חמישיות הפלייאוף – חלק ב'/ דור בן דוד ורותם אלרן

לפני שנתחיל וניגש ממש לעניינים, רצינו לציין שפתחנו יחד לא מזמן עמוד פייסבוק בשם דאבל טים אשר מספק תכני NBA ומדבר על הליגה. מוזמנים להיכנס לעמוד ולבדוק אותו כאן.

הפלייאוף אמנם הסתיים לפני מעט יותר משבוע, אך עם סיום הדראפט ועם קצת מרווח נשימה לפני שמתחיל הכיף האמיתי בפרי אייג'נסי החלטנו להביא לכם את שתי החמישיות הטובות ביותר של הפלייאוף האחרון.

איך זה יעבוד? בכל חמישייה יהיו שני שחקני קו אחורי (גארדים) ושלושה שחקני קו קדמי (פורוורדים/סנטרים). הכתבה תחולק לשני חלקים נפרדים, אשר כל אחד מהם יכיל חמישייה המבוססת על היכולת של השחקנים בפלייאוף 2022. לאחר שלפני יומיים עלתה החמישייה השנייה, היום נתקדם אל הדובדבן שעל הקצפת – החמישייה הראשונה. ללא הקדמות נוספות, בואו ניגש לעניינים!

קו אחורי

סטף קרי (גארד, גולדן סטייט ווריורס)

סטטיסטיקה (22 משחקים) – 27.4 נק', 5.2 ריב', 5.9 אס', 1.3 חט', 45.9% מהשדה, 39.7% ל-3.

*אליפות, מצטיין הגמר, מצטיין גמר המערב

העונה הסדירה לא הייתה טובה לסטף קרי – הוא דייק בה באחוז הנמוך ביותר משלוש בקריירה כאשר קלע ב-38.0% מעבר לקשת, ולצד היכולת החלשה בסטנדרטים שלו, הוא גם סיים אותה לאחר 64 משחקים בלבד בשל התנגשות עם מרכוס סמארט במשחק נגד בוסטון. סטף חזר מהפציעה הזו רק בפלייאוף ואפילו שימש כשחקן השישי של גולדן סטייט בסיבוב הראשון נגד דנבר, סדרה בה הווריורס לא התקשו יתר על המידה וסיימו בסוויפ ג'נטלמני לאחר חמישה משחקים.

בסדרת הסיבוב השני נגד ממפיס קרי כבר עלה בחמישייה וחזר לעניינים. פרט למשחק 5 חלש, אותו הווריורס הפסידו ב-49 נקודות, סטף היה טוב לאורך הסדרה כשהוא מעמיד ממוצעים של 26.0 נקודות ו-5.8 אסיסטים, אך האחוזים עדיין לא היו שם כאשר הוא דייק ב-41.0% מהשדה ו-32.0% משלוש. גולדן סטייט נהנתה מפציעה של ג'ה מוראנט במשחק 3 אך איבדה את גארי פייטון השני לאחר שדילון ברוקס פצע אותו, ובסופו של דבר הסדרה הגיעה לתומה לאחר 6 משחקים.

בגמר המערב הווריורס פגשו את דאלאס, אשר היממו את פיניקס ושלחו את אלופת המערב היוצאת הביתה בבושת פנים לאחר שהביסו אותם במשחק 7 באריזונה. לוקה דונצ'יץ' היה נחוש בדעתו להחזיר את המאבס לגמר ראשון מאז 2011, אך הווריורס הראו שבניגוד לסאנס, אצלם אין הפתעות. הניסיון של גולדן סטייט השתקף במיוחד במשחק השני של הסדרה, בו חזרו מפיגור 19 בדרך לניצחון תודות ל-32 נקודות ו-8 אסיסטים של קרי, ובמשחק לאחר מכן עלו ליתרון 3-0 בסדרה בזכות תצוגה של 31 נקודות, 11 אסיסטים ו-5 ריבאונדים מצד קרי. הווריורס סגרו סיפור אחרי 5 משחקים והבטיחו את מקומם בגמר בפעם השישית ב-8 השנים האחרונות, וסטף קרי הפך לראשון בהיסטוריה שזוכה בפרס החדש על שם מג'יק ג'ונסון למצטיין גמר המערב, כשהוא מסיים עם 23.8 נקודות, 6.6 ריבאונדים ו-7.4 אסיסטים בממוצע למשחק בסדרה, כשהאחוזים שלו משתפרים ל-44.4% מהשדה ו-43.9% מעבר לקשת.

בסדרת הגמר הקבוצה אשר עמדה מול גולדן סטייט הייתה בוסטון, אשר עשתה חיים קשים לווריורס ואחרי שלושה משחקים החזיקה ב-2 ניצחונות, אך אז הגיעה תצוגת הפלייאוף הגדולה בקריירה של קרי – 43 נקודות, 10 ריבאונדים והצגה ששמורה לגדולים באמת, מול ההגנה הטובה בליגה במשחק 4. קרי חרך את הסלטיקס עם סלים אדירים והשווה את הסדרה כמעט לבדו מול הקהל ההמום של הסלטיקס. במשחק החמישי סטף היה חלש כשהוא רושם 16 נקודות בלבד ולא מצליח לקלוע שלשה, אך הווריורס ניצחו בכל זאת. במשחק ההכתרה של גולדן סטייט קרי נתן עוד תצוגה לעיני הקהל הירוק כשהוא מסיים עם 34 נקודות, 7 ריבאונדים ו-7 אסיסטים, מה שהוביל לכך שגולדן סטייט זכתה באליפות השביעית בתולדותיה, סטף זכה ברביעית שלו ולראשונה בקריירה גם נבחר לזכות בתואר ה-FMVP. אגדה חיה.

לוקה דונצ'יץ' (גארד, דאלאס מאבריקס)

סטטיסטיקה (15 משחקים) – 31.7 נק', 9.8 ריב', 6.4 אס', 45.5% מהשדה, 34.5% ל-3.

הגארד השני של החמישייה הראשונה פתח את עונת 2021/22 באופן לא מזהיר, אך ככל שהתקדמה העונה הוא השתפר יותר ויותר, כאשר שיא היכולת שלו הגיע בפלייאוף.

את הפלייאוף הוא דווקא התחיל כשהוא יושב בחוץ עקב פציעה שחווה במשחק האחרון של העונה מול הספרס, אבל כבר מרגע החזרה שלו הוא נראה כאילו מעולם לא נפצע. לאחר שהחמיץ את שלושת המשחקים הראשונים בסדרת הסיבוב הראשון מול הג'אז, הוא חזר ל-3 האחרונים והעמיד בהם שורה סטטיסטית מרשימה של 29.0 נקודות, 10.7 ריבאונדים ו-5.7 אסיסטים למשחק, כשהקבוצה גם מנצחת בשני המשחקים האחרונים וסוגרת עניין מול יוטה.

בסיבוב השני המאבס כבר נתקלו ביריבה קשוחה בהרבה מיוטה כאשר שיחקו מול פיניקס, הקבוצה הטובה בליגה במהלך העונה הסדירה. שני ניצחונות של הסאנס בהפרש מצטבר של 27 בשני המשחקים הראשונים גרמו לרבים להרגיש כאילו הסדרה כבר נוטה בבירור לכיוון הקבוצה מאריזונה, אבל דאלאס היממה אותה בחמשת המשחקים הבאים, מהם ניצחה ב-4. פעם אחר פעם דונצ'יץ' סיפק תצוגות פנומנליות והעניש את ההגנה של הסאנס, והשיא הגיע במשחק 7 של הסדרה, בו פיניקס קלעה כמות נקודות זהה לזו של לוקה במחצית הראשונה של המשחק (27), וסיימה אותו עם הפסד מביש ב-33 נקודות, כאשר דונצ'יץ' מסיים את הסדרה עם ממוצעים של 32.6 נקודות, 9.9 ריבאונדים ו-7.0 אסיסטים.

את סדרת גמר המערב המאבריקס אמנם סיימו עם הפסד, אבל קשה לומר שזו הייתה אכזבה. למרות שהפסידו ב-5 משחקים ולמרות שהקבוצה עצמה תפקדה משמעותית פחות טוב משתפקדה לאורך מרבית הפלייאוף, עצם כך שהם הצליחו להגיע לשם היתה הפתעה מוחלטת שנגדה את הציפיות שהיו מהמועדון בכניסה לפלייאוף. דאלאס הפסידה את הסדרה בהפרש מצטבר של 33 נקודות, כשדונצ'יץ' עצמו מנסה להושיע עם ממוצעים של 32.0 נקודות, 9.2 ריבאונדים ו-6.0 אסיסטים.

לא היו יותר מדי ציפיות מהקבוצה והיא ללא ספק ניפצה את התקרה שרוב האנשים הציבו בפניה, וכשדונצ'יץ' רק בן 23 יש לה עוד לא מעט שאיפות לקראת העתיד, בין אם הקרוב ובין אם הרחוק. בכל מקרה, הריצה הזו הראתה שהעתיד עוד ורוד עבור דאלאס.

קו קדמי

ג'ימי באטלר (פורוורד, מיאמי היט)

סטטיסטיקה (17 משחקים) – 27.4 נק', 7.4 ריב', 4.6 אס', 50.6% מהשדה, 33.8% ל-3.

פלייאוף אדיר עבר על ג'ימי באטלר, שנתיים לאחר התצוגה הבלתי נשכחת שלו בבועה ב2020 ומפח הנפש שהגיע אחריה בסיבוב הראשון בשנה שעברה באטלר הראה השנה (שוב) שהוא יכול להיות השחקן המוביל בקונטנדרית כמו מיאמי.

באטלר לא היה יציב במיוחד בעונה הסדירה, קלע רק 21.4 נקודות למשחק והחמיץ 25 משחקים עקב סיבות שונות, אבל בפלייאוף יצאה ממנו חיה אחרת לגמרי.

מיאמי סיימה את העונה הסדירה בפסגת המזרח למרות העונה החלבית של באטלר, מה שהקנה לה מפגש עם טריי יאנג וההוקס שסיימו במקום השמיני. ההגנה של מיאמי חנקה את יאנג לחלוטין ובאטלר חגג כשהוא רושם 30.5 נקודות למשחק לצד 7.8 ריבאונדים ו-5.8 אסיסטים ב-54.3% מהשדה ואפילו 43.8% מחוץ לקשת. ההיט דילגו מעל ההוקס לאחר חמישה משחקים והתפנו למבחן רציני יותר בדמותה של פילדלפיה.

ג'ואל אמביד נפצע בסיבוב הראשון נגד טורונטו והחמיץ את שני המשחקים הראשונים בסיבוב השני נגד מיאמי, וההיט ניצלו את היעדרותו של הנפיל כאשר עלו ליתרון 2-0 בסדרה. פילי הצליחה להשוות את הסדרה עם חזרתו של אמביד לאחר ניצחונות במשחקים 3 ו-4, למרות תצוגות מרשימות של באטלר, אשר סיים עם 33 נקודות ו-10 ריבאונדים במשחק 3 ו-40 נקודות במשחק 4. במשחק 5 באטלר הסתפק ב-23 בניצחון המוחץ של ההיט וסגר סיפור נגד האקסית במשחק 6, בו הוא סיים עם 32 נקודות והחזיר את מיאמי לגמר האיזורי השני שלה ב-3 העונות האחרונות.

בגמר המזרח ההיט פגשו את בוסטון, שבדיוק סיימה סדרה קשה של שבעה משחקים נגד מילווקי, אשר בסיומה הדיחה את האלופה היוצאת. באטלר התפוצץ ל-41 נקודות במשחק 1 והוביל את מיאמי לניצחון לפני שבוסטון גנבה משחק בפלורידה והשוותה את הסדרה. במשחק 3 באטלר נפצע במחצית ומיאמי איכשהו שרדה וניצחה בלעדיו, אך במשחקים 4 ו5 הוא היה נוראי כשהוא קולע 6 ו-13 נקודות בהתאמה במשחקים אלו. הפציעה כלל לא הפריעה לבאטלר במשחק 6, בו הוא נתן את אחת ההופעות הגדולות בקריירה שלו (אם לא הגדולה ביותר) כשהוא קולע 47 נקודות בטי.די גארדן ושולח את הסדרה למשחק 7 מכריע במיאמי. ההיט הצליחו לחזור מפיגור דו ספרתי ובאטלר קלע 35 נקודות, אך בסופו של דבר החטיא את השלשה שיכלה לשלוח את מיאמי לגמר, מה שגרם לכך שהעונה של ההיט הסתיימה בגמר המזרח. בכל מקרה, אין ספק שלמיאמי יש סיבות לאופטימיות אחרי העונה הזאת וג'ימי מהווה את הסיבה המרכזית ביותר לכך.

ג'ייסון טייטום (פורוורד, בוסטון סלטיקס)

סטטיסטיקה (24 משחקים) – 25.6 נק', 6.7 ריב', 6.2 אס', 1.2 חט', 42.6% מהשדה, 39.3% ל-3.

*מצטיין גמר המזרח

זה היה פלייאוף מוצלח מאוד עבור הבוסטון סלטיקס בהובלתו של ג'ייסון טייטום, כאשר הקבוצה הצליחה לחזור לגמר לאחר 12 שנות היעדרות, ולמרות מפח הנפש בסיום אין ספק שלטייטום מגיע מקום בחמישייה הזו.

הפלייאוף של בוסטון התחיל מול הנטס, אותם הסלטיקס טאטאו ובכך הפכו לקבוצה היחידה בפלייאוף השנה שהצליחה לבצע סוויפ, כאשר דוראנט וקיירי התקשו תחת ההגנה החונקת שלהם. נקודת האור הבולטת ביותר של הסדרה מצד טייטום הייתה סל הניצחון במשחק הראשון שלה, אך הוא היה מרשים במהלך הסדרה כולה וסיים אותה עם 29.5 נקודות למשחק ב-45.6% מהשדה.

בסיבוב השני בוסטון פגשה במילווקי. לאחר שכל קבוצה הצליחה להשיג ניצחון חוץ, הסדרה חזרה למשחק 5 במצב של 2-2 אחרי 30 של טייטום במשחק 4, אותו אירחו הבאקס. במשחק 5 טייטום קלע 34 והיה נראה שיש לסלטיקס את המשחק הזה ביד, אך מילווקי ביצעה קאמבק מרשים בסיום והיממה את הסלטיקס. רבים היו סבורים שזה היה המשחק שגמר את העונה של בוסטון, אבל הסלטיקס הראו עקשנות מרשימה ויכולת לחימה בלתי מתפשרת כשטייטום עומד בראש המאבק ומספק במשחק השישי תצוגת קריירה של 46 נקודות בדרך לניצחון של בוסטון. במשחק 7 מילווקי נראתה מותשת וחסרת כוחות, והסלטיקס לא היו צריכים להתאמץ יותר מדי בו על מנת לסגור את הסדרה.

גם נגד מיאמי הייתה סדרה סיזיפית שדרשה המון עקשנות מבחינתה של בוסטון. הסלטיקס התפרקו במשחק הראשון, אבל לקחו את משחק 2 תודות ל-29 של טייטום. במשחק השלישי הוא היה חלש מאוד עם 10 נקודות בהפסד, אבל כשהוא שוב עם הגב אל הקיר, טייטום הראה יכולת התאוששות מרשימה עם 31 נקודות בניצחון במשחק הרביעי של הסדרה. הסלטיקס לקחו את משחק 5 כשהוא מסיים במרחק אסיסט מטריפל דאבל עם 22 נקודות, 12 ריבאונדים ו-9 אסיסטים, ואחרי ההצגה של באטלר במשחק השישי זה היה תורו של טייטום להגיב במשחק החותם. הוא סיים עם 26 נקודות, 10 ריבאונדים ו-6 אסיסטים כשהוא מוביל את בוסטון לניצחון בשיניים ולנקמה קטנה מול ההיט, אחרי שהפסיד נגדם באותו שלב ב-2020. באופן סמלי הוא גם הפך לראשון בהיסטוריה שזוכה בתואר מצטיין גמר המזרח על שם לארי בירד.

הגמר מול גולדן סטייט היה בעיקר סדרה שטייטום ירצה לשכוח. הכוכב לא עמד בציפיות בסדרת הגמר הראשונה בקריירה שלו, והצליח לקלוע רק 21.5 נקודות למשחק ב-36.7% נוראיים מהשדה. הסלטיקס הפסידו את הסדרה ב-6 משחקים, כשטייטום מתקשה במשחק השישי בבית עם 13 נקודות בלבד. זו הייתה שנת למידה חשובה עבור טייטום והסלטיקס, ועם הניסיון הזה הם יוכלו לחזור חזקים אפילו יותר לקראת העונה הבאה, וגם אלו שאחריה.

יאניס אנטטוקומפו (פורוורד, מילווקי באקס)

סטטיסטיקה (12 משחקים) – 31.7 נק', 12 ריב', 6.8 אס', 1.3 חס', 49.1% מהשדה, 22.0% משלוש.

ריצת הפלייאוף של יאניס אמנם הייתה קצרה, אך הדומיננטיות שהוא הפגין בה מספיקה כדי להיכנס לחמישייה הזו.

מילווקי ויאניס נתקלו בבעיה רצינית במסע ההגנה על הכתר שלהם כאשר הם איבדו את קריס מידלטון בסיבוב הראשון. האולסטאר נפצע במשחק 2 נגד שיקגו ולא חזר לפרקט מאז, אבל אנטטקומפו היה דומיננטי כהרגלו בסדרה הזו עם ממוצעים של 28.6 נקודות ו-13.4 ריבאונדים לאורך הסדרה, כשמילווקי לא התקשתה מול דרוזן וחבריו ושלחה אותם הביתה לאחר חמישה משחקים.

בסיבוב השני זה כבר הפך להיות יותר טריקי. הבאקס פגשו בבוסטון, שבדיוק הנחילו סוויפ מרשים לדוראנט, קיירי והנטס. ההגנה החונקת של הסלטיקס ידעה להוציא את יאניס מאיזור הנוחות שלו – הגריק פריק הוגבל ל-46.0% מהשדה ואיבד 5.1 כדורים למשחק, אך עדיין היה דומיננטי בצורה בלתי רגילה כשהוא מעמיד ממוצעים של 33.9 נקודות, 14.7 ריבאונדים ו-7.1 אסיסטים בסדרה. הבאקס כבר היו במרחק נגיעה מגמר המזרח לאחר ניצחון הירואי במשחק 5 בבוסטון, אך למרות הצגה של יאניס עם 44 נקודות ו-20 ריבאונדים במשחק 6, חבריו לקבוצה לא הצליחו לסייע לו מספיק והסדרה חזרה למשחק 7 בבוסטון, שם ליאניס כבר נגמר האוויר והבאקס הפסידו והודחו בסיבוב השני בלבד. היווני עדיין הראה את היכולות הוירטואוזיות שראינו ממנו בשנה שעברה ואולי בשנה הבאה הבאקס בהובלתו יוכלו לחזור לפסגת עולם הכדורסל, בתקווה שכולם יהיו בריאים.

לפוסט הזה יש 21 תגובות

  1. שוב תודה לשניכם. סטף, לוקה, טייטום ובאטלר הם הבחירות הקלות וההתלבטות שלי היא בין וויגינס, שהיה בסופו של דבר השחקן השני של האלופה, ובין יאניס שהיה מעולה עד שהודח, אבל הודח מוקדם וחלק מזה גם על משחק 7 רע שלו. אחרי התלבטות אני הולך עם יאניס, אבל הוא יצטרך להשיג יותר בעונה הבאה.

    1. אפילו לא קרוב עמיחי. איפה יאניס ואיפה וויגינס שרכב על סטף. אם הדחה מאוחרת זה הפרמטר היחיד אז אפשר את החמישיה של ג״ס…

        1. תחליף רגע בקבוצות בין וויגינס ליאניס. הבאקס היו עוברים סיבוב…? לוויגינס היה פלייאוף סבבה כשחקן משלים אבל אני לא חושב שהיה פרמטר אחד שבו הוא היה יותר טוב מיאניס בפלייאוף הזה

            1. לא מסכים עם ההנחה שלך אבל בלי קשר יאניס עשה עוד דברים על הפרקט. הרבה יותר קל לבוא מכוון הגנתית לעצירת שחקן מסוים כשכל השאר כבר בונוס

            2. אין חולק על זה שיאניס הוא אחד מהשחקנים הטובים בליגה (מועמד לגיטימי לטוב ביותר ואני לא נכנס לדיון הזה), ולעומתו וויגינס הוא לא יותר מאולסטאר (שגם על הבחירה שלו הייתה מחלוקת). אולם, יאניס שיחק רק 12 משחקי פלייאוף ב-2 סיבובים, וזה דומה לשחקן שמחמיץ חלק משמעותי מהעונה הסדירה במרוץ ל-MVP או לחמישיית העונה. כאמור, בסופה של התלבטות אני כן נוטה להעניק ליאניס עדיפות על וויגינס, אבל יש צדדים לכאן ולכאן.

  2. בחירות מצוינות. תודה.
    מרגיש של"טורניר" כל כך קצר (בניגוד לעונה סדירה ארוכה) מתאים לבחור רק חמישייה אחת. בחמישייה השניה היו כאלו שנכנסו רק כי צריך "למלא את השורות"

  3. תודה עמיחי…מסכים עם כל בחירה.
    בשנתיים הקרובות לוקה גם יגיע לגמר וגם יקח אליפות..
    פשוט אי אפשר לעצור את ההתקדמות המטורפת שלו !!.

    מי המצטיין הכללי של הפלייאוף ?

  4. תודה אחלה פוסט מסכים עם הבחירות למרות שלדעתי לסטף אין מקום בחמישיה הראשונה. אני אציין שאני אוהב את סטף ותופס ממנו השחקן מספר 2 בכל הזמנים אחרי מייקל ג'ורדן אבל לדעתי דוקא בפליאוף הזה הוא לא היה טוב והוא לא היה צריך לקבל את ה FMVP. אנשים שוכחים שבמשחק 5 הוא קלע רק 16 נק ועשה 0 מ 9 מהשלוש והם ניצחו את המשחק הזה רק בזכות וויגינס. בהסתכלות הסטורית יותר בעייני הגיע לו הרבה יותר FMVP באליפות הראשונה ובאליפות השלישית במקום איגי או דורנט. באליפות הזאת הייתי נותן את התואר לוויגינס או לסטיב קר או אפילו ל

      1. סטף היה הרבה יותר טוב מדריי לאורך הסדרה לכן מגיע לסטף הרבה יותר מדריי. לסטף היה משחק אחד חלש ולדריי ארבעה…

          1. וסליחה שאני שואל את זה ככה, אבל בכל מובן אפשרי סטף היה רמה מעל כל שחקן גולדן סטייט אחר לאורך הפלייאוף והגמר. היה לו משחק חלש בקליעה, אבל עם הרבה מכל דבר אחר, וזה לא אמור להשפיע יותר מדי.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט