחק לא מרגש במיוחד, נגמר 2-2.

ווידאו ערוך, יחסית חובבני מהיום:

אז כן, המשחק MLS הראשון שלי לא בדיוק הרקיע שחקים.
היה נחמד להיות באצטדיון אך רמת המשחק הייתה נמוכה מאוד.
מאכזב, אבל אני לא בוכה או מתלונן…אולי הייתי צריך לקנות איזה עוף מטוגן כי המשחק היה דלוח.

שבוע הבא? משחק בייסבול ואחריו? משחק WNBA.
בוא נקווה שיהיה קצת יותר עניין ספורטיבי במשחקים הבאים.


לפוסט הזה יש 20 תגובות

  1. אור

    5 יול 2022 00:17:13

    היאנקי סטאדיום משמש גם לכדורגל? וואלה
    .
    יפה דן, מקווה שהמשחקים הבאים יהיו יותר מלהיבים (בייסבול בניו יורק זה בטוח)
    .
    אגב, רק מראה איך בניגוד למה שאוהבים להגיד הכדורגל בארה"ב לא יכבוש שום דבר בשנים הקרובות או הרחוקות

    1. דן רוזנבלום

      5 יול 2022 02:22:55

      חחחח, אהיה בניו יורק רק כמה שבועות…
      אבל אתה לא רחוק מהאמת. כבר הקהילה היהודית פה חיבקה אותי חזק ויש כמה עבודות גינון בדרך…
      שלא נדבר על כל האוכל שהם מכניסים לי לפה!
      🙂 יום עצמאות שמח! (כמה שאפשר)

  6. asaf

    5 יול 2022 08:52:11

    תודה דן. תמציתי ומהנה לקריאה. אגב רמת גן, כנראה האיצטדיון הכי נוראי שיצא לי להיות בו כצופה, מפלצת בטון ארכאית ומיושנת.

    1. onetwo3

      5 יול 2022 12:31:38

      לא היית כנראה באצטדיון וסרמיל. הייתי שם בתחילת שנות ה80 כילד, מכבי נתניה נגד הפועל באר שבע. נגמר 0-1 לאחת הקבוצות עם דרד'לה עם הברך של אחד השחקנים.

    2. אשך טמיר המקורי

      5 יול 2022 19:55:13

      אבל במשחקים של הנבחרת בשנות ה-90 זה היה שיגעון שם.
      זוכר אווירה מדהימה בר"ג מלא נגד אוסטריה ב-5-0 ("אוטו באריץ' בן זונה!"), נגד צרפת החזקה (0-0), נגד בולגריה (נדמה לי שניצחנו 2-1?? נמני פתח מגן?), ועוד.
      נגד צרפת חילקו כריות לכל המושבים.
      מישהו התחיל להעיף אותם באוויר וכולם עשו כמוהו. איצטדיון שלם מעיף כריות לאוויר. זה היה מדהים לצפייה. אפילו השחקנים עצרו והסתכלו במחזה בהשתאות.

  8. יהלי אולמר

    5 יול 2022 14:12:41

    אפשר להבין שמצב הכדורגל באמריקה הקרשים כשרואים שהמשחק משוחק על מגרש בייסבול בכלל.
    למרות הכל, נהנית וזה מה שחשוב. תבלה דן!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט