אהובתי השרמוטה עשתה זאת שוב. האליפות 62% מובטחת / מנחם לס

ON AGAIN, OFF AGAIN

ON AGAIN, OFF AGAIN

אני מנסה להתגבר על אהבתי למיאמי היט ואיני יכול. כשהיא מפסידה למינסוטה ולממפיס, אני מקווה שהמשיכה שיש לי לרגליה, שדיה, ושפתיה נעלמת וכבר לא איכפת לי.

ואז בא משחק כמו הלילה (שחזיתי בהילוך חוזר, הרוב ב-FF), והתשוקה חוזרת כי שוב אני מרגיש קרוב למקום המתמיה, הנפלא, הנאדר בקודש, והנשגב בין רגליה. המקום שנפשי המפולגת לעתים חולמת להגיע אליו עם  עוד טרוף קסום במשחק השביעי בגמר נגד המערב.

להיות אוהד ההיט זה כמו להיות מאוהב באיזה חתיכה שרמוטה שאתה מאוהב בה, אך היא בוגדת בך, משחקת עם האמוציות שלך, אפילו לועגת לך בפנים כשבמקום להיכנס אתך למיטה היא נסגרת בבית השימוש ומאוננת, ואתה נשבע לזרוק אותה קיביני מאט ולמצוא איזה אהבה חדשה, ואלוהים יודע שאתמול בים, בחוף הנכים בהרצליה (אולי זה כבר ת"א?) לא ראיתי נכה אחד. רק בנות אלוהים מהממות אחת יותר מהשנייה. אז למה לא למצוא אהבה חדשה אני שואל, קרובה לבית כמו שרלוט או אטלנטה, ושמיאמי השרמוטה תלך קיביני מאט.

זוהי מחשבה מאד הגיונית, אבל לצערי היא לא עובדת. פתאום היא מתעוררת לחיים, מכניסה לאינדיאנה המסכנה כאילו אינה קיימת, וכל מה שנשאר לה לעשות זה לנצח את שלושת משחקיה האחרונים והשרמוטה בטופ של המזרח.

 

Heat vs. Pacers: Score, Grades and Twitter Reaction

 
אני לא רק קורא שחקנים מהטובים בנמצא. אני גם קורא שפת גוף שאולי אין שני לו במזרח התיכון. אז הבוקר בשידור מוקלט חזיתי בחימום במיאמי הבאה מוכנה לקרב. מוכנה לקרב על חייה בו לא נילקחים שבויים: קרב עד הנשימה האחרונה.
אני לא יודע בקשר לגודל הקרב, אבל אני יודע שבסיומו היא שלחה מסר לפייסרס, מהסוג של אלה בשוק המניות שמביאים את הדיבידנד רק בעתיד, כגון בסוף מאי ואז חודש יוני.

המסר? כשהמשחק חשוב ביותר קורה משהו ל-PSYCHIC של הקבוצה והיא הופכת שוב לקבוצה עם MODE של התקפה חסרת ויתור, והגנה חונקת גונבת כדורים. הנצחון 86-98 היה בדיוק הרפואה שמיאמי היתה זקוקה לה לפני הפלייאוף, והכל נגד אינדיאנה במלוא אונה, ונינוחה אחרי שהחמישייה זכתה בארבע ימי מנוחה.

בסוף המשחק ההיט עשו THRASHING מהאגדה וברחו קדימה לגרום לסידרה ביניהן להסתיים 2-2 כשהם, מיאמי, במשחק הפסד פחות מאלה ממדינת התירס. אני לא מאמין שעתה, עם 3 משחקים אחרונים, מיאמי תתן ליתרונה לברוח שוב.

 

 


אחרי יתרון של רק 3 בהפסקה, מיאמי פרצו בבליץ של 0-16 ב-4:27 דק' ס"ה בתחילת הרבע השלישי כשמיאמי מדגימה את משחק הטרנזישיון שלה במיטבו, שכשהוא מתפעל ככה, כל מה שהפלח יכול לעשות זה לקחת רשימות עבור יבול טוב יותר בשנה הבאה. כשמיאמי משחקת ככה היא תאווה לעיניים; תענוג לנפש. פרגמטיות במיטבה.
מיאמי כבר הובילה ב-23 עם שליטה מחלטת בשני צידי המגרש.

הם גרמו לרוי היברט לתת עוד משחק בינוני; לפול ג'ורג' לאבד כדורים ולקחת זריקות אסורות, ולדייוד ווסט להירדם אחרי רבע מצויין של 10 נק'. מאז ועד הסיום גם עם נרות לא היית מוצא אותו מלבד כמה איבודי כדור. מה שמרגש אפילו יותר היתה העובדה שהם עשו זאת שוב ללא דוויין ווייד שכנראה ימשיך לנוח מפציעת שריר ההמסטרינג את שאר שלושת משחקי העונה כדי שיוכל לחזור ב-100% לפלייאוף. למה למהר? ישיבתו על הספסל מבקשת אוכל?

 

להיפך. בלעדיו לברון למד לשחק משחק חדש, והבוקר הוא עבר את הבגרות. 36 נק' כשכמעט כולן באות בסוג אחר של לברון: "לברון בפוזה התקפית מהשנייה הראשונה"" הוא התקיף את ג'ורג' בפוסט, ואת דוויד ווסט OFF THE DRIBBLE. הוא הוכיח הבוקר יעילת בדבר שתמיד  פקפקתי בו: בצעדו הראשון בכניסתו לסל. הבוקר זה עבד מצויין, תודה. 20 מנקודותיו נקלעו ללא אסיסט, הווה אומר הכל במוד של התקפה באחד-על-אחד.

 

בליצ'ר רפורט נתן ציונים אלה לשחקנים:

Indiana Pacers
STARTERS MIN
David West, PF B-
Paul George, SF B
Roy Hibbert, C D
George Hill, PG D+
Lance Stephenson, SG C
BENCH MIN
Lavoy Allen, PF C
Luis Scola, PF B-
Evan Turner, SF C-
Chris Copeland, SF C
Ian Mahinmi, C C+
Donald Sloan, PG C
C.J. Watson, PG B-
Rasual Butler, SG C

 

Miami Heat
STARTERS MIN
Udonis Haslem, PF B
LeBron James, SF A
Chris Bosh, C B-
Mario Chalmers, PG B
Toney Douglas, PG C+
BENCH MIN
Rashard Lewis, PF D
Chris Andersen, PF C
Michael Beasley, SF C
James Jones, SF C
Shane Battier, SF C
Justin Hamilton, C C
Norris Cole, PG C+
Ray Allen, SG B-

 

מחר נגד אטלנטה. משחק קשה, אך אהובתי פורחת שוב, ונראה לי שאשאר איתה לטוב או לרע, למרות בגידות מזדמנות! 

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 13 תגובות

  1. מנחם, תזכיר לי כמה אשכים יש לך?
    נראה לי שלי ולך ביחד יש 4…

    בנוגע למשחק, ראיתי את המחצית ה-1. לא ראיתי מיאמי טובה.
    ראיתי מיאמי גרועה בדיוק כמו הפייסרס רק רוצה ונחושה יותר.
    אינדי חזרו לסורם.
    והאשמה בווגל.
    אין מחליפים, אין אמונה, אין דרך, כל התקפה זה פוטנציאל לסיום שעון ה-24 ש'.

    מיאמי לא שיתקה את היברט, הוא שיתק את עצמו (כמו ב-90% מהמשחקים העונה).
    ועדיין הם היו בעניינים בחצי הראשון.
    המזרח מזעזע ומיאמי תגיע לגמר רק בגלל חולשתו.

    נ.ב: זיהיתי חוק חדש במגרשים, גירסא חדשה לשריקה על 3 שניות;
    מרגע שלברון מקבל את הכדור יש לשופטים 3 שניות לשרוק עבירה לזכותו.
    ובהגנה זה היה מגוחך… לברון מרביץ מכות, כלום, שחקן מיאמי אחר עומד לידו – השופטים מדביקים את השריקה לשחקן האחר. הזוי.

  2. במקרה הטוב אליפות המזרח מובטחת למיאמי ב62%. במערב יש בערך 3-4 קבוצות טובות מההיט שיגיעו עם יתרון ביתיות לגמר פלייאוף. נכון להיום הספרס, גם בלי 3 הגדולים ואוקלוהומה חזקות מההיט אבל אם לפנטז על מציאות טובה יותר עוזר לך להעביר את הזמן בישראל בטוב ובנעימים לך על זה.

    1. אפילו שבמערב יש 1,000 טובות יותר, מיאמיט תצטרך לנצח רק אחת, ולא משנה מי מהאלף תגיע. היא תיפול שדודה, ואני אצא במחולות עם ידידה צ'רקסית חדשה שגיליתי בג'וארה.

  3. אם הגמר השנה לא יהיה מיאמי -סאן אנטוני זו תהיה העונה הכי גרועה!
    אני מקווה שגם דייויד סטרן יודע את זה ומסדר את כל העניינים

  4. מי שזוכר אחרי המשחק השלישי העונה כשאינדיאנה ניצחה 84-83 (אם אני זוכר נכון) פול ג'ורג' התראיין ואמר "כן, זה משחק של פלייאוף וצריך להביא את המקסימום מול האלופה".
    אף אחד במיאמי לא יגיד כזה דבר אחרי המשחק הזה פשוט בגלל שאפילו אתמול לא ראינו את מיאמי במיטבה. לברון היה מצויין אבל חוץ ממנו אין אף אחד שהיה לו משחק טוב במיוחד. אולי פה ושם האסלם וצאלמרס נתנו כמה דקות טובות. אלן קלע את רוב אם לא כל הנקודות בגארבז ולואיס היה פשוט מזעזע.
    ובקיצור לכל אלה שאומרים שמיאמי חלשה יותר מקבוצות אחרות בליגה – נחיה ונראה, רק תזכרו שאפילו אתמול לא ראינו את מיאמי בשיא אונה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט